בסוף השבוע האחרון ביצעה ישראל תקיפה נרחבת בסוריה. אלא שבתקיפה הזו נכנס לתמונה גורם חדש: חיל האוויר הטורקי.

על פי מספר פרסומים בימים האחרונים בטורקיה, מטוסי חיל האוויר הטורקי הוקפצו לעבר מטוסי חיל האוויר הישראלי ובמהלך התקיפה התקרבו אליהם תוך שידור אותות אזהרה. בישראל לא התייחסו לדיווחים הללו באופן רשמי, אבל במערכת היה מי שהכחיש אותם.

צריך לומר שעד כה טורקיה – אף שלא אהבה את האגרסיביות הישראלית בסוריה – השתדלה כל העת לא להגיע לעימות ישיר. השאיפה הישראלית היא להגיע עם טורקיה למנגנון תיאום כמו זה שנוצר עם רוסיה בזמנו, אלא שמול שליט כמו רג'פ טאיפ ארדואן הנסיבות שונות לחלוטין.

עד כה טורקיה השתדלה כל העת לא להגיע לעימות ישיר. השאיפה הישראלית היא להגיע עם טורקיה למנגנון תיאום כמו זה שנוצר עם רוסיה בזמנו, אלא שמול שליט כמו רג'פ טאיפ ארדואן הנסיבות שונות לחלוטין

בהרבה מובנים, ישראל שירתה את האינטרס של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בהצרת צעדיה של איראן בסוריה.

מאזן הכוחות המשולש במדינה השסועה – רוסיה-איראן-סוריה – הבטיח לפוטין עמדת כוח ויכולת תמרון. כל שינוי במשולש הזה לטובת איראן או בשאר אל-אסד היה פוגע ביכולת ההשפעה שלו וגורמת סכנה לנכסים האסטרטגיים של רוסיה, בהם הבסיסים בטרטוס (נמל ימי) וחמימים (בסיס אווירי).

מבט אווירי על בסיס חמימים הרוסי בלטקיה, סוריה, 29 בינואר 2025 (צילום: Omar HAJ KADOUR / AFP)

אצל ארדואן, האינטרס שונה לחלוטין. ארדואן למעשה המליך את אחמד א-שרע למנהיג סוריה החדשה, ולכן כל פגיעה ישירה בו היא פגיעה באינטרס הטורקי.

ויש לאינטרס הטורקי גם ממד היסטורי: בשונה מפוטין, שראתה בסוריה נכס אסטרטגי צבאי במאבק מול נאט"ו, ארדואן רואה בהשפעה הטורקית בסוריה צדק היסטורי, המשך ישיר לתקופה העות'מאנית. כאשר רגש נכנס לתמונה, מערכת השיקולים משתנה לחלוטין.

במצב הנוכחי, את איראן ורוסיה החליפה ישראל; את אסד החליף א-שרע. בנסיבות הללו, ישראל היא היחידה שיכולה לסכן את ביסוס כוחו של א-שרע, וטורקיה מבינה שזו שעת מבחן להצבת גבולות.

במצב הנוכחי, את איראן ורוסיה החליפה ישראל; את אסד החליף א-שרע. בנסיבות הללו, ישראל היא היחידה שיכולה לסכן את ביסוס כוחו של א-שרע, וטורקיה מבינה שזו שעת מבחן להצבת גבולות

אם עד עכשיו שני הצדדים גיששו, עכשיו טורקיה עברה למעשים. התקיפה הישראלית בשבת האחרונה הייתה כנראה חציית קו אדום עבור ארדואן והוא אותת בחזרה – אמנם בזהירות, אבל בכל זאת חצה רוביקון שעד כה נמנע ממנו.

בראיון עם חוקר מדע המדינה הטורקי בורק קן קליק, שפורסם ביום ראשון ב"ישראל היום", מצביע קן קליק על שני מרכיבים במדיניות של ארדואן שימשיכו לייצר מתיחות מול ישראל: האסטרטגיה הנאו-עות'מאנית שרק הולכת ומתגברת אצלו, והרצון להנהיג את העולם המוסלמי הסוני.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מתפלל במסגד בטיראנה עם ביקורו באלבניה, אוקטובר 2024 (צילום: Adnan Beci / AFP)

"ארדואן השתמש ברגשות האנטי-ישראליים ככלי פוליטי פנימי לא רק כדי לפנות לגייס השמרני שלו אלא גם כדי להציג עצמו כמנהיג אזורי של העולם המוסלמי",  אמר החוקר. "זה הגיע במחיר של דיאלוג אסטרטגי, שיתוף פעולה צבאי וסינרגיה אזורית – במיוחד במזרח התיכון".

במילים אחרות, ארדואן נכנס לנתיב שמייצר נקודות חיכוך קבועות מול ישראל, כל שכן כאשר טורקיה מנסה לעצב הלכה למעשה גבול יבשתי עם ישראל.

ארצות הברית היא גורם נוסף שצריך לקחת בחשבון במשולש היחסים המורכב הזה. מערכת היחסים המתקררת בין ירושלים לוושינגטון לא מבשרת טוב בהקשר הזה. זכורה לכולם האמירה, הלא אגבית, של הנשיא דונלד טראמפ בפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן בראשית אפריל האחרון:  "אני אוהב אותו", אמר אז טראמפ על ארדואן כשנתניהו לידו.

טראמפ אף הוסיף: "ביבי, אם יש לך בעיות עם טורקיה, אני באמת חושב שאני יכול לעזור לך לפתור אותן, אבל רק אם תהיו הגיוניים". הסיפה היא תוספת חשובה שאמורה להדאיג מאוד את ישראל. לא מן הנמנע שטראמפ מתח כאן קו ברור לאן הוא נוטה.

טראמפ אף הוסיף: "ביבי, אם יש לך בעיות עם טורקיה, אני באמת חושב שאני יכול לעזור לך לפתור אותן, אבל רק אם תהיו הגיוניים". הסיפה היא אמורה להדאיג מאוד את ישראל

פערי העמדות בין וושינגטון לירושלים בעניין האיראני והעובדה שישראל לא מצליחה להתקדם מול חמאס לא מוסיפות לנתניהו נקודות בממשל האמריקאי, ובמיוחד אצל טראמפ, שאוהב לחתוך הפסדים מהר.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מארח את נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בבית הלבן בנובמבר 2019 (צילום: JIM WATSON / AFP)

בנוסף, דילול הכוחות האמריקאיים בסוריה שעליו הכריז טראמפ לפני כחודשיים, משרת את האינטרס הטורקי. ארצות הברית תחת הנשיא ג'ו ביידן הייתה למעשה המשענת היציבה היחידה של הכורדים מול טורקיה, ונסיגה אמריקאית מהאזור הכורדי הייתה בשורה מצוינת מבחינת ארדואן.

בנוסף, אצל טראמפ הכול כלכלי. טורקיה, שמשוועת לחדש את חיל האוויר המזדקן שלה כדי לסגור את הפער האיכותי שנפתח מול יוון, מצפה לקבל אור ירוק מטראמפ כדי להצטייד במטוסי קרב אמריקאיים חדשים.

אצל טראמפ הכול כלכלי. טורקיה, שמשוועת לחדש את חיל האוויר המזדקן שלה כדי לסגור את הפער האיכותי שנפתח מול יוון, מצפה לקבל אור ירוק מטראמפ כדי להצטייד במטוסי קרב אמריקאיים חדשים

העסקה הזו אמנם לא אמורה לכלול מטוסי חמקן F-35 – ארצות הברית ביטלה את העברת המטוסים לטורקיה בקדנציה הקודמת של טראמפ בגלל עסקת רכש מערכת הנ"מ הרוסית s400  על ידי חיל האוויר הטורקי – אבל כל שאר המטוסים שעל המדף בהחלט כן. טראמפ רוצה את העסקאות האלה מאוד, כמו בטורקיה כך גם בסעודיה, כדי להמריץ את הכלכלה האמריקאית.

צבר הנסיבות הזה מציב בפני ישראל אתגר ביטחוני ומדיני לא פשוט. מי שמנסה כרגע לגשר בין הצדדים היא אזרבייג'ן, שמקורבת מאוד לאנקרה ולירושלים. ולמרות זאת, ארדואן לא מפספס כאן ההזדמנות להשפיל את ישראל.

על פי פרסום של העיתונאי ברק רביד באתר "אקסיוס" האמריקאי, טורקיה סירבה לאפשר למטוסו של נתניהו לטוס מעל שטחה בדרך לביקור שתוכנן להתחיל היום בבאקו, ולכן נסיעת סוף השבוע של ראש הממשלה בוטלה.

מטוסי קרב של חיל האוויר הטורקי חולפים על פני הבוספורוס במטס מיוחד לרגל 100 שנה לרפובליקה הטורקית, 29 באוקטובר 2023 (צילום: OZAN KOSE / AFP)

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לפוליטיקה הטורקית מהמרכז לאסטרטגיה רבתי של ישראל (ICGS) ואוניברסיטת תל אביב, טען במאמר שפרסם בשבוע שעבר כי מדובר במדיניות טורקית שמטרתה הצגת תג מחיר לישראל אם שתי המדינות לא יגיעו להבנות בסוריה.

טורקיה, לטענת ינרוג'ק, יכולה לסגור את השמיים שלה בפני מטוסים אזרחיים מישראל ולפגוע קשה בתנועת הנוסעים הישראלים מזרחה. טורקיה זהירה מאוד בצעד הזה של סגירת השמיים. עד כה ארדואן עשה זאת רק למטוסים שהם סמלי שלטון – השבוע עם נתניהו ובנובמבר 2024 עם ביקור מתוכנן של הנשיא יצחק הרצוג בבאקו.

טורקיה יכולה לסגור את השמיים שלה בפני מטוסים אזרחיים מישראל ולפגוע קשה בתנועת הנוסעים מזרחה. טורקיה זהירה מאוד בצעד הזה של סגירת השמיים. עד כה ארדואן עשה זאת רק למטוסים שהם סמלי שלטון

בינתיים לא נראה שמלבד אזרבייג'ן המוגבלת מאוד בהשפעתה על אנקרה וארצות הברית שכבר הביעה עמדה, מוכנים שחקנים נוספים להיכנס למתיחות הזו. זה מטיל על נתניהו אחריות כבדה, לנהל את המשבר הזה בעדינות מרבית, כדי ללא היגררות לאפשרות של עימות צבאי ישיר. ישראל לא צריכה כעת לפתוח זירת לחימה שמינית, ולכן נדרשת תבונה מדינית, יצירתיות – ובעיקר מנהיגות.