מנהל שרוצה לצלוח מצגת למשקיעים ובעלי עניין צריך לדעת לנהל ציפיות: להבליט את ההישגים והמטרות ברות ההשגה, ולמעט – או להתעלם כליל – מהתייחסות לכישלונות הצורבים. אם נתקלים בשאלות חזיתיות, תמיד אפשר לנסות לגלגל את האחריות למקום אחר.

"‏הגעתי עם מספר רעיונות חדשים על בסיס ניסיוני כיזם, איש עסקים וראש עירייה, ורובם מתקדמים בקצב טוב", אמר שלשום שר הכלכלה ניר ברקת, כשהתייצב בפני ועדת הכלכלה כדי להציג את פעילות משרדו. הוא נראה נינוח, ענייני ומפוקס, ושידר עסקים כרגיל.

באדיבות יו"ר הוועדה דוד ביטן, שמנהל אותה ביד רמה, השר דיבר באריכות וכמעט ללא הפרעות על ניהול מס הפחמן שהושק בתחילת השנה, על עשרות הנספחים הכלכליים בחו"ל, וניסה להצדיק את הנסיעות התכופות שלו ברחבי הגלובוס.

"הגעתי עם מספר רעיונות חדשים על בסיס ניסיוני כיזם, איש עסקים וראש עירייה, ורובם מתקדמים בקצב טוב", אמר שר הכלכלה ניר ברקת, כשהציג לוועדה את פעילות משרדו

"‏בנסיעה לארה"ב היו לי 34 פגישות עם אנשי כלכלה וסחר. המאבטחים לא אוהבים להצטרף בגלל קצב העבודה והאטרף", אמר שיאן הטיסות של הממשלה.

לוח הזמנים של הנסיעות האלה דווקא מצביע על התמקדות בפגישות עם קהילות יהודיות וראיונות לתקשורת, אך הוא התעקש שהמיקוד היה קידום הייצוא הישראלי. אין ספק שבעידן דונלד טראמפ צריך מישהו שיעבוד בלמזער את הנזקים של פתיחת הסכם הסחר מול ארה"ב ולקדם אותו גם מול מדינות אחרות.

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן ושר הכלכלה ניר ברקת, 7 ביולי 2025 (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)

זה לא אני זה סמוטריץ'

ברקת לא התייחס ישירות לרוח הנגדית כלפי השקעות בישראל וסחורות היוצאות ממנה מאז תחילת המהפכה המשפטית, ובעוצמה גוברת מאז תחילת המלחמה. לדבריו, הממסד הפוליטי באירופה דווקא רוצה "לנתק את הקשר בין דיפלומטיה לכלכלה", וטען שכשהוא מדבר עם שרי כלכלה הוא "יודע לשכנע אותם להשקיע".

זה לא מסתדר עם משיכת ההשקעות מחברות ישראליות מצד גופים כמו קרן העושר של נורווגיה, הקריאות למדיניות דומה באוניברסיטאות בארה"ב, או החשש הגובר מחרם על ייצוא ביטחוני ואחר מישראל. "אני רוצה להגדיל את הייצוא ואין פה תקרת זכוכית, העולם רוצה את מה שטוב ומצליח בישראל", אמר השר, שנחוש לחשוב חיובי.

ברקת תקף את שר האוצר סמוטריץ', שסירב להישמע לטענתו לדרג המקצועי במשרד הכלכלה וביטל את המס על ייבוא מוצרי קנאביס המגיעים לישראל במחירי הפסד

לדבריו, הסכם הסחר של ישראל עם ארה"ב יהיה הראשון והטוב בעולם, למרות מה שהגדיר כ"אתגר" בתחום החקלאות, שלמעשה מהווה איום ממשי על היצרנים המקומיים. הוא דיבר על בידול טכנולוגי של חברות ישראליות לפי אזורים, כמו למשל מיזמי רחפנים וכטב"מים בירוחם, ואגרו־טק ופוד־טק בבאר שבע וכו'.

הוא תקף את שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שסירב לטענתו להישמע לדרג המקצועי במשרד הכלכלה וביטל את המס ("היטל היצף") על ייבוא מוצרי קנאביס המגיעים לישראל במחירי הפסד. וזה היה אות הפתיחה לגלגול האחריות שלו לאוצר גם ביחס לתפוח האדמה היקר, שממנו ניסה להתנער.

ח"כ יוראי להב־הרצנו מתעמת עם ניר ברקת בוועדת הכלכלה, 7 ביולי 2025

לא צריך שכר מינימום לזרים

ההרצאה הנינוחה על הסיוע ליצואנים הופרעה בשלב מסוים. "מתי בפעם האחרונה היית בסופר?" צעק לעברו ח"כ יוראי להב־הרצנו מיש עתיד. לפני שהוצא מהאולם, הוא הספיק להטיח בשר את הדברים שלשמם התכנסנו, ושעד אותו רגע כלל לא דובר בהם.

"אני מקשיב כבר חצי שעה: גבינה לבנה התייקרה ב־18%, הבננות עלו ב־84%, קפה ב־17%. אתה אחראי על יוקר המחיה ואתה לא יכול לעשות כאילו אתה לא מקשיב. הכול עלה בישראל. שר הכלכלה של יפן התפטר בגלל אמירה לא מוצלחת על מחירי האורז. הכול עולה פה, מעמד הביניים קורס, עובדים לא סוגרים את החודש – ואתה מתעסק בלטוס לחו"ל?"

"שר הכלכלה של יפן התפטר בגלל אמירה לא מוצלחת על מחירי האורז. הכול עולה פה, מעמד הביניים קורס, עובדים לא סוגרים את החודש – ואתה מתעסק בלטוס לחו"ל?"

"קיבלת את הלייקים שלך", לעגו לח"כ הסורר חברים אחרים בוועדה, בזמן שהסדרנים משכו אותו החוצה. ברקת אותת שהוא סוף־סוף מתכוון להתייחס ליוקר המחיה, אך מייד עבר לרעיון אחר שהוא מקדם: פירוק רשות מקרקעי ישראל, שלדעתו יקצר תהליכים בירוקרטיים. זה משתלב בסדר היום של הממשלה – לפרק את כל מה שזז בשירות הציבורי – אך לא כל כך קשור למשרד הכלכלה.

נוסף על כך, הוא גם הודיע על כוונתו להציף את המשק בעובדים זרים מבלי לשלם להם שכר מינימום. לדבריו, שר הכלכלה ההודי צריך למצוא עבודה ל־200 מיליון הודים, ומתעקש שנשלם להם פחות מהשכר בישראל: "צריך להוריד את המחיר ולרדת מהמכסות". בשלב הזה לא נשמעו קריאות ביניים על מה שנראה כמו עבדות מודרנית, בחברה שגם כך לא מצטיינת ביחסה למהגרי העבודה.

חרדים בסופרמרקט בבני ברק. 1 באפריל 2020 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

הרעיון של השר: צרכנות חכמה

בניגוד למשרד הביטחון, שר הכלכלה, שאמור לדאוג לכך, לא מתכוון להילחם על החזרה הדרגתית של עובדים פלסטינים, שיכולים לסגור את הפער שנוצר בבנייה ובתעשייה בעקבות איסור כניסתם. רק בשלב הזה הוא התייחס סוף־סוף לעניין שהיה אמור להיות במוקד, אם כי התברר שמבחינתו הבעיה לא כל כך אקוטית.

"מוצרי הצריכה הם פחות מ־16% מההשקעה על סל הצריכה", טען, בעוד שלמעשה מבט חטוף במשקולות המדד מראה שהמוצרים המוחשיים מהווים כמה עשרות אחוזים ממנו.

נניח לרגע לעובדה שרשתות שיווק מפלות לטובה את הציבור החרדי, ושרוב הציבור לא גר בבני ברק ובית שמש. מעבר לכך, שר הכלכלה הוא לא פרשן – אלא, ובכן, שר הכלכלה

השר התגאה ברפורמת "מה שטוב" (לתקינה) באירופה, שהצליחה להגדיל את היצע הסחורות הנכנסות לישראל מבלי לעצור בנמלים – "וזה עבד מצוין, נפלא" – כמו גם בהרתעה שבקנס של מאה מיליון שקל על מי שיעז למנוע ייבוא מקביל. "זה עובד טוב", והשר מתכוון להמשיך בקו הזה עם רפורמה נוספת שתחליק את הסרבול בייבוא סחורות מארה"ב.

מעל הכול, הוא הציע לנקוט במה שאפשר לכנות גישת אמסטרדמסקי, או של כתבי הצרכנות לדורותיהם: "צרכנות חכמה. החרדים יודעים ללמד לקח את מי שמפקיע מחירים, האמריקאים יודעים ללמד לקח את מי שמגזים ופוגע, הציבור יודע להתארגן. ניסינו לפעול וירדו עלינו במדבקות – אני נחוש לחפש כלים לעזור לציבור להתארגן נגד מי שעושק אותו, ונביא רעיונות חדשים".

נניח לרגע לעובדה שרשתות שיווק מפלות לטובה את הציבור החרדי, ושרוב הציבור לא גר בבני ברק, מודיעין עילית ובית שמש. מעבר לכך, שר הכלכלה הוא לא פרשן – אלא, ובכן, שר הכלכלה. "הציבור עייף, אי אפשר להטיל עליו אחריות", ניסתה להעיר ח"כ יסמין פרידמן. "רוב הציבור לא בעולם החרדי, ואין לו אפשרות להגיע למקומות שבהם הם קונים", העיר גם ח"כ אליהו רביבו.

רפורמות? האוצר בלם

ברקת באמת חשף את עצמו כמי שהגיע לוועדה על תקן יועץ, שנמצא פה כדי לעזור לציבור – אם הציבור רוצה בעזרתו של המיליארדר וללמוד איך לעשות קניות חכמות. רק היה חסר שירחיב בקלישאות של טיפים צרכניים, כמו לקנות את המותג הפרטי של רשתות השיווק בשקיות התה ולא את המותג שהפך למונופול בשוק.

אחרי לפחות עשור וחצי של עיסוק בנושא, לא צריך להמציא את הגלגל – ובניגוד לרושם שברקת ניסה לנטוע, הרעיונות כבר נמצאים על שולחנו, אך לא קודמו על ידו

אם בכל זאת יש רפורמות מבניות שצריך לעשות כדי להגן על הציבור – הוא לא אחראי להן. פירוק מונופולים? "האוצר התנגד". ועדת סלבין התפרקה? לא באשמתו. "אולי" הוא ייקח חלקים מהוועדה (שלא פרסמה מסקנות) ויביא אותם לחקיקה. את הממונה על התחרות, מיכל כהן, הוא האשים בכך שלא מנעה תיאומי מחירים – אף שדווקא בתקופתה הוגשו כתבי אישום נגד רשתות שיווק.

בהתאם למסורת של הממשלה, הרואה במשרתי הציבור אבן נגף בדרך למשילות, גם ברקת ביקש מהממונה לעזוב, בנימוק ש"יש שם גישה ריאקטיבית" – מהלך שנבלם על ידי היועצת המשפטית לממשלה. "יש אלף פקידים כמותה, ואם רוצים להדיחם צריך לחזור לוועדה בראשות נציבות שירות המדינה. נחשו כמה פקידים שמונו כך פוטרו – אפס".

אילוסטרציה: עגלת קניות ריקה, יוקר המחיה (צילום: 3DSculptor / iStock)

אחרי לפחות עשור וחצי של עיסוק בנושא, לא צריך להמציא את הגלגל – ובניגוד לרושם שברקת ניסה לנטוע, הרעיונות כבר נמצאים על שולחנו, אך לא קודמו על ידו. כך למשל, פרסום נתוני רווחיות של מונופולים בתחום מוצרי הצריכה. אפשר גם ללכת בעקבות יו"ר ההסתדרות, שהשיק מרכולים המיועדים רק לחברי הארגון.

אם לא להרחיב את פיקוח המחירים, המדינה יכולה לנקוט בצעד רדיקלי דומה – הקמת מרכולים שיציעו מוצרי צריכה בסיסיים, כפי שמציע, רחמנא ליצלן, המועמד הפרוגרסיבי (והאנטי־ישראלי) לראשות עיריית ניו יורק, שקומם עליו את עשירי העיר אך זוכה לאהדה בציבור של בירת הקפיטליזם העולמי, שבה עליות המחירים יצאו מפרופורציות.

יש סחורות שהוזלו משמעותית אך התייקרו על מדפי המרכולים: האורז ירד השנה בעולם בכ־26%, בעוד שבישראל מחירו עלה; ובאופן דומה, הסוכר הוזל בעולם ב־19%, אך מוצרים שמבוססים עליו בישראל – זינקו

בלובי 99 מציעים גם הגבלת נתחי שוק של רשתות באזורים גאוגרפיים מסוימים, ואיסור על הפצה בלעדית של מוצרים דומיננטיים בין ספקים למפיצים.

הם ציינו שמחירי המזון העולמיים בשנתיים וחצי האחרונות לא השתנו, ואילו בישראל – ללא פירות וירקות – המחירים קפצו בעשרה אחוזים.

יתרה מזו, יש סחורות שהוזלו משמעותית אך התייקרו על מדפי המרכולים: האורז ירד השנה בעולם בכ־26%, בעוד שבישראל מחירו עלה; ובאופן דומה, הסוכר הוזל בעולם ב־19%, אך מוצרים שמבוססים עליו בישראל – כמו המילקי של שטראוס – זינקו באותו שיעור.

כל זה כאילו לא נגע לשר ברקת, שלא עשה דבר כדי לבלום את השחיקה בכוח הקנייה של הישראלים. מעבר לעליות המחירים, קולו לא נשמע גם ביחס להפקרות התקציבית של הממשלה הרוויה בשומנים קואליציוניים, שבאופן התנהלותה מגבירה את המס האינפלציוני על הציבור ולא מאפשרת לנגיד להתחיל בתוואי של הוזלת האשראי במשק.

הניסיון של ברקת לדבר ולפעול לקידום הייצוא ולהגדלת העוגה הכלכלית של המשק הישראלי הוא מבורך, ובטוח שיש לו מה לתרום בהקשר הזה. אלא שההתעלמות שלו מהשתוללות המחירים מצדיקה את הדימוי שלו כתייר שמגיע מעת לעת לביקורים בישראל – והתנתק מהווייתה.