נתניהו הוא זה שדוחף לטרנספר מעזה

השבוע הודיע נשיא אינדונזיה פרבואו סוביאנטו כי ארצו תהיה מוכנה לקבל לשטחה פלסטינים מרצועת עזה, בדגש על חולים ויתומים, כדי להקל על סבלם ולהעניק להם טיפול רפואי. "הם יוכלו לחזור כאשר המצב יהיה מספיק בטוח", אמר סוביאנטו.

לדברי סוביאנטו, בשלב הראשון תביא אינדונזיה כאלף עזתים, אך הדבר יתבצע אך ורק בתיאום עם מדינות האזור. את הדברים אמר בפתח ביקורו באיחוד האמירויות בעת פגישתו עם נשיא המדינה, מוחמד בן זאיד.

בישראל היו רבים שפירשו את דבריו של הנשיא האינדונזי כהסכמה לרעיון "הריביירה העזתית" של דונלד טראמפ, וכנכונות לקבל לא רק אלף עזתים, אלא שני מיליון, במסגרת הפרויקט הנדל"ני של ארה"ב וישראל.

מי שבאמת מתלהב בימים אלה מרעיון הטרנספר של טראמפ איננו טראמפ עצמו – שטרוד כרגע במכסים, במגעים עם איראן ובמשא ומתן התקוע בין רוסיה לאוקראינה – אלא ראש ממשלת ישראל

אך מי שבאמת מתלהב בימים אלה מרעיון הטרנספר של טראמפ איננו טראמפ עצמו – שטרוד כרגע במכסים, במגעים עם איראן ובמשא ומתן התקוע בין רוסיה לאוקראינה – אלא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שניסה פעם אחר פעם לקדם את התוכנית ולהחניף לנשיא האמריקאי.

זה מה שאמר נשיא ארה"ב כאשר נשאל על תוכנית הטרנספר לפלסטינים:

כתב: "האם תוכנית ההגירה עדיין על סדר היום?"
טראמפ: "איזו הגירה?"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ, 7 באפריל 2025 (צילום: SAUL LOEB / AFP)

כתב: "מעזה".
טראמפ: "זה רק רעיון שהיה לי, שאני חושב שהוא רעיון טוב. עכשיו אנשים כבר מעתיקים אותו. ביבי, אולי אתה רוצה לספר – אנשים מדברים על התוכנית של טראמפ, 'וואו, למה שלא נעשה את זה?' האם תרצה לענות על השאלה הזו?

"סליחה. אנשים באמת אוהבים את החזון הזה. זה חזון לטווח ארוך, אבל הדבר החשוב יותר הוא שזה יהיה שטח בטוח, כי אתם נמצאים ממש בלב המזרח התיכון, ממש לצד ישראל, ומעולם לא היה צריך לוותר עליו. ישראל לא הייתה צריכה לוותר עליו. אני לא יודע למה הם עשו את זה.

כעת, כאשר צה"ל מתכנן להרוס את רפיח כדי להרחיב את אזור החיץ בדרום הרצועה, תמיכה עוצמתית של טראמפ ברעיון שלו עצמו הייתה יכולה להיות מועילה במיוחד

"כלומר, אני כן יודע למה – כי הבטיחו להם שלום, אבל זה לא הסתדר כל כך טוב, כי זה הפך לאחד האזורים המסוכנים ביותר בעולם. עזה היא אחד המקומות המסוכנים ביותר בעולם. אז הם ויתרו עליה מתוך כוונה טובה, אבל זה לא יצא טוב.

"הרבה אנשים אוהבים את הרעיון שלי, אבל אתם יודעים, יש עוד רעיונות שאני אוהב, ויש כמה רעיונות שאני לא אוהב. אתם יודעים מה אני לא אוהב? את המצב כרגע, כי כרגע עזה היא מלכודת מוות מסוכנת".

פלסטינים נוסעים בכלי רכב לאורך דרך א־רשיד שעל חוף הים, המקשרת בין עזה בצפון למחנה נוסייראת שבמרכז הרצועה, 4 באפריל 2025 (צילום: Eyad BABA / AFP)

"זה רק אחד הרעיונות שיש לי", הודה טראמפ, ולא הציע פרטים נוספים או תוכניות למימוש. יחד עם זאת, ראש ממשלת ישראל ממש יצא מגדרו כדי לתאר עד כמה הוא אוהב את התוכנית של הנשיא האמריקאי. כעת, כאשר צה"ל מתכנן להרוס את רפיח כדי להרחיב את אזור החיץ בדרום הרצועה, תמיכה עוצמתית של טראמפ ברעיון שלו עצמו הייתה יכולה להיות מועילה במיוחד.

אבל דווקא הנשיא טראמפ נראה כמי שאיבד עניין בתוכנית. אולי זה קרה בעקבות שיחות עם מנהיגים במזרח התיכון שהבהירו לו את הסיכונים העצומים ואת חוסר ההיתכנות של הרעיון, ואולי פשוט מפני שהוא טרוד באלף עניינים אחרים.

כך או אחרת, בהיעדר יוזמה מחודשת מצד טראמפ, נתניהו יכול רק להתנחם כעת בנכונות שהביע נשיא אינדונזיה לקלוט כאלף עזתים, ובהמשך – מי יודע – אולי עוד כמה אלפים

כך או אחרת, בהיעדר יוזמה מחודשת מצד טראמפ, נתניהו יכול רק להתנחם כעת בנכונות שהביע נשיא אינדונזיה לקלוט כאלף עזתים, ובהמשך – מי יודע – אולי אפילו עוד כמה אלפים.

דיווחים סותרים על פירוק נשק שיעי

בימים האחרונים פורסמו דיווחים סותרים בנוגע לנכונות אפשרית של מיליציות שיעיות הנתמכות על ידי איראן בעיראק ובלבנון לפרק את נשקן.

לפי דיווח של סוכנות רויטרס, לראשונה העלו כמה קבוצות מיליציה עיראקיות חזקות, הנתמכות בידי איראן, את האפשרות להתפרק מנשקן – זאת על רקע איומים מצד ממשל טראמפ.

לבנונים מניפים דגל חזבאללה בדרום לבנון, כפי שנראה מהצד הישראלי של הגבול, 18 בפברואר 2025 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

מקורות בכירים במיליציות העיראקיות – בהן כתאיב חזבאללה, א־נוג'בא, כתאיב סייד א־שוהדא ואחרות – טענו כי הן מודעות לאפשרות שממשל טראמפ יורה לתקוף אותן, וכי איראן נתנה את ברכתה למהלך.

במקביל, גורם בכיר בחזבאללה אמר לרויטרס כי הארגון מוכן לדון בסוגיית פירוק נשקו – בתנאי שישראל תיסוג מחמש הנקודות שבמחלוקת בגבול לבנון ותחדל ממה שהוא כינה "התוקפנות הישראלית".

חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם חזבאללה מיהר להכחיש את הדיווח. לדבריו, "לחזבאללה אין 'מקורות' עלומי שם, וכאשר יש לו משהו לומר, הוא אומר זאת באופן רשמי"

עם זאת, חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם חזבאללה, איהאב חמאדה, מיהר להכחיש את הדיווח. לדבריו, "לחזבאללה אין 'מקורות' עלומי שם, וכאשר יש לו משהו לומר, הוא אומר זאת באופן רשמי". חמאדה הוסיף כי סוגיית הנשק של חזבאללה היא עניין פנימי של לבנון בלבד.

לעת עתה, נראה כי הדיווחים הסותרים משקפים דילמה אסטרטגית עמוקה של איראן. מצד אחד, "ציר ההתנגדות" האזורי הנתמך על ידה מצוי תחת לחץ חסר תקדים: חמאס ברצועת עזה וחזבאללה בלבנון ספגו מכות קשות מישראל, החות'ים בתימן הותקפו על ידי ארה"ב, ונפילת משטר אסד בסוריה פגעה קשות בהשפעה האיראנית באזור.

רכבי יוניפי"ל על כביש החוף בנאקורה סמוך לגבול עם ישראל. בצדי הדרך מונפים דגלי לבנון וחזבאללה. 22 בינואר 2025 (צילום: ANWAR AMRO / AFP)

מצד שני, קשה להאמין שאיראן תוותר בקלות על רשת בעלי הברית האזוריים שבנתה במשך עשרות שנים ובהשקעה אדירה. ייתכן שטהרן בוחרת במהלך של נסיגה טקטית זמנית, במטרה להפחית את הלחץ הגובר – במיוחד על רקע האיומים הישירים מצד ממשל טראמפ, והשיחות הקרבות בעומאן בנוגע להסכם הגרעין.

הלחץ האמריקאי על שלוחותיה האזוריות של איראן גבר לאחרונה. מורגן אורטגוס, סגנית השליח המיוחד למזרח התיכון של ארה"ב, קראה לחזבאללה להתפרק מנשקו "בהקדם האפשרי", והבהירה: "ברור שחזבאללה חייב להתפרק מנשקו, וברור שישראל לא תקבל מצב שבו יורים מחבלים אל תוך מדינתה".

בשלב זה יש להתייחס בזהירות לדיווחים על פירוק נשק אפשרי. גם אם מהלכים כאלה יצאו לפועל, סביר להניח כי יהיו חלקיים, זמניים או סמליים בלבד

בינתיים מנסה איראן לפענח את החידה הבלתי אפשרית: כיצד לשמר את השפעתה האזורית מבלי להיגרר לעימות ישיר עם ארה"ב או עם ישראל. התמרון הזהיר – בין פירוק נשקן של חלק מבעלות בריתה לבין שמירה על "ציר ההתנגדות" – עשוי להעיד על אסטרטגיית הישרדות איראנית לנוכח תקופה רגישה ומורכבת.

בשלב זה יש להתייחס בזהירות לדיווחים על פירוק נשק אפשרי. גם אם מהלכים כאלה יצאו לפועל, סביר להניח כי יהיו חלקיים, זמניים או סמליים בלבד – עד שיחלוף האיום המיידי. עבור איראן, בעלות בריתה האזוריות אינן רק נכס אסטרטגי, אלא מרכיב בליבת תפיסת העולם של המשטר.

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן בתערוכה של חיל האוויר והחלל האיראני בטהרן, 2 בפברואר 2025 (צילום: Iranian Presidency / AFP)

ירדן רוצה להחזיר את הרכבת אל סוריה ההרוסה

תאגיד מסילת הרכבת החיג'אזית של ירדן (JHR) הודיע על תוכניות לחדש את שירותי רכבת התיירים לעיר דרעא שבסוריה – צעד בעל פוטנציאל משמעותי להרחבת התיירות האזורית.

מנכ"ל התאגיד, זאהי ח'ליל, מסר כי הרשות מבצעת כעת בדיקות יסודיות של קו הרכבת ממפרק ועד לאזור אל־ספר, הסמוך לגבול עם סוריה.

דרעא, שהפכה לפני 14 שנים למוקד של התנגדות ומחאה נגד משטר אסד, עדיין הרוסה בחלקה הגדול. עם זאת, בסוריה ובירדן כבר מתכננים עתיד שונה – שכולל גם פתיחה מחודשת לתיירות.

 חשיבותה ההיסטורית של הרכבת נובעת מהיותה סמל לשאיפות המודרניזציה של האימפריה העות'מאנית, ולניסיון ליצור חיבור תחבורתי בין עמי האזור

מסילת הרכבת החיג'אזית, שנחנכה בשנת 1908, הייתה מהפכה תחבורתית בתקופת האימפריה העות'מאנית. היא נבנתה במטרה לחבר את דמשק עם הערים הקדושות מכה ומדינה, ולשמש את עולי הרגל המוסלמים.

לצד מטרותיה הדתיות, המסילה שימשה גם לצרכים אסטרטגיים וכלכליים – הובלת סחורות, חיילים ואספקה לאורך האזור. חשיבותה ההיסטורית נובעת מהיותה סמל לשאיפות המודרניזציה של האימפריה העות'מאנית, ולניסיון ליצור חיבור תחבורתי בין עמי האזור.

תחנת הרכבת חיג'אז בדמשק, נקודת ההתחלה של הרכבת החיג'אזית, 14 באפריל 2024 (צילום: LOUAI BESHARA / AFP)

למרות שחלקים גדולים מהמסילה הושבתו במהלך מלחמת העולם הראשונה ולאחר הקמת גבולות לאומיים חדשים, היא ממשיכה לעמוד כסמל חי למורשת המשותפת של המזרח התיכון.

כיום, החייאת קטעים מהמסילה נתפסת לא רק כפרויקט תיירותי, אלא גם כהזדמנות לשיתוף פעולה אזורי מחודש ולחיבור מחודש בין עמי הלבנט.

חידוש תנועת הרכבות בין עמאן לדרעא מהווה מסר ברור מצד ירדן לשלטון החדש בדמשק ולמדינות האזור כולו. במידה רבה, מדובר בהבעת אמון בנשיא הסורי החדש, אחמד א־שרע, ובממשלת המעבר שבראשותו.

המדיניות הירדנית בעניין זה מנוגדת באופן חד למדיניות הישראלית. בעוד ירדן מדגישה אינטגרציה אזורית, קידום תעבורה ותיירות, וניסיון לייצב את המצב, ישראל פועלת להחלשת סוריה

המדיניות הירדנית בעניין זה מנוגדת באופן חד למדיניות הישראלית. בעוד ירדן מדגישה אינטגרציה אזורית, קידום תעבורה ותיירות, וניסיון לייצב את המצב, ישראל פועלת להחלשת סוריה ולמניעת שיקומה.

השבוע בתולדות מזה"ת: מבצע "אביב נעורים"

בלילה שבין תשעה ל־10 באפריל 1973 ביצע צה"ל את מבצע "אביב נעורים" – פעולת תגמול נועזת נגד ארגוני טרור פלסטיניים בלב ביירות ובאזור צידון. הכוח המבצע הורכב מלוחמים מסיירת מטכ"ל, חטיבת הצנחנים, שייטת 13 והמוסד, בפיקודו של תת־אלוף עמנואל שקד.

המבצע נועד לפגוע בהנהגת פת"ח ובתשתיות הטרור של הארגון, בתגובה לגל פיגועים נגד ישראל ונגד יעדים ישראליים בחו"ל.

אהוד ברק ואמנון ליפקין שחק במבצע "אביב נעורים", אפריל 1973 (צילום: דובר צה"ל)

במהלך הפעולה פשטו כוחות צה"ל על כמה יעדים מרכזיים, שהבולט שבהם היה "אביבה" – מבנה מגורים של בכירי פת"ח בלב ביירות. בפעולה זו חוסלו שלושה מבכירי הארגון: כמאל עדואן, ראש הגזרה המערבית; כמאל נאצר, דובר פת"ח; ואבו יוסוף א־נג'אר, סגנו של יאסר ערפאת וראש המודיעין המבצעי של הארגון.

במקביל פוצצו הכוחות בתי מלאכה לייצור אמצעי לחימה ומטות מבצעיים נוספים. הלוחמים הגיעו ליעדים במכוניות שהוכנו מראש על ידי אנשי המוסד, כשחלקם מחופשים לנשים – בהם מפקד סיירת מטכ"ל אהוד ברק, שחבש פאה נוכרית.

המבצע הפתיע את הארגונים הפלסטיניים, שהתקשו לעכל את יכולת החדירה של צה"ל ללב הבירה הלבנונית. הוא הביא לשינויים מהותיים בדפוסי הפעולה של הארגונים ובאמצעי האבטחה סביב מנהיגיהם

הפעולה, שנחשבת לאחת הנועזות והמורכבות בתולדות צה"ל, גבתה מחיר גם מן הצד הישראלי: שני לוחמים – אבידע שור וחגי מעין – נהרגו בקרב.

המבצע הפתיע את הארגונים הפלסטיניים, שהתקשו לעכל את יכולת החדירה של צה"ל ללב הבירה הלבנונית. הוא הביא לשינויים מהותיים בדפוסי הפעולה של הארגונים ובאמצעי האבטחה סביב מנהיגיהם.