תגובותיו ההיסטריות של בנימין נתניהו בנוגע לחקירת ההשפעה הקטארית על המעגל הקרוב אליו מעוררת חשד כי יש ממש במה שנחשף עד כה, וכי מדובר רק בקצה קצהו של קרחון.
קרוב לוודאי שאת הדחיפות הפתאומית – הן לשוב ללחימה בעזה, ובכך לחזק את החוליות הרופפות בקואליציה שלו, והן לפטר את ראש השב"כ ואת היועצת המשפטית לממשלה, שלא לומר לשאת את נאום ה"דיפ-סטייט" – יש לראות בעיקר בהקשר ל"קטארגייט".
קרוב לוודאי שאת הדחיפות הפתאומית – לשוב ללחימה לשם חיזוק החוליות הרופפות בקואליציה שלו, לפטר את ראש השב"כ ואת היועמ"שית, ולשאת את נאום ה"דיפ-סטייט" – יש לראות בהקשר ל"קטארגייט"
קרוב לוודאי גם, בעיקר מתוך היכרות עם ההיסטוריה של האיש – כי לא נאמנות או דאגה למקורביו, החשודים, היא שבראש מעייניו, אלא דווקא החשש שהתפתחות החקירה תוביל אליו.
אולם, עוד בטרם חקירה ובירור החשדות, כל מדיניותו של נתניהו בהקשר הקטארי מעוררת תמיהה. זה עשוי לחזק את החשד כי מדיניות זו לא התקבלה ממניעים ענייניים, וכי לא טובת המדינה היא שעמדה לנגד עיניו.
כל המכיר, ולו במעט, את המדיניות הקטארית ואת השקפת עולמו של האמיר תמים בן-חמד, מבין שמדובר במדינת אויב חדורת אידיאולוגיה אנטי-ציונית ברוח האחים המוסלמים. האמיר הקטארי, שבנעוריו יצא לאפריקה מתוך שאיפה להביא לאסלום היבשת, מושפע עמוקות ממשנתו של השייח' יוסף קארדאווי, שפסיקותיו ההלכתיות לא רק אנטי-ציוניות קיצוניות – אלא מתירות, במפורש, פגיעה במטרות ישראליות ויהודיות.
בעיקרו של דבר, החזון הקטארי הוא חזון של האחים המוסלמים של בניית תשתית אסלאמיסטית בעולם. מימוש החזון, או החתירה להשגתו, נעשית באמצעים כלכליים של יחסי ציבור, של רכישת נכסים אסטרטגיים ותרבותיים במערב ושל תשלומי שוחד, שמטרתם להביא לקבלת החלטות שיתאימו לאינטרס הקטארי.
ההשפעה הקטארית, שפועלת בכוונה ובהצלחה, מחזקת מגמות אנטי-ישראליות ואנטישמיות בעולם. לכן הבחירה של נתניהו בקטאר כמתווכת בשיחות עם חמאס – לא רק חשודה אלא בעיקר נלעגת. הרי כל האינטרס הקטארי הוא שימור שלטון חמאס בעזה, כך שככל שהדברים תלויים בקטאר – החטוף האחרון ישוחרר רק לאחר הבטחת שלטון חמאס ושיקום הרצועה.
בחירה נתניהו בקטאר כמתווכת – לא רק חשודה אלא גם נלעגת. הרי האינטרס הקטארי הוא שימור שלטון חמאס בעזה, כך שמבחינת קטאר – החטוף האחרון ישוחרר רק לאחר הבטחת שלטון חמאס ושיקום הרצועה
תמיהה אחרת נמצאת בכל האמור ליחסו של נתניהו למאבק הכלכלי בטרור, ואגב כך בקטאר, שנחשבת למממנת מרכזית שלו. מתוך שהכיר בממד הכלכלי כגורם מרכזי המניע את הטרור – הקים ראש הממשלה, אריאל שרון, בשיתוף עם מאיר דגן, את יחידת "צלצל" במוסד כבר בשנת 2001. יחידה זו, שהייתה ייחודית מסוגה, איגדה את כל הגופים, המשפטיים, הכלכליים והדיפלומטיים, וכך יצרה כלי מאבק אפקטיביים וקשרים בינלאומיים, שהשפיעו על המאבק בטרור העולמי. בהחלטה תמוהה ובלתי-מוסברת החליט נתניהו, בשנת 2018, לפרק את היחידה ואף נמנע מלשתף את אנשיה בחלטה לאשר הכנסת כסף מזומן, וחסר פיקוח, לרצועה.
הטענה כי הכנסת כסף קטארי לעזה נעשתה מתוך שאיפה להביא לרווחה ברצועה ולשקט היא מגוחכת ובעצמה מחייבת חקירה, שכן היא עמדה בניגוד מוחלט להמלצת כל גורמי הביטחון.
הרי ברור, כפי שהעיד אודי לוי שעמד בראש יחידת "צלצל", כי הכסף הקטארי הולך לטרור, גם אם בעקיפין. למשל, הקטארים מימנו בניית שכונות חדשות בעזה שמראש נבנו תחתיהן מנהרות, ובאמצעות כסף קטארי נרכשו מצלמות מתוחכמות שפוזרו ברצועה ובעזרתן זוהו חיילים והופעלו נגדם מטעני צד.
החשד כי החלטות, בעלות השלכה ישירה על ביטחון המדינה, התקבלו ממניעים זרים, שתאמו את האינטרס הקטארי – מתחזק לנוכח העובדה כי כבר עתה הוכח כי אנשים מהחוג הקרוב ביותר לנתניהו קיימו מגע עם הקטארים, ופעלו לשיפור תדמית האמירות בתקשורת בארץ ובעולם.
לעדות ראש יחידת החקירות "צלצל", שנתניהו פירק – הקטארים מימנו, למשל, שכונות חדשות בעזה, שמראש נבנו תחתיהן מנהרות, ונרכשו מצלמות מתוחכמות שפוזרו ברצועה, בעזרתן זוהו חיילים והופעלו נגדם מטעני צד
למרבה הפלא, במקום לדרוש חקירה מיידית, פונה נתניהו דווקא נגד רשויות החקירה. שורת ההחלטות התמוהות שקיבל, מעורבות אנשיו בקשר עם הקטארים, התגוללות על גופי החקירה, שאפילו אינם עוסקים בהיבט הפלילי אלא בהיבט של דליפת סוד, וריצת האמוק להחלפתם דווקא עכשיו – מחזקים את החשדות, שאם יתבררו ויוכחו הרי שמדובר בבגידה לכל דבר ועניין.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם