שלמה מזרחי, מי שמכונה "ג'ימי הנדריקס הישראלי", נחשב לאחד מחלוצי הרוק בישראל. אלא שבחינת יצירתו מגלה כי הוא היה הרבה יותר מזה: מהפכן שהקדים את זמנו כנגן, כמעבד וכמפיק מוזיקלי.

קשה להבין את ייחודיותו של שלמה מזרחי, כאדם וכאמן, מבלי לחזור אל ילדותו בשוק מחנה יהודה בירושלים. כבר בגיל 13, לאחר מות אביו, נאלץ לעבוד במכולת המשפחתית שבשוק. אלא שבין מכירת מוצרים ללקוחות, נהג להתאמן בגיטרה ובכלי נגינה נוספים שהביא עמו לחנות.

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

השבוע ציינה מירית שם אור את יום הולדתה, וזו הזדמנות להיזכר בכמה משיריה ולעמוד על ייחודם.

מירית שם אור ­­- עיתונאית וסופרת מוערכת – נודעה גם כמי שכתבה עשרות להיטים לאורך השנים. מירית מעולם לא שאפה להציג עצמה כמשוררת, אלא כתמלילנית שבעצם "נקלעה לסיטואציה".

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

השבוע ימלאו שנתיים לאסון השבעה באוקטובר, והשבוע גם יחול יום הולדתה השמונים של הפזמונאית שמרית אור. הצטלבות הזמנים הזו היא סמלית ותואמת את אופי יצירתה של אור, שעיקרה אופטימיות ובחירה בחיים, על אף הקשיים והשבר.

רבים מפזמוניה של אור הינם שירי עידוד ברגעי משבר. הם מבטאים את הרעיון של כורח מציאותו של הרע כדי להעריך את הטוב. דווקא רגעי השפל מזינים את הרוח, מחזקים ונותנים תקווה. עוד הרבה לפני שמונחים כמו "העצמה אישית" או "חשיבה חיובית" הפכו בישראל לסיסמאות ניו אייג' ו-Well being, אור כתבה על כך, בדרכה הפיוטית.

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

יום הולדתו של המוזיקאי קובי אשרת, מלחין "הללויה", שחל השבוע (15 ביולי), הוא הזדמנות לעמוד מעט על הייחודיות שבדמותו ובאופי יצירתו.

דומה כי לא היה גיבור מוזיקלי גדול יותר עבור ילדי שנות ה-70 וה-80 מאשר המלחין קובי אשרת. הוא ליווה אותנו עוד בשחור-לבן בתכניות הטלוויזיה "ראש כרוב", "הצריף של תמרי", ו"קרוסלה".

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

האלבום "שלכם, שולה חן", אשר ראה אור החודש לפני 56 שנים, נחשב מזמן לקלאסיקה ישראלית. לא מעט משיריו מוכרים ואהובים עד היום ("בוא הביתה", "אוריה", "פתאום היה לי טוב"), ודומה כי רבים נשבים בקסמו לאורך השנים. השילוב בין הטקסטים האוניברסליים, אופן שירתה של חן והתזמורים הנפלאים – הוא שהופך אותו לאלבום פופ מושלם, שהאזנה לו היא פאן אחד גדול.

קשה להפריז בחשיבותו של האלבום כסמל לפתיחות מערבית, כחלק ממגמה שאפיינה את ישראל שלאחר מלחמת ששת הימים. השפעות הפופ האירופאי והאמריקאי בולטות בו, ולמעשה כמעט חציו של האלבום כולל חידושים ללהיטי פופ לועזיים.

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

היום, יום שישי, 21 במרץ, מציינת נורית גלרון את יום הולדתה. זו הזדמנות להיזכר באלבום הביכורים שלה, שהיווה אבן דרך משמעותית בקריירה מצליחה וארוכת שנים שפיתחה.

אלבום הבכורה של נורית גלרון הוא פנינה ייחודית, נדירה ומוזרה. הוא משקף הוויה חלומית, חמקמקה, נטולת זמן ומקום. האלבום המפואר והצנוע הזה שראה אור בקיץ 1978, ממצה בדרכו מגמות מורכבות שהתפתחו בשוליו של הזרם המרכזי במוזיקה הישראלית של שנות השבעים.

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

פזמוניו של ירון לונדון הם במידה רבה ראי לאישיותו. הם מתאפיינים בעושר לשוני רב ובידע רחב אופקים. יום הולדתו ה-84 של לונדון הוא הזדמנות טובה להיזכר בכמה משיריו הידועים ולעמוד על ייחודם.

ירון לונדון ידוע בקרב הציבור כאיש תקשורת וכאינטלקטואל אוטודידקט. לצד זאת, לונדון שלח ידו גם בכתיבת פזמונים. על אף מיעוטם היחסי של השירים שכתב (אתר "שירונט" מונה כ-30 שירים פרי עטו), חלק ניכר מהם היו למוכרים ואהובים. ביניהם "לו הייתי פיראט", "מרדף", "אליעזר בן יהודה", ו"בואי לאילת".

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

עוד הרבה לפני שהמונח "פוסט טראומה" הפך ללגיטימי בשיח הציבורי הישראלי, קבוצת נפגעי נפש ממלחמת יום כיפור תיעלו את חוויותיהם הקשות ליצירה מוזיקלית מקורית – אלבום רוק מתקדם שהקדים את זמנו, הנושא את השם הלא מפתיע – Peace.

העיסוק המוזיקלי לא באמת הצליח לרפא את נפשם הפצועה של כמה מחברי הלהקה והם מצאו נתיבות אחרים – חזרה בתשובה, התמכרות לסמים ואף התאבדות.

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

"מלך הפופ הישראלי" הוא התואר שדבק בצביקה פיק, וביתר שאת לאחר מותו. עם זאת, פיק התחיל את דרכו כזמר רוק לכל דבר, ואלבום הסולו הראשון שלו כלל מרכיבים רוקיים מובהקים. בעקבות סרט התעודה "ימי הפיק", שחשף את אישיותו המורכבת, נראה כי גם סגנונו המוסיקלי אינו חד משמעי.

אלבום הבכורה של פיק "זוהי הדרך שלי" ראה אור בראשית שנת 1972 והיה המשך ישיר של פעילותו בלהקות הקצב של שנות ה-60 ("הטלסטאר", "השמנים והרזים", ו"השוקולדה"). למעשה, פיק נשמע בו כסולן של להקת רוק. ואמנם כל נגני הקצב באלבום, שהיו אחראים במידה רבה גם על העיבודים, היו חברי הלהקות הידועות של התקופה: "הצ'רצ'ילים", "הבמה החשמלית" ו"האריות".

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

אלדד שרים, מנציגיו הבולטים של "תור הזהב" המוסיקלי של ישראל בשנות השבעים, הוא מוסיקאי רב-תחומי האחראי לאין-ספור לחנים ועיבודים של יצירות מופת ישראליות. עם ירידת המלודיה והתיזמורים העשירים בשנות השמונים, היה צריך למצוא נתיבות חדשים לפועלו. בזכות אהבתו למגוון סגנונות מוסיקליים, הידע העצום שצבר וכשרונו הגדול, הצליח לעשות זאת.

מעטים הם המוסיקאים הישראליים שיצירתם כה ורסטילית ומגוונת כזו של המלחין, המעבד והמנצח אלדד שרים. קשה שלא להתפעל מהמנעד הרחב, הבלתי נתפס כמעט, של הזירות והסגנונות המוסיקליים בהם פעל כנגן, מלחין או מעבד מוסיקלי:

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.