הנה נפטרנו מחום הקיץ המתיש ושוב הגיע סתיו מענג, שאמור היה כבר להתחלף בחורף אך נראה שזה מתמהמה. האוויר הצטלל ואפשר כבר לשאוף את הניחוח הדק שלאחר הגשם. ממטרות העוז שהגיעו אחרי הגשם הראשון הותירו אחריהם אוויר רווי ריח גשם כמעט ממכר. אבל הפעם קשה לחגוג את הקרירות ואת הקסם הסתווי, בגלל העצב, הבלבול, תחושות הכאוס, החרדות, הלחצים.
גם במלנכוליה הקלה הנלווית כתמיד לסתיו יש נעימות כלשהי. ואני נזכרת איך שמעתי לראשונה את אריק איינשטיין. הייתי אז בת בגיל 15 16. נדמה לי ששירו הראשון ששמעתי היה "רוח סתיו" עם המילים שחיבר יחיאל מוהר והלחן של יוחנן זראי. השיר הזה חוזר אלי מדי שנה בהגיע הסתיו.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.
"מה רבים שאינם כבר בינינו" כתב חיים גורי בשירו "הרעות", שהיה לסמלה האלמותי של מלחמת העצמאות. האמירה הזאת מתחברת כנראה לתחושותיהם של ניצולים מקיבוצי העוטף שהתרסקו.
עשרות אנשים שהיו חלק מנוף חייהם היומיומי נעלמו לפתע ביום אחד שחור. מי שחי אי פעם בקיבוץ והשתייך לקהילה קיבוצית אולי מתקשה במיוחד לדמיין מצב שכזה. יוצאי קיבוץ כמונו גם מתקשים כנראה לתפוס איך אפשר לקום מהאפר ולהתחיל כמעט הכול מהתחלה.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בתור חברה בקיבוץ שיתופי – קהילה מחבקת ותומכת – לא יכולה להגדיר את הכתבה הזאת אחרת אלא דקלום חסר תועלת של קלישאות ריקות מתוכן. אולי זאת קנאה? הרי כל הצרות של ארבעת השנים האחרונות – גם קורונה, וגם התרגדיה הנוראה שפקדה אותנו עכשיו – הוכיחו לכולם, שדווקא הקהילות הקיבוציות הן אלה שספקו וממשיכות לספק לחבריהם ולנזקקים אחרים רשת ביטחון ומקום מקלט אדיב. טוב, תקנאו. חלק מהמשפחות המפונות ששוהות אצלנו מזה כמעט חודשיים, כבר פנו עם בקשה לבדוק אפשרות קליטה.
מסתובב בינינו אחד אבישי בן חיים ואחד שלמה מעוז ועוד אחד אמסלם דוד … אני שואל עצמי לנוכח הגדולה ואצילות הנפש של הקיבוצניקים האומץ והגבורה שלהם איך צמחו בתוכנו עשבים שוטים כמה אלה שהזכרתי עכשיו את שמותיהם
עם פריצת הקורונה בארצנו, לפני קרוב לארבע שנים, הייתה פה כזכור פניקה, ממש בהלה גדולה. פחדנו מקטסטרופה שאין לדעת מה יהיו גבולותיה. דמיינו שמעתה ואילך החיים יתחלקו לשתי תקופות: לפני ואחרי הקורונה.
ואני חשבתי שההתרחשויות הנוכחיות מעמיקות את התהום הנפערת בינינו למתים. דמיינתי שהם חוזרים לתחייה ואז מסתבר שהם כבר לא רלוונטיים ואינם מכירים בכלל את העולם העכשווי. פינטזתי גם על פגישה עם כמה חברות קרובות שלי שפרשו בשנים האחרונות לעולם שכולו טוב. אילו היו שומעות את סיפוריי על מה שקורה עכשיו הן היו ודאי חושבות שדעתי השתבשה.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.
"נגמרו המילים" – זאת הייתה כתובת על שלט ענק שהוצב בכיכר דיזנגוף במלאות שבעה לשבת השחורה. בפינה מנגד נפרש דגל ישראל מוקף 1300 נרות נשמה. 1300 לפידים הודלקו בכיכר התל-אביבית. זה היה לפני שהושלמה ספירת החללים. בת משפחה צעירה שהייתה שם התרשמה שהכתובת – "נגמרו המילים" – אכן שיקפה במדויק את תחושות הנאספים בכיכר.
כבר נאמר שמאז אותה שבת ארורה מתבקשת שפה חדשה, כי גם המילים המוכרות קרסו ב-7 באוקטובר. ובאמת אין מילים שבכוחן לבטא שבר כה טוטלי והתהפכותו של עולם תוך יום אחד מסויט.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.
אי אפשר לשאת את המחשבה שהילדים החטופים לא יוחזרו מייד משביים בעזה. העיתונאי החשוב והמוערך אביב הברון, יליד קיבוץ בארי ועורך "המוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות", ביקש להזכיר לכולנו ברשימה שפורסמה בעיתונו, כי יחד עם שבעת בני משפחתו החטופים "יש בעזה יום-יום, שעה-שעה, דקה-דקה, 240 ישראלים שכל שנייה בשבילם היא סיוט, ששעון החיים שלהם מתקתק באיטיות של נצח, בחרדה אינסופית".
בין הנרצחים בבארי בשבת השחורה היו גם אחות ושני גיסים של אביב הברון. בין שבעת בני משפחתו שנחטפו יש גם שני ילדים של אחייניתו – נווה בן השמונה ויהל, פעוטה מתוקה בת שלוש.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.
החורף מתקרב ועורכי "וואלה תיירות" גילו זריזות ופרסמו עוד לפני השבת השחורה את התוכנית המפורטת של "דרום אדום", פסטיבל פריחת הכלניות בנגב הצפוני. יער בארי נועד להיות, כתמיד, אחד ממוקדי האירועים המתוכננים: סיורים, חגיגות, ירידים חקלאיים, פעילויות לכל המשפחה. פסטיבל 2024, ה-18 במספר, היה אמור להיפתח ב-2 לפברואר ולהמשך במהלך כל החודש שופע הפריחה המרהיבה.
החורף מתקרב ועורכי "וואלה תיירות" גילו זריזות ופרסמו עוד לפני השבת השחורה את התוכנית המפורטת של "דרום אדום", פסטיבל פריחת הכלניות בנגב הצפוני. יער בארי נועד להיות, כתמיד, אחד ממוקדי האירועים
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מאז תחילת הפוגרום ביישובי העוטף אני חוזרת ונזכרת במכר ותיק, עודד ליפשיץ מקיבוץ ניר עוז, הזכור לי כעיתונאי מבריק, לוחמני ושוחר צדק. אני חושבת מה עלה בגורלו ומנסה לנחש מה יש לו לומר על האירועים הבלתי נתפסים.
והנה…בום! בעמודי הספורט של עיתון הארץ מצוטט הנכד הכדורגלן של עודד, דניאל ליפשיץ, שוער העבר של מכבי תל-אביב. הוא מבקש עזרה באיתור סבא וסבתא שלו. עודד בן ה-83 וסבתא יוכבד ליפשיץ בת ה-85. ביתם בקיבוץ "כבר שרוף כולו וככל הנראה הם נמצאים בצד השני של הגדר".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.
על המרקע רצות עכשיו כתבות מהארכיון של רשות השידור הממחישות את השאננות שרווחה במקומותינו בימים שקדמו ל-6 באוקטובר 1973 ואת אווירת "העסקים כרגיל". ואני מבקשת לחזור אל הימים הראשונים שאחרי המלחמה הנוראה. אל רשימה נודעת שחיבר לוחם בעת חופשתו הראשונה, הקצרה, לאחר קרבות מרים.
מחבר הרשימה חש כמי שהשמיים נפלו עליו. דבריו מבטאים תחושת הלם טוטלי שהייתה משותפת אז לרבים.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.
ימי הסליחות מאחורינו, עכשיו עשרת ימי תשובה וכמדי שנה שוב המחשבות חוזרות אל עולבים ונעלבים, אל חטאים שחטאנו ועוולות שספגנו ואל היתכנות הסליחה-המחילה. האם היא באמת אפשרית?
השאלה הזאת הוצגה השבוע במדורה של רחל טלשיר "חוזרים בתשובה" המתפרסם ב"הארץ". במדור המרתק מוצגות מדי שבוע שאלות לא פשוטות. לדעת טלשיר אנו מעדיפים להדחיקן. השבוע התבקשו הקוראים להתייחס לשאלה: "באילו מקרים זאת חוצפה לבק/ש סליחה?"
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.
ה-6 באוקטובר הולך וקרב והתקשורת הכתובה והמשודרת כבר גדושה במראות וזיכרונות מהמלחמה ההיא, מלחמת יום כיפור האיומה שהפתיעה והכתה אותנו בהלם לפני חמישים שנה, ומשקעיה לא מתפוגגים.
בערוץ כאן 11 הוקרנו ברצף מראות וסיפורים קשים. הכתבה נשאה את הכותרת "לשאול ובחזרה", או אולי "בחזרה מהשאול". אני מצטטת על סמך זיכרון. ושוב נצפו קטעים עם גולדה מאיר, ראשת הממשלה דאז. הנה היא מדווחת לציבור על המצב, על כוחותינו שנלחמים בעוז ואף הודפים את האויב בכל החזיתות. בימים הבאים הגברת הזקנה הואשמה בטשטוש האמת הקשה, אפילו בכזבים. אבל בעיני היא נראתה אז ישירה, מדברת בפשטות ודווקא מעוררת אמון.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם