לדעתי האמת פחות מתוחכמת. לנתניהו אין באמת זמן לג'נגל בין מיליון משימות והוא מתעדף. אין לו עוזרים שהוא יכול לסמוך עליהם אז ככל הנראה הוא מסתמך על הילד ז' שיביא לו עוד טופז לוק. מה שמעניין את נתניהו לעניות דעתי הבלתי נחשבת, איך לצאת נקי מהמשפט. כל השאר תפל, כשהביטחון קצת מעל השאר אבל לא מעל למשפט. הנאמנות העיוורת של אוהדיו, שלשכתו מאמינה שהם בבונים, היא המאפשרת לנתניהו לבצע טעויות מביכות עד קולוסאליות. אין לנו ברירה אלא לסמוך על שומרי הסף המתמעטים שילחמו עבורינו עד שיגיעו הבחירות ונעיף את חלום הבלהות הזה מחיינו.

כל הכבוד לך על העמידה מולם.
אני מקווה שהמערכות השונות(מערכת העיתון, המשטרה, הפרקליטות, ועד העיתונאים וכו') יגבו אותך בקולם ובמעשיהם.
אסור להרכין ראש בפני בריונות. ושעוד עיתונאים יקחו ממך דוגמא.
זו שמירת סף קלאסית.

כאז כן עתה, חנינה תמורת הודעה מלאה באשמה ופרישה מהחיים הפוליטיים.
יש לי תחושה שגם חלק מהביביסטים לא יסכימו לחנינה ללא משפט. הרי לא היה כלום.
צריך לזכור שראש ממשלה הוא ראשון בין שווים. גם לצד הרע של המשוואה.
כבר היום ניתן לראות שעבריינים טוענים שאם לראש הממשלה מותר אז גם להם אפשר להעניק הקלות.
וזה מידרון חלקלק שאנו כבר עליו וטרמפ דוחף את נשיא המדינה לגרור את כולנו "להנות" ביחד מההתרסקות הבלתי נמנעת בסוף המהלך.
גם אני סומך על נשיא המדינה שידע לנווט את המדינה לחוף מבטחים ראוי.

נתניהו הצליח מעל ומעבר למצופה בעירבוב שלו. המאמר הזה, הוא לעניות דעתי, אחת התולדות של העירבוב הזה. הגעתי למפלגת העבודה כי ערכי הסוציאליזם והליברליזם שבבסיס האידיאולגיה שלה, הפכו אותה בעיני, למפלגה היהודית ביותר מבין כל המפלגות הקיימות. ההצבעה כיום היא שבטית עד כדי הגזמה ולכן שינויים סמנטיים לא יעזרו. יש להתמיד ולהוביל את השמאל על ערכיו ולהוות דוגמא לעם כולו. האנרציה שלנו תדבק בעם ואנו עוד נחזור להוביל את ערכי המדינה.

הייתי בקטיף דובדבנים ברמת הגולן. עשיתי קטיף סלקטיבי במודע וברישיון. היה עונג צרוף. אבל בהשוואה למציאות, קטיף דובדבנים סלקטיבי של נתניהו, כשאנו כציבור, ראינו את איתותי האזהרה הבוהקים שזעקו גלנט, ליברמן, לפיד, הרצי הלוי, רונן בר ועוד כמה קציני צהל בכירים ערב המלחמה, מביא למסקנה חד משמעית שמדובר בקטיף דובדבנים פלילי שמנסה להשמיד ראיות ולשנות את הנרטיב בכל דרך.
יש לי תחושה שנתניהו מבצע בימים אלה פשעים של ממש ואין לו בעיה לסבך את עובדיו הנאמנים עד טימטום ואת עצמו בעבירות פליליות בחושבו שלבסוף יגיע להסדר טיעון ו/או לחנינה שתפטור אותו מלהושיב את אחוריו על הבטון הקר של הכלא. העיקר שהנרטיב ישונה לטובת המורשת של חייו המפוארים להחריד.
אין הנחות סלב.
לא נשכח-לא נסלח.

כנראה שסמוטריץ ודניאלה כבר לא מייצגים את הימין הדתי לאומי. וטוב שכך. אבל הם המדד לשפיות הרוב הציוני דתי הזה. ממשלת ימין על מלא כושלת בביצוע האידיאולוגיה שבגללה נבחרו. המסקנה המתבקשת: כל ממשלה שתקום בעתיד ממש לא מחוייבת להזיות המשיחיות שהגו סמוטריץ ודניאלה. הם לא סמן ימני. הם סמן הזוי. צריך לזכור זאת לעשורים הבאים.