ד"ר עופר חן
הזמן של
ד"ר עופר חן

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.

אלימות פוליטית או זעקת הקוזק הנגזל?

השבוע עצרה ממשלת ישראל מעיסוקיה והקדישה שעתיים תמימות לדיון משמעותי והרה גורל; לא בעניין שיקום הצפון או ערי הדרום החרבות, לא בעניין עסקה לשחרור חטופים וגם לא בעניין פיצוי לחיילים שקיבלו הודעה על הארכת משך שירותם. מה שעמד לנגד עיני חברי הממשלה היה דווקא "האיומים כלפי ראש הממשלה ומשפחתו".

נלעגות הישיבה מתבררת לא רק על רקע המלחמה וצרכיה הבוערים, אלא דווקא לנוכח העובדה שבחינת תופעת האלימות וההסתה הפוליטית, החל מתקופת היישוב ועד ימינו, תגלה כי אלו באו, רובם ככולם, מהצד הימני של המפה הפוליטית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 882 מילים ו-1 תגובות

הזיקה למורשת הנאצית בתנועה הלאומית הפלסטינית

עכשיו כבר ברור וידוע כי המאבק בין ישראל לפלסטינים איננו מוגבל למישור הצבאי ומדובר במאבק רב זירתי: דיפלומטי, משפטי, וכמובן הסברתי-תעמולתי.

אולם, זירה אחרת, אשר במידה רבה משליכה על כל היתר ואשר גם בה מצויה ישראל בעמדת נחיתות מובהקת, היא הזירה ההיסטורית-הרעיונית. המאבק הפלסטיני בזירה זו איננו מוגבל לישראל או ל"כיבוש" אלא מופנה כלפי היהדות עצמה, ולא במקרה נמצאים גילויי האנטישמיות בעולם בעלייה מתמדת.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
כמובן, נרטיבים שמקשרים הווה לעבר הם רק נרטיבים. הכל השתנה מהותית, אבל כמובן ניתן ללמוד ולדון. מה היה שם?: 1. חוקי הסמכה.  2. ממשלה פאשיסטית.  3. שליט מעל לחוק.  4. מפלגות עליונות ושרים... המשך קריאה

כמובן, נרטיבים שמקשרים הווה לעבר הם רק נרטיבים. הכל השתנה מהותית, אבל כמובן ניתן ללמוד ולדון.
מה היה שם?:
1. חוקי הסמכה. 
2. ממשלה פאשיסטית. 
3. שליט מעל לחוק. 
4. מפלגות עליונות ושרים גזענים.
5. אלימות ברחוב להפחדה.
6. סילוק שומרי הסף. 
7. האופוזיציה כבוגדת. 
8. טריטוריה להתפשטות. 
9. פוגרומים וטרנספר. 
10. נוער חולצות.  
11. משטרה כפופה לפוליטיקאים. 
12. הקמת כח לאומני. 
13. שר תעמולה ומכונת תעמולה. 
14. מיתוס שליט כריזמטי מושיע.
15. פופוליזם להמונים בעת משבר בטחוני כלכלי. 
16. שינוי הספרים והחינוך לפי האידיאלוגיה. 
17. הכפפת הדת לגרסת המשטר. 
18. הפניית האשם לאויב חיצוני
ומלחמה טוטאלית, הרסנית נוראית.

עוד 1,013 מילים ו-3 תגובות

בדרך להאג עוצרים באיוולת

ש"י עגנון נהג להביט בחשדנות בפוליטיקאים, והדיר עצמו מכל פעילות פוליטית בה לקחו בזמנו חלק מאנשי הרוח, כנתן אלתרמן או ס. יזהר. בסיפורו "בנערינו ובזקנינו" הוא אף שם את אותם עסקנים ללעג ולקלס.

ברומן "שירה" נמצא תיאור מדויק לדמותה של מערכת פוליטית שהולמת במיוחד את זו הנוכחית. "חכמים", כותב עגנון, "מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים, בתוך כך קופצים הטיפשים והרשעים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וטיפשותם".

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 651 מילים

ממלחמת מגן למלחמה פוליטית

הופעתה של התנועה הציונית ביטאה שינוי היסטורי בדימוי העצמי של העם היהודי; מאומה שהרחיקה עצמה מכל גילוי של אלימות לאומה שלוחמת על חירותה, ומתאפיינת בנחישות ובנכונות להקרבה.

בראשית דרכה הצטיירה התנועה הציונית בעיני עצמה כתנועת שלום, ולכן צמצמה את השימוש בכוח הצבאי להגנה בלבד ולהבטחת היישוב. בהמשך דאגו מנהיגי מפא"י להציג את ישראל כאומה שוחרת שלום אשר הלחימה כפויה עליה, וכל מערכה צבאית הוצגה ככזו שתכליתה הבטחת הקיום הלאומי ותו לא. הביטוי "אין ברירה" היה שגור בפיהם של מנהיגי ישראל הראשונים וביטא את ההכרח שאין מנוס ממנו.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
החלק הפחות מצוטט מפרשת עגל הזהב הוא שמשה אסף אליו את שבט לוי, הורה להם לחגור חרבות, ושלח את כח הנוחבה שלו לטבוח בעם. זה נגמר ב-3000 הרוגים. הם היו באמצע המדבר אז לא היה לאן לחטוף עוד אי... המשך קריאה

החלק הפחות מצוטט מפרשת עגל הזהב הוא שמשה אסף אליו את שבט לוי, הורה להם לחגור חרבות, ושלח את כח הנוחבה שלו לטבוח בעם. זה נגמר ב-3000 הרוגים. הם היו באמצע המדבר אז לא היה לאן לחטוף עוד איזה 250. מסקנות ועדת החקירה נקברו וכולם שכחו לו את זה.
אולי זה נחשב מתון בסטנדרט של התנ"ך.

עוד 816 מילים ו-3 תגובות

ראש הממשלה הישראלי האמריקאי הראשון

ב-2 במאי 1951 ביקר דוד בן גוריון בארצות הברית, לראשונה כראש הממשלה. בהיסטוריה של יחסי החוץ של ישראל מקובל לראות בביקור הזה אירוע מכונן, שכן במהלכו קבע בן גוריון את הזדהותה של ישראל עם מדינות המערב הדמוקרטי ובעיקר עם ארצות הברית.

מאז, הלכו היחסים והתהדקו, תוך הכרה הולכת וגוברת בחשיבות התמיכה האמריקאית להבטחת קיומה של ישראל. הרבה גורמים תרמו לעיצוב "היחסים המיוחדים" בין המדינות, כמו זהות אינטרסים, רעיון כור ההיתוך של חברת מהגרים ומכנים משותפים תרבותיים של יוזמה ונחישות. אולם, בצד הדמיון התרבותי והחברתי, נשענו "היחסים המיוחדים" על תמיכה גורפת של הממשל האמריקאי ושל הקהילה היהודית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אם ביבי " הוא הדגיש את התמיכה הגורפת שלה הוא זוכה בישראל " כל כך בטוח בעצמו, למה הוא כל כך משקשק מבחירות . הרי אם יש לו תמיכה גורפת בישראל, הוא אמור לזכות בהרבה יותר מנדטים מאשר יש לל... המשך קריאה

אם ביבי " הוא הדגיש את התמיכה הגורפת שלה הוא זוכה בישראל " כל כך בטוח בעצמו, למה הוא כל כך משקשק מבחירות . הרי אם יש לו תמיכה גורפת בישראל, הוא אמור לזכות בהרבה יותר מנדטים מאשר יש לליכוד כיום. אלא אם תמיכת 15% (18 מנדטים לפי ממוצע נע של הסקרים ) מאזרחי ישראל נחשב " תמיכה גורפת" ?

עוד 941 מילים ו-1 תגובות

שאלת גיוס בחורי הישיבות - כרוניקה ידועה מראש

בשבועות האחרונים התחדש הדיון בשאלת גיוס בני הישיבות. זאת כתוצאה משתי סיבות מרכזיות: האחת, תוקף החוק הפוטר את בני הישיבות צפוי לפוג בעוד שבועות ספורים. השנייה, המלחמה הממושכת בעזה וצרכי הביטחון הצפויים לעלות, חידדו את חוסר השוויון בין חילונים לחרדים.

אולם בחינת סוגיית הגיוס מהזווית הצרה של צרכי הביטחון והשוויון בנטל – מונעת הבנה של מורכבות הסוגיה, שהיבטיה נגזרים מתפיסה רעיונית, תרבותית ופוליטית. כלומר, רק הבנה של אותם היבטים יכולה להסביר גם מדוע לא נמצא עד היום מענה ראוי לשאלת גיוס בני הישיבות, וגם מדוע ספק אם יימצא לה מענה כזה גם בעתיד.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 862 מילים ו-1 תגובות

בין מדינאית לפוליטיקאי - משבר המנהיגות בצל מושג האחריות

אירועי ה-7 באוקטובר עוררו, מטבע הדברים, לא רק זיכרונות למלחמת יום הכיפורים אלא בעיקר השוואה בין האירועים שהדמיון ביניהם כה בולט: החפיפה בזמנים, ההפתעה לנוכח כשל מודיעיני, תחושת הזחיחות והיוהרה, שאליהם יש להוסיף גם נסיבות חיצוניות: בשני האירועים כיהן מזכיר מדינה יהודי בצד נשיא אמריקאי בתקופת דמדומים זאת בצד קיומו של אינטרס רוסי ברור בהתלקחות במזרח התיכון.

אולם, בצד נקודות הדמיון יש להצביע על מספר הבדלים, בדמותם של גולדה מאיר ובנימין נתניהו, הממחישים את משבר המנהיגות הנוכחי, משבר שעשוי להיות מכשול בדרך להשגת "ניצחון מוחלט" במערכה הנוכחית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
עוד 993 מילים ו-5 תגובות

היסודות הרעיוניים להתנגדות האירופית לישראל

התביעה בהאשמה של רצח עם שהוגשה בבית המשפט הבינלאומי לצדק עוררה בקרב רבים בישראל פליאה. הטיב לבטא אותה בנימין נתניהו שתהה, בנאום צדקני, כיצד ייתכן שדווקא ישראל בהנהגתו הואשמה בפשע כה חמור.

אם נתעלם משפע דברי ההבל וגילויי הטיפשות שביטאו תומכיו, אשר יצרו את התשתית לאותה תביעה, הרי שניתן לכאורה לפטור אותה כגילוי נוסף של ההתנגדות למדינת ישראל, שכל כך רווח בקרב חוגים רחבים בשמאל האירופאי והאמריקאי. התנגדות אשר נובעת מאנטישמיות חדשה, מבורות ומשנאת יהודים מסורתית שלובשת לבוש של שנאת ישראל.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
העניין הוא שהשמאל הישראלי והמרכז הזינו לא פחות תאוריות אלו, בעיקר דרך עיתון הארץ וההסטוריונים החדשים. כמו כן בבוז שרכשו לעדות המזרח שהוו מחצית מתושבי מדינת ישראל , הם לא רצו להציג את ה... המשך קריאה

העניין הוא שהשמאל הישראלי והמרכז הזינו לא פחות תאוריות אלו, בעיקר דרך עיתון הארץ וההסטוריונים החדשים. כמו כן בבוז שרכשו לעדות המזרח שהוו מחצית מתושבי מדינת ישראל , הם לא רצו להציג את הרדיפות הכלכליות פוליטיות חברתיות ודתיות שכללו מאסרים, הוצאות להורג' ולבסוף הוצאתם ושוד רכושם. אלא הקפידו לפמפם בחול ובארץ את העוול שנעשה לערביי ישראל. בעוד שהפלסטינים שברחו נצלו את הטיפשות של ההנהגה הישראלית ומעצבי דעת הקהל ותכננו וממשיכים לתכנן את הנרטיב שברובו שקרי על הפלסטינים. שרובם היו מהגרי עבודה בעקבות הפריחה הכלכלית שהביאו היהודים והבריטים לארץ. כל ניסיון של עדות המזרח להעלות את הנושא נתקל בהרמת גבות ובהתעלמות.עד כי הרבה מצאצאי העדות מתעלמים אף הם. במקום להציג את העובדות שיהודי המזרח גורשו והיו לפליטים למרות שהיו שם אזרחים מדורי דורות. ובמקביל חלק מערביי ישראל ברחו או גורשו כי נלחמו להשמידנו. כך שבפועל היתה החלפת אוכלוסין.

עוד 628 מילים ו-3 תגובות

קווים לזכרו של טוהר הנשק

השאיפה למערכה צבאית נקייה מפגיעה בחפים מפשע ידועה כבר מראשית ההיסטוריה של המלחמות. למרבה הפלא, ביטוי ברור לה נמצא בדברי גוליית הפלישתי, אשר הציע כי במקום מאבק דמים בין שני צבאות – תוכרע המלחמה במאבק בין שני לוחמים.

בהיבט זה ביטאה המלחמה המודרנית הידרדרות מהותית, אשר משתקפת בשני אופנים שבמידה רבה משתלבים זה בזה. האחד, למלחמה המודרנית התלווה מסע של דה-הומניזציה שעשה כל צד ליריבו, אשר הקל על הפגיעה בו. כך הפכו הגרמנים ל"בושים" בעיני הצרפתים, הוייטנאמים ל"צהובים" בעיני האמריקאים והיהודים ל"עכברים" או "חיידקים" בעיני הגרמנים הנאצים, ויד הדמיון עוד נטויה.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הדעה המפורסמת כאן היא דעה של רוצח אחים ואוהב אויבים רווי בשנאה עצמית עם מוסר מעוות . במלחמה כל אזרח מהווה סכנה לכח הלוחם אותו זקן בשירו של נתן אלתרמן אם דמו לא היה מכסה את הקיר הוא היה ... המשך קריאה

הדעה המפורסמת כאן היא דעה של רוצח אחים ואוהב אויבים רווי בשנאה עצמית עם מוסר מעוות .
במלחמה כל אזרח מהווה סכנה לכח הלוחם אותו זקן בשירו של נתן אלתרמן אם דמו לא היה מכסה את הקיר הוא היה מלשין לחיילי האויב את מיקומם של חיילינו .
כפי שכבר קרה בלבנון. שחיילים חסו על חייו של רועה צאן והוא הביא להריגתם.
הדם של כל חללי המלחמה האחרונה על ידך וכל שותפיך מבית המשפט שהרסו את הפרימטר בגבול עזה.

עוד 844 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה