משבר בריאות הנפש הוא אתגר חברתי בעל השלכות כלכליות: איך הרשויות המקומיות יכולות לעודד את התושבים לשפר את הבריאות הנפשית שלהם ולהוות פחות נטל על החברה?

*  *  *

מאז השבעה באוקטובר, החברה הישראלית חווה משבר נפשי וחברתי מהחמורים בתולדותיה. הטראומה שהותירה המלחמה נוכחת בכל בית ובכל קהילה, גם כאשר היא אינה גלויה. היא משפיעה באופן דרמטי על כל שכבות האוכלוסייה: בנות ובני נוער המתמודדים עם שיבוש שיגרת הלימודים והפנאי שלהם, צעירים משרתי מילואים המתקשים לשוב ללימודים ולמעגל העבודה, והורים שנושאים בנטל כפול – של עצמם ושל ילדיהם.

מאז השבעה באוקטובר, החברה הישראלית חווה משבר נפשי וחברתי מהחמורים בתולדותיה. הטראומה שהותירה המלחמה נוכחת בכל בית ובכל קהילה, גם כאשר היא אינה גלויה

רשויות מקומיות, המהוות את המעטפת הראשונית עבור התושב בכל תחומי החיים, נדרשות לייצר מענים שלא בהכרח היו בתחום אחריותן עבור אוכלוסיות גדולות יותר ושאינן בהכרח מוכרות כקבוצות סיכון.

החיים בתוך טראומה מתמשכת מצריכים מהרשויות לחשוב בצורה יצירתית ולפתח פתרונות חדשניים בכדי לפעול במסגרת המשאבים שעומדים לרשותן. בכדי להצליח לעשות זאת הן נדרשות ללמוד את הצרכים החדשים העולם מהשטח.

אחת היוזמות הנבחנות בימים אלו משלבת טכנולוגיה של בינה מלאכותית שפותחה בכדי לסייע באיתור דפוסי מצוקה של תושבים באמצעות אינטראקציה עם צ'ט בוט. הכלי מספק לתושבים פלטפורמה נגישה לשיתוף ולקבלת הכוונה, תוך שמירה על פרטיותם. עבור הרשות, הכלי יוצר תמונת מצב מקיפה שמאפשרת לה לתכנן מדיניות ולכוון משאבים למקומות שבהם הם נדרשים ביותר.

קבוצה נוספת שמתמודדת עם אתגר מורכב היא צוותי חינוך, הנאלצים להתמודד עם הקושי האישי שלהם לצד התיווך והתמיכה בתלמידים. המורים נדרשים בהרבה מקרים לתת מענים לסיטואציות חדשות שלא היו מוכרות להם בעבר, מבלי שקיבלו הכשרה או כלים מתאימים.

בכדי לאפשר מרחב לשיתוף, ייעוץ ואיתור מצוקות מפעילה אחת הרשויות עגלת קפה, שעוברת בין מוסדות החינוך ברשות ומתופעלת בידי אנשי טיפול. המורים מוזמנים לרגע של אתנחתה משגרת היום שלהם, ובתוך כך זוכים גם למפגש בלתי פורמלי עם אנשי טיפול שמייעצים להם וגם מאפשרים איתור וזיהוי מקרים שמצריכים התערבות נוספת.

גם בקרב אוכלוסיות שלכאורה לא נפגעו באופן ישיר מהמלחמה אנחנו מזהים תופעות של טראומה סמויה, בפרט כשמדובר בקבוצות חזקות באוכלוסייה. כאלה שכלפי חוץ מגלות חוסן ולכידות, ולעתים נמנעות מלהכיר בכאב ולתת לו מקום מרפא.

גם באוכלוסיות שלכאורה לא נפגעו ישירות מהמלחמה מזוהות תופעות של טראומה סמויה, בפרט כשמדובר בקבוצות חזקות באוכלוסייה, שכלפי חוץ מגלות חוסן ולכידות, ולעתים נמנעות מלהכיר בכאב ולתת לו מקום

במועצה אזורית בצפון הארץ פיתחה הרשות מחברת חכמה שמדריכה את התושבים בתהליכי כתיבה רפלקטיביים, בכדי לייצר מקום להתמודדות אישית, להפנות לתכנים ומקורות ידע נוספים שיאפשרו תמיכה בקושי. לצד המחברת המועצה תפעיל סדנאות כתיבה טיפוליות שיאפשרו העמקה וחיזוק של החוסן האישי והקהילתי של התושבים.

הבריאות הנפשית והחוסן של הקהילה משפיעים באופן ישיר גם על החוסן הכלכלי של התושבים ושל הרשות. תושבים מתפקדים וחיוניים, שלוקחים חלק פעיל ויצרני בתעסוקה, בלימודים ובקהילה – מהווים פחות נטל על הרשות ותורמים לשגשוגה.

במצב של משבר לאומי כמו זה שאנו חווים, נדרשת פעולה פרואקטיבית ויצירתית של הרשויות גם בתחומים שאינם בהכרח מצויים תחת אחריותם בשגרה. במסגרת המסלול לאתגרים דחופים של CIVIX בשיתוף עם מרכז פרס לשלום ולחדשנות, מתמקדים באתגר הבריאות הנפשית של הפרט והקהילה לנוכח אירועי ה-7 באוקטובר.

בפרויקט נבחרו להשתתף 8 רשויות מקומיות, שבהן הקימו צוותי חדשנות שעברו הכשרה ייחודית ומקבלים ליווי מתודולוגי במחקר ואפיון האתגר בכדי למקד אותו בצרכי התושבים. הצוות מפתח פתרונות חדשניים במטרה להשפיע ולשפר את רווחתם וחוסנם הנפשי של תושבי הרשות, על בסיס תהליכים מבוססי נתונים וממוקדי תושב. פיתוח יוזמות מסוג אלו מסייעות בזיהוי מוקדם, בהנגשת שירותים ובחיזוק החוסן בכדי למנוע הדרדרות נוספת במצב הנפשי של התושב ומעמסה נוספת על המערכות הציבוריות שמתקשות לתת מענה לאוכלוסייה כה רחבה.

השקעה בשגרה ובחוסן קהילתי אינה מותרות – היא הכרח. יצירת מענים שמתמקדים לא רק בטיפול אלא גם בנרמול תחושות ובבניית שגרה בריאה תורמת באופן ישיר גם לכלכלה. קהילה מתפקדת ויצרנית היא מפתח לכלכלה יציבה וחברה חזקה.

השקעה בשגרה ובחוסן קהילתי אינה מותרות – היא הכרח. יצירת מענים שמתמקדים לא רק בטיפול אלא גם בנרמול תחושות ובבניית שגרה בריאה, תורמת באופן ישיר גם לכלכלה יציבה ולחברה חזקה

בעולם בו הצורך גובר על המשאבים הזמינים, הרשויות נדרשות להתייעלות ודיוק הצרכים באמצעות תהליכי עבודה משתפים. יש צורך במחקר מעמיק ואיסוף נתונים בכדי לפתח פתרונות בשיתוף פעולה עם הקהילה. רק כך נוכל להבטיח שלא נבזבז משאבים יקרים על שירותים שאינם מותאמים, אלא נשקיע בדיוק היכן שצריך – למען חברה יצרנית ובריאה יותר.

רועי ביגר הוא ראש המסלול לאתגרים דחופים, CIVIX. חוקר עיצוב, יזם ומרצה בתכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל.