האלבום "שלכם, שולה חן", אשר ראה אור החודש לפני 56 שנים, נחשב מזמן לקלאסיקה ישראלית. לא מעט משיריו מוכרים ואהובים עד היום ("בוא הביתה", "אוריה", "פתאום היה לי טוב"), ודומה כי רבים נשבים בקסמו לאורך השנים. השילוב בין הטקסטים האוניברסליים, אופן שירתה של חן והתזמורים הנפלאים – הוא שהופך אותו לאלבום פופ מושלם, שהאזנה לו היא פאן אחד גדול.

קשה להפריז בחשיבותו של האלבום כסמל לפתיחות מערבית, כחלק ממגמה שאפיינה את ישראל שלאחר מלחמת ששת הימים. השפעות הפופ האירופאי והאמריקאי בולטות בו, ולמעשה כמעט חציו של האלבום כולל חידושים ללהיטי פופ לועזיים.

השילוב בין הטקסטים האוניברסליים, אופן שירתה של חן והתזמורים הנפלאים – הוא שהופך אותו לאלבום פופ מושלם, שהאזנה לו היא פאן אחד גדול. קשה גם להפריז בחשיבותו של האלבום כסמל לפתיחות מערבית

"כמו אמש" האיטלקי ("Caterina Caselli – "Il gioco dell'amore), "בוא נבנה ארמון" הצרפתי ("Guy Mardel – "Princesse La-Haut), "פתאום היה לי טוב" הבריטי ("Marianne Faithfull – "As Tears Go By), ושני שירים אמריקאים: "בוא הביתה" ("Spanky & Our Gang" – "Sunday Morning") ו"שלושה גמדים" ("Les Irrésistibles" – "Sunshine and You").

"בוא הביתה" – המקור האמריקאי Spanky & Our Gang "Sunday Morning" on The Ed Sullivan Show

הדמות המרכזית העומדת מאחורי קסמו של האלבום הוא "מעבד הבית" של חברת התקליטים CBS, אלכס וייס. הפקת המופת שלו באלבום זה, כמו גם באלבומים רבים אחרים, בהחלט ראויה לזכות אותו בתואר "ג'ורג' מרטין הישראלי".

לצד חטיבת קצב, וייס העשיר את הסאונד בעיבודי קלידים וכלי מיתר ונשיפה, ושילב נגיעות של מוזיקה קלאסית, ג'אז ויסודות פסיכדליים. אלו בולטים במיוחד בקטעים הווקלים המהדהדים ("בוא נבנה ארמון", "פתאום היה לי טוב"). גם עיבודי הגרוב ללחניו של דני ליטני – "אל תשיר לאף אחרת" ו"אל תספר היום בציר" נחשבים לנועזים לתקופה.

בוא נבנה ארמון (גירסה עברית: אבי קורן)

הטקסטים עוסקים ברובם באהבה רומנטית ובהווי החיים עצמם. שמרית אור כותבת על איזידור התמהוני, זה אשר ילדים רצים אחריו, בהשראה ברורה של "The Fool on the Hill" של הביטלס ("הם קראו אל ראש ההר/ איזידור טיפש הכפר").

איזידור (שמרית אור/שלום חנוך)

אריק איינשטיין תורם גירסה עברית ל-"As Tears Go By" שהרולינג סטונס כתבו למריאן פיית'פול. איינשטיין משנה מעט את הרוח הנוגה של השיר, והופך אותו לשמחת פתאום הבאה אחרי מועקה. הוא קורא לו "פתאום היה לי טוב" ומכוון בעצם למצב האומה. וכי יש הגדרה כללית טובה יותר מזו לישראל של אחרי 67?

פתאום היה לי טוב (מיק ג'אגר/קית' ריצ'ארדס. גירסה עברית: אריק איינשטיין).

עם זאת, ועל אף שירי ה"לי" וה"אני", קשה לומר שמדובר באלבום אינדיבידואליסטי או מהפכני. חן, חיילת משוחררת מלהקת הנח"ל, ובעלה הטרי אבי קורן – מי שהיה מפקדה בלהקה ושותף מרכזי ביצירת האלבום – לא היו באמת מיק ג'אגר ומריאן פיית'פול הישראליים.

על אף שירי ה"לי" וה"אני", לא מדובר באלבום אינדיבידואליסטי או מהפכני. חן, חיילת משוחררת מלהקת הנח"ל, ובעלה קורן – שהיה מפקדה בלהקה ושותף מרכזי ביצירת האלבום – לא היו באמת ג'אגר ופיית'פול הישראליים

גם מפיקי האלבום הקפידו על גבולות גיזרה של פופ מיינסטרימי. לא נשמע כאן ריפי גיטרות הנדריקסיים ופסיכדליה כבדה, אשר בדיוק באותה עת הוקלטו על ידי יוצרים נועזים כמו דני בן ישראל, אריק איינשטיין והצ'רצ'ילים ("פוזי"), ואפילו על ידי להקת הנח"ל של יאיר רוזנבלום.

מתחת לעיבודים הרעננים מסתתרת רוח מצ'ואיסטית-שוביניסטית, שאפיינה כל כך את ישראל שלאחר המלחמה. למעשה, רוב הטקסטים באלבום הם תחנוני אישה המתרפסת בפני גבר, שלא ממש "בעניין" שלה.

"בוא הביתה" (אבי קורן) הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר. במקור מדובר בשיר אמריקאי על זוג אוהבים בבוקר יום ראשון שליו. אלא שקורן שינה לחלוטין את אופיו של הטקסט, שכן יום ראשון בארץ הוא "יום הבאסה" של תחילת השבוע, או במילותיו של קורן: "מה לנו ולסאנדיי?". כך הפך השיר למונולוג של אישה כנועה המבטיחה לאהובה כי תחדל לבכות, תערוך לו שולחן ותהיה יפה ושותקת – רק שיחזור.

ב"אל תשיר לאף אחת אחרת" (יעקב רוטבליט) מוחלת האישה על כבודה בפני הגבר הנוטש. מצדה – "תן להן הכל, לי זה לא אכפת", ואפילו "תן לה כוס קפה טורקי אחרי שהיא איתך". אלא שהיא קשורה לגבר רגשית ומפצירה בו שישמור שיר רק לה.

אל תשיר לאף אחרת (יעקב רוטבליט/דני ליטני)

מתחת לעיבודים הרעננים מסתתרת רוח מצ'ואיסטית-שוביניסטית, שאפיינה כל כך את ישראל שלאחר המלחמה. למעשה, רוב הטקסטים באלבום הם תחנוני אישה המתרפסת בפני גבר, שלא ממש "בעניין" שלה

ב"אל תספר היום בציר" (אנדה עמיר) מתלוננת האישה על גבר שאינו באמת מעוניין בה. ב"תחת כובד התפוח" (יורם טהרלב) קריאה חוזרת ונשנית: "בוא כבר בוא כבר בוא כבר בוא", ובדומה לכך גם בשיר הסוגר את האלבום, "כמו אמש": "שוב אני כאן מחכה, אתה לא כאן, אתה לא בא".

תחת כובד התפוח (יורם טהרלב/שלום חנוך)

שמרנות במישור הלאומי ניתן למצוא בשיר מסוגת "שירי התנ"ך" שפרחה לאחר המלחמה, כחלק מתחיית המיתוסים הלאומיים. זוהי תרומתו דווקא של יהונתן גפן הצעיר באחד משיריו המולחנים הראשונים – "אוריה החיתי". גפן היה בן כיתתה של שולה חן במושב העובדים הראשון – נהלל. יש אומרים שכתב את השיר כאנלוגיה בין התנהלותו הרומנטית של דוד המלך לזו של דודו משה דיין, שנחשב אז למלך ישראל.

גם הפקת האלבום נעשתה כמקובל לתקופה, רגע לפני ניצני עידן הסינגר סונגרייטר. יש בו "חלוקת עבודה" מקצועית ברורה בין היוצרים. על הטקסטים אמונים היו פזמונאים (יורם טהרלב, יענקל'ה רוטבליט, דודו ברק, אבי קורן, שמרית אור, יהונתן גפן, דרורה חבקין); הלחנים המקוריים הופקדו בעיקר בידי שלום חנוך ודני ליטני, ההפקה התזמורתית בניצוחו, תרתי משמע, של אלכס וייס, והשירה בפיה של זמרת מבצעת. על עיצוב העטיפה המרהיבה אחראי היה האמן אבנר כץ.

באופן אירוני, עטיפת האלבום משקפת שלא במתכוון את הדואליות שבאופיו. מצד אחד, יש בה רצון לשדר נועזות ומתירנות: שולה חן בשמלת מיני לבנה, בשלל דמויות ותצורות, על רקע אדום-כתום בוהק או פסים צבעוניים. מאידך, שפת גופה עצורה וסגורה. חן מכסה על פלג גופה העליון בזרועותיה וקופצת ידיה, או מושכת בכתפה. מבע פניה תמים ומבויש.

עטיפת האלבום "שלכם, שולה חן"

שם האלבום המתנוסס גם הוא רומז יותר לסחבקיות פלמ"חניקית מאשר ל"צוללת צהובה". מתברר ששולה חן היא פחות מריאן פיית'פול ויותר שלומית חבינסקי מנהלל, ושהפסיכדליה, בסופו של דבר, היא די מפא"יניקית.

באופן אירוני, עטיפת האלבום משקפת את הדואליות שבאופיו. מצד אחד, רצון לשדר נועזות ומתירנות: שולה חן בשמלת מיני לבנה, בשלל דמויות ותצורות. מאידך, שפת גופה עצורה וסגורה. מכסה על פלג גופה העליון

"שלכם, שולה חן" הוא אולי הפסקול המדויק ביותר של הרוח הישראלית שלאחר מלחמת ששת הימים. הוא מקפל בתוכו רעננות, שמחת חיים נטולת דאגות קיומיות, ופתיחות לליברליזם מערבי. לצד זאת, הוא מבטא נאמנות לערכים חברתיים ולאומיים שמרניים. על אף שהאלבום מתח את גבולות המיינסטרים הישראלי בשעתו – הוא לא חצה אותם. אך חודשים ספורים לאחר צאתו, עתידה להתרגש על ישראל מהפכת הרוק האמיתית.

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.