ב-2 במאי 1951 ביקר דוד בן גוריון בארצות הברית, לראשונה כראש הממשלה. בהיסטוריה של יחסי החוץ של ישראל מקובל לראות בביקור הזה אירוע מכונן, שכן במהלכו קבע בן גוריון את הזדהותה של ישראל עם מדינות המערב הדמוקרטי ובעיקר עם ארצות הברית.
מאז, הלכו היחסים והתהדקו, תוך הכרה הולכת וגוברת בחשיבות התמיכה האמריקאית להבטחת קיומה של ישראל. הרבה גורמים תרמו לעיצוב "היחסים המיוחדים" בין המדינות, כמו זהות אינטרסים, רעיון כור ההיתוך של חברת מהגרים ומכנים משותפים תרבותיים של יוזמה ונחישות. אולם, בצד הדמיון התרבותי והחברתי, נשענו "היחסים המיוחדים" על תמיכה גורפת של הממשל האמריקאי ושל הקהילה היהודית.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.
בשבועות האחרונים התחדש הדיון בשאלת גיוס בני הישיבות. זאת כתוצאה משתי סיבות מרכזיות: האחת, תוקף החוק הפוטר את בני הישיבות צפוי לפוג בעוד שבועות ספורים. השנייה, המלחמה הממושכת בעזה וצרכי הביטחון הצפויים לעלות, חידדו את חוסר השוויון בין חילונים לחרדים.
אולם בחינת סוגיית הגיוס מהזווית הצרה של צרכי הביטחון והשוויון בנטל – מונעת הבנה של מורכבות הסוגיה, שהיבטיה נגזרים מתפיסה רעיונית, תרבותית ופוליטית. כלומר, רק הבנה של אותם היבטים יכולה להסביר גם מדוע לא נמצא עד היום מענה ראוי לשאלת גיוס בני הישיבות, וגם מדוע ספק אם יימצא לה מענה כזה גם בעתיד.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.
אירועי ה-7 באוקטובר עוררו, מטבע הדברים, לא רק זיכרונות למלחמת יום הכיפורים אלא בעיקר השוואה בין האירועים שהדמיון ביניהם כה בולט: החפיפה בזמנים, ההפתעה לנוכח כשל מודיעיני, תחושת הזחיחות והיוהרה, שאליהם יש להוסיף גם נסיבות חיצוניות: בשני האירועים כיהן מזכיר מדינה יהודי בצד נשיא אמריקאי בתקופת דמדומים זאת בצד קיומו של אינטרס רוסי ברור בהתלקחות במזרח התיכון.
אולם, בצד נקודות הדמיון יש להצביע על מספר הבדלים, בדמותם של גולדה מאיר ובנימין נתניהו, הממחישים את משבר המנהיגות הנוכחי, משבר שעשוי להיות מכשול בדרך להשגת "ניצחון מוחלט" במערכה הנוכחית.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
התביעה בהאשמה של רצח עם שהוגשה בבית המשפט הבינלאומי לצדק עוררה בקרב רבים בישראל פליאה. הטיב לבטא אותה בנימין נתניהו שתהה, בנאום צדקני, כיצד ייתכן שדווקא ישראל בהנהגתו הואשמה בפשע כה חמור.
אם נתעלם משפע דברי ההבל וגילויי הטיפשות שביטאו תומכיו, אשר יצרו את התשתית לאותה תביעה, הרי שניתן לכאורה לפטור אותה כגילוי נוסף של ההתנגדות למדינת ישראל, שכל כך רווח בקרב חוגים רחבים בשמאל האירופאי והאמריקאי. התנגדות אשר נובעת מאנטישמיות חדשה, מבורות ומשנאת יהודים מסורתית שלובשת לבוש של שנאת ישראל.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
העניין הוא שהשמאל הישראלי והמרכז הזינו לא פחות תאוריות אלו, בעיקר דרך עיתון הארץ וההסטוריונים החדשים. כמו כן בבוז שרכשו לעדות המזרח שהוו מחצית מתושבי מדינת ישראל , הם לא רצו להציג את הרדיפות הכלכליות פוליטיות חברתיות ודתיות שכללו מאסרים, הוצאות להורג' ולבסוף הוצאתם ושוד רכושם. אלא הקפידו לפמפם בחול ובארץ את העוול שנעשה לערביי ישראל. בעוד שהפלסטינים שברחו נצלו את הטיפשות של ההנהגה הישראלית ומעצבי דעת הקהל ותכננו וממשיכים לתכנן את הנרטיב שברובו שקרי על הפלסטינים. שרובם היו מהגרי עבודה בעקבות הפריחה הכלכלית שהביאו היהודים והבריטים לארץ. כל ניסיון של עדות המזרח להעלות את הנושא נתקל בהרמת גבות ובהתעלמות.עד כי הרבה מצאצאי העדות מתעלמים אף הם. במקום להציג את העובדות שיהודי המזרח גורשו והיו לפליטים למרות שהיו שם אזרחים מדורי דורות. ובמקביל חלק מערביי ישראל ברחו או גורשו כי נלחמו להשמידנו. כך שבפועל היתה החלפת אוכלוסין.
השאיפה למערכה צבאית נקייה מפגיעה בחפים מפשע ידועה כבר מראשית ההיסטוריה של המלחמות. למרבה הפלא, ביטוי ברור לה נמצא בדברי גוליית הפלישתי, אשר הציע כי במקום מאבק דמים בין שני צבאות – תוכרע המלחמה במאבק בין שני לוחמים.
בהיבט זה ביטאה המלחמה המודרנית הידרדרות מהותית, אשר משתקפת בשני אופנים שבמידה רבה משתלבים זה בזה. האחד, למלחמה המודרנית התלווה מסע של דה-הומניזציה שעשה כל צד ליריבו, אשר הקל על הפגיעה בו. כך הפכו הגרמנים ל"בושים" בעיני הצרפתים, הוייטנאמים ל"צהובים" בעיני האמריקאים והיהודים ל"עכברים" או "חיידקים" בעיני הגרמנים הנאצים, ויד הדמיון עוד נטויה.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הדעה המפורסמת כאן היא דעה של רוצח אחים ואוהב אויבים רווי בשנאה עצמית עם מוסר מעוות .
במלחמה כל אזרח מהווה סכנה לכח הלוחם אותו זקן בשירו של נתן אלתרמן אם דמו לא היה מכסה את הקיר הוא היה מלשין לחיילי האויב את מיקומם של חיילינו .
כפי שכבר קרה בלבנון. שחיילים חסו על חייו של רועה צאן והוא הביא להריגתם.
הדם של כל חללי המלחמה האחרונה על ידך וכל שותפיך מבית המשפט שהרסו את הפרימטר בגבול עזה.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
רוברט אופנהיימר, ראש פרוייקט מנהטן, נחשב לאבי הפצצה האטומית שהוטלה בסיום מלחמת העולם השנייה על הירושימה ואחר כך על נגסקי. אופנהיימר חש רגשי אשמה ופעל אחרי המלחמה למען הקמת פיקוח בינלאומי על המשך פיתוח הנשק הגרעיני.
אופנהיימר המשיך לעסוק עד שנות השישים במחקר מדעי של מבנה גרעין האטום. יחד עם שאר המדענים הוא הופתע לגלות שהפרוטונים והניוטרונים בגרעין, שאותו פוצצו בסוף מלחמת העולם השנייה, אינם חלקיקי יסוד ויש עשרות חלקיקים לא מוכרים שהתקבלו בניסויים של מאיצי חלקיקים אשר נעשו לאחר המלחמה. בשנות השישים עדיין לא היה ברור מי הם החלקיקים הנוספים, גן חיות של חלקיקים קוונטיים.
ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.
יום ראשון בבוקר, נכנס ללמד בכיתה שהיא לא לגמרי כיתה, אלא אולם אכסניה שהוסב לכיתת לימוד. שולחנות מתקפלים מסודרים ב-ח', עטופים מפות לבנות חד פעמיות. סביב השולחנות תלמידות ותלמידי י"ב מתיכון "נופי הבשור", שהתאספו מחדש, ביוזמתם, לסיים יחד את שנת הלימודים האחרונה שלהם – בתנאי פנימייה בעין גדי.
"אמרו לך כבר שאנחנו מהעוטף?", שואל אחד התלמידים, במבט מעט מעורר רחמים.
דניאל טופז הוא מנחה בכיר במכון החינוך דרך כפר, שפעיל בלמעלה מ-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית של ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה על שבוע משמעותי לנוער הנפלא שלנו שמסב לנו גאווה עצומה. הבן שלי חזר מהשבוע הזה עם אור בעיניים. אכן מה שהם עשו מרגש אותנו מאוד ומלמד מאוד אותנו שיעור. ההורים. על תקומה מהאבל. הם דור התקומה ואנחנו גאים בהם על כך כל כך
תודה רבה דניאל על המעשה וסיכומו הכתוב. היטבת.ם להבין את נפש הנוער שלנו.
כבת למורה למקרא, לשמוע דור שלישי חוזרת מהשבוע המרוכז ואומרת "היה מעניין, נהניתי ללמוד"- דייני.
ממש היום שיחה עם בתי שאומרת -" תנו לחזור להיות אנחנו. בשום אופן לא קורבנות מסכנים, אבל גם לא סמל, לא שליחות". ואני מסבירה שקצת מאוחר מדי כי אכן הם נותנים לכולנו כוחות והוכחה שאפשר לצאת מהסיפור הזה אחרת. לפחות ברמה האישית של כל אחד מאיתנו. ושכל המסביב רק לא יפריע…
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אם ביבי " הוא הדגיש את התמיכה הגורפת שלה הוא זוכה בישראל " כל כך בטוח בעצמו, למה הוא כל כך משקשק מבחירות . הרי אם יש לו תמיכה גורפת בישראל, הוא אמור לזכות בהרבה יותר מנדטים מאשר יש לליכוד כיום. אלא אם תמיכת 15% (18 מנדטים לפי ממוצע נע של הסקרים ) מאזרחי ישראל נחשב " תמיכה גורפת" ?