77.7%. זה המספר החשוב ביותר מהבחירות האלה, חשוב לפחות כמו חלוקת המנדטים. אחוז ההצבעה הגבוה ביותר מאז 1999. אחרי שלוש שנים של מלחמה, שכול ופילוג, הציבור הישראלי לא התייאש. הוא יצא להצביע. הנשיא יצחק הרצוג קרא לזה "תעודת כבוד לחברה הישראלית".

ובכל זאת, יומיים אחרי, כבר מדברים על הסבב הבא. בליכוד, לפי הדיווחים, לא חוששים מבחירות נוספות, ויש מי שכבר מדבר על אפריל.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

"מקומם לא איתנו", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו על יובל אברהם ורחל שור, יוצרי "נז"א", ימים ספורים אחרי שהסרט זכה בפרס המיוחד של חבר השופטים בפסטיבל ונציה.

נתניהו הודיע שיקדם שתי הצעות חוק נגד מי שמכפיש, לדבריו, את חיילי צה"ל בעולם: האחת תגדיל פי עשרים את סכום תביעת הדיבה, והאחרת תשלול אזרחות. גם אם חוק כזה לא יחוקק לעולם, עצם האיום בשלילת אזרחות כתגובה ל"הכפשה" הוא הסלמה מסוכנת.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

מאז שמפלגת הציונות הדתית פרסמה את סרטון הבינה המלאכותית שבו נשיא בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה נגררים ברחוב, נשמעו שתי הגנות.

השר עמיחי שיקלי קרא לסרטון הזה סאטירה. ח"כ שמחה רוטמן, מאדריכלי התוכנית שהסרטון מלווה, הפריד בין המסר לבין הצורה שבה הועבר.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

בריאיון לפודקאסט של "הניו יורק טיימס" אמר ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני כי הוא בוחן אם העיר יכולה לעצור את בנימין נתניהו במקרה שיגיע בספטמבר לעצרת הכללית של האו"ם.

הוא כינה את נתניהו "פושע מלחמה" ש"מקומו בהאג", והוסיף כי הממשל שלו מתייעץ עם הלשכה המשפטית של העירייה. השיח הציבורי קפץ מייד לשאלה אחת: האם לראש העיר יש בכלל סמכות לכך. לאחר שבירר, הודה ממדאני שאין באפשרותו לעשות זאת.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

בשבועות האחרונים מצטברות עוד ועוד עדויות מעזה על משפחות המשיאות ילדות קטינות, על נשים הנדחקות לתלות מוחלטת בגברים לצורך הישרדותן, ועל גברים המנצלים את המצוקה כדי לתבוע מין בתמורה לקמח ולתרופות.

במצבים כאלה הגוף הנשי נעשה שוב מטבע עובר לסוחר בתוך סדר חברתי פטריארכלי, הממשיך להתקיים גם בלב האסון. אלא שמה שמטריד אינו רק התרחבות התופעה עצמה, אלא גם האופן שבו האישה נעלמת כמעט מייד בתוך הפרשנויות הפוליטיות לסבלה.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

בתחקיר שפרסם הניו יורק טיימס לפני כשבוע, "כך הפכה ישראל את במת האירוויזיון לכלי של עוצמה רכה", ההצלחה של ישראל בהצבעת הקהל באירוויזיון 2025 מוצגת כתוצאה חריגה שדורשת הסבר.

במיוחד 33 האחוזים שקיבלה יובל רפאל בהצבעה הציבורית בספרד, מדינה שדעת הקהל בה עוינת עמוקות לממשלת ישראל. ההסבר שמציע העיתון: קמפיין השפעה מתואם של ממשלת ישראל.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

לפני כמה ימים, בבית קפה במודיעין, אדם אחד התקשר למשטרה כדי להתלונן על כיפה של אדם אחר. שוטרים הגיעו, אמרו לחובש הכיפה שהוא חשוד בהסתה, עצרו אותו, החזיקו אותו בתא, ובסוף שחררו אותו אחרי שגזרו את דגל פלסטין מהכיפה שלו.

זה הסיפור של אלכס סינקלייר, שכיפתו נשאה דגל ישראלי לצד דגל פלסטיני. כבר נכתב על האירוע, ובצדק, בלשון של זעם והשוואות היסטוריות, מבט שמופנה אל השר, אל המשטרה.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

הצעת חוק הממתינה עדיין בכנסת מבטיחה להכניס יותר חרדים להשכלה גבוהה. יוזמיה מציגים אותה כפריצת דרך לשוויון הזדמנויות. אך הנוסח המתגבש לקראת הקריאות האחרונות עושה דבר רחב בהרבה מפתיחת דלת: הוא משנה את טיבו של המרחב שמאחוריה.

הצעת החוק עברה קריאה ראשונה במאי האחרון ומעוצבת כעת בוועדת החינוך לקראת הקריאות השנייה והשלישית. בינואר הגישה יוזמת ההצעה נוסח שהיה מרחיב את ההפרדה המגדרית מעבר לכיתות הלימוד ובכלל זאת לקפיטריות, לספריות ולמעבדות.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

ביום שני האחרון, נבחרת הנשים של איראן בכדורגל עמדה על המגרש באוסטרליה. הן הפסידו 0:3 לדרום קוריאה. זה היה הפרט הכי שולי מהערב הזה.

כשההמנון הלאומי הושמע, השחקניות עמדו בשורה, ידיים מאחורי הגב, ושתקו. אף אחת לא שרה. אף אחת לא הניחה יד על הלב. קומץ אוהדים איראנים הניפו את דגל איראן, זה של לפני 1979, עם האריה והשמש.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

מתי כספי, שנפטר ביום ראשון השבוע בגיל 76, הלחין, ביצע והפיק למעלה מאלף שירים שעיצבו את התרבות הישראלית. אבל מה שהשאיר אחריו גדול מכל גוף יצירה. כספי השאיר אחריו דרך של להיות יוצר: מודל של אותנטיות אמנותית שנמצא כעת, דווקא כשהוא נחוץ ביותר, בסכנת היעלמות.

כספי מעולם לא כתב על פי הזמנה. הוא סירב להתאים את יצירתו לציפיות חיצוניות. "אדם יוצר לא תלוי בשום תוכנית מתאר", אמר פעם. "אני חייב להיות נאמן לעצמי".

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.