יש סרטים שמספרים סיפור, יש סרטים שהסערה הציבורית סביבם הופכת בעצמה לסיפור, ויש סרטים שהם גם וגם. סרטם התיעודי של יובל אברהם ורחל שור, "נז"א – נזק אגבי", שזכה בפרס בפסטיבל ונציה, הוא מן הסוג האחרון.

הסרט, המבוסס על עדויות אנונימיות של 24 חיילים וקציני מודיעין ששירתו בעזה, אינו עוסק רק בתוצאות ההפצצות, אלא במנגנון שקדם להן: באיסוף המידע, בבחירת המטרות, בהערכת מספר האזרחים שעשויים להיפגע ובשאלה מה נחשב ל"נזק אגבי" מוצדק. אולם נדמה כי הסערה הציבורית שהתעוררה סביב הסרט מחמיצה את השאלה העמוקה שהוא מציב בפני החברה הישראלית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב ובמכון ליאו בק, ירושלים. חבר אגודת הסופרים.

הצטרפותו של יואב סגלוביץ לרע"ם של מנסור עבאס יכולה הייתה להיות רגע מכונן בפוליטיקה הישראלית. הנה ניצב בדימוס, לשעבר סגן השר לביטחון הפנים ומי שהיה מזוהה במשך שנים עם מערכות הביטחון, מצטרף למפלגה ערבית ויוצר מודל חדש של שותפות יהודית-ערבית.

מהלך כזה יכול היה לשאת לא רק משמעות פוליטית אלא גם משמעות היסטורית: האפשרות שישראלי-יהודי יראה בפוליטיקה הערבית לא זירה שיש לפקח עליה, לא מאגר קולות שיש לנסות לגייס את תמיכתו, אלא שותף פוליטי לגיטימי.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב ובמכון ליאו בק, ירושלים. חבר אגודת הסופרים.

יש סמלים שמשנים את משמעותם בלי לשנות את צורתם. המגן דוד הוא דוגמה מובהקת לכך. אותו כוכב בעל שישה קודקודים עבר בתוך פחות ממאה וחמישים שנה מסמל שהיה כמעט חסר משמעות יהודית מחייבת לסמל יהודי מובהק; מסימן שהוצמד לבגדיהם של יהודים כדי לסמן אותם, להבדיל ולהשפיל אותם, לסמל של מדינה ריבונית; ובשנים האחרונות, לפחות בעיני רבים במערב, לסמל המזוהה עם לאומנות דתית אלימה וכוחנית.

תולדותיו של המגן דוד מספרים, במידה רבה, גם את סיפורה של הציונות עצמה: את המרחק בין החזון הציוני שביקש לכונן חברת מופת יהודית, שוויונית וליברלית, לבין מדינה המזוהה יותר ויותר ככוח אלים ומדכא.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב ובמכון ליאו בק, ירושלים. חבר אגודת הסופרים.

ב-10 בנובמבר 1975 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה שקבעה כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית". בישראל התקבלה ההחלטה בזעזוע. שגריר ישראל באו"ם, חיים הרצוג, קרע את נוסח ההחלטה מעל דוכן העצרת, במחווה שהפכה לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם המאבק הישראלי נגד הדה-לגיטימציה של הציונות.

יותר מחמישים שנה לאחר מכן, נראה שיש מקום לחזור ולשאול מה נותר מהציונות שבשמה קרע הרצוג את אותה החלטה.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב ובמכון ליאו בק, ירושלים. חבר אגודת הסופרים.

אחת ההבטחות המרכזיות של המפלגות המכנות עצמן "גוש השינוי" היא חקיקת "חוק גיוס לכול". על רקע הפטור הגורף ושורת ההטבות האינסופית שמעניקה ממשלת בנימין נתניהו לציבור החרדי, נשמעת בשורת השוויון כמשב רוח רענן לחברה שסועה ומקוטבת.

מי יתנגד לשוויון? אלא שמאחורי הסיסמה היפה מסתתרת אמת פשוטה: "חוק גיוס לכול" איננו מציע שוויון אזרחי אמיתי, לכל היותר הוא מציע שוויון חלקי בחובות.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב ובמכון ליאו בק, ירושלים. חבר אגודת הסופרים.

ישנם רגעים בתולדותיה של חברה שבהם משבר פוליטי, שנראה לגיטימי כשלעצמו, מסתיר משבר מוסרי וערכי עמוק. ברגע כזה, השאלה איננה עוד אם הממשלה טובה או רעה, אם מדיניותה נכונה או שגויה או האם ראוי להחליפה בבחירות.

השאלה האמיתית היא האם שלטון, המוכיח בפעולותיו שכל כוונותיו להטיב עם השליט ותומכיו, ראוי לשלוט – גם אם הוא זוכה לרוב בבחירות, וגם אם הוא נהנה מרוב פרלמנטרי.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב ובמכון ליאו בק, ירושלים. חבר אגודת הסופרים.

בדרכה להיטיב עם העומד בראשה לא נמנעה הממשלה הנוכחית מפגיעה בכל אחד מעמודי התווך של הקיום הישראלי. הביטחון הלאומי והאישי התערער, יוקר המחייה הרקיע לשחקים, יחסי החוץ בקריסה, אמון הציבור במוסדות המדינה נסדק והחוסן החברתי נפגע אנושות.

אלא שכדרכן של ממשלות פופוליסטיות, הנפגעים העיקריים לא היו מתנגדיה אלא דווקא תומכיה המובהקים ביותר. תושבי הדרום, נתיבות אופקים ושדרות, נעזבו לנפשם. תושבי הצפון הפכו לפליטים בארצם. הציבור הדתי-לאומי שילם מחיר דמים נורא, יחסית לחלקו באוכלוסייה.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב ובמכון ליאו בק, ירושלים. חבר אגודת הסופרים.

יש אנשים שהחברה הישראלית מתקשה להתמודד עם ביקורתם. ביקורת חריפה קל לסווג כבורות או כעדות לחוסר הבנה של המציאות המזרח-תיכונית.

קריאות לחרם קל לראות ביטוי לאנטישמיות או לעוינות פוליטית; כאשר המבקר הוא אנטישמי, אין צורך להתמודד עם טענותיו; כאשר הוא אינטלקטואל אירופי, אפשר לראות בדבריו ביטוי לנאיביות המנותקת מן המציאות.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב ובמכון ליאו בק, ירושלים. חבר אגודת הסופרים.

בשנת 1986 פרסמה שולמית הראבן את מאמרהּ המכונן "משיח או כנסת". זו לא הייתה מסה תיאולוגית על דקויות האמונה, אלא תהייה פוליטית חריפה, שתקפה ישירות את שורשי הקיום שלנו כאן: האם הריבונות במדינת ישראל היא אנושית – כזו הנתונה בידי אזרחיה על טעויותיהם ומגרעותיהם, ועל כן כפופה לתיקון וביקורת – או שמא מדובר בריבונות מטאפיזית, הנגזרת מצו אלוהי שאינו נתון לוויכוח?

ה"כנסת", לשיטתה של הראבן, מעולם לא הייתה רק מִבנה בירוקרטי או מוסד שלטוני; היא סמל לפוליטיקה של הכרעה ארצית, של אחריות ושל גבולות כוח ברורים.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב ובמכון ליאו בק, ירושלים. חבר אגודת הסופרים.

דמותו של אהרן ברק – כחוקר משפטי בעל שיעור קומה עולמי, כיועץ משפטי שנאבק ללא חת בשחיתות הציבורית וכשופט עליון פורץ דרך – מציבה אותו כאחד מהמאורות הגדולים של המשפט הישראלי. יחד עם זאת, מורשתו מצויה כיום בלב מחלוקת ציבורית עמוקה, החורגת בהרבה מכל דיון טכני בגבולות הפרשנות או בהיקף הביקורת השיפוטית.

בעוד שבקהיליית המשפט הבינלאומית נחשב ברק לאחד המשפטנים הבולטים של תקופתנו, בישראל נקשר שמו במאבק פוליטי וחברתי רחב על דמותה וזהותה של החברה הישראלית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב ובמכון ליאו בק, ירושלים. חבר אגודת הסופרים.