הרכבת הקלה בגוש דן אינה פועלת מאז תחילת המלחמה בין ישראל לאיראן, גם במקטע המרכזי שלה– העובר בתל אביב, רמת גן, בני ברק וקריית אריה שבפתח תקווה, שכולו תת־קרקעי ויכול היה לאפשר נסיעה מוגנת מתחת לפני הקרקע.
מבדיקת זמן ישראל מול חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) עולה כי הסיבה להשבתה היא החלטת פיקוד העורף ומשרד התחבורה, בשל העובדה שאלפי בני אדם חוסים בתחנות בזמן המלחמה. חלקם שוהים צמוד לדלתות ואף על גבי הפסים, ומקור בנת"ע טוען כי החשש הוא שלא ניתן להרחיקם ולהפעיל את הרכבת מבלי לסכן אותם.
מנת"ע נמסר בתגובה: "על פי החלטת פיקוד העורף ומשרד התחבורה, התחנות התת־קרקעיות משמשות כמחסות לאלפי תושבי גוש דן, שזקוקים למקלטים בעת הזו. בעת הזו לא ניתן להפעיל את הרכבת, שעה שהתחנות משמשות כמחסות".
גורם המעורה בתחום אומר כי בנת"ע, בפיקוד העורף ובמשרד התחבורה שוקלים לבצע השבוע ניסיון להפעלת הרכבת בקטעים התת־קרקעיים
עם זאת, גורם המעורה בתחום אומר כי בנת"ע, בפיקוד העורף ובמשרד התחבורה שוקלים לבצע השבוע ניסיון להפעלת הרכבת בקטעים התת־קרקעיים.
"מרגישים כאן הכי בטוח"
עם פרוץ המלחמה עם איראן הודיעו חברת נת"ע ועיריות תל אביב־יפו ורמת גן כי תחנות הרכבת הקלה ישמשו מקלטים ציבוריים. אולם, לדברי נת"ע, בסוף השבוע שעבר שתי תחנות היו סגורות בפועל "עקב מחסור בכוח אדם" – דבר שגרם להתקהלויות המוניות בכניסות ולבהלה. מאז יום ראשון שעבר התחנות פתוחות, ואלפים חוסים בהן: חלקם נכנסים בעת אזעקות, ואחרים לנים בתחנות דרך קבע.
בתחנות התל־אביביות שוררת אווירת פסטיבל: צעירים רבים מעבירים את הלילות באוהלים, שקי שינה וכיסאות נוח, משוחחים וצוחקים בקולי קולות – לצד חסרי דיור שהעתיקו את מגוריהם מהרחוב פנימה. אולם, הרוב הדומם של החוסים הן משפחות המצטופפות על מזרנים – הן בתל אביב והן בתחנות רמת גן ובני ברק, שבהן האווירה עגומה יותר.
אריק ואילנה (שמות בדויים) מרמת גן ישנו הלילה בתחנת הרכבת, אף שיש ברשותם ממ"ד בביתם: "אולי נישאר גם הלילה. הילדים והנכדים צוחקים עלינו ולוחצים עלינו לחזור הביתה. נראה מה יקרה בהמשך"
חלק ניכר מהמשפחות החוסות בתחנות הן של מבקשי מקלט ועובדים זרים. "אנחנו גרים בפרדס כץ בבית בלי מקלט, בלי ממ"ד, בלי כלום", מספרת ג'ין, מהגרת מהפיליפינים השוהה ולנה עם משפחתה בתחנת הרכבת הקלה ברמת גן. "מתי זה ייגמר?" היא תוהה.
אריק ואילנה (שמות בדויים) מרמת גן ישנו הלילה בתחנת הרכבת, אף שיש ברשותם ממ"ד בביתם. "בבית מפחיד, אנחנו מרגישים כאן הכי בטוח", אומרת אילנה. "אנחנו יודעים שהממ"ד בטוח, אבל מאז שנפגעו ממ"דים לא היינו רגועים. ישנו כאן טוב, למרות כל הרעש והאור. אולי נישאר גם הלילה. הילדים והנכדים צוחקים עלינו ולוחצים עלינו לחזור הביתה. נראה מה יקרה בהמשך".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם