בעוד פחות משבוע ימים יכנס האלוף אייל זמיר לתפקידו כרמטכ"ל ה-24 של צה"ל. הוא יחליף את רא"ל הרצי הלוי. שיפרוש אחרי תקופת כהונה קצרת ימים אך אינטנסיבית מאוד, כזו שכוללת בתוכה מחדל נורא, ובעקבותיו מלחמה שכבר נמשכת שישה עשר חודשים ולגמרי לא ברור שבזה היא מסתיימת.

הרמטכ"ל זמיר יקבל לידיו צבא שמתח את עצמו עד קצה גבול היכולת. צבא שמאז פרצה המלחמה, לוחמי המילואים שלו שירתו תקופות ארוכות, רבים מהם מאתיים ומאתיים וחמישים ימי מילואים ואף יותר.

הרמטכ"ל זמיר יקבל לידיו צבא שמתח את עצמו עד קצה גבול היכולת. צבא שמאז פרצה המלחמה, לוחמי המילואים שלו שירתו תקופות ארוכות, רבים מהם מאתיים ומאתיים וחמישים ימי מילואים ואף יותר

ולמרות ההצלחות הלא מעטות בשדה הקרב, ברצועת עזה, כמו גם בחזית הצפונית, תקופות שירות ארוכות כאלה גובות מחיר כבד במישורים שונים, עייפות ושחיקה אישית, בעיות כלכליות ובעיות משפחתיות.

אבל, כשייכנס הרמטכ"ל החדש לתפקידו בתחילת חודש מרץ, יהיה עליו להתמודד עם בעיה נוספת. הוא יקבל צבא שרמת האמון אשר הציבור נותן בו היא הנמוכה ביותר זה למעלה משנתיים.

המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בודק לאורך זמן את רמת האמון במוסדות השלטון השונים, ובאופן כללי, רמת האמון של הציבור הישראלי במוסדות השלטון נמוכה ביותר, כשבשיא השלילי מחזיקה הכנסת עם 13% מהנשאלים שהביעו בה אמון, ומעליה הממשלה, עם 18% אמון.

בסקר שערך המכון לחירות ואחריות בחודש האחרון, פברואר 2025, רק 62% מבין הנשאלים השיבו שיש להם אמון בצה"ל. זוהי ירידה של כמעט עשר נקודות האחוז בתוך חודשיים.

הממצא המדאיג הזה מתווסף לשורת ממצאים נוספים שצריכים להדליק נורות אדומות בקרב מקבלי ההחלטות במדינה. אמנם, צה"ל זוכה לרמת האמון הגבוהה ביותר מבין כל המוסדות הנבדקים (המוסד הבא אחריו ברמת האמון הוא בית המשפט העליון עם 43% מהנשאלים שהביעו בו אמון), ועדיין רמת האמון שנותן הציבור בצה"ל, הולכת ויורדת.

בסקר שערך המכון לחירות ואחריות בחודש האחרון, פברואר 2025, רק 62% מבין הנשאלים השיבו שיש להם אמון בצה"ל. זוהי ירידה של כמעט עשר נקודות האחוז בתוך חודשיים

ההתדרדרות באמון הציבור מתבטאת לא רק באמון בצה"ל, אלא גם בעניין תוצאות המלחמה. הציבור הישראלי חושב שלא ישראל ניצחה במלחמה. אם כבר, זהו חמאס שניצח, לדעת הציבור.

בסקר פברואר 2025, רק 17% מהנשאלים תיארו את תוצאת המלחמה בעזה כ"ניצחון לישראל", לעומת 29% מהמשיבים שתיארו את תוצאת המלחמה כ"ניצחון לחמאס".

בתוך שלושה חודשים אנחנו רואים היפוך מוחלט של המגמה. שלושה חודשים קודם לכן, בחודש נובמבר 2024, תיארו 37% מהנשאלים את תוצאת המלחמה כ"ניצחון לישראל" ורק 11% כ"ניצחון לחמאס".

נתון מדאיג נוסף הוא, שפחות מרבע מהנשאלים, 23% בלבד, מאמינים "במידה רבה" כי אם הם או מישהו ממשפחתם הקרובה ייחטפו, תשקיע המדינה את מלוא המאמצים להשיב אותם. כמעט שלושה רבעים מהנשאלים, 71%, מאמינים בכך רק "במידה מועטה". בסקר של המכון לחירות ואחריות מחודש נובמבר האחרון, פחות משני שלישים, 64%, השיבו רק "במידה מועטה" כי הם מאמינים בכך.

הסנטימנט הזה, של חוסר אמון במקבלי ההחלטות, אינו יחודי לאלה שהצביעו עבור מפלגות האופוזיציה, גם בקרב אלה שהצביעו עבור מפלגות הקואליציה רק מיעוט מבין הנשאלים, 38%, השיבו כי הם מאמינים "במידה רבה" שאם חלילה ייחטפו, המדינה תשקיע את מלוא המאמצים בהחזרתם.

מדינת ישראל שנמצאת במלחמה עצימה הארוכה ביותר בתולדותיה אינה יכולה להרשות לעצמה, לאורך זמן, ירידה של רמת אמון הציבור בצה"ל.

היעדר האמון במוסדות הפוליטיים יפגע, בסופו של דבר, בדמוקרטיה הישראלית, עוד יותר ממה שהצליחה לפגוע בה ההפיכה המשטרית שהחלה לפני שנתיים, בינואר 2023 ונמשכת גם היום. ירידה באמון הציבור בצבא, עלולה להשליך על הנכונות להתגייס ולשרת ובסופו של דבר תאיים על עצם קיומה של המדינה.

ישראל, שנמצאת במלחמה עצימה הארוכה בתולדותיה, לא יכולה להרשות לעצמה, לאורך זמן, ירידת רמת אמון הציבור בצה"ל. זה עלול להשליך על הנכונות להתגייס ולשרת, ואף תאיים על עצם קיומה של המדינה

אייל זמיר יהיה השריונאי הראשון, מאז מלחמת יום הכיפורים לפני למעלה מחמישים שנה, שיכנס בעוד כמה ימים ללשכת הרמטכ"ל וידיו, ללא ספק, עמוסות עבודה לעייפה. המשימה של שיפור אמון הציבור בצה"ל ובמפקדיו, אינה האחרונה שבהן.

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.