אילון מאסק, האיש העשיר בעולם לפי דירוגי פורבס ובלומברג מזרים עשרות מיליוני דולרים לקמפיין של דונלד טראמפ כהשקעה בחברותיו. למאסק עניין רב להשפיע על הרגולציות ועל החקיקה בארה"ב. ביחד עימו פועלת קבוצת טק-ביליונרז, ששואפת להפוך את ארה"ב למונרכיית טכנולוגיה.
* * *
הבחירות לנשיאות ארה"ב 2024 עלולות להיות הבחירות האחרונות בהיסטוריה של ארה"ב, במידה שדונלד טראמפ לא יזכה בהן – כך טוענים דונלד טראמפ ותומכו החדש והעשיר ביותר, אילון מאסק.
יעקב צלאל הוא עיתונאי
אהוד ברק צדק, האלוף (מיל.) יצחק בריק טועה. ישראל זקוקה לצבא קטן וחכם. ההצלחות הצבאיות של ישראל מאז ה-8 באוקטובר היו בזכות ארגוני המודיעין וחיל האוויר. אלה הגופים בהם צריך להשקיע את מרב המשאבים. אין להגדיל את חילות היבשה.
* * *
לפני עשרות שנים טבע אהוד ברק את המונח "צבא קטן וחכם" (ויש המייחסים זאת לדן שומרון). השנה האחרונה הוכיחה שברק ו/או שומרון צדקו, בעוד מבקריהם, ובהם בריק וכעת גם תא"ל (מיל.) גיא חזות טועים.
יעקב צלאל הוא עיתונאי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
וואו איזה אוסף של (ביטוי אמריקאי מקובל, נא לא לצנזר) Horseshit.
די לקרוא את הפסיקה החד משמעית של הכותב "הכשרת נער או נערה בעלי השכלה בסיסית, או ללא השכלה כלל, לחיילות (כלומר מתן רישיון להרוג) דורשת תקופה קצרה בת שבועות בודדים". כידוע לכל בר בי רב שעבר מסלול חיילות בסיסי, מדובר בתקופה שאינה פחותה מחצי שנה, למשל טירונות גולני, ודרך קבע נדרשת תקופת הכשרה ארוכה יותר שכוללת גם קורס מכ"ים או קורס הכרה מקצועית, או שניהם גם יחד, כאשר משך כל קורס כזה כשלשה חודשים נוספים. בעקרון משך הכשרה של לוחם לא נופל מתשעה חודשים, ורוב הלוחמים עוברים תקופות אימון ממושכות נוספות של מספר חודשים בין פעילות מבצעית ותחזוקת קו, בין לבין. זה ממש לא מספר שבועות. לוחם צריך לעבור אימון פרט, ללמוד לתפעל נשק, לפעול במצבי קרב שונים החל בשטח פתוח עבור בשטח מבוצר עבור בשטח בנוי וכיום יש כבר גם לחימה במנהרות, ללמוד לתפקד במסגרת יחידה – כיתה, מחלקה, צוות, פלוגה, צריך לדעת לתפעל סוגים שונים של כלי נשק ומערכות נשק מעבר לנשק האישי – מקלעים, מרגמות, טילים, מערכות קשר, מערכות ראייה ותצפית, במקרים מסויימים אמצעי חבלה, תיפעול ותחזוקה של רק"מ לסוגיו – לכל הפחות נגמ"שים וטיפול בתקלות. טנקיסטים צריכים לדעת לתפעל מכלולי ירי ומכונאות לא פשוטים, חיילי הנדסה תיפעול של מיגוון אמצעי פריצה, מיקוש וחבלה.
בקיצור הכותב מפגין בורות מדהימה וקיצונית בנושאים צבאיים בסיסיים ביותר.
אם יש מה שנלמד בדרך הקשה בשביעי באוקטובר זה שצריך טנקים, והרבה, כי מול מאות ואלפי חמושים מסתערים עם קלצ'ניקובים (נק"ל סובייטי "פרימיטיבי" שגם אחרי ששים שנות פיתוח מערבי אינטנסיבי אין אף נק"ל שמשתווה לו מבחינת עוצמת האש), רימונים וטילי נ"ט ואפילו RPG (שוב, פרימיטיבי) מדינת ישראל לא יכולה להעמיד מספרים זהים של לוחמים בגזרה בודדת. וגם אם כן, למה לסכן אלפי לוחמים, שמאות מהם ייהרגו בוודאות בקרב פנים אל פנים (בשביעי באוקטובר ביום אחד בלבד נהרגו שלש מאות לוחמי צבא ומשטרה ומהמשובחים ביותר שבהם, מיחידות עילית), במקום לפרוס חטיבת טנקים שלמה, מצויידת היטב ומתוחזקת כראוי, שלוחמיה ממוגנים בפני רוב סוגי האיומים ובנוהל קרב נכון להשמיד במדוייק אלפי מחבלים, את כל הכח המסתער (או המתגונן) במחיר של אולי מחלקת טנקים לכל היותר, אם בכלל, כלומר שלשים-ארבעים חיילים? בחשבון פשוט, מאה טנקים שמתפרסים על גבול רצועת עזה באורך 60 ק"מ, טנק אחד על כל 600 מ', כל טנק מכסה רדיוס פעולה של 300 מ', לא צריכים אפילו לנהל קרב תנועה.
כפי שידוע היטב, ואלו עובדות קשות מלחימה בשטח, אין אפשרות לטפל באיומי מנהרות בלי כניסה קרקעית גם עם המודיעין הטוב ביותר, גם לא מעט בניינים שנפגעו ואף הוחרבו המשיכו לאכלס אמל"ח שלא נפגע וכוחות שהמשיכו לתפעל את האמל"ח אם במיידי אם אחרי זמן.
בקיצור, יעקב צלאל הוכיח כאן את עצמו כקשקשן מסוכן לציבור, חד משמעית.
צריך להיזהר מהחלטה זריזה ומראייה דואלית. זה לא או/או.
"חיל פרשים" הוא הגדרה החוטאת למציאות המורכבת.
חיל האויר כשל במשימת ההגנה בשבעה לאוקטובר, גם המודיעין נרדם, והתפיסה הרל"ביסטית מנסה להעביר את כל האחריות לרה"מ, היא תפיסה מסוכנת.
מסוכנת לבניין הכוח של שש אחרי, מסוכנת לישובי העוטף בצפון ובדרום, מסוכנת לעם ישראל.
צריך גם חיל אויר, כולל תגבור משמעותי של התחום הלא מאוייש, גם חיל טילים, גם מודיעין טכנולוגי, המון מודיעין יומינטי שנזנח, וגם שיטור של שריון ורגלים, שיודע לכבוש ולנטרל ירי נ"ט לקיבוצי העוטף הצפוני, לדוגמה.
אז אין כאן דואליות, זה לא ברק נגד בריק, אם כי קל יותר לחשוב כך.
את התפקיד של כוחות הקרקע של צה"ל – קביעת מזוזות בדלתות הבתים בעזה, קריאת תפילות באזני שבויים כפותים וריקודי הורה לקול שירת עמישראלחי – ח"א אוויר והמודיעין לא יכולים לבצע. קצת כבוד לכוחות הקרקע על קידום הגאולה עליו הם אמונים.
דברי הבל מעוד גולם כדוגמת ברק . מובילי טנקים "שטפו" את כביש 6 מצפון לדרום על מנת לפתוח במלחמה עם החמאס וצה"ל פתח במלחמה בצפון לא לפני שמרבית העבודה בעזה הסתיימה ואז החלה העברת טנקים מטורפת מעזה לכיוון ההפוך . לצפון על מנת להגן עליו סוף סוף . עד אז חיזבאללה המטיר אלפי טילים מרגמות וכטב"מים שגרמו להרס הרג והתרוקנות הצפון מתושבים ועדיין יש יהודים מטומטמים כמותך שלא הבינו דבר . גם לא שצבא קטן וחכם היא אימרה קטנה ומטומטמת שהגה אותה גמד כדוגמת ברק . הכל הראה לך שזו טעות אבל אתה כדרכם של שמאלנים כסילים רואה הכל. הכל . ו….מבין בדיוק את ההיפך
לא אביע דעה ישירה, רק אגיד שצריך תמיד להתכונן לעתיד, לא למלחמה הקודמת. על אף הפיתוי להיאחז באשליה הקלה מדי שאם נתכנן לאחור איך היינו מגיבים אז נצליח באתגר הבא שעשוי להיות שונה. זה לא אומר לא לקחת הלאה לקחים מהעבר. למשל לקחים על השפעת הדת על מועדי החופשים, לקחים על פיקוד או מבנה ארגוני שלא מנהל חזיתות בשום תבונה למרות סימנים מקדימים, וכו'. והנהגה שמקיימת בפועל ברית פוליטית עם חמאס למשך עשור.
בנימין נתניהו וולדימיר פוטין, שני מגלומנים, אחראים לשתי ההפתעות הצבאיות השליליות הגדולות בעשורים האחרונים.
רוסיה תשרוד את המלחמה עם אוקראינה. ישראל, ככל הנראה, לא תשרוד עימות ללא סוף עם חמאס, חזבאללה ושאר העולם הערבי.
יעקב צלאל הוא עיתונאי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
החמאס לא מהווה סכנה קיומית. התנהלות ההנהגה של מדינת ישראל היא הסכנה האמיתית. לא נראה באופק שניתן להחליפה. ולעניות דעתי כבר עברנו את השלב של האל חזור לתיקון הנזק של 15 שנים של שלטון הביבי.
הפוך על הפוך גוטה:
בעידן הצומוד הליברלי שכל המשתתפים בו משוכנעים שהם חייבים להיאחז עד המוות (או עד שמכתזית תוציא להם את העין) במגורים ותשלום מיסים בישראל בזמן שהקהילה הולכת להפגנות שהן המתנ"ס החדש, יש צורך בחשיבה ביקורתית מחוץ לקופסה, תרתי משמע.
כל זמן שמאתיים אלף המשפחות שמובילות את כלכלת ישראל ממשיכות לגור ולשלם מיסים בישראל הן גוזרות על עצמן ועל כולם גורל ארור ומדמם למספר דורות.
ברגע שמאתיים אלף משפחות יעזבו, הקריסה של הביביזם תהיה חדה ומהירה, לא יהיה עטין לחלוב, ואחרי עשור כואב עם מלחמת אזרחים יהיה אפשר להקים מדינה נורמלית.
בין הפטיש לסדן, חובה לבחור ברע במיעוטו.
יתכן שמאוחר מדי. ועל כך אני מאשים גם את מפלגות העבודה לדורותיהן על קוצר הראות: אי שילוב מספיק של הערבים והבדואים, שלא לומר התנשאות וגזענות ממש, הרכנת הראש בפני סוכני-האלוהים-מטעם-עצמם ועל כן אי הפרדת הדת מהמדינה כשעוד היה אפשר, אי ביצור הדמוקרטיה לעילא ולעילא כאשר הם היו בשלטון, ועצימת עיניים עד כדי שיתוף פעולה עם ההתנחלויות הפושעות ו'נוער' הגבעות (המיליציות).
מר צלאל – הסיפא של המאמר שלך נכונה לחלוטין. אתה כותב ש"יתכן כמובן שהצעדים להצלת ישראל הינם בלתי אפשריים". לא ייתכן, בטוח. ככל שהדבר תלוי בישראל פנימה. עלינו להזדקק אם כך לסיוע חוץ הכרחי. רק הוצאת צו מעצר נגד ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו בידי בית הדין הבינלאומי הפלילי, הוצאתו בכח חיצוני, אסור שזה יהיה כח פנימי, מישראל והסגרתו להאג, תציל את מדינת ישראל מדיקטטורת ארגוני המחבלים בראשות ביבים שקרניהו. תקדימים לכך קיימים בהסטוריה – נורייגה, מנהיג ניקרגואה "נשלף" ממדינתו בידי כוחות אמריקאיים, וסיים את חייו בכלא האמריקאי.
נראה שתא"ל ברק הערים על תושבי בארי בדרך לקבל ג'וב חדש, לפני שחשף את האידיאולוגיה אשר הנחתה אותו בירי טנק על בית בבארי. האם תהיו מוכנים שבנותיכם ובניכם ישרתו תחת מפקד, אשר ככל הנראה יהיה מוכן להקריבם מתוך אידאולוגיה ספרטנית-משיחיסטית?
* * *
תחבולות הינן כלי העבודה העיקריים של כל צבא. לא מדובר בחוכמה, אלא ביכולת אינטלקטואלית המשמשת להגיית תרגילים ותמרונים שנועדו להטעות ולרמות את האויב.
יעקב צלאל הוא עיתונאי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
דעתי על ברק חירם שהוא טריפה ונבלה כאחד, ונימוקים לכך ניתן למצוא למכביר מפיהם ומפרי מקלדתם של רבים וטובים. אולם כאן אני מעוניין להציג את האפשרויות הלגיטימיות מבחינה הסטורית המשתמעות מדבריו של ברק חירם בטקס ומהתנהלותו בקרב בבארי, כולל הודאתו בניו יורק טיימס שאינה משתמעת לשתי פנים, דברים אותם לא ניסה כלל להכחיש.
1. מאבק בדיעותיו ובהתנהלותו של ברק חירם:
פקודיו של ברק חירם, מאחרון החיילים ועד לאלופי משנה וכל הקצינים (שחלקם אף גבוהים ממנו בדרגתם שאמורים להעניק לו סיוע במסגרת תפקידו) אינם נמצאים בעמדה של סירוב לפקודותיו. במקרה הטוב ביותר חייל שיסרב לבצע פקודה כלשהיא שניתנה ע"י ברק חירם או ברוח המפקד, ועוד במצבי הקרב הנוכחיים ואלו שיהיו, ייצא במשפט צבאי שתוצאותיו חמורות, עם לא פחות מ-30 ימי מחבוש במקרה הטוב ביותר ובסבירות גבוהה בהרבה, עד כדי שנים בכלא צבאי וללא אפשרות ערעור. אוויל משריש יהיה המערער על סמכותו של תא"ל ברק חירם ועוד בעת מלחמה, ערעור שלא תהיה לו שום השפעה על אידיאולוגיית הצבא, ההנהגה, העם והמשך התנהלותם. די לראות את מידת ההשפעה שיש למאות אלפים (ובסך הכל מיליונים) של מפגינים מידי שבוע, במשך כמעט שנתיים, על התנהלות הממשלה ומערכות המדינה, ודי לראות את מידת ההשפעה שהיתה לדבריו של אלוף ומועמד למשרת רמטכ"ל על התהליכים במדינה, כדי להבין שכל התנגדות לברק חירם תהיה בגדר אווילות לשמה. ברק חירם ביטא את רוח צה"ל ואת האידיאולוגיה החדשה שכבר התהוותה במדינת ישראל שרק שמה נותר ממנה, ומיעוט הולך ומתמעט של ציונים בהגדרתה הישנה של הציונות (לא אני אמרתי, ברק חירם אמר). גם כל התנגדות ממוסדת או אזרחית לדבריו של ברק חירם תהיה נטולת כל תועלת. הרמטכ"ל עצמו נמנע מלצייץ, אם מפחד למעמדו ולמשרתו אם מתוך הסכמה שבשתיקה, שר הבטחון כנ"ל, ולגבי של היתר, ע"ע יאיר גולן. מים מתחת לגשר במקרה הטוב, גלגול בזפת ונוצות במקרה הפחות טוב.
2. מדינת ישראל נשארת עם שמה הישן עד לשינוי שמה למדינת יהודה וישראל, עם אידאולוגיה משיחית- ספרטנית, דעיכה למצב קיום ספרטני בתכלית וריכוז כל המאמצים למלחמה קיומית מתמשכת ללא שום אופק מדיני, כלכלי או חברתי, תוך נכונות לשאת בעול האידיאולוגי למטרת קיום והמשך החיים בכל תנאי. מדובר בירידה (מבחינה כלכלית) למצב קיומי נוסח תימן, איראן או סוריה, עם מלחמה בלתי פוסקת והקצאת מירב המשאבים ללחימה בכל גזרה אפשרית. לאידיאולוגיה זו שתי בעיות עמן האידיאולגיה תצטרך להתמודד במהלך מימושה, יותר נכון שלש בעיות כאשר השלישית מתאחדת עם כל אחת משתי הבעיות.
בעיה אחת, נדידת רוב האליטה האינטלקטואלית והמקצועית אל מחוץ לגבולות הארץ והטלת שיתוק מקצועי על רוב האליטה שתשאר בארץ למרות הנטיה הכללית לנטישה. כבר כיום ראינו את ההתפוררות רבתי של מוסדות השלטון והשירות הציבורי והעדר תפקודם, ואת ההשלכות הרות האסון של התפוררות זו. היעדר האליטה ההגותית, המדעית, הטכנולוגית, הכלכלית והחברתית תשאיר מדינה לא מתפקדת בכל תחום שהוא, להוציא את המערכת הצבאית שכידוע יכולה לתפקד גם במדינות כושלות לחלוטין והדוגמאאות הטובות ביותר פזורות מסביבנו – לבנון, תימן, אפילו סודן ואריתריאה וכמובן אפגניסטן שהצליחה גם להבריח את האימפריה האמריקאית מתחומה בשן ועין.
בעיה שניה, בידוד בינלאומי קיצוני, פוליטי, כלכלי, טכנולוגי ומדעי, ובהרבה מקרים, גם צבאי.
הבעיה השלישית, שתתעצם ככל שיתגברו שתי הבעיות לעיל, התוקפנות של המדינות, הארגונים והאוכלוסיות מסביב למדינת ישראל ויהודה. את איראן, תימן, לבנון, אפילו את סוריה, סודאן, אריתריאה ואפגניסטאן אף מדינה או ארגון לא ניסו ולא מנסים להכחיד, לכל היותר היו או יש נסיונות להלחם בצבא או בארגון צבאי של מדינה ממדינות אלו. מדינת ישראל ויהודה תצטרך להתמודד בו שמנית עם דעיכה אינטלקטואלית חריפה, בידוד בינלאומי מתעצם בכל התחומים כמעט, וצבר אויבים בכל צד ובכל פינה המעוניין להכחיד את המדינה על אוכלוסייתה.
ספק גדול אם מדינת ישראל ויהודה תהיה מסוגלת להתמודד עם שלשת הבעיות האלו ולהוסיף להתקיים. במקרה הטוב ביותר, המדינה תצטרך לוותר על רוב שטחיה ולבחור את נקודות היישוב והשטחים המקשרים ביניהן כדי לאפשר חיי יהודים במדינה שכזו, יותר נכון בשבריה של מדינה שכזו.
בניגוד לבלעם בן בעור שבא לקלל ויצא מברך, ברק חירם בא לברך ויצא מקלל. הקשבתי לנאומו של תא"ל ברק אחירם. רב הנאום עוסק באחדות העם ומסתכם ב"יחד ננצח". בסופו של הנאום התא"ל לא התאפק והתנשא כמו כל שמרן מצוי בהזכירו את העגלה המלאה (לשיטתי בעיקר בזבל) לעומת העגלה הריקה. פליטת הפה (או שלא) מעידה על עמדותיו.
לעניות דעתי ההתבטאות של התא"ל בראיון בעובדה הרבה יותר מטרידה. מדובר בהתבטאות שלקוחה מדפי המסרים של הביביסטים. בראיון מסביר התא"ל שלא היתה הפקרה בעוטף עזה כי בהפקרה יש זדון ובהתנהלות של צ.ה.ל לפני השביעי באוקטובר לא היה זדון.
1. הפקרה לא קשורה לזדון. אני מציע לתא"ל ללמוד עברית או פשוט יותר לבדוק במילון אבן שושן.
2. מי שמו לקבוע האם היה זדון או לא. למיטב ידיעתי בשישי לאוקטובר היו כוחות רבים שיכלו להגן על העוטף או לפחות לצמצם את הפגיעה במדינת ישראל. על פניו נראה שמישהו החליט שביטחון המתנחלים עדיף על ביטחון תושבי העוטף. האם היה זדון ? אני לא יודע למרות שעולה ריח רע מהאירוע.
התא"ל מנסה להנציח את הנרטיב הביביסטי שלא היתה הפקרה, תוך הסטת הדיון מהעיקר לשאלה סמנטית. משתמע מדבריו שחלה "תקלה".
כל עוד אינם משביתים את המשק, בכירי פורום העסקים משתפים פעולה עם ממשלת החורבן. בקריית שמונה הנטושה התאספו בחשאי "ראשי פורום העסקים" כדי לאיים על בנימין נתניהו. מהכינוס בקריית שמונה יצאו הצהרות חסרות תוכן, ואף לא קריאה אחת לפעולה מיידית. אם המשק לא יושבת מיידית, נתניהו ימשיך להחריב את המדינה, ולסכן במוות את בנות ובני הערובה.
מהכינוס בקריית שמונה יצאו הצהרות חסרות תוכן, ואף לא קריאה אחת לפעולה מיידית. אם המשק לא יושבת מיידית, נתניהו ימשיך להחריב את המדינה, ולסכן את חיי בנות ובני הערובה
יעקב צלאל הוא עיתונאי
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מאז ה-8 באוקטובר מצבה של מדינת ישראל הולך ומידרדר (זכורני, הטבח והחטיפות התרחשו ב-7 באוקטובר): כישלון מלחמת הנקם בחמאס, הרס חבלי ארץ שלמים ששיקומם יארך שנים ארוכות, השתלטות גורמים משיחיסטים, גזענים ובעלי מאפיינים פשיסטיים על מנגנוני המדינה, השתוללות המשטרה בהפגנות נגד בנימין נתניהו וממשלתו, כל אלה מחסלים את הדמוקרטיה הישראלית ומקדמים את מטרת אויבי ישראל, חיסולה הסופי של המדינה.
במידה שלא יינקטו היום צעדי חירום ויסולק השלטון הנוכחי, סיכויי ההישרדות של המדינה אינם גבוהים. אמנם קשה לדמיין איך מדינה נעלמת מעל פני כדור הארץ, אבל תופעות היסטוריות כאלה היו מנת חלקן של אימפריות גדולות ממדינת ישראל. נפילתן נמשכה עשרות ומאות שנים. בקנה מידה של מדינת ישראל הזעירה, התהליך יהיה קצר ומהיר ודרמטי הרבה יותר. וזה לא יהיה מחזה נעים.
יעקב צלאל הוא עיתונאי
המתקפה האיראנית לא ניסתה לשחזר את הפתעת ה-7 באוקטובר. זו הייתה כוריאוגרפיה כמעט מתואמת בין ישראל לאיראן שדווחה ימים מראש, ודחקה את החטופות והחטופים לשולי סדר היום.
* * *
כאשר מודיעים לו מראש על אודות מתקפה מתוכננת, לא באמצעים מתוחכמים במיוחד – צה"ל מסוגל להתמודד ולסכל אותה, ולא לחזור על תסריט ה-7 באוקטובר. כך עולה מאירועי הימים האחרונים.
יעקב צלאל הוא עיתונאי
מינוי יריב לוין לממלא מקום ראש הממשלה, בעת שנתניהו מנוטרל, הוא ההוכחה האחרונה כלך ששרידותו הפוליטית חשובה לנתניהו מביטחון המדינה ואזרחיה, מחטופות וחטופים.
* * *
החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את יריב לוין כממלא מקומו בעת שנכנס לניתוח בהרדמה מלאה, הרדמה שהרחיקה אותו מניהול ענייני המדינה לפחות לשעות אחדות, היא מעשה מופקר.
יעקב צלאל הוא עיתונאי
חוסר שיתוף הפעולה בין חמאס לאיראן ולחזבאללה ב-7 באוקטובר הוא בחזקת נס. אל תאמרו "אין ארוחות חינם" אלא "אין מלחמות חינם". הרגישות הישראלית לחללים וחטופות אינה גדולה מזו של אויביה. בהפגנות המאה הבאות מליציית איתמר בן גביר תגיע לפקוח עין.
* * *
בבוקר ה-7 באוקטובר התעוררתי מאוחר. גבול הצפון היה שקט, כבכל שבת בשנים האחרונות. בתוך דקות סופר לי מה קורה בעוטף עזה. זמן קצר אחר כך התכנסו על הכביש מול ביתי שכנים אחדים. בשיחה שהתפתחה הערכתי באוזניהם, שלמזלנו חזבאללה אינו מעורב ואינו מתואם עם חמאס.
יעקב צלאל הוא עיתונאי
על השרים ללא תיק בממשלת נתניהו השישית בני גנץ וגדי אינזקוט לדרוש הקמת ועדת חקירה ממלכתית עכשיו, עוד בטרם סיום המלחמה, שאין לדעת מתי יוכרז על סיומה – או לפרוש מהממשלה. במקום להיות פוליטיקאים ומדינאים, הם מתנהגים כמילואימניקים.
* * *
חילי טרופר, שר ללא תיק, נשמע שקט והגיוני כאשר הסביר לאחרונה, בהופעה טלוויזיונית, מדוע לא הגיעה העת ששרי המחנה הממלכתי יעזבו את הממשלה ויפעלו להפלתה. עדיין לא הגיע הזמן, טען טרופר הפייסן המדבר בשקט משכנע.
יעקב צלאל הוא עיתונאי
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל הפוליטיקה האמריקאית היא תיאטרון בובות. שני הצדדים של ה-Uniparty (רפובליקנים ודמוקרטים כאחד) ממומנים ומונחים ע"י אותם בנקאים בינלאומיים בשירות האגודות הסודיות (בונים חופשיים, אבירים טמפלרים, ישועים, אילומינטי וכו') באמצעות ה-Committee of 300 על הסתעפויותיה השונות:
Round Table, RIIA, Tavistock Institute, CFR וכו'.
ה-Federal Reserve שמוזכר כאן הוא בנק פרטי, שהוקם ופועל בניגוד לעקרונות החוקה האמריקאית.
אילון מאסק הוא ישות עצמאית, שמנהלת את כל ה-Xים השונים, בערך כפי שהאריס היא מועמדת לגיטימית לנשיאות, וכפי שנסיון ההתנקשות בטראמפ היה אמיתי.
כל זה לא היה אפשרי אילמלא עיתונאים ואנשי תקשורת שמסקרים את הסרט הזה כאילו היה המציאות (כל אחד מטעם הצד שמממן אותו, ו/או שבו הוא מאמין).