הבחירות הקרבות, הגורליות כל כך, מעוררות רגשות סותרים. תקוות גדולות למיגור כוחות הרשע מתערבבות בפחדים גדולים. מה יהיה כאן אם חלילה גם הפעם בנימין נתניהו והביביזם לא יסולקו?
התקוות לחידוש פניה של ארצנו הדוויה מחזירות אותי אל שירי געגועים למה שהיה כאן פעם. לגעגועים מתלווה קינה על אשר אבד. "אל ארץ ישראל הישנה, האבודה והנשכחת אשר הושיטה את ידה כדי לתת ולא כדי לקחת", כמאמר נעמי שמר בשירה "בהיאחזות הנח"ל בסיני".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו