חינוך בעוטף עזה מבקשים הקלה בבגרויות

בשנים האחרונות חלה ירידה בהישגים של תלמידי עוטף עזה, ועלייה ברמת האלימות בבתי הספר שם ● אנשי חינוך בדרום: "הילדים גדלים באווירת מלחמה, וזה משפיע על המצב הלימודים שלהם" ● במשרד החינוך טרם הגיבו לפנייה

אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
istockphoto
אילוסטרציה

גיל קרסיק, תושב שדה ניצן ומורה למתמטיקה ולפיזיקה בביה"ס "נופי הבשור" בחבל אשכול, מחכה כבר חצי שנה לתשובה ממשרד החינוך ומהשרים נפתלי בנט ורפי פרץ, על מכתב ששלח להם אחרי סבב הלחימה הקודם בחודש מאי, ובו דרש להעניק לתלמידים בעוטף עזה "פקטור" כדי להצליח בבגרויות.

"אם יוצאים מהנחה שהמדינה השלימה עם זה שהמצב בעוטף עזה יימשך לנצח, וזה המצב, תכנית הלימודים והבחינות צריכה להיות מותאמת לכך", אומר קרסיק לזמן ישראל. "התלמידים בעוטף לא קרובים למיצוי היכולת שלהם. אם מחר בחור שלמד כאן ינסה להתקבל לטכניון הוא לא ייגש בתנאים שווים לילד שגדל במקום אחר. גם תוספת זמן בבחינות לא תעזור להם, הם צריכים פקטור כלשהו".

הפקטור שעליו מדבר קרסיק יכול להתבטא בהוספת נקודות במבחנים, מתן משקל גדול יותר לחלק מסוים של המבחן, ביטול שאלות שלמות או קבלה של יותר מתשובה אחת נכונה.

"החודשים האחרונים, לא כל שכן ימי המערכה האחרונים, בוודאי לא אפשרו להם ללמוד כראוי לבחינות הבגרות, כמו חבריהם במרכז ובצפון הארץ", כתב קרסיק לבנט אחרי סבב האלימות הקודם – דברים שנשמעים כאילו נכתבו השבוע. "אני קורא לך, כשר החינוך, להתערב באופן מיידי ולמצוא פתרון יצירתי".

"הילדים גדלים באווירת מלחמה וזה לא יכול שלא להשפיע על המצב הלימודים שלהם", אומר לזמן ישראל הפסיכולוג יזהר שער, מנהל השירות הפסיכולוגי החינוכי במועצה האזורית אשכול ותושב האזור, שחיבר את הספר "בחזית הנפש", העוסק בהשפעות הפסיכולוגיות של המצב הבטחוני על הילדים באזור.

"גם בימים שבהם התקשורת לא מדווחת על מה שקורה כאן הילדים חווים מלחמת התשה", אומר שער. "הם נושמים עשן סמיך מההצתות ליד הגדר, מתעוררים מירי ומתנועת מטוסים, חווים פחד, חרדה וסיוטים. אחרי הטראומה של 'צוק איתן' היו כמה שנים שקטות יותר, אבל לא מספיק כדי להתאושש ממנה, ובשנה וחצי האחרונות המצב שוב מידרדר".

גיל קרסיק (צילום: באדיבות המרואיין)
גיל קרסיק (צילום: באדיבות המרואיין)

המספרים מדברים

אבל כמתמטיקאי, הפנייה של קרסיק לא מבוססת רק על הערכה פסיכולוגית – אלא על מספרים. לפי מבחני המיצ"ב, ביצועיהם של התלמידים בעוטף מידרדרים.

מאז שנת 2012 ועד 2017 תוצאות מבחני המיצ"ב בכלל ישראל השתפרו בכ-15% במתמטיקה, בכ-12% בעברית ובכ-8% באנגלית. באותו הזמן, ירדו תוצאות מבחני המיצ"ב בבית הספר "אלון" בשדרות ובבית הספר "נופי הבשור" בחבל אשכול בשיעור של כ-3% עד 10% – מתוצאות שהיו גבוהות משמעותית מהממוצע הארצי לתוצאות נמוכות מהממוצע.

לפי הנתונים, המתח הנפשי בו שרויים תלמידי העוטף נתן את אותותיו גם בכישוריהם החברתיים. וכך, רמת האלימות בבית הספר אלון בשדרות גבוהה כיום בכ-20% מהממוצע הארצי וב"נופי הבשור" היא משתווה לממוצע הארצי. מדובר בהידרדרות חמורה לעומת המצב בתחילת העשור, אז רמת האלימות בנופי הבשור הייתה נמוכה כמעט בחצי מהממוצע הארצי.

דווקא בבחינות הבגרות, הנושא שבגינו פנה המורה הוותיק למשרד החינוך, לא מורגשת הידרדרות משמעותית כזו, בין היתר בשל נקודת הפתיחה הגבוהה של תלמידי העוטף. שיעור הניגשים לבחינות בשדרות צנח מ-83% ב-2016 ל-76% ב-2017, אבל  גם 76% הם הרבה מעל הממוצע הארצי. שיעור הניגשים לבגרויות בבתי הספר האזוריים של המושבים והקיבוצים בעוטף עזה עומד על כ-80%, גבוה בהרבה מהממוצע הארצי, ובינתיים לא חלה בו ירידה משמעותי.

"לילדים כאן יש מוטיבציה אדירה להצליח והם משקיעים מנגנונים אדירים. יש להם מנגנוני הדחקה בריאים, כוח ועוצמה, ויכול להיות שהמצב מגביר את הרצון שלהם להיאחז ולהתמקד בצדדים החיוביים בחיים, כולל הלימודים", מסביר שער. אבל יש דברים שקורים כאן ששום מנגנון הדחקה לא יכול לעמוד בפניהם. הם מנסים לתפקד, אבל בסוף הכול מתפרץ: דיכאונות, אלימות וקשיים בלימודים".

"בזמן אירועים כמו אלה שהיו בשבוע שעבר אף ילד או נער לא יכול להתרכז בלימודים. אחרי שבוע רובם מתאוששים, אבל לא כולם. יש כ-15% שנמצאים בטראומה מתמדת ועוד כ-15% שיש להם בעיות קשב וריכוז, ואי אפשר לטפל בהם, כי התרופות שמשפרות את הקשב והריכוז מגבירות את החרדות כך שהם נמצאים בין הפטיש והסדן.

"אם במשרד החינוך לא עונים לבקשה הכל כך אלמנטרית לקבל איזשהן הקלות בלימודים, הם פשוט מנותקים ולא מבינים מה שקורה כאן", משוכנע יזהר, "ילד לא יגיד לך סתם 'לא ישנתי בלילה ואני לא יכול ללמוד לבחינה'. לילדים כאן אין סיכוי למצות את הפוטנציאל שלהם, לא לילדי בשדרות ואופקים ובוודאי לא אלה שחיים  סמוך לגדר. אולי הפקידים ושר החינוך בעצמם מדחיקים את המצב.

אין תקדימים, אין גם תגובה

יצוין כי לא ידוע לנו תקדים למצב שבו תושבי אזור בישראל מקבלים הקלה בבחינות בשל המצב הביטחוני, אך גם אין כל תקדים למצב שבו תלמידים נמצאים תחת אש על בסיס יומיומי במשך 19 שנה.

אחרי מבצע "ענבי זעם" ב-1996 והביא לירי על יישובי הצפון במשך שבועיים, ואחרי מלחמת המפרץ ב-1991, שכללה ירי על גוש דן וחיפה במשך חודש וחצי לא ניתן פקטור לתלמידים באזורים הללו.

עם זאת, בזמן ירי הקטיושות המתמשך על יישובי הצפון בשנות ה-70, אפשרו לתלמידים ביישובים שבהם התקיים ירי בסמוך למבחנים להיבחן במועדי ג'.

עד כה לא התקבלה תגובה ממשרד החינוך. שר החינוך לשעבר נפתלי בנט לא הגיב לכתבה.

עוד 720 מילים
סגירה