את הסנטימנט הכי בולט בסביבתי הקרובה – בין בני משפחה, קולגות וחברים – אפשר לסכם בשלוש מילים: "אני לא מאמין" או "אני לא מאמינה".

אנשים סביבי לא מאמינים שמערכה צבאית שהבעירה את המזרח התיכון והותירה הרס עצום, הסתיימה השבוע בבת אחת, בבליץ ציוצים באותיות גדולות של נשיא ארצות הברית, בלי שבכלל ברור אם הוסר איום הטילים הבליסטיים ותוכנית הגרעין.

לא במקרה, אלה אותם אנשים שלא מאמינים שראש הממשלה בנימין נתניהו הרהיב עוז להפיל את האחריות על טבח השבעה באוקטובר על צה"ל ושב"כ ואז ניכס לעצמו את הישגיהם.

וזה אחרי שפיזר מסך עשן שבחסותו הצליח לחמוק – לפחות בינתיים – מהאשמה שרודפת אחריו באשר ילך. ומאז הוא מהדק את אחיזתו בקרנות המזבח של קואליציה, המורכבת מחדלי אישים ציניים ומופקרים, שדואגים רק למקורביהם,  לנאמניהם ולציבור התומכים שלהם, ובזים בגלוי ואפילו בלי להתבייש בכל שאר האזרחים.

אלה האנשים שלא מאמינים שפרשת קטאר-גייט לא הרעידה אצלנו את אמות הסיפים, וגם לא מאמינים למשמע אוזניהם, כשחברי כנסת ושרים בממשלה קוראים לרצח עם בעזה או משמיצים משפחות חטופים

אלה האנשים שלא מאמינים שפרשת קטאר-גייט לא הרעידה אצלנו את אמות הסיפים, וגם לא מאמינים למשמע אוזניהם, כשחברי כנסת ושרים בממשלה קוראים לרצח עם בעזה או משמיצים משפחות חטופים בישראל.

ברוכי קרא על הקמפיין הנבזי של מכונת הרעל של נתניהו נגד עינב צנגאוקר, האמא הלביאה שנלחמת על חיי בנה.
חלק מהאשמות הדוחות שלהם: היא מנוצלת ולא פועלת על דעת עצמה; היא לא "נאמנה" למוצאה האתני והגיאוגרפי (אישה מזרחית מאופקים). יש יותר גזעני וסטריאוטיפי מזה?

אין להם תחתית. רוע טהור. pic.twitter.com/FnliwzBlCA

— Nava Rozolyo נאווה רוזוליו (@rozolyo) February 16, 2025

למי שאינו מאמין קשה לחיות השנה. גם בשנה שלפניה לא היה קל. השדות מבקשים ברכה, הים מבקש אמונה ומתינו מהלכים בשנתנו כבתוך מצודה עתיקה.

וככל שבסביבתי – המושמצת, המבוזה, הזועמת, המותשת – מתקשים להאמין למה שרואות העיניים ולמה ששומעות האוזניים (שלא לדבר על מתקפות הפייק והדיפ-פייק וה-AI, שמרעילות את הרשתות החברתיות), כך הולכת ומתעצמת סביבנו אמונה חובקת-כל, יהירה ונטולת כל היסוס או פקפוק, לפיה אנחנו בעיצומה של תקופת ניסים ונפלאות, כי השם יתברך אוהב אותנו ודואג שיהיה לנו עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.

אנשים שרק לפני רגע לעגו למדענים, קיללו טייסים וזלזלו בהייטקיסטים, מתגאים עכשיו עד השמיים בהפגנת העליונות המבצעית של ישראל בשבועות האחרונים, ומייחסים אותה לחסדי השם יתברך – וכמובן לשליחו עלי אדמות, שמייד נגיע אליו.

אנשים שרק לפני רגע לעגו למדענים, קיללו טייסים וזלזלו בהייטקיסטים, מתגאים עכשיו עד השמיים בהפגנת העליונות המבצעית של ישראל ומייחסים אותה לחסדי השם יתברך – וכמובן לשליחו עלי אדמות

האנשים האלה לא רק מאמינים בקיומו של בורא עולם, שהעניק לעמו ישראל את תורת הנצח שלאורה נלך ואת חוקותיה נמלא באדיקות. הם גם משוכנעים – אלוהים יודע למה – שבכוחם לפרש את כוונותיו המדויקות של האל בכל רגע. ואיכשהו תמיד מתברר שכל תוכניותיו של האל נועדו לשרת רק אותם.

קשה להאמין שאיוולת כזו אפשרית, עד שנכנסים לפייסבוק.

שבת שלום ???????? pic.twitter.com/8KvXTRc0iU

— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) June 20, 2025

האמונה הזו יורדת לעולם בתוך גשם של קיטש ועם מטר של דימויים אינפנטילים מעולמות הקומיקס, הספורט והריאליטי. פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם של אריות ושל גיבורי על ומתחיל ללכת כפרה על הראש של שונאי ישראל. מי שמאמין לא מפחד, בטח כשהוא חוסה תחת הגנתו של הארי השואג מקיסריה – שליח האל עלי אדמות, ראש הממשלה בנימין נתניהו.

כמו לא מעט פוליטיקאים חילונים לפניו, גם נתניהו ידע תמיד לפלרטט עם הדת והמסורת, על מנת לזכות בתמיכה. כיפה פה, פסוק שם, ביקור החנופה העונתי אצל הרב החשוב. כל אלה היו תמיד חלק מהרפרטואר הפוליטי הישראלי.

אבל הקריירה הפוליטית של נתניהו – שתודלקה מתחילתה באבחנה ההרסנית של ארתור פינקלשטיין, על התהום בין מצביעים שרואים את עצמם קודם כל כיהודים למצביעים שרואים את עצמם קודם כל כישראלים – נכנסת עכשיו לטריטוריה רליגיוזית שטרם ביקרנו בה.

נדמה שנתניהו עובר לנגד עינינו מהפך אמונה של ממש. הוא מתעטף בטלית ורעייתו הצדיקה מתעטפת בפוטושופ ושניהם מטמינים פתקים בכותל, והוא חוזר ומודה לסיעתא דשמיא

נדמה שנתניהו עובר לנגד עינינו מהפך אמונה של ממש. הוא מתעטף בטלית ורעייתו הצדיקה מתעטפת בפוטושופ ושניהם מטמינים פתקים בכותל, והוא חוזר ומודה לסיעתא דשמיא, חסדי שמיים, ועל הדרך מעמיד עצמו בשורה אחת עם דמויות תנ"כיות, תוך שהוא משגר פסוקים לכל עבר וחוזר בכל הזדמנות על כך שאם לא הייתה יוקדת בקרבו האמונה, הוא לא יכול היה להצליח להנהיג את עם ישראל אל התהילה והניצחון המוחלט.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכותל המערבי בירושלים, 22 ביוני 2025 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

כצפוי, חבריי קטני האמונה לא מאמינים למראה עיניהם ומשוכנעים שמדובר בעוד מופע של חנופה וזיקוקי דינור, מזויף מתחילתו ועד סופו, שכל כולו מניפולציה מחושבת היטב ומרושעת להפליא.

אני מאמין שאין ביכולתנו לדעת בוודאות מה מתחולל בנפשו של הזולת, בין אם מדובר בזולת קרוב ואהוב ובטח אם הזולת הזה הוא טיפוס ערמומי כנתניהו. לכן אני מוותר מראש על קו ההתקפה הזה ועל רפרטואר ההשמצות הקבוע והדי משעמם שנלווה לו, לפיו נתניהו הוא לא יותר מנוכל, אשף הטריקים והשטיקים וההצגות למצלמה, שאי אפשר להאמין למילה שיוצאת לו מהפה. לענייננו – זה בכלל לא משנה.

נניח שנתניהו חווה בליל המתקפה הראשון על איראן הארה שמימית, בודהה וישו סטייל, שפקחה את עיניו והפכה אותו – כדברי הצדיק יורגן קלופ – מספקן למאמין. ברמה האישית, אמונה כזו – שמחזקת אותך ברגעי מבחן, מעניקה לך כוחות לעמוד באתגרי החיים ומממלאת אותך תחושת שליחות ומשמעות – יכולה להיות יופי של דבר. תשאלו את ויקטור פראנקל.

בכל מה שנוגע לאמונה, מה שחשוב לברר זה לא מה מתחולל בצפונות הלב של המאמין או השרלטן, אלא מה המשמעות הלאומית של הלך רוח כזה, שהולך ומתגבר סביבנו

בכל מה שנוגע לאמונה, מה שחשוב לברר זה לא מה מתחולל בצפונות הלב של המאמין או השרלטן, אלא מה המשמעות הלאומית של הלך רוח כזה, שהולך ומתגבר סביבנו. עם שאגת האריות של הצל, נהמת הלביאות של עוצמה יהודית, ויבבת הכפירים הרעילים של ערוץ 14.

בנתיים מכון וייצמן חטף טיל…
אז הקב"ה 1
מכון וייצמן 0???? pic.twitter.com/EGWbwOdq6Z

— ינון מגל (@YinonMagal) June 23, 2025

הלך הרוח הזה דורש מכולנו להתנתק מכבלי המציאות – שבה בניינים קורסים על יושביהם, חטופים לא שבים לבתיהם, הורים עומדים שבורי לב מעל קברי ילדיהם, טראומות מבעיתות את הנפש, וקהילות מתפרקות ומתפזרות.

זה דורש מאיתנו לזנוח את האשליה ההומניסטית לפיה כולנו רקמה אנושית אחת חיה, ולהתחיל להאמין שכל מה שקרה, שקורה ושיקרה לנו, הוא חלק מתוכנית אלוהית מסתורית, שאת יעדה הסופי אנחנו לא מסוגלים לתפוס (אבל הרב טאו כנראה כן).

אמונה כזו – בין אם מחזיקים בה בכנות ובין אם היא הצגה פוליטית צינית, זה לא משנה – מונעת שיפוט וביקורת. בעולם הריאליסטי, המציאותי, של הספקנים קטני האמונה, אתה נדרש כל העת להתאמץ להבדיל בין אמת לשקר, בין עובדה לתעמולה, בין הגנה עצמית לנקמה לא מוסרית, בין נאמנות לדרך לנאמנות לאדם.

בעולם כזה יש קשר בין סיבה לתוצאה, וכוח גדול מגיע עם אחריות גדולה.

עולם האמונה מרחף מעל למציאות ומחוץ לזמן. המנהיג הדגול נמצא בו תמיד מעבר למחדל ולאחריות. הוא שליח האל. ואת שליח האל אי אפשר לשפוט בכלים הארציים שאיתם שופטים שליח של וולט

עולם האמונה מרחף מעל למציאות ומחוץ לזמן. המנהיג הדגול נמצא בו תמיד מעבר למחדל ולאחריות, מעבר לטוב ולרע ומעבר לאשמה ולכפרה. הוא שליח האל. ואת שליח האל אי אפשר לשפוט בכלים הארציים שאיתם שופטים שליח של וולט.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בזירת הנפילה של הטיל האיראני ברחובות. 20 ביוני 2025 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

שליח האל לא יכול לטעות. אם נדמה שהוא טעה, זו בהכרח שגיאה בקריאת התוכנית האלוהית המטאפיזית הנסתרת, שאותה שליח האל נבחר להוביל.

אלוהים בוודאי לא יכול לטעות, ולכן התוכנית האלוהית שנגלית לנו בהדרגה, טיפין טיפין, במטחים של טילים בליסטיים והודעות "הותר לפרסום", לא יכולה להכיל אחריות או אשמה, אלא רק ניצחון וגאולה.

לא תאמינו את מי הלך רוח כזה משרת עכשיו.