JavaScript is required for our website accessibility to work properly. שוקת שבורה | זמן ישראל
הזיהום מנחל חברון במט"ש שוקת, מרץ 2025 (צילום: גידי דוד)
גידי דוד

כאילו הבצורת לא מספיקה, החקלאים בנגב סופגים בימים אלה מכה נוספת: נחל חברון הפך לתעלת קצף רעילה, ומתקן טיהור השפכים בשוקת קרס ● בעקבות זאת, קיבוצים כבר ביטלו תוכניות לזריעת אלפי דונמים ● "יש חקלאים שחיים על המים האלה, בקיץ לא יהיו להם מים" ● מתאם הפעולות בשטחים בתגובה: "כל זיהום של המרחב יטופל"

כאילו לא די בבצורת הקיצונית, הצטרפה למצוקת המים של הנגב בימים אלה מכה נוספת: זיהום כבד בנחל חברון.

הנחל אמנם מגיע משטחי הרשות הפלסטינית, אבל את המחיר ישלמו החקלאים הישראלים שמי הנחל – אחרי טיפול וטיהור – משמשים אותם בשנים האחרונות להשקיה. אלא שבשבועות האחרונים מה שזורם בנחל כבר לא דומה למים. "כל הנחל הפך לעיסה של קצף לבן, זו פשוט קטסטרופה", אומר גורם במשק המים.

לנחל חברון יש היסטוריה סביבתית מפוקפקת. כבר שנים הוא סופג את האבק הלבן שנוצר במנסרות השיש המפורסמות של חברון. בעבר, שאריות השיש הצחורות זרמו באפיק וחצו את כל הנגב.

לנחל חברון יש היסטוריה סביבתית מפוקפקת. כבר שנים הוא סופג את האבק הלבן שנוצר במנסרות השיש המפורסמות של חברון. בעבר, שאריות השיש זרמו באפיק וחצו את כל הנגב

במהלך העשור הקודם מדינת ישראל תפסה יוזמה והקימה בעלויות עתק (שמקוזזות על ידי האוצר מכספי הרשות הפלסטינית) מערך שלם שתפקידו לבלום את המפגע על הקו הירוק ועל הדרך להפוך אותו למשאב.

המערך כולל מתקן "תפיסה" שקולט את הזרימה בערוץ סמוך ליישוב מיתר, שם המים עוברים טיפול ראשוני להרחקת אבן השיש. משם הם מוזרמים למכון טיהור השפכים (מט"ש) שוקת (שממוקם ליד מחלף שוקת), שם הם מטוהרים לאיכות גבוהה שמאפשרת להעביר אותם לחקלאי הנגב לטובת השקיה.

מט"ש שוקת (צילום: מאתר "אלקטרה")
מט"ש שוקת (צילום: מאתר "אלקטרה")

מכיוון שגם אחרי הטיהור, המים מתאפיינים ברמת מליחות גבוהה – החקלאים מוהלים אותם בכ-20% מים שפירים (מי ברז) על מנת שיתאימו להשקיה.

רק שכל המפעל המורכב והחיוני הזה קרס בתקופה האחרונה. "המים בנחל כל כך מזוהמים שהם מקריסים את המט"ש לחלוטין", אומר גורם במשק המים. "ההערכה היא שמדובר במחלבות ששופכות חומרים לנחל, והמט"ש לא יודע לאכול ולטפל בחומרים האלה".

לפי גידי דוד, קיבוצניק מלהב, חקלאי מנוסה ויו"ר אגודת המים "מי שוקת" שמחלקת את המים המטוהרים לחקלאים, המצב אפילו חמור יותר: המט"ש פשוט נסתם.

"זה חומר מזוהם ממקור לא ברור שסותם את המט"ש כך שבכלל אי אפשר להפעיל אותו. בסוף השבוע האחרון היו כמה רגעים של תקווה, אבל אז עוד פעם הגיע חומר שסתם אותו ושלחו לנו תמונות של המתקן מלא קצף"

"זה חומר מזוהם ממקור לא ברור שסותם את המט"ש כך שבכלל אי אפשר להפעיל אותו. לפעמים העכירות במים קצת יורדת ומנסים לחזור להפעיל את המתקן. בסוף השבוע האחרון היו כמה רגעים של תקווה, אבל אז עוד פעם הגיע חומר שסתם אותו ושלחו לנו תמונות של המתקן מלא קצף. המשמעות היא שהזרימה המזוהמת בנחל ממשיכה ישר לתוך ישראל".

המסע שנחל חברון עובר מרגע שהוא חוצה את הגבול לישראל מפותל במיוחד. ליד עומר הוא מתנקז לתוך נחל באר שבע ובהמשך עובר בלב כמה יישובים בדואיים.

הצפה של הזיהום מנחל חברון באזור קיבוץ להב (וידיאו: גידי דוד)

אחר כך הוא מגיע לבאר שבע, שם העירייה הקימה על גדותיו בהשקעה גדולה את פארק נחל באר שבע, שלאחרונה הפך להיות פארק של נחל מזוהם במיוחד. בתום הסיבוב בנגב, הנחל מתחבר לנחל הבשור ומשם ממשיך מערבה לרצועת עזה ולים.

מעבר למפגע סביבתי ותברואתי רב-ממדי שכולל צחנה, מראה דוחה וחיסול מערכות החי והצומח, הזיהום החדש בנחל מהווה השנה גם איום חמור על אספקת המים לחקלאי הנגב.

מעבר למפגע סביבתי ותברואתי רב-ממדי שכולל צחנה, מראה דוחה וחיסול מערכות החי והצומח, הזיהום החדש בנחל מהווה השנה גם איום חמור על אספקת המים לחקלאי הנגב

ישראל, כידוע, היא מעצמה עולמית בתחום טיהור מי ביוב לטובת שימוש בחקלאות. כ-85% מהשפכים בישראל מטוהרים ומגיעים לחקלאים. מכיוון שהפלסטינים – אם מסיבות תקציביות ואם מסיבות תרבותיות – לא משתמשים בשפכים שלהם להשקיה, ותחת זאת הם זורמים באפיקי הנחלים לעבר ישראל, ישראל הציבה שורה של מתקני טיהור באזור קו התפר שתפקידם לתפוס את השפכים הפלסטיניים ולטהר אותם.

מט"ש שוקת הוא אחד מאותם מתקנים – ומתקנים דומים יש גם ליד קיבוץ יד חנה (שם זורמים נחל שכם ואלכסנדר), בנחל קידרון (השפכים של מזרח ירושלים), מט"ש דרום השרון (קלקיליה) ועוד.

הזיהום מנחל חברון במט"ש שוקת, מרץ 2025 (צילום: גידי דוד)
הזיהום מנחל חברון במט"ש שוקת, מרץ 2025 (צילום: גידי דוד)

אבל כשהשפכים כל כך מזוהמים עד שאי אפשר לטהר אותם, החקלאים נשארים צמאים. בעיקר בשנה שבה אין גשם. "יש פה חקלאים שאמורים לחיות על המים האלה", אומר גידי דוד, "יש מצב שבקיץ לא יהיו להם מים.

"בדרך כלל בחורף אנחנו ממלאים את המאגרים ובקיץ אנחנו משקים איתם. השנה לא הצלחנו למלא את המאגרים ולפי החשבון שלנו בתחילת יוני לא יישארו לנו מים"

"בדרך כלל בחורף אנחנו ממלאים את המאגרים ובקיץ אנחנו משקים איתם. השנה לא הצלחנו למלא את המאגרים ולפי החשבון שלנו בתחילת יוני לא יישארו לנו מים. תכננו לספק לחקלאים 7-8 מיליון קוב מים, יהיו אולי 20% מזה. אנחנו מדברים על חקלאים משורה של קיבוצים שבסך הכול מעבדים 10-12 אלף דונם. פנינו אליהם ואמרנו שידאגו לעצמם למים כי כנראה לא נוכל לספק להם מים בקיץ.

"צריך לקחת בחשבון שאת הגידולים שמתכננים להשקות בקיץ אמורים לזרוע עכשיו, אז צריך להחליט מה עושים. אני יודע שבלהב הורידו בערך 2,000 דונם שתכננו לזרוע. לא יגדלו שם כלום. זה מצטרף למכה של הבצורת".

הרגולטור של משק המים היא רשות המים, אבל אין לה סמכויות לפעול בטריטוריות פלסטיניות. זה תפקידו של המנהל האזרחי, ולאחרונה יצאו אנשיו לסיור באתרים שחשודים כמי שמייצרים את הזיהום החדש ששינה את פני הנחל. לפי שעה לא ניכרות תוצאות.

הזיהום מנחל חברון במט"ש שוקת, מרץ 2025 (צילום: גידי דוד)
הזיהום מנחל חברון במט"ש שוקת, מרץ 2025 (צילום: גידי דוד)

"לפני כמה שנים הייתה בעיה עם מנסרות השיש, אז פשוט סגרו להם את הייצוא של השיש מחברון ואמרו להם 'אתם לא מייצאים עד שאתם לא מטפלים בזה'", אומר גורם במשק המים.

"אם המנהל היה בחברון וזיהה את מקורות המים", תוהה גידי דוד, "אז למה לא קורה הצעד הבא? יש הרגשה שלאף אחד זה לא מספיק חשוב בשביל לעלות על בריקדות. אנחנו בעצמנו הגענו למח"ט וגם לאנשים בחברון שאנחנו מכירים. כולם רוצים לעזור ולשפר אבל בתכלס לא נעשה כלום".

"אם המנהל היה בחברון וזיהה את מקורות המים", תוהה גידי דוד, "אז למה לא קורה הצעד הבא? יש הרגשה שלאף אחד זה לא מספיק חשוב בשביל לעלות על בריקדות"

לפני מספר ימים פנה מנהל רשות המים יחזקאל ליפשיץ למתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף רסאן עליאן, ולראש המנהל האזרחי, תא"ל הישאם אבראהים. "מאות מיליוני שקלים הושקעו עד היום בהקמת המט"ש ומתקן התפיסה", כתב ליפשיץ, "כספים שלמעשה יורדים לטמיון".

"במהלך החודשים האחרונים", ממשיך ליפשיץ, "התגלו כמויות דטרגנטים בזרם השפכים מנחל חברון בריכוזים של עד פי 200 מהתקן המותר בישראל, כאשר החשד הוא שמקורם במחלבות פלסטיניות המשתמשות בחומרי ניקוי מכלים לייצור מוצרי החלב… בתוך מספר שבועות תהיה לזה השפעה דרמטית על החקלאים הישראלים באזור".

דוברות מיתר עדכון נחל חברון

דוברות מיתר 24.3.24 – עדכון לגבי שפכי נחל חברוןהמועצה התשיעית חרטה על דגלה אפס סבלנות כלפי מטרדים סביבתייםעדכון לציבור: בעקבות חסימה בסכר נוצרה הזרמה של ביוב לנחל חברון,הודות לפנייה יזומה של ראש המועצה, שמעון פרץ, לפקחי רשות הניקוז ופיקוח של הרט"ג – הנושא יטופל עוד היום וההזרמה תפסק.בנושא זה נעדכן על בשורה טובה – שינוי דרמטי כבר בעתיד הקרוב מאוד: באם לא יהיו שינויים בעוד כשבועיים יחל המתקן החדש לפעול, כזכור המתקן יתן מענה מיטבי מה שיוביל לשיפור באיכות החיים של כולנו וזאת הודות למאבק בלתי מתפשר בנושא.ראש המועצה, שמעון פרץ: "אומר זאת בקול ברור ובהיר – אוויר נקי וצלול, הוא זכות בסיסית לאיכות חיים. אנו נמשיך ונעקוב אחר הטיפול בנחל חברון עד לטיפול מיטבי בנושא".

Posted by ‎מועצה מקומית מיתר‎ on Sunday, March 24, 2024

שפכים מזוהמים זורמים בנחל חברון ליד היישוב מיתר במרץ 2024

לסיכום, ליפשיץ מפרט מה לדעתו על המנהל האזרחי לעשות: "פעולות אפקטיביות הכרחיות לטיפול במקורות הזיהום בטווח הזמן המיידי – בין אם בהפעלת מנופי לחץ החל מרמת מפעל בודד ועד לרשות הפלסטינית. ביצוע בקרה ואכיפה מול המחלבות ואף עיכוב מתן היתרים לרכישת כימיקלים שונים הנדרשים לייצור מוצרי החלב. אבקשכם לפעול באופן בהול".

ממתאם הפעולות בשטחים נמסר לזמן ישראל: "המנהל האזרחי רואה חשיבות עליונה בשמירה על איכות הסביבה ברחבי יהודה ושומרון. המקרה המצוין בפנייתכם הגיע לידיעת היחידה, ולאחר בדיקת גורמי המקצוע עלה כי מספר מפעלים שפועלים במרחב גורמים לזיהום חריג.

"ראש המנהל האזרחי הנחה את גורמי המקצוע הרלוונטיים להיפגש עם כלל בעלי המפעלים במרחב ולהבהיר להם כי כל זיהום של המרחב יטופל בכלל הכלים העומדים לרשות רשויות האזור"

"מייד לאחר קבלת המידע, הנחה ראש המנהל האזרחי את גורמי המקצוע הרלוונטיים ביחידה יחד עם קציני מפקדת תיאום וקישור חברון להיפגש עם כלל בעלי המפעלים במרחב ולהבהיר להם כי כל זיהום של המרחב יטופל בכלל הכלים העומדים לרשות רשויות האזור.

"במקביל, מתבצעות מספר פעולות במרחב הנחל וזאת על מנת לאתר את המפעלים הספציפיים שגורמים לזיהום הסביבתי ולבצע פעולות אכיפה מותאמות".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,132 מילים ו-1 תגובות
סגירה