הדרג הצבאי שוב מציית לגחמות מטורפות ומסוכנות של הדרג המדיני. הרחבת המלחמה בעזה בהוראת הדרג המדיני, היא מצעד איוולת חוזר של הדרג הצבאי, שלא למד דבר מכישלון הציות שהוביל למחדל 7 באוקטובר.

הרי מה בעצם היה לנו בשנים שלפני הטבח הנורא ביותר מאז השואה?

הדרג המדיני החליט שחמאס הוא נכס כדי למנוע מדינה פלסטינית.

במסגרת המדיניות הזו כפה על הדרג הצבאי לאפשר העברת כספים מקטאר לזרוע הצבאית של חמאס. כספים שחיזקו את חמאס בנשק רב, אימוני נוח'בות, רקטות, מטענים, אמצעי קשר וסייבר ואיפשר את המתקפה של 7.10.

במסגרת מדיניות "חמאס הוא נכס" כפה הדרג המדיני על הצבאי לאפשר העברת כספים מקטאר לזרוע הצבאית של חמאס, שחיזקו את חמאס בנשק רב, אימוני נוח'בות, רקטות, מטענים, סייבר ועוד, ואיפשר את ה-7.10

הדרג הצבאי והמודיעיני הזהיר אבל ציית. התריע אבל ציית. לא הפך שולחנות, לא התפטר, לא יצא אל הציבור, לא סירב.

האסון הגיע בדיוק כפי שהדרג הביטחוני והצבאי עצמו צפה.
הציות העיוור, הפחדני, הוביל לאסון קולוסלי. אכזרי. מדמם.

עכשיו שוב. רמטכ"ל התחלף. ראש אמ"ן ואלוף פיקוד חדשים – אבל הציות נותר ציות פחדני לדרג מדיני צמא דם. שהציב מטרות חסרות היגיון.

המלחמה שכרגע יצא אליה הדרג הצבאי עם חמש אוגדות, תוביל למותם של החטופים, להרג של אלפים מתושבי עזה ומאות חיילים. הרמטכ"ל עצמו הזהיר מפני הפגיעה בחטופים, אבל הוא מציית ומוביל את המלחמה המיותרת. מה יגיד הדרג הצבאי בסוף המלחמה? רק מילאנו פקודות?

אז מדוע הם מצייתים? מה כל כך חשוב בדרגות הצבאיות שהם מפחדים ונמנעים מלזרוק אותן על שולחן מקבלי ההחלטות כדי לעצור מהלכים מסוכנים? מדוע אנשים סבירים, שהשקיעו את מיטב שנותיהם בקריירה צבאית וסיכנו את חייהם לא אחת, מוכנים ללכת שוב באותו נתיב איוולת הרסני ומסוכן? מדוע אינם נאבקים על הערכים שהם עצמם חינכו לאורם במשך שנים?

אלוף עמרם מצנע פרש מצה"ל במלחמת לבנון הראשונה לאחר טבח סברה ושתילה, והודיע שאיבד אמון בשר הביטחון דאז אריאל שרון. אל"מ אלי גבע סירב להיכנס עם חייליו לכבוש את ביירות, ואמר שזהו מוות מיותר. הוא הודח. אבל עד היום נצרב כמי שאכן צדק.

הדרג הצבאי והמודיעיני הזהיר אבל ציית. התריע אבל ציית. לא הפך שולחנות, לא התפטר, לא יצא אל הציבור, לא סירב. האסון הגיע בדיוק כפי שהדרג הביטחוני והצבאי עצמו צפה. הציות העיוור, הפחדני, הוביל לאסון

ישראל מואשמת בביצוע פשעי מלחמה, הרעבה, פגיעה באוכלוסייה של נשים ילדים וזקנים, מניעת טיפול רפואי, מזון ומים וסיכון חיי החטופים במהלך צבאי, שלא יביא לשחרור החטופים אלא לרציחתם, ולא יביא לסיום המלחמה אלא להעמקתה והפיכת עזה לוייטנאם של ישראל.

מה יהיה התירוץ של קציני המטכ"ל ומפקדי השטח שתחת אחריותם "תזכה" ישראל לסנקציות בינלאומיות בגלל פשעים נגד האנושות? תחת אחריותם מועברת כעת אוכלוסיית עזה לאזור צפוף בדרום הרצועה, במה שנראה כמו טרנספר. פשוטו כמשמעו.

מה הם יגידו? רק מילאנו פקודות?

ראש הממשלה כבר זרק את האחריות על הרמטכ"ל והכריז שהרחבת המבצע הזה היא "המלצה של הרמטכ"ל, לפי המלצת המטכ"ל, לא המלצה שלי". לכל ברור שכשהמבצע ייעצר וייכשל, והעולם יגנה ויטיל עיצומים על ישראל, בנימין נתניהו ירחץ בניקיון כפיו ומצפונו. הרמטכ"ל וקציני המטכ"ל יהיו השעיר לעזאזל.

ציות של הדרג הצבאי לדרג המדיני אינו חזות הכל במדינה דמוקרטית. ישראל נתונה כעת בידיו של דרג מדיני, המקעקע את יסודות הדמוקרטיה ואת הבסיס החוקי עליו מושתת גם הצבא.

השימוש הלא חוקי בצווי 8 כדי לכפות גיוס נוסף על מי שכבר שירתו מאות ימים, הכליאה של מי שבא והודה שאינו יכול עוד לשרת, נפשית פיזית וכלכלית, הפטור הגורף לעשרות אלפי צעירים אחרים חרדים, שאפילו כלא לא רואים בתגובה להשתמטות – כל אלה שומטים את הלגיטימיות של הממשלה, אשר בשמה דורש הדרג המדיני ציות.

מה יהיה תירוץ המטכ"ל והמפקדים שתחת אחריותם "תזכה" ישראל לסנקציות? שתחת אחריותם מועברת אוכלוסיית עזה לאזור צפוף בדרום הרצועה במה שנראה כטרנספר? מה הם יגידו? רק מילאנו פקודות?

אכן יהיה מחיר לעמידה מול הדרג המדיני. אולי פיטורים, הדחה, אולי מכונת רעל בפתח בתיהם. אבל המאבק על נשמתה של ישראל חייב להתחיל מצד האמיצים. אלה שמוכנים לסכן את חייהם למען הגנת המדינה צריכים להיות מספיק אמיצים לומר "לא" לדרג המדיני ולעצור את המלחמה. עליהם להיות מוכנים לשאת במחיר הזה כדי להציל את פקודיהם, את החטופים ואת ערכי היסוד של ישראל המוסרית.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.