מערכת החינוך בישראל ניצבת בפני אתגר חסר תקדים: מהפכת הבינה המלאכותית (AI) כבר כאן והכלים החדשים משנים מן היסוד את הדרך שבה תלמידים ניגשים ללמידה, מעבדים ידע וכותבים עבודות. על צוותי החינוך וההוראה להיערך ולהתאים עצמם למציאות החדשה.

הזדמנות או סכנה? ד"ר ענת באלינט, המלמדת כיום באוניברסיטת אריזונה, מתארת את תחושת התסכול של מרצים, שמגלים כי תלמידיהם משתמשים בבינה מלאכותית לכתיבת מטלות, לעיתים רבות ללא גילוי נאות. התוצאה היא טקסטים "מלוטשים אך חסרי עומק", המעידים על תהליך למידה שטחי.

הזדמנות או סכנה? ד"ר ענת באלינט, מתארת את תסכול המרצים, שמגלים כי תלמידיהם משתמשים בבינה מלאכותית לכתיבת מטלות, לעיתים רבות ללא גילוי נאות. התוצאה היא טקסטים "מלוטשים אך חסרי עומק"

בעידן שבו AI מסוגל להפיק תוכן משכנע, מתעורר החשש כי תלמידים יתרגלו לקבל תשובות מוכנות מבלי לפתח חשיבה ביקורתית, יכולת ניסוח טיעונים, יצירתיות, התמודדות עם אתגרים קוגניטיביים ואפילו מיומנויות בסיסיות של שליפת מידע. ההשלכות על החברה והאקדמיה ברורות: דורות של תלמידים שאינם מסוגלים לקרוא, לנמק באופן עצמאי, לנתח ולגבש עמדה אישית על נושאים מורכבים.

ד"ר שמעון אזולאי, פילוסוף ואיש חינוך מוערך, כתב:

"מהות האדם היא יכולתו ליצור משהו חדש ולהתחיל מחדש, והאותנטיות היא מה שהופכת את האנושות למשחק רעיונות יפה, מגוון ופורה. אלא שאותנטיות נרכשת במאמץ: לכל אדם יש קול ייחודי וחד-פעמי, אבל צריך זמן ואומץ כדי לגלות אותו, לזקק אותו וללמוד לא לפחד ממנו. פעם ראשונה שיש משהו שמתחרה עם האדם על יצירת רעיונות – והוא מתכוון לנצח ולבלוע את כל מי שמשתמש בו. החמדנות, הנוחות, העצלות והפיתוי ישאירו אנושות חרוכה".

ולא ניתן שלא להצטרף לחשש, כי זוהי הפעם הראשונה שההתקדמות הטכנולוגית עלולה לצפון בחובה לא התקדמות לאנושות אלא נסיגה וניוון מחשבתי ואינטלקטואלי עצום.

בצל תחושות אלו, ובגללן, משרד החינוך הציע לאחרונה מדיניות חדשה לשילוב בינה מלאכותית בחינוך, תוך דגש על שימוש מושכל ושילוב כלים דיגיטליים בהוראה.

לפי ד"ר שמעון אזולאי: "פעם ראשונה שיש משהו שמתחרה עם האדם על יצירת רעיונות – והוא מתכוון לנצח ולבלוע את כל מי שמשתמש בו. החמדנות, הנוחות, העצלות והפיתוי ישאירו אנושות חרוכה"

עם זאת, יש חשש כי ההתמקדות בטכנולוגיה בלבד אינה נותנת מענה לחסך הרגשי והערכי שנוצר. ויקטור פרנקל לימד אותנו כי האדם מחפש משמעות. החשש הגדול הוא שבשלב בו אנו מצפים מצעירים לתהות, לשאול שאלות, לחקור ולחפש תשובות אשר יתנו להם את המשמעות המבוקשת, הם יפנו ל"אאוט-סורסינג" ויפריטו את המלאכה, וכך גם את תהליך ההתפתחות והצמיחה הרגשית והאינטלקטואלית שלהם, לידיהן של ChatGPT ,Claude, Gemini  ויתר אחיהן התבוניים-מלאכותיים.

במציאות כזאת נדרש חינוך הוליסטי כתגובה לאתגרי העתיד. תפיסת חינוך שתציע מענה שיספק קהילה של משמעות, יצירת נרטיב אישי חיובי, עיצוב תמונת עתיד מעצימה, חיבור לסביבה פיזית וחברתית ופיתוח אינדיבידואל עם תחושת שייכות ומשמעות.

בניגוד למודל חינוכי המתמקד בהישגים אינטלקטואליים-לימודיים בלבד – את אלו הבינה המלאכותית כנראה רק תלך ותשכלל, נחוץ לנו מודל ששואף למערכת הוליסטית, בה למידה רגשית וחברתית היא חלק בלתי נפרד מההתפתחות האישית של הנוער.

אז כדי לא רק להפחיד אלא גם להציע מענים אפשריים, אלו הדגשים, אשר חשוב מאוד שכל תהליך הטמעת יכולות שימוש בבינה מלאכותית במערכת החינוך –  כדאי שיילקחו בחשבון: לימוד ביקורתי של הבינה המלאכותית – על מגרעותיה ומגבלותיה, שמירה על משימות הדורשות מהתלמיד לחפש משמעות ולהפגין יצירתיות, חיזוק קשר בינאישי ע"י קיום שיח פתוח ודיאלוג לא דיגיטלי, יצירת הזדמנויות לצבירת חוויות המחוברת לעולמם הפנימי והתרבותי של התלמידים, ואחרון – גילוי נאות ושימוש מושכל בבינה מלאכותית.

בניגוד למודל חינוכי המתמקד בהישגים אינטלקטואליים-לימודיים בלבד – את אלו הבינה המלאכותית כנראה רק תלך ותשכלל, נחוץ לנו מודל ששואף למערכת הוליסטית, בה למידה רגשית וחברתית היא חלק בלתי נפרד

ההיסטוריה מלמדת כי מהפכות טכנולוגיות אינן ניתנות לעצירה אולם עתיד מערכת החינוך טמון בהבנה כיצד לשלב את מהפיכת הבינה המלאכותית מבלי לפגוע בערכים ובמיומנויות הבסיסיות של התלמידים. הדרך קדימה אינה עוברת בכניעה למכונות, אלא בחיזוק האנושיות שבנו, ביצירת חינוך בעל משמעות עמוקה ובהכנת תלמידים לעולם שבו החשיבה שלהם תהיה בעלת ערך ייחודי – דווקא בעידן שבו המכונות לומדות לחשוב.

תומר סמרקנדי הוא מנכ"ל "דרך כפר יוזמות חינוך", הפועלת לשינוי פני החברה באמצעות חינוך מעצים לאוכלוסיות מוחלשות. העמותה מלווה ומנחה עשרות קהילות חינוך ומכינות קד"צ בפריפריה (צילום: ליאת מנדל)