בתאריך ה- 27 במרץ 1980 (שנודע לאחר מכן כ"יום חמישי של הכסף"), ירד מחיר אונקיית כסף ביום מסחר אחד בכ-50% – וזה המון. מחיר של מתכת, ובמיוחד מתכת שאמורה להיות יציבה ואשר שימשה לאורך מאות שנים כאמצעי חליפין, לא אמור לרדת בחדות כזאת.
הנפילה סימנה את סיומו של הסחרור בשוק הכסף העולמי, שנגרמה ברובה מהניסיון של שלושה אחים: נלסון באנקר, ויליאם הרברט ולאמר האנט לרכוש את כל מלאי הכסף העולמי ולהפוך למונופול. הם לא הצליחו לרכוש את הכול, אבל הצליחו לאגור כ-200 מיליון אונקיות — כשליש מאונקיות הכסף הסחיר בעולם.
למעשה, הם החזיקו בשיאם יותר כסף פיזי סחיר מאשר רוב ממשלות העולם גם יחד.
כאשר חושבים על אמצעי חליפין, זהב תופס את המקום הראשון, זה נכון. עם זאת, גם הכסף שימש לאורך מאות שנים כאמצעי חליפין לא פחות חשוב. הכסף זול יותר מהזהב וקל יותר לכרייה ולהטבעה. למעשה, לפי אחת הסברות המטבע הבריטי "לירה סטרלינג" קיבל את שמו מכסף סטרלינג — סגסוגת שמכילה 92.5% כסף טהור ו-7.5% מתכות אחרות (בעיקר נחושת), במטרה להקנות חוזק ועמידות.
בשנת 1974 האחים קנו כ-20 מיליון אונקיות כסף, במטרה לא רק להרוויח מהמסחר בהן, אלא גם לשלוט על המתכת עצמה. אך התחזית שמחיר הכסף יזנק בחדות לא התממשה
ההתחלה של האחים בשוק הכסף הייתה צנועה. בשנת 1974 הם קנו דרך חוזים עתידיים כ-20 מיליון אונקיות של כסף בבורסות הסחורות העיקריות בארה"ב. חוזה עתידי הוא חוזה אשר מאפשר לך לקנות היום את המתכת בשער ידוע אבל לאספקה במועד עתידי.
בניגוד לרוב מוחלט של הסוחרים אשר קונים את החוזה אבל מוכרים או מגלגלים אותו לפני המועד הקובע, האחים נתנו לחוזים לפקוע ואספו את מטילי הכסף מהמחסנים של הבורסה לסחורות. כלומר, המטרה של האחים לא הייתה רק להרוויח מהמסחר באונקיות כסף, אלא לשלוט על המתכת עצמה.
הכסף ניתן להם במטילים במשקל של כ-30 קילו לכל מטיל, כלומר 20 מיליון אונקיות כסף שוקלים כ-600 טונות, זה לא מעט. האחים המשיכו לקנות לאורך השנים 1974–1978 עוד ועוד אונקיות כסף, אולם התחזית שלהם שמחיר הכסף יזנק בחדות למעלה לא התממשה. הם לא הפסידו מהעסקאות אבל הרווח היה יחסית צנוע. מחיר אונקיית כסף נשאר בטווח של עד 6 דולר, ובסוף 1978 האחים החזיקו ב-60 מיליון אונקיות.
כל הכסף הנמכר לפי חוזי הבורסה לסחורות חייב להישלח ולהישמר בכספות בנקאיות תת-קרקעיות. לבני הכסף שוקלות כ-1,000 אונקיות (31 קילוגרם) כל אחת. (צילום: The Denver Post דרך Getty Images)
הפריצה הגדולה של האחים התחילה בשנת 1979, ותוך 12 חודשים הם למעשה הפכו להיות השחקנים הכי דומיננטיים בשוק הכסף.
מתכות יקרות הן מגן מצוין מפני אינפלציה, הם אינן שייכות לאף מדינה וניתן להחזיק אותם ולמכור אותם בכל מקום בעולם. בניגוד למטבע של מדינה, אין חשש להדפסת כסף, ואין חשיפה לכלכלה מקומית כזאת או אחרת, ובשנת 1979 הצטלבו מספר גורמים שגרמו לפאניקה בשווקים הפיננסים שהשפיעה ישירות על מחיר הכסף.
לדוגמא, בחודש פברואר 1979 נפל השילטון הפרו מערבי באיראן, וארה"ב איבדה את השליטה במדינה לשלטון אסלאמי רדיקלי. מחיר הנפט זינק בחדות, וזינוק זה גרם לעליית מחירים. גם הבנק הפדרלי של ארצות הברית שינה כיוון בחודש אוגוסט באותה שנה והחל להעלות ריבית בחדות כדי להילחם באינפלציה. העלאות ריבית גוררת ירידות בבורסה, והמשקיעים החלו לברוח למתכות יקרות.
הפריצה הגדולה של האחים התחילה בשנת 1979, בעקבות מספר גורמים שהצטלבו וגרמו לפאניקה בשווקים, שהשפיעה ישירות על מחיר הכסף. תוך 12 חודשים, האחים הפכו להיות השחקנים הכי דומיננטיים בשוק
אם הסיפור שלנו היה נגמר כאן, יכול להיות שנלסון האנט, הרוח החיה מאחורי "אימפריית הכסף", היה מוכתר כאחד מהמשקיעים החכמים בעולם. הוא חזה את עליית מחירי הכסף עוד בשנת 1974 והיה בעל יכולת מספיקות לאסוף כמויות יפות, ובמחירים יחסית נמוכים.
אולם נלסון האנט לא היה משקיע רגיל. הוא היה נביא ומיסיונר, מעין נפוליון של הכסף, והמטרה שלו הייתה לאסוף כמה שיותר מתכת כסף, ולא בהכרח לממש ברווח. כסף הרי כבר היה לו מספיק, זאת לא הייתה המטרה, המטרה שלו הייתה להיות מונופול בשוק הכסף. בדומה לנפוליון הוא חשב בגדול, במונחים של שליטה עולמית ולא במימוש רווחים מיידים. נלסון האמין כי מחיר אונקיית כסף יכול להגיע ל-200 דולר, והוא נשאר נאמן לתוכנית המקורית שלו, לקנות עוד ועוד מהמתכת הלבנה.
בחודש אוגוסט 1979 המחיר של אונקיית כסף כבר הגיע ל-10 דולר והאחים החלו להגדיל את הרכישות שלהם. מכיוון שקנייה דרך חוזים עתידיים הייתה איטית מדי עבורם, הם החלו למנף את הכסף שברשותם על מנת לקנות הרבה יותר אונקיות ממה שההון העצמי שלהם איפשר.
מינוף הוא למעשה לקיחת הלוואה בסכום גדול, כאשר הביטחונות להלוואה הם ההון העצמי. זה מאפשר למשקיע לקנות לדוגמא חוזים עתידיים או כל נכס פיננסי אחר תמורת סכום קטן יחסית הנקרא ביטחונות. אולם הלוואות כמובן צריך להחזיר. כל עוד מחיר אונקיית כסף עלה לא הייתה בעיה, אבל אם מחיר הכסף יורד בחדות, המשקיע צריך להגדיל את הביטחונות או לפרוע את ההלוואה. למזלם של האחים האנט מחיר אונקיית כסף המשיך לעלות, ובחודש אוקטובר 1979 כבר הגיע ל-13 דולר.
נלסון האנט צדק – התוכנית עבדה, והאחים המשיכו לקנות עוד ועוד חוזים על הכסף במינוף, ככל שההון העצמי שלהם איפשר זאת.
חודש דצמבר 1979 היה שיא הפעילות של האחים האנט. מחיר אונקיית כסף עמד על 32 דולר. האחים שלטו על כ-200 מיליון אונקיות, שליש מכמות הכסף הסחיר בעולם, ועל הנייר הרוויחו סכום שמתקרב ל-5 מיליארד דולר
חודש דצמבר 1979 היה חודש שיא הפעילות של האחים האנט. מחיר אונקיית כסף עמד על 32 דולר, והאחים שלטו על כ-200 מיליון אונקיות כסף, שליש מכמות הכסף הסחיר בעולם, ועל הנייר הרוויחו סכום שמתקרב ל-5 מיליארד דולר מהפעילות שלהם (25 מיליארד דולר בערכים של היום).
בתחילת חודש ינואר 1980 המחיר של אונקיית כסף כבר עמד בשיא על 45 דולר לאונקייה, שיא שלא נשבר עד היום.
עלייה במחיר הכסף היא לא רק עניין תאורטי. אונקיות כסף לא משמשות רק כאמצעי חליפין או כמתכת לעיצוב כלים נאים, כסף הוא מרכיב חיוני במספר תעשיות, כגון מוליכים חשמליים ותעשיית הצילום (טרם תקופת הצילום הדיגיטלי), ועלייה במחיר המתכת משפיעה עליהם באופן ישיר. למעשה, 60% מכלל צריכת המתכת הולכים לשימושים מסחריים, ולכן כאשר מחיר הכסף עולה בחדות זה גורם מזרז אינפלציה, וזאת כאמור בתקופה בה הבנק הפדרלי ניסה בכל מחיר למנוע התפרצות אינפלציונית בארה"ב.
בינואר 1980, הבורסה העיקרית שדרכה האחים סחרו בחוזים עתידים החליטה לשנות את כללי המשחק, ולהעביר החלטה שמחייבת את הסוחרים דרכה להגדיל את הביטחונות שלהם ומגבילה את המסחר בחוזים עתידיים למטרות ספקולטיביות. ההחלטה (COMEX Silver Rule 7) שפורסמה הגבילה מאד את פעילות האחים בשוק החוזיים העתידיים, והיא אומצה על ידי הבורסות האחרות.
בהתחלה היה נראה שההשפעה על מחיר אונקיית כסף לא היה גדול. בחודש פברואר 1980 מחיר אונקיית כסף ירד ל-38 דולר, ובחודש מרץ הרגולטורים המשיכו להרחיב את ההגבלות על המסחר בכסף לשאר הבורסות לסחורות ולמעשה סגרו על האחים. מחיר אונקיית כסף המשיך לרדת במרץ 1980 למחיר של 23 דולר.
בתאריך 27 למרץ 1980 נגמרה החגיגה. ביום מסחר אחד נחתך מחיר אונקיית כסף ב-50% והגיע למחיר של 10.8 דולר לאונקיה, מחיר שהמשיך לרדת בימים והחודשים שלאחר מכן עד למחיר של 4.9 דולר לאונקיה בשנת 1982. הניסיון של האחים להשתלט על שוק הכסף העולמי נכשל.
גרף המציג את מחיר הכסף בדולרים לאונקיה בין השנים 1977–1982. ניתן לראות את הזינוק הקיצוני במחיר בתחילת 1980 – בעקבות מהלך רכישה אגרסיבי של האחים האנט, ואת הקריסה המהירה שהגיעה לאחר מכן. (מקור: https://www.bullionbypost.co.uk)
האחים האנט שהיו ממונפים מאד היו צריכים להביא כסף מהבית על מנת לשמור על הפוזיציות פתוחות, כסף נזיל שלא היה ברשותם, וכמו בסיפור על המלך מידאס, מתכת הכסף שברשותם ואשר לא הייתה נזילה הפכה לקללה. הם ניסו לקחת הלוואות מכל מוסד פיננסי אפשרי, אבל אף גוף פיננסי לא רצה להלוות להם כשהבטוחה העיקרית שברשותם הייתה הר של אונקיות כסף.
הבנקים חששו מאד לקבל כמות כל כך גדולה של כסף כביטחונות כאשר מחיר הכסף בצניחה, ולא ברור מה יקרה למחיר אם הבנקים ינסו לממש כמות כה גדולה בשוק יורד. כשהסכין נופלת, אף אחד לא רוצה להיות זה שמנסה לתפוס אותה, מה שגרם לפאניקה בשוק הכסף, ולצניחה החדה במחיר בשוק.
בהיסטוריה האנושית לא חסרות דוגמאות לבועות פיננסיות, בספרו הנהדר של צארלס מק'קיי משנת 1841, "הזיות פופולריות יוצאות דופן ושיגעון ההמונים", מתוארים מקרים בהיסטוריה האנושית שבה מחירים עולים בצורה חדה ללא כל היגיון (בועה פיננסית). אבל במקרה של האחים האנט היה היגיון בעליות המחירים, המחירים עלו כי היה מי שיקנה כל אונקיה של כסף שהייתה בשוק, והעלייה במחיר הביאה איתה את החקיינים, כי שכולם קונים, אז כולם קונים.
במקרה של האחים האנט היה היגיון בעליות המחירים: הם עלו כי היה מי שיקנה כל אונקיה של כסף בשוק, והעלייה במחיר הביאה איתה את החקיינים, כי שכולם קונים, אז כולם קונים
במשך תקופה של כמה חודשים, בעוד האחים האנט קונים את המתכת ומגיעים לשליטה של כשליש משוק הכסף הסחיר בעולם, ומחיר הכסף עולה בצורה חדה, התחילו תופעות שמלוות בועות פיננסיות.
למעשה, מתכת הכסף הייתה כל כך יקרה שאנשים התחילו להתיך מטבעות של רבע דולר שנטבעו לפני 1964, מכיוון שהערך הנקוב של המטבע היה נמוך בהרבה מהערך של המתכת שממנה הוא עשוי. במטבעות אלו אחוז הכסף הוא 90% מכלל המתכת במטבע, ולפי הערכה אחת, הותכו באותה תקופה כמיליארד מטבעות ויצאו מהמחזור.
בנוסף, הותכו כלי כסף סטרלינג העשויים מ- 92.5% כסף טהור, ולמעשה כל מה שהיה עשוי מכסף טהור היה שווה הרבה יותר בצורתו הגולמית. החל גל של גנבות שהתמקדו בכלי כסף וכל דבר שעשוי מכסף שיכול היה להיות מותך, בקיצור טירוף מוחלט.
24 בינואר 1980, למרות דיווחים על ירידת מחירים, ההתלהבות בקרב סוחרי כסף נותרה גבוהה. בבורסת הזהב והכסף של דנבר (1532 Broadway) היה העומס כה גדול עד שסוחרים עמדו גם על המדרכה מחוץ לבניין. (צילום: Denver Post דרך Getty Images)
כאן לא מסתיים הסיפור של האחים האנט. לא רק שהם לא הצליחו לקנות את כל הכסף בעולם ולהיות מונופול, הצורה שבה מימנו את הרכישות שלהם, והנפילה החדה במחיר הכסף בעולם, השאירה אותם עם הפסד וחובות בסכום כולל של כ-2 מיליארד דולר, ועם שלל תביעות אזרחיות במאות מיליוני דולרים וקנסות של כ-134 מיליון דולר מהרשות למסחר בחוזים עתידיים על סחורות (CFTC), שגרמו להם להכריז על פשיטת רגל.
ההליכים המשפטיים נמשכו שנים ארוכות וכללו זימונים לשימוע בפני הקונגרס על חלקם במפולת בשוק הכסף. האחים איבדו את הסטאטוס של מיליארדרים והפכו להיות מיליונרים רגילים כמו שאר בני התמותה.
עם זאת, מאחר שהאחים קנו כסף בכדי להחזיקו כהשקעה לטווח ארוך, ולא בכדי לעשות מניפולציה על השוק, הוחלט בסופו של דבר שהמעשים שלהם אינם פליליים. בסוף 1989, בעקבות הסכם עם הרשות למסחר בחוזים עתידיים על סחורות (CFTC), נאסר על האחים האנט לסחור בשוקי החוזים העתידיים בארה"ב לצמיתות.
האחים האנט; ב-2 במאי 1980, האחים המיליארדרים וויליאם הרברט ונלסון באנקר האנט מושבעים לעדות בפני ועדת משנה של הקונגרס, שחוקרת את קריסת שוק הכסף. השניים, שאיבדו מיליארדים של דולרים בקריסה, הציגו את גרסתם לאירועים. (צילום: UPI)
יש בהיסטוריה של המסחר כמה סיפורי הצלחה מבריקים, כגון ג'ורג סורוס, "האיש ששבר את הבנק של לונדון", ו-וורן באפט, שהשקיע באונקיות כסף והגיע לאחזקה של מעל 120 מיליון אונקיות בשנת 1997, שאותם מימש ברווח של כמיליארד דולר בשנת 2006, אבל עם האחים האנט זה לא המקרה.
מילא ההפסד ופשיטת הרגל, את זה היה אפשר להבין, אבל מה שמרשים באחים האנט זאת העובדה שלא הייתה להם תוכנית מסודרת למימוש רווחים, הם פשוט קנו עוד ועוד אונקיות כסף, בלי מחשבה, בלי נקודת יציאה ובלי ניסיון לעשות רווח זריז.
מילא ההפסד ופשיטת הרגל, את זה היה אפשר להבין, אבל מה שמרשים באחים האנט זאת העובדה שלא הייתה להם תוכנית מסודרת למימוש רווחים. הם פשוט קנו עוד ועוד אונקיות כסף, בלי מחשבה או נקודת יציאה
הניסיון להיות מונופול בשוק הסחורות גם הוא לא ייחודי לאחים. חברת דה בירס שלטה בשוק היהלומים והחזיקה בשיא 80% מכלל התצרוכת העולמית, אבל זה נעשה לאורך שנים ועל ידי השתלטות על המכרות עצמם. לאחים לא הייתה סבלנות לחכות עשרות שנים על מנת לאסוף אונקיות כסף או לרכוש מכרות, ולכן הם מינפו את עצמם לדעת, מה שבסופו של דבר גרם למפלתם.
סוף הסיפור – למזלם, אביהם של האחים האנט היה מספיק חכם להוריש להם כסף תחת נאמנות ככה שלפחות הם נשארו מיליונרים, ולמרות היוקרה הפגועה ולאחר סיום ההליכים המשפטיים, הם חזרו לתחומים שבהם החלו: קידוחי נפט ומרוצי סוסים.
רו"ח ערן גורודצקי הוא סמנכ"ל כספים במיקור חוץ בחברות קטנות ובינוניות ויועץ פיננסי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם