שחצנות, יהירות, אדישות מוחלטת לגורלם של אחרים, אגרסיביות, חוסר רגישות, אטימות, חמדנות, רדיפת כבוד וכוח – אלה רק אחדים מהחטאים שמרכיבים את הדנ"א של "פייסבוק".
והם היו שם מיומה הראשון של החברה, הרבה לפני שפייסבוק סיפחה לעצמה עוד ועוד נתחים מערוצי התקשורת החדשים של האנושות ונהפכה לתאגיד הענק "מטא". הקוד הגנטי המסחרי והאנטי־מוסרי הזה גם פיאר את קירות משרדי החברה: "זוזו מהר ושיברו דברים" ו"עדיף לבקש סליחה מאשר לבקש רשות".
ופייסבוק – מספרת שרה וין־ויליאמס בספרה האוטוביוגרפי "אנשים חסרי אחריות", שיצא בתחילת החודש וטס תוך כמה ימים לראש רשימת רבי המכר של "הניו יורק טיימס" – זזה במהירות מסחררת ושברה על הדרך המון דברים בלי לבקש רשות ובלי להתעכב אפילו לרגע כדי לבקש סליחה.
הסיפור עצמו אינו חדש, כמובן. מי שייחשף רק ב־2025 לנזקי הרשתות החברתיות בכלל ו"מטא" בפרט, משול למי שעדיין מאמין ש"קוקה קולה" היא חברה שמרווה את צימאון העולם במשקה המעניק טעם לחיים
את שם הספר ואת המוטו שפותח אותו וין־ויליאמס סימפלה מ"גטסבי הגדול" של סקוט פיצג'רלד. גיבוריו – טום ודייזי ביוקנן – היו "אנשים חסרי אחריות שנהנו למעוך ולנפץ חפצים ואנשים ולסגת לאחר מכן אל תוך ממונם או אל חוסר האכפתיות שלהם, או לתוך מה שהחזיק את הקשר שלהם שלם, בעוד אנשים אחרים נאלצו לנקות אחריהם".
מאה שנים מאוחר יותר, האנשים חסרי האחריות בספרה של וין־ויליאמס הם מארק צוקרברג ושריל סנדברג, המלך והמלכה של פייסבוק, שמדלגים בין לשכות שועי עולם בג'ט פרטי ומרסקים בחוסר אכפתיות עוצר נשימה את חייהם של עובדי החברה, שנדרשים למלא כל גחמה – ובעזרתם משנים מן היסוד את חייהם של כל מי שהתחברו ב־20 השנים האחרונות לפייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם.
כלומר, את חיי כולנו.
הסיפור עצמו אינו חדש, כמובן. מי שייחשף רק ב־2025 לנזקי הרשתות החברתיות בכלל ו"מטא" בפרט, משול למי שעדיין מאמין ש"קוקה קולה" היא חברה שמרווה את צימאון העולם במשקה המעניק טעם לחיים; או שמנכ"לי תאגידי התרופות קמים בבוקר רק כדי למצוא מזור למחלות המין האנושי; או שקטאר מקדמת את הספורט העולמי.
וין־ויליאמס יודעת את כל זה. לכן היא לא רק מתארת בפרטי פרטים את מה שכבר ידענו, קראנו, למדנו או ניחשנו על החברה שהעובדים הבכירים בה מונעים מילדיהם גישה למסכים, אבל עושים כל שביכולתם כדי שילדינו יתמכרו אליהם ("כי הם יודעים היטב איזה נזק המוצר שלהם מחולל על מוחות צעירים", היא כותבת).
הם רתמו את ההון והכוח הבלתי נתפסים שעמדו לרשותם כדי להשיג עוד הון ועוד כוח, בלי להתעכב לרגע על ההשלכות המוסריות של מעשיהם ומחדליהם. בשנים הראשונות הם גם עשו את זה כמעט בלי רגולציה, ביקורת ופיקוח
היא מנצלת את עמדת המספרת כל יודעת – זו שישבה שם לצד צוקרברג וסנדברג בטיסות במטוסים הפרטיים אל מפגשים, חלקם מסמרי שיער ממש, עם מנהיגי העולם – ומשרטטת בכישרון כתיבה ניכר פורטרט מצמית, מבהיל, מקפיא דם ממש, של אנשים צעירים שזינקו תוך זמן קצר מאלמוניות מוחלטת לעוצמה חסרת תקדים בתולדות המין האנושי.
ואז, הם רתמו את ההון והכוח הבלתי נתפסים שעמדו לרשותם כדי להשיג עוד הון ועוד כוח, בלי להתעכב לרגע על ההשלכות המוסריות של מעשיהם ומחדליהם. בשנים הראשונות הם גם עשו את זה כמעט בלי רגולציה, ביקורת ופיקוח.
במיטה עם שריל
"אנשים חסרי אחריות" הוא לא רק סיפור מרתק על הרבע הראשון של המאה ה־21, יש מצב שזה בכלל הקדימון לסרט הרע שעוד מחכה לנו.
רק לפני חודשיים צוקרברג תפס את מקומו בשורה הראשונה בהשבעה של דונלד טראמפ לנשיא. זמן קצר לפני שיצא לוושינגטון הקפואה הוא העלה סרטון שבו הודיע שהוא מתכוון מכאן והלאה לצמצם בצורה דרמטית את מערך בדיקת העובדות של התאגיד שלו, שממילא היה יותר עלה תאנה מאשר אלטרנטיבה למחלקת בדיקת העובדות של "הניו יורקר".
מבקר הספרים של ה"וושינגטון פוסט", רון צ'ארלס, כתב בניוזלטר שלו שבכל 27 שנותיו כמבקר ספרים וכעורך עמודי ספרות לא הופעל עליו לחץ כבד כמו הלחץ שהופעל עליו מ"מטא" בנוגע לספר הזה
אבל לפעמים גם למראית עין יש חשיבות, וצוקרברג בעצם הודיע לעולם שיקפוץ לו. כי אחרי שטראמפ נבחר כבר לא אכפת. "תוצאות הבחירות", הוא הצהיר בסרטון, "מסמנות נקודת מפנה תרבותית בחזרה להעדפה של חופש ביטוי".
כמה ימים אחר כך הוא הרחיב והסביר את התפנית בריאיון לג'ו רוגן (אלא למי) והתפייט על "התיקון הראשון לחוקה" שהוא לא פחות מ"אתוס אמריקאי המתאר את האופן שבו אנחנו מאמינים שדיאלוג צריך להתקיים בחברה".
חופש ביטוי מעל הכול, כן? כבר שלושה שבועות שצוקרברג ו"מטא" מזיעים כדי למנוע את הפצת "אנשים חסרי אחריות". מבקר הספרים של ה"וושינגטון פוסט", רון צ'ארלס, כתב בניוזלטר שלו שבכל 27 שנותיו כמבקר ספרים וכעורך עמודי ספרות לא הופעל עליו לחץ כבד כמו הלחץ שהופעל עליו מ"מטא" בנוגע לספר הזה. מעניין אם ג'ף בזוס, הבעלים של הפוסט, התערב.
עורכי הדין של "מטא" הצליחו לקבל מבית המשפט צו האוסר על וין־ויליאמס לקדם את ספרה, לא כי היא משקרת, אלא בטענה שהיא הפרה את הסכם הסודיות שחתמה עליו כשהחלה לעבוד בפייסבוק ב־2011 כאחראית על האסטרטגיה הגלובלית של התאגיד.
"מטא" גם טוענת שווין־ויליאמס מסלפת, מגזימה וסתם מנפחת מחדש סיפורים ידועים מהעבר. אבל את זה היא עשתה בפוסט ברשתות החברתיות. לא בבית המשפט.
וין־ויליאמס עצמה פנתה לרשות להגבלים עסקיים וביקשה צו הגנה משפטי של חושפת שחיתויות. "אנשים חסרי אחריות" קיבל רוח גבית כ"ספר שפייסבוק לא רוצים שתקראו" – וטס לראש רשימת רבי המכר
לרוע מזלה של "מטא", הצו המשפטי לא חל על "מקמילן", בית ההוצאה לאור שהפיץ את הספר בהפתעה מוחלטת ובלי הודעה מוקדמת כדי לא לעורר עו"דים משנתם. וין־ויליאמס עצמה פנתה לרשות להגבלים עסקיים וביקשה צו הגנה משפטי של חושפת שחיתויות. "אנשים חסרי אחריות" קיבל רוח גבית כ"ספר שפייסבוק לא רוצים שתקראו" – וטס לראש רשימת רבי המכר.
הצביעות הגלויה לעין של מי שמתהדר בחופש הביטוי כערך נעלה, ואז מפעיל את עוצמתו כדי לחסום ביקורת, נודפת מכל עמוד כמעט ב"אנשים חסרי אחריות".
סנדברג, שהייתה סמנכ"לית התפעול הכול יכולה של צוקרברג בשנים שהספר מתאר (2011–2018), מסתובבת בעולם עם תדמית זוהרת של גורו העצמה נשית. ב־2013 היא הוציאה את רב המכר "לפרוץ קדימה: נשים, קריירה והרצון להנהיג", ויצאה לסיבוב קידום מכירות עולמי מתוקשר, כשבמקביל – כמו שמפליאה לתאר וין־ויליאמס, שהייתה שם, לפעמים מושפלת עד עפר – סנדברג המשיכה לרדות באכזריות בנשים שהקיפו אותה, בסביבת עבודה רעילה וגחמנית, שכללה גם לא מעט הטרדות מיניות שהיו ידועות לכולם.
אחרי שסנדברג ניסתה להכניס אותה למיטה בטיסה חזרה מהפורום הכלכלי בדאבוס, וין־ויליאמס מספרת על כך לעמיתיה במשרד. הם מציעים לה לרדת מהסיפור ולא לעשות עניין משום ש"חצי מהמחלקה כבר הייתה במיטה של שריל".
וין־ויליאמס לא עושה הנחות גם לעצמה. בשנים שהיא הייתה שם היא לא רק מילאה פקודות והושפלה, אלא גם העריצה את נותני הפקודות. זה קורה לא פעם בסביבת עבודה רעילה, בטח כזו שמלווה במשכורות דמיוניות
וין־ויליאמס לא עושה הנחות גם לעצמה. בשנים שהיא הייתה שם היא לא רק מילאה פקודות והושפלה, אלא גם העריצה את נותני הפקודות. זה קורה לא פעם בסביבת עבודה רעילה, בטח כזו שמלווה במשכורות דמיוניות, בסוויטות מלכותיות ובאנשים שאפתנים עם אגו וליבידו מפותחים.
בינואר 2014 היא הייתה האישה היחידה בחדר ישיבות מלא בגברים מ"כוח המשימה המשפטי של פייסבוק" כשירדו לה המים. וין־ויליאמס הזמינה "אובר" והגיעה לבית החולים די מהר.
בחדר היולדות, כשבן זוגה טום לידה, הגיעה הודעה מסנדברג, שהיא עומדת להיכנס לפגישה בלתי צפויה עם נשיא ברזיל. היא ביקשה מווין־ויליאמס – שכאמור הייתה האחראית על האסטרטגיה הגלובלית של פייסבוק – שתכתוב לה במהירות "נקודות לשיחה".
"שמתי את הטלפון בצד והושטתי יד ללפטופ", כותבת וין־ויליאמס.
"מה את עושה?" שאל טום.
"רק כותבת לשריל כמה נקודות לשיחה".
"שרה, לא".
היא המשיכה להקליד במהירות. טום המיואש פנה לרופאה בחדר היולדות והתחנן, "ד"ר וקה, תגרמי לה להפסיק".
"רק עוד שתי דקות", התחננה וין־ויליאמס, מתנשפת בין ציר לציר.
ד"ר וקה ניגשה אליה ולקח בעדינות את הלפטופ.
"זה דבר מאוד מיוחד ללדת את הילד הראשון שלך", היא אמרה את המובן מאליו, "אני לא חושבת שאת צריכה לעבוד תוך כדי. שריל תבין".
"היא לא", אמרה וין־ויליאמס, "בבקשה תני לי לפחות ללחוץ 'שלח'".
"את באמת צריכה ללחוץ", ענתה הרופאה, "אבל לא על הכפתור במחשב".
האימייל הדחוף נשלח – אלא מה. עד כדי כך רעילה, שלא לומר מופרעת, הייתה סביבת העבודה. והאנשים האלה, שיצרו בצלמם סביבת עבודה כזו, שינו במקביל את החיים, את המסחר ואת הפוליטיקה של המין האנושי.
וין־ויליאמס הגיעה לפייסבוק כשהחברה עוד הייתה בפאזה התמימה יחסית. היא מתארת את עצמה כגרופי שהעריצה את הרשת החברתית מרחוק
הפאזה האופטימית
וין־ויליאמס הגיעה לפייסבוק כשהחברה עוד הייתה בפאזה התמימה יחסית. היא מתארת את עצמה כגרופי שהעריצה את הרשת החברתית מרחוק, כשעבדה כעורכת דין במשלחת ניו זילנד לאו"ם. וכשהיא ניסתה לשכנע את ראשי פייסבוק שהחברה חייבת לגבש אסטרטגיה גלובלית, הם לא ממש הבינו על מה היא מדברת ומה היא רוצה. אבל הנחישות שלה הרשימה, אז הם הציעו לה ג'וב.
כל זה השתנה מהר מאוד. "האביב הערבי" הפך את פייסבוק לשחקנית פוליטית בינלאומית. ההנפקה הפכה את כל צמרת החברה לעשירה מעבר לכל דמיון, אבל אז המניה התחילה לצלול – מ־38 דולר בהנפקה ל־19 דולר כעבור חמישה חודשים – והחרדות החלו לעלות ואיתם הלחצים.
התברר שלהגיע למיליארד המשתמשים הראשונים זו המשימה הקלה. המיליארד הבא כבר הרבה יותר קשה. והדרך היחידה להרים את המנייה היה להראות צמיחה. עוד ועוד צמיחה. מרבעון לרבעון.
"כשהתחלנו להיתקל בפוליטיקאים שהציבו מכשולים להתרחבות שלנו, הממונים על הצמיחה בחברה התחילו להציע שנפנק אותם בעזרת האלגוריתם שלנו, ונעזור להם לשפר את הנוכחות שלהם בפייסבוק. איך הם ניסחו את זה? 'בואו נסובב טיפה את האלגוריתם לתת לפוליטיקאים קצת אהבה'".
והתוצאות היו מהירות, והורגשו בכל פינות העולם.
"כשהתחלנו להיתקל בפוליטיקאים שהציבו מכשולים להתרחבות שלנו, הממונים על הצמיחה בחברה התחילו להציע שנפנק אותם בעזרת האלגוריתם שלנו, ונעזור להם לשפר את הנוכחות שלהם בפייסבוק"
באוקטובר 2014 וין־ויליאמס טסה עם צוקרברג למסע דילוגים של שלושה שבועות בין בירות אסיה. הפוסט האחרון בחשבון הפייסבוק שלה, שטרם הוסר עדיין אבל גם אינו פעיל, הוא עם תמונות שלה ושל הבוס בין פסלי בודהה במזרח.
זו לא הייתה הנסיעה הראשונה של צוקרברג במעמדו החדש ככוח גלובלי עולה, לפגוש מנהיגי מדינות. שנתיים קודם לכן הוא נפגש בפעם הראשונה עם ראש ממשלת רוסיה, דמיטרי מדבדב, וזו הייתה חוויה מיוזעת ועצבנית.
בג'קרטה נקבעה להם פגישה שווין־ויליאמס התאמצה מאוד להוציא לפועל עם ג'וקו וידודו, שזה עתה נבחר לנשיא השביעי של אינדונזיה – הראשון מבין מנהיגי מדינת האיים הענקית, שמונה רבע מיליארד בני אדם, שלא הגיע מהאליטה הצבאית, אלא כיהן קודם לכן כמושל האזרחי של מחוז ג'קרטה.
צוקרברג וצוותו התכוננו לפגישה שבמהלכה יידונו סוגיות מיסוי, הדרישה האינדונזית לאחסן את כל הדאטה של המשתמשים המקומיים בשרתים בתחומי אינדונזיה, ובעיקר – פיקוח על תוכן רגיש במדינה מוסלמית שמרנית.
וידודו הרגיש שהוא חייב את הבחירה שלו לפייסבוק, והוא גם אמר את זה בצורה הכי ברורה שאפשר. "אני הנשיא של פייסבוק!" הוא הכריז, "בכלל לא הייתי אמור לנצח"
האירוע כולו היה רגיש במיוחד כי וידודו אומנם נבחר, אבל עדיין לא נכנס לתפקיד, ומבחינתו הפגישה עם צוקרברג, שמייצג תאגיד אמריקאי, הייתה אחת הפעולות הראשונות שהוא עושה אחרי שניצח בבחירות. "לא הצלחתי להבין למה הוא הסכים בכלל לפגישה הזו", כותבת וין־ויליאמס, אבל בחדר הישיבות התעלומה נפתרה.
וידודו פשוט הרגיש שהוא חייב את הבחירה שלו לפייסבוק, והוא גם אמר את זה בצורה הכי ברורה שאפשר. "אני הנשיא של פייסבוק!" הוא הכריז, "בכלל לא הייתי אמור לנצח. אני בסך הכול נגר. אבל יכולתי לדבר ישירות לאנשים דרך פייסבוק".
וזה באמת היה נכון, כותבת וין־ויליאמס. "ג'וקווי (ככה כולם קוראים לו) הוא אאוטסיידר יחסית צעיר, תיקון מרענן ביחס לרצף הנשיאים שקדמו לו, שהיו ידועים בשחיתות העבריינית שלהם. והוא השתמש בפייסבוק ובאינטרנט בצורות מעניינות, כמו להציע לאנשים להצביע בפייסבוק את מי הם רוצים לראות בקבינט שלו".
בשלב ההוא וין־ויליאמס עדיין בעננים, משוכנעת שהיא רוכבת על סוס הפרא שייקח את העולם אל עידן חדש, עם מנהיגים חדשים שלא זקוקים יותר לתיווך כדי להגיע ישירות לבוחרים שלהם. "כל כך האמנתי אז בכוח החיובי של פייסבוק שכלל לא עלה בדעתי שפייסבוק גם יכולה לרתום את הכוח שלה לצד השני, לטיפוסים שונים לגמרי של מנהיגים.
"כל כך האמנתי אז בכוח החיובי של פייסבוק שכלל לא עלה בדעתי שפייסבוק גם יכולה לרתום את הכוח שלה לצד השני, לטיפוסים שונים לגמרי של מנהיגים"
"ג'וקווי ומארק חלקו אז את אופטימיזם הנעורים, וגם את התחושה ששניהם לא היו אמורים להיות במקום שאליו הגיעו. וזה נראה כמו דבר טוב".
זה לא היה דבר טוב.
במטוס עם מארק
החצי השני של "אנשים חסרי אחריות" הוא חווית קריאה קודרת ומדכדכת. במהלך אותם שלושה שבועות בין בירות אסיה, היתה לווין־ויליאמס הזדמנות לשיחות אינטימיות עם צוקרברג. באחת מארוחות הערב היא העיזה לשאול את הבוס איך זה להיות עד כדי כך עשיר. מה זה עושה לנפש?
"בדיוק דיברתי על זה עם מאסה", ענה צוקרברג. מאסה זה כינוי החיבה של מסיושי סאן, מנכ"ל התאגיד היפני הענק "סופטבנק", שמשקיע סכומים גדולים בהרפתקאות הדיגיטליות של צוקרברג. "ושנינו הסכמנו".
"הסכמתם על מה?", שאלה וין־ויליאמס.
"מה הדברים החשובים ביותר".
"והם?"
"אוכל".
"אתה רציני?" היא הופתעה והזכירה לו שיותר מכל דבר הוא אוהב לאכול מקדונלד'ס ועוף צלוי.
"נכון", הוא אמר, "אבל אם אני ארצה את האוכל הכי יקר, אני יכול. ובזמן האחרון קווין חיבר אותי לסוחר היינות שלו".
קווין הוא קווין סיסטרום, ממייסדי אינסטגרם.
"אבל אתה גם לא שותה יין", התפלאה וין־ויליאמס.
"נכון, אבל אני אוהב את אנדרו ג'קסון".
התברר שצוקרברג – שאינו שותה יין – החל לאסוף שרי או פורט ("אני לא מבדילה ביניהם", מודה וין־ויליאמס) מתקופת הנשיאות של אנדרו ג'קסון. למה? צוקרברג שמח להסביר לה שג'קסון היה הנשיא האמריקאי הגדול ביותר
התברר שצוקרברג – שאינו חובב אלכוהול ולא שותה יין – החל לאסוף שרי או פורט ("אני לא מבדילה ביניהם", מודה וין־ויליאמס) מתקופת הנשיאות של אנדרו ג'קסון בתחילת המאה ה־19. למה? צוקרברג שמח להסביר לה שג'קסון היה הנשיא האמריקאי הגדול ביותר בתולדות אמריקה. "הוא היה חסר מעצורים, פופוליסט ואינדיבידואליסט, והוא ידע איך לגרום לכך ש'דברים יקרו'".
"מה בנוגע ללינקולן ורוזוולט", הקשתה וין־ויליאמס, "הם לא גרמו שדברים יקרו? אולי אחד מהם הוא בכל זאת הנשיא הגדול מכולם?"
"לא", התעקש צוקרברג, "הגדול מכולם זה ג'קסון. הם אפילו לא קרובים".
יש לי הרגשה שבקרוב התשובה שלו תשתנה.
ב־2016 פייסבוק הטמיעה מסרים של טראמפ "לצד מתכנתים מטעם הקמפיין, קופירייטרים פוליטיים, רוכשי מדיה, מהנדסי רשת ומנתחי דאטה". הניצחון ההוא של טראמפ גרם לצוקרברג להרהר באפשרות שהוא עצמו ירוץ יום אחד לנשיאות. הוא גם יצא לסיבוב גישוש ב־2017 בכמה מהמדינות המכונות "מתנדנדות". הנאומים שלו, כותבת וין־ויליאמס, "נשמעו כמו הנאומים שנער חושב שנשיא צריך לנאום".
באותו זמן, כדי להמשיך ולצמוח ולצמוח ולצמוח, פייסבוק שיתפה פעולה עם רצח עם במיאנמר, שפרץ אחרי גל של פוסטים אנטי־מוסלמיים, ואפשרה למשטר בסין צנזורה על תכנים.
וין־ויליאמס עזבה את פייסבוק ב־2018. מה קרה מאז לרשתות החברתיות – ולעולם שמחובר אליהן – אנחנו רואים לבד. מה עומד לקרות בקרוב אנחנו רק יכולים לנחש
צוקרברג, שרק שש שנים קודם לכן (כשווין־ויליאמס פגשה אותו לראשונה) בקושי התעניין במתרחש מחוץ לגבולות ארה"ב, החל להתייחס לפוליטיקאים בעולם שמותחים ביקורת על פייסבוק כ"יריבים" והורה לאנשיו בחברה "להפעיל עליהם לחץ כדי להעביר אותם לצד שלנו".
נתקלתם מתישהו בפוליטיקאי פעיל, בארץ או בעולם, שמותח בפומבי ביקורת על הרשתות החברתיות? שמציע להגביל את כוחן, או לפקח עליהן? מעניין למה.
וין־ויליאמס עזבה את פייסבוק ב־2018. מה קרה מאז לרשתות החברתיות – ולעולם שמחובר אליהן – אנחנו רואים לבד. מה עומד לקרות בקרוב אנחנו רק יכולים לנחש.
בריאיון ההוא לג'ו רוגן, צוקרברג אמר שתרבות התאגידים האמריקאית התרככה וזקוקה לזריקה של "אנרגיה גברית". לפני חודש הוא הגיע לוושינגטון – לביקור בבית הלבן, שבו גרים בכיף דונלד טראמפ ואילון מאסק – כדי לדון עם נשיא ארה"ב על הדרכים הכי יעילות להשתמש במהפכת ה־AI.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל-כך אופייני לתקשורת הממוסדת להראות לכם תיאטרון בובות ולספר לכם שזו המציאות.
זהו הסוד: השקר הסמולני כל-כך ברור, שאנשים שמחפשים את השפיות מאמינים לשקר הימני.
מישהו מאמין שיש פולחן אישיות סביב המוקיון הזה, שהקומפלקס התעשייתי-צבאי-מדינתי-בנקאי-ישועי שם בפרונט, כאילו שהוא באמת הקים ומנהל את קונגלומרט פייסבוק?