מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ופריצת המלחמה בעזה, נפוצו בישראל מספר תיאוריות קונספירציה הקשורות לאירועי ה-7 באוקטובר או למלחמה עצמה. במובן מסוים, אין זה מפתיע, שכן תיאוריות קונספירציה רבות הופיעו בעבר בתגובה לאסונות שונים כגון מתקפות טרור, כישלונות צבאיים ומגפות.
מתקפת ה-7 באוקטובר מהווה גם היא אירוע משברי קולוסלי, שלאחריו נוצר צורך במתן פשר ומציאת הסברים – הסברים הקשורים גם בשאלת האחריות למחדל של גורמים כלשהם, כולל בכירים במערכת הצבאית והפוליטית.
מתקפת ה-7 באוקטובר מהווה גם היא אירוע משברי קולוסלי, שלאחריו נוצר צורך במתן פשר ומציאת הסברים – הקשורים גם בשאלת האחריות למחדל של גורמים כלשהם, כולל בכירים במערכת הצבאית והפוליטית
ואמנם, אין הרבה ישראלים שבשעות והימים אחרי מתקפת הטרור לא שאלו את עצמם (או אחרים): "איך זה קרה?" או "איך זה יכול להיות?" – ושאלת האחריות והסיבות לכישלון הצבאי עלתה כמעט מייד.
אך מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר התרחשה בישראל על רקע קיטוב פוליטי חריף בין תומכי הקואליציה והאופוזיציה; ושני הצדדים הללו נבדלים ביניהם בשורה של עמדות ואמונות, כמו גם במידת האמון שלהם בפוליטיקאים ומוסדות ציבוריים שונים.
וכך, מייד לאחר ה-7 באוקטובר נפוצו תיאוריות קונספירציה בעלות מאפיינים פוליטיים, כאשר לרובן מטרה בסיסית: הסרת האחריות והאשמה מהצד "שלי" ו/או ייחוסה לגורמים אחרים, בדגש על היריבים הפוליטיים. גם כישלונות ומשברים בהמשך המלחמה, בדגש על כאלו שעלולים להוביל לייחוס אחריות לדרג הפוליטי, גרמו לתפוצה של תיאוריות קונספירציה.
בסקר מקוון שערכנו במכון לחירות ואחריות בדצמבר 2024 (עם מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת) בחנו האם ובאיזו מידה משפיעות ההעדפות הפוליטיות של הציבור על אמונה במספר תיאוריות קונספירציה הקשורות ל-7 באוקטובר ולמלחמה בעזה.
ראשית, שאלנו לגבי אמונה בטענה הקונספירטיבית אודות "בגידה מבפנים" ב-7 באוקטובר. כלומר הטענה שגורמים בכירים במערכת הביטחון ידעו על מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר והסתירו זאת מבנימין נתניהו כדי לפגוע בו.
בנוסף, שאלנו על אמונה בטענות קונספירטיביות אודות מספר סוגיות שנויות במחלוקת כמו הסתרת מידע מכוונת מראש הממשלה נתניהו או הדלפות מסמכים סודיים מלשכת ראש הממשלה.
מייד לאחר ה-7 באוקטובר נפוצו תיאוריות קונספירציה בעלות מאפיינים פוליטיים, כאשר לרובן מטרה בסיסית: הסרת האחריות והאשמה מהצד "שלי" ו/או ייחוסה לגורמים אחרים, בדגש על היריבים הפוליטיים
ראשית, בנוגע לתיאוריית הקונספירציה של "הבגידה מבפנים", קיים הבדל ברור בין מצביעי הקואליציה והאופוזיציה: 47% ממצביעי הקואליציה הסכימו עם הטענה, לעומת 11% ממצביעי האופוזיציה. יש לציין כי שאלנו את השאלה הזו גם בעבר, כאשר אז הפער בין המחנות היה קטן יותר.
כך, בסקר שערכנו בנובמבר 2023, כחודש וחצי לאחר ה-7 באוקטובר, הפער בין מצביעי הקואליציה למצביעי האופוזיציה היה 20 נקודות האחוז (29% ממצביעי הקואליציה הסכימו אז עם הטענה לעומת 9% ממצביעי האופוזיציה). ייתכן שהתגברות הפער באמונה בתיאוריית הקונספירציה הזו מעידה על העמקת הפער בין המחנות בשאלת האחריות למחדל ה-7 באוקטובר.
הבדלים גדולים אף יותר בין המחנות מצאנו ביחס לטענות קונספירטיביות נוספות. כך, 51% ממצביעי הקואליציה הסכימו עם הטענה לפיה בכירים בצה"ל הסתירו במתכוון מראש הממשלה מידע חשוב אודות חמאס שנאסף במהלך המלחמה ברצועת עזה, לעומת 12% בלבד ממצביעי האופוזיציה.
לא פחות מ-62% ממצביעי הקואליציה הסכימו עם הטענה לפיה אלי פלדשטיין, שעבד בלשכת ראש הממשלה, נעצר ונחקר מסיבות פוליטיות וכדי לפגוע בראש הממשלה – לעומת 13% בלבד ממצביעי האופוזיציה הסבורים כך.
בנוסף, רק 12% ממצביעי הקואליציה הסכימו עם הטענה כי מקורבים לראש הממשלה הדליפו ביודעין מסמכים סודיים למקורות לא ישראלים על מנת למנוע עסקה לשחרור חטופים – לעומת 57% ממצביעי האופוזיציה.
הממצאים האלה תואמים ממצאים קודמים לפיהם אנשים נוטים יותר להאמין בתיאוריות קונספירציה אשר מציגות את יריביהם הפוליטי באופן שלילי ופחות נוטים להאמין באלו שמציגות את הצד שלהם באופן שלילי. למעשה, כל תיאוריות הקונספירציה שצוינו לעיל קשורות לראש הממשלה נתניהו. ואמנם, היחס של האזרחים לנתניהו מנבא בצורה חזקה את עמדתם ביחס לטענות הקונספירטיביות לעיל.
למעשה, כל תיאוריות הקונספירציה שצוינו לעיל קשורות לראש הממשלה נתניהו. ואמנם, היחס של האזרחים לנתניהו מנבא בצורה חזקה את עמדתם ביחס לטענות הקונספירטיביות לעיל
כלל הממצאים מעידים על מחלוקות עמוקות בקרב תומכי המחנות היריבים בשאלות של אחריות לכישלונות ולמחדלים הקשורים למלחמה, כמו גם על פערים ניכרים במידת האמון שתומכי המחנות נותנים לאישים וגופים שונים. הבדלים אלו צפויים ללוות אותנו כחלק מהמאבק על הנהגת המדינה בעתיד, וסביר שיובילו גם למחלוקות בנוגע לאופן בו יש לחקור ולתקן את המחדלים והכישלונות השונים.
ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם