אחת ההבטחות המרכזיות של המפלגות המכנות עצמן "גוש השינוי" היא חקיקת "חוק גיוס לכול". על רקע הפטור הגורף ושורת ההטבות האינסופית שמעניקה ממשלת בנימין נתניהו לציבור החרדי, נשמעת בשורת השוויון כמשב רוח רענן לחברה שסועה ומקוטבת.

מי יתנגד לשוויון? אלא שמאחורי הסיסמה היפה מסתתרת אמת פשוטה: "חוק גיוס לכול" איננו מציע שוויון אזרחי אמיתי, לכל היותר הוא מציע שוויון חלקי בחובות.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

ישנם רגעים בתולדותיה של חברה שבהם משבר פוליטי, שנראה לגיטימי כשלעצמו, מסתיר משבר מוסרי וערכי עמוק. ברגע כזה, השאלה איננה עוד אם הממשלה טובה או רעה, אם מדיניותה נכונה או שגויה או האם ראוי להחליפה בבחירות.

השאלה האמיתית היא האם שלטון, המוכיח בפעולותיו שכל כוונותיו להטיב עם השליט ותומכיו, ראוי לשלוט – גם אם הוא זוכה לרוב בבחירות, וגם אם הוא נהנה מרוב פרלמנטרי.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

בדרכה להיטיב עם העומד בראשה לא נמנעה הממשלה הנוכחית מפגיעה בכל אחד מעמודי התווך של הקיום הישראלי. הביטחון הלאומי והאישי התערער, יוקר המחייה הרקיע לשחקים, יחסי החוץ בקריסה, אמון הציבור במוסדות המדינה נסדק והחוסן החברתי נפגע אנושות.

אלא שכדרכן של ממשלות פופוליסטיות, הנפגעים העיקריים לא היו מתנגדיה אלא דווקא תומכיה המובהקים ביותר. תושבי הדרום, נתיבות אופקים ושדרות, נעזבו לנפשם. תושבי הצפון הפכו לפליטים בארצם. הציבור הדתי-לאומי שילם מחיר דמים נורא, יחסית לחלקו באוכלוסייה.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

יש אנשים שהחברה הישראלית מתקשה להתמודד עם ביקורתם. ביקורת חריפה קל לסווג כבורות או כעדות לחוסר הבנה של המציאות המזרח-תיכונית.

קריאות לחרם קל לראות ביטוי לאנטישמיות או לעוינות פוליטית; כאשר המבקר הוא אנטישמי, אין צורך להתמודד עם טענותיו; כאשר הוא אינטלקטואל אירופי, אפשר לראות בדבריו ביטוי לנאיביות המנותקת מן המציאות.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

בשנת 1986 פרסמה שולמית הראבן את מאמרהּ המכונן "משיח או כנסת". זו לא הייתה מסה תיאולוגית על דקויות האמונה, אלא תהייה פוליטית חריפה, שתקפה ישירות את שורשי הקיום שלנו כאן: האם הריבונות במדינת ישראל היא אנושית – כזו הנתונה בידי אזרחיה על טעויותיהם ומגרעותיהם, ועל כן כפופה לתיקון וביקורת – או שמא מדובר בריבונות מטאפיזית, הנגזרת מצו אלוהי שאינו נתון לוויכוח?

ה"כנסת", לשיטתה של הראבן, מעולם לא הייתה רק מִבנה בירוקרטי או מוסד שלטוני; היא סמל לפוליטיקה של הכרעה ארצית, של אחריות ושל גבולות כוח ברורים.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

דמותו של אהרן ברק – כחוקר משפטי בעל שיעור קומה עולמי, כיועץ משפטי שנאבק ללא חת בשחיתות הציבורית וכשופט עליון פורץ דרך – מציבה אותו כאחד מהמאורות הגדולים של המשפט הישראלי. יחד עם זאת, מורשתו מצויה כיום בלב מחלוקת ציבורית עמוקה, החורגת בהרבה מכל דיון טכני בגבולות הפרשנות או בהיקף הביקורת השיפוטית.

בעוד שבקהיליית המשפט הבינלאומית נחשב ברק לאחד המשפטנים הבולטים של תקופתנו, בישראל נקשר שמו במאבק פוליטי וחברתי רחב על דמותה וזהותה של החברה הישראלית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

סִפרו של ליאב אורגד, "דמוקרטיה על ספסל הנאשמים: משפט בשלוש מערכות" (דביר, אוניברסיטת רייכמן, 2026), נפתח בהבטחה לדיון סוקרטי המתיימר לבחון את השיטה הדמוקרטית על יתרונותיה וחולשותיה.

הכותב בחר לדון בנושא במסגרת של משפט פומבי החוזרת, ולו במידה מסוימת, אל המרחב האתונאי של שכנוע, הצגת טיעונים והכרעה ציבורית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

בחודש שעבר, ביום השואה האחרון, התפרסמה תמונה המנציחה רגע, שבחברה מתוקנת – ובוודאי בכזו הנושאת את זיכרון השואה – לא היה אמור להתרחש: עשרות בני אדם מפוחדים, דחוסים במשאית אשפה, מול קנה רובה ישראלי.

אין זו עוד ידיעה קשה המצטרפת לרצף האירועים של השנים האחרונות. זהו רגע המשקף אמת מרה: תמונה אחת שחושפת את דמותה המוסרית של החברה הישראלית ואת האופן שבו התרוקן הלקח ממשמעותו.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

משל יותם (שופטים ט) הוא מן החריפים והמוכרים בין המשלים בתנ"ך, ולא במקרה הוא ממשיך להדהד גם מחוץ להקשרו ההיסטורי. המשל נותן את הדיאגנוזה הפוליטית הקרה, האכזרית והמדויקת ביותר שנכתבה אי-פעם על חברה המחליטה, בעיניים פקוחות ובנפש חפצה, על התאבדות קולקטיבית.

יותם לא היה רק פליט שנמלט מטבח שביצע אחיו; הוא היה האנליסט הראשון שזיהה את המכניקה של הריקבון הפוליטי, את הרגע שבו דבקות בהחלטה שגויה הופכת לטרגדיה – כאשר קוץ יבש הופך למלך.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

לפני מספר שבועות התקיים כנס מרשים באוניברסיטת תל-אביב במלאת שלושים שנה לפרסום מאמרו המכונן של פרופ' מנחם מאוטנר, "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי". במבט לאחור מתברר כי לא היה זה עוד מאמר פרשני חשוב, אלא טקסט מעצב תודעה ואולי אף יותר מכך: טקסט שהגדיר את האופן שבו המשפט הישראלי מבין את עצמו.

הוא העניק לשיח המשפטי בישראל כלים להבנה עמוקה יותר של המשפט, והציע נקודת מבט הרואה בו לא רק מערכת כללים, אלא צומת מפגש שבו משתקפת זהותה התרבותית והערכית של החברה. לפיכך, חשיבותו איננה טמונה רק באבחנתו ההיסטורית לשעתה, אלא גם בהעמדתו מסגרת מושגית להבנת תנועת המטוטלת הפנימית של המשפט.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.