בימים אלה, כשהמצב בעזה ממשיך להיות מורכב ורווי אלימות, בחר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לשתף סרטון שנוצר באמצעות בינה מלאכותית המציג את "עזה של טראמפ" – חזון אוטופי של רצועת עזה עתידית, מלאה במלונות יוקרה, פסלי זהב ובריכות שחייה.

הסרטון, המלווה בשיר שמהלל את טראמפ כמושיע ("דונלד טראמפ יוציא אתכם לחופשי"), מציג תפיסת עולם פשטנית, מנותקת ומטרידה, שראויה לבחינה ביקורתית מעמיקה.

סרטון "עזה של טראמפ", המלווה בשיר שמהלל את טראמפ כמושיע ("דונלד טראמפ יוציא אתכם לחופשי"), מציג תפיסת עולם פשטנית, מנותקת ומטרידה, שראויה לבחינה ביקורתית מעמיקה

מה שהופך את הסרטון לבלתי ריאלי לחלוטין הוא ההתעלמות המוחלטת מהמורכבות של האוכלוסייה בעזה על היבטיה ההיסטוריים, החברתיים והאידיאולוגיים. סרטון ה-AI מתעלם לחלוטין מהמציאות הזו, כמו גם מההתנהלות המזוינת להגדרה עצמית.

במקום להתמודד עם המורכבות הזו, מציע הסרטון פתרון פשטני מגוחך: הפיכת עזה למעין "דיסנילנד" מזרח-תיכוני, כאילו שינוי במראה הפיזי של המקום יפתור באופן קסום את כל בעיותיו העמוקות.

עבור טראמפ, שיקום עזה מתורגם אך ורק לממד הפיזי – לפרויקט נדל"ן. הסרטון מציג פנטזיה שבה במטה קסם יתהפכו כל המורכבויות והקונפליקטים לחלומות אמריקאיים עם נגיעות מזרח תיכוניות סטריאוטיפיות.

זוהי השטחה של מציאות מורכבת לכדי פתרון "נוסח לאס-וגאס" – נוצץ, ריק מתוכן ומנותק מהמציאות. גישה זו משקפת חוסר הבנה מוחלט של הדינמיקה האזורית, של ההיסטוריה המורכבת, ושל האתגרים האמיתיים שעומדים בפני כל פתרון עתידי לעזה.

עבור טראמפ, שיקום עזה מתורגם רק לממד הפיזי – לפרויקט נדל"ן. הסרטון מציג פנטזיה, שבה במטה קסם יתהפכו המורכבויות והקונפליקטים לחלומות אמריקאיים עם נגיעות מזרח תיכוניות סטריאוטיפיות

השימוש בטכנולוגיית AI ליצירת חזון מזויף זה, מסמן התפתחות מדאיגה בפוליטיקה המודרנית. בעידן שבו ניתן ליצור "מציאות חלופית" משכנעת באמצעות כלים טכנולוגיים, הסכנה של מניפולציה רגשית על הציבור גוברת.

הסרטון אינו מציג תוכנית מדינית אמיתית או מפת דרכים לשלום, אלא אשליה דיגיטלית שמטרתה לעורר רגשות חיוביים, תוך התעלמות מוחלטת מהמורכבות של המצב. התופעה הזו מסוכנת במיוחד כאשר היא באה מפיו של מנהיג המעצמה החזקה בעולם, שיש לו השפעה אדירה על המדיניות במזרח התיכון.

אחד האלמנטים המטרידים ביותר בסרטון הוא הרעיון של הפיכת אזור מוכה סכסוך ל"בונבון תיירותי". גישה זו לא רק מתעלמת מהמציאות המורכבת של המצב בעזה אלא גם מציעה לבנות "עתיד מוזהב" מבלי להתמודד עם השורשים העמוקים של הסכסוך, עם המציאות של טרור, עם האידיאולוגיה של חמאס, ועם שאר האתגרים העומדים בפני כל פתרון עתידי.

זוהי גישה ילדותית במהותה, המתייחסת לבעיות אמיתיות כאילו ניתן לפתור אותן באמצעות כסף ופיתוח בלבד, מבלי להתמודד עם השכבות האידיאולוגיות, הדתיות, החברתיות והפוליטיות העמוקות שמזינות את הסכסוך.

בלב הסרטון של טראמפ מסתתרת הנחה פטרונית ומעליבה: העזתים אינם מסוגלים לדמיין עתיד אחר בעצמם. אף אחד מהם לא מחובר לאינטרנט, לא נתקל מעולם בתרבות המערבית, ולא חולם על חיים אחרים. זוהי גרסה דיגיטלית של אוריינטליזם קלאסי: המערב ה"נאור" צריך להראות ל"פרימיטיבים" איך נראים חיים "תרבותיים".

בסרטון מסתתרת הנחה פטרונית ומעליבה: העזתים לא מסוגלים לדמיין עתיד אחר בעצמם. הם לא מחוברים לאינטרנט ולא נתקלו מעולם בתרבות המערבית. גרסה דיגיטלית של אוריינטליזם קלאסי

אך העומק האמיתי של הבעיה חורג מעבר לפטרונות הצורמת. טראמפ כושל בהבנת לקח היסטורי חשוב שאפגניסטן לימדה את העולם המערבי בצורה כואבת: תרבות אינה מוצר צריכה שניתן לייבא, ומדינה אינה מסתכמת בטריטוריה.

אחרי שנים של השקעה אמריקאית, טריליוני דולרים, ובניית תשתית מערבית, הספיקו לטליבאן ימים ספורים כדי להשתלט מחדש על המדינה. השתלת מודלים מערביים על קרקע שאינה מוכנה לקלוט אותם היא מתכון לכישלון.

הסרטון מניח קפיצת דרך בלתי אפשרית מחברה שהתפתחה תחת דיכוי, מלחמה ואידיאולוגיה דתית קיצונית, לחברת צריכה מערבית. כאילו ניתן פשוט לדלג על מאות שנים של התפתחות חברתית, תרבותית ופוליטית. השינוי התרבותי והערכי הדרוש לחברה כדי לקיים מודל כזה הוא עמוק לאין שיעור מאשר בניית מלונות יוקרה ומרכזי קניות.

ולבסוף, הסרטון חושף את האשליה המסוכנת ביותר של ימינו – האמונה שטכנולוגיה יכולה להחליף שינוי חברתי עמוק. בדיוק כשם שה-AI לא באמת יצר עזה חדשה אלא רק אשליה דיגיטלית שלה, כך גם השינוי האמיתי בעזה לא יכול להיות מושג באמצעות תרגילי  יחצנות מתוחכמים וחזון נדל"ני.

האירוניה המרה היא שהסרטון המבקש להציג עתיד חדש, למעשה משכפל את אותה גישה ישנה: "אנחנו יודעים טוב יותר מכם מה טוב בשבילכם". זהו לא רק כישלון של חזון מדיני; זהו כישלון של דמיון אנושי, המוגבל על ידי אותן הנחות תרבותיות שטראמפ הבטיח לתקוף.

טראמפ כושל בהבנת לקח היסטורי חשוב שאפגניסטן לימדה את העולם המערבי בצורה כואבת: תרבות אינה מוצר צריכה שניתן לייבא, ומדינה אינה מסתכמת בטריטוריה

בסופו של דבר, "עזה של טראמפ" אינה חזון של שלום או שגשוג, אלא מונומנט לכישלון ההבנה התרבותית וההיסטורית של מנהיג, שעדיין לא הבין שלא כל העולם משתוקק להיות העתק של לאס וגאס.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.