המלחמה באיראן נועדה גם להצלת בנימין נתניהו, לביצוע טרנספר לפלסטינים בעזה ולחיסול הדמוקרטיה. ואל תשאלו על אודות החטופים. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ רצה פרס נובל לשלום, אבל יצאה לו מלחמת ישראל-איראן הראשונה. גם הפעם ישראל מתבססת על יכולת גבוהה במודיעין, מבצעים מיוחדים, חיל האוויר. המלחמה צפויה לחלץ את נתניהו ממשפטו ולקדם חיסול הדמוקרטיה.

*  *  *

ההתקפה הישראלית על איראן הוכיחה מה שכתבתי כאן לפני חודשים אחדים, שעיקר כוחה הצבאי של ישראל נמצא במודיעין, יחידות מיוחדות, ריגול וחיל האוויר, ואת מה שכתבתי לפני ימים אחדים – שנתניהו (ופוטין) מובילים את טראמפ ואת הממשל האמריקאי באף. בשביל לתקוף את מתקני הגרעין באיראן לא צריך טנקים, תותחים וחילות רגלים, כדי לשטות בטראמפ צריך ניסיון ותחכום מועטים. מי ששואף לקבל פרס נובל לשלום תרם את תרומתו למלחמה נוספת.

כבר כתבתי שנתניהו (ופוטין) מובילים את טראמפ והממשל האמריקאי באף. לשם תקיפת מתקני הגרעין באיראן לא צריך טנקים, תותחים וחילות רגלים, וכדי לשטות בטראמפ צריך ניסיון ותחכום מועטים

שמה הרשמי של המלחמה הוא "עם כלביא" אולם שמה האמיתי הוא "עוד מלחמה להצלת נתניהו". הדיווחים הישראליים על התקרבות איראן לפצצה גרעינית אינם בהכרח מדויקים, ויתכן שלישראל ולארה"ב היו אפשרויות אחרות לסכל את תכניות הגרעין האיראני.

אולם ארה"ב מתנהלת כיום ללא הנהגה אפקטיבית, ואילו נתניהו ועוזרו רון דרמר, ככל הנראה משטים בטראמפ ובממשל הרפובליקאי ללא קשיים מיוחדים. המלחמה נפתחה לכן כדי להוריד מעל צווארו של נתניהו את חרב המשפט, כאשר חקירתו הנגדית מתקרבת לשלבים רגישים במיוחד.

ביום שישי לפנות בוקר, 00:27, כ-150 דקות לפי הפעלת האזעקות שבישרו על תחילת המלחמה, עלה ב-ynet מאמר מאת רונן ברגמן שכותרתו "משבר אמון חסר תקדים בין נתניהו לבכירים בצמרת הביטחונית", ובמשנה נכתב "רבים במערכת הביטחון לא מאמינים לאף מילה של נתניהו, גם בחדרים סגורים". גם היום, אחרי הפעולות המוצלחות באיראן, הם חייבים שלא להאמין לו. נתניהו לקה הפעם באומץ לב רק כי הוא יכול להקריב את המדינה.

המטרה העיקרית של האופוזיציה צריכה להמשיך ולפעול להפלת נתניהו וממשלתו (אם כי בני גנץ בוודאי שוקל הצטרפות לממשלה), על אף שבסקרי דעת הקהל הקרובים הליכוד והקואליציה הנוכחית יחזקו ודאי משמעותית את מעמדם, אחרי שעניין החטופים וסיום הלחימה הטובענית בעזה נדחק לשולי השוליים.

ישראל, מן הסתם, מנצלת את המצב שנוצר, כאשר כל תשומת הלב מופנית לאיראן – צה"ל הרי הודיע שבעזה המאמץ הוא משני למלחמה עם איראן – כדי להמשיך ולקדם את תכנית הטרנספר מרצועת עזה, החרבת כל מה שנותר עומד על תילו ובהמשך סיפוח השטח לישראל.

לפני המלחמה דווח על משבר אמון חסר תקדים בין נתניהו לבכירי הצמרת הביטחונית. גם היום, אחרי הפעולות המוצלחות באיראן, הם חייבים לא להאמין לו. הוא לקה הפעם באומץ כי יש לו מדינה להקריב

עם ממשל טראמפ זו אינה צפויה להיות בעיה גדולה, כשם שחיסול מערכות ההגנה האווירית באיראן פתח את שמי איראן לפעילות חופשית של חיל האוויר הישראלי. פעילות דומה צפויה גם בגדה המערבית, טיהור וטרנספר, בתמיכתו ממשל טראמפ ושגרירו בישראל. הפעולה המוצלחת באיראן, בשלב זה, נותנת לנתניהו והקואליציה שלו אוויר לנשימה וצפויה לקבור סופית את משפטו ובכך לתרום להמשיך ההפיכה המשפטית ולחיסול הדמוקרטיה.

מדינת ישראל, חסרת העומק האסטרטגי, יצאה למלחמה מיותרת, שכבר גרמה ותגרום בעתיד לנזקים כבדים, כאשר היא מונהגת ע"י הנהגה מדינית כושלת והנהגה צבאית שנבחרה על ידי נתניהו. היום יקבל נתניהו לידיו את השב"כ, פרי טעות אסטרטגית של ראש השב"כ היוצא רונן בר, שהחליט, מרצונו הטוב, לפרוש.  זהו מעשה שנתניהו, בעל אורך הרוח, לעולם לא היה שוקל לעשות.

הרמטכ"ל אייל זמיר, המסתמן כשליחו של נתניהו, יצא להרגיע את הציבור ואמר ש"הגענו לנקודת האל־חזור, ההחלטה [לתקוף] הייתה מקצועית ועניינית". ספק אם לזמיר, שיריונר משנות ה-80', יש מושג והבנה בפעילות המורכבת שהביאה למכת הפתיחה המוצלחת, שאף שיריונר לא לקח בה חלק. לנתניהו המלחמה אינה יכולה למחוק מ"הישגיו" את טבח ה-7 באוקטובר, ואת פשעי המלחמה שישראל מבצעת תחת הנהגתו.

יעקב צלאל הוא עיתונאי