אינדונזיה, המדינה הרביעית בגודלה בעולם, החליטה להעביר את עיר הבירה הממשלתית – מג'קרטה, המציינת השנה 498 שנים להיווסדה, אל עיר חדשה בשם נוסנטארה (Nusantara – "הארכיפלג האינדונזי") במרחק של כ-1300 ק"מ, הנבנית בלב יערות האי קלימנטן (בורנאו).

מפת מיקום עיר הבירה החדשה נוסנטארה באינדונזיה

יוזמה זו הוכרזה לראשונה בשנת 2019 על ידי הנשיא דאז ג'וקו וידודו (Joko Widodo), המכונה ג'וקווי (Jokowi). ב-18 בינואר 2022 אישר בית הנבחרים של הרפובליקה את חוק עיר הבירה הלאומי (IKN). ההחלטה הינה שלב אסטרטגי במימוש חזון "אינדונזיה 2045" ("Indonesia Emas 2045" – Golden Indonesia) – לקראת חגיגות 100 שנות עצמאות, שמטרתו להפוך את המדינה למפותחת, תחרותית ובת-קיימא. העיר נבנית על בסיס עקרונות הפנצ'סילה – שוויון, צדק, קיימות והכלה תרבותית.

העברת הבירה לקראת חגיגות 100 שנות עצמאות, היא שלב אסטרטגי שנועד להפיכת המדינה למפותחת, תחרותית ובת-קיימא. העיר נבנית על בסיס עקרונות הפנצ'סילה – שוויון, צדק, קיימות והכלה תרבותית

אינדונזיה היא הדמוקרטיה המוסלמית הגדולה בעולם, עם אוכלוסייה של מעל 280 מיליון תושבים, עם רוב מוסלמי של 87%. עיר הבירה הנוכחית, ג'קרטה, היא אחת הערים הצפופות והמתועשות בעולם – עיר של כ-10.6 מיליון תושבים רשמיים (ולמעלה מ-30 מיליון במטרופולין), הסובלת מעומסי תנועה, זיהום אוויר חמור, מערכות ביוב קורסות ושקיעה מואצת בקצב של עשרות סנטימטרים בשנה – תוצאה של שאיבת יתר של מי תהום בשילוב עם עליית פני הים.

מיקום העיר – השיקולים לבחירת מיקום עיר הבירה החדשה

• גיאוגרפיים – יציבות גיאולוגית, סיכון נמוך לאסונות טבע, עתודת קרקעות גדולה לפיתוח עתידי.
• ברמה הגיאו-אסטרטגית – מדובר באזור שיכול לשמש כמוקד חדש לניהול לוגיסטי, ביטחוני וכלכלי של הארכיפלג העצום שמרכיב את אינדונזיה – מדינה המשתרעת על פני יותר מ-17,000 איים.
• אחדות – המיקום האסטרטגי במרכז הארכיפלג משדר מסר ברור: אינדונזיה שייכת לכולם, אמירה שבאה לצמצם את מרכזיותה ההיסטורית של ג'קרטה וההגמוניה של האי ג'אווה. במובן זה, מדובר בהחלטה פוליטית עם משמעות סמלית ברורה.
• אתגרים ביטחוניים – העיר קרובה יחסית לגבולות ימיים רגישים וקרבה לנתיבי שייט מרכזיים בעלי חשיבות גיאו-אסטרטגית, לצד חשש מאיומים ביטחוניים במקרי עימות. ההשלכה המיידית: אינדונזיה תצטרך לחזק את נוכחותה הצבאית. כבר עתה, סוכנות הביטחון הימי (BAKAMLA) הודיעה על הקמת עשרות תחנות מכ"ם באיים הצפוניים כחלק מהיערכות לשמירה על ריבונות ימית ולהגן על עיר הבירה.
• מבחינה סביבתית – חזון העיר החדשה הוא של "עיר יער חכמה", המקיימת איזון עם הטבע. התוכנית הקובעת שרוב שטחי נוסנטארה (למעלה מ-65%) ייוותרו כ"אזורים ירוקים" – פארקים, יערות לשימור ושמורות טבע בתוך ומסביב לעיר.
• זהות לאומית – הבירה החדשה תסמן עוד מהלך למחיקת שרידי עבר קולוניאלי. ג'קרטה החליפה את בטוויה (Batavia), ושימשה מעל שלוש מאות שנה מרכז של השלטון הקולוניאלי ההולנדי.
• יציבות פוליטית – רצון להרחיק את מרכז השלטון ממוקדי כוח חברתיים ופוליטיים רגישים בג'קרטה – כגון ארגוני סטודנטים פעילים וארגונים אסלאמיים שמרניים ולהקים את עיר הבירה בסביבה יציבה יותר מבחינה אתנית ודתית, הרחק ממוקדי מחאה ומוקדי קיצוניות דתית שאפיינו לעיתים את ג'קרטה.

 הבירה הנוכחית, ג'קרטה, היא אחת הערים הצפופות והמתועשות בעולם עם כ-10.6 מיליון תושבים רשמיים (ועוד למעלה מ-30 מיליון), הסובלת מעומסי תנועה, זיהום אוויר חמור, מערכות ביוב קורסות ושקיעה מואצת

חסרונות סביבתיים

העברת הבירה ללב יערות גשם טרופיים מעוררת שורה של חששות סביבתיים, לדוגמה:

• האתר המיועד משתרע על כ-2,500 קמ"ר של יערות גשם, ביצות כבול (PEAT) ומנגרובים לחופי מפרץ בליקפפן (Balikpapan). מומחי סביבה מזהירים מפגיעה מפיתוח ללא בקרה.
• אזור נוסנטארה מתמודד עם אתגרי מים חמורים בשל אקלים טרופי לח, משקעים כבדים וקרקעות רגישות לשקיעה.

חסרונות חברתיים

הקמת העיר נוסנטארה מלווה בביקורת חריפה על הדרת קולות הקהילות הילידיות מהליכי החקיקה והתכנון. בנוסף, צפויים מעברי אוכלוסיה לעיר שיגבירו לחצים כלכליים, תחרות על דיור ומזון.

היבטים כלכליים

הקמת הבירה החדשה נתפסת כהזדמנות לקידום תשתיות, יצירת מקומות עבודה ועידוד ביזור כלכלי. כלכלנים בכירים מזהירים כי הפרויקט עלול להכביד משמעותית על התקציב הלאומי, ואף להסתיים בהקמת "עיר רפאים" – ללא תושבים וללא פעילות כלכלית ממשית.

בהיבטי מימון הפרוייקט – קיים קושי בגיוס הון פרטי: רבות מההבטחות להשקעות לא התממשו (כגון SoftBank היפני), ומשקיעים רבים ממתינים להתבהרות המצב הפוליטי ולהגדרה ברורה של מנגנוני מימון וניהול לטווח הארוך. קיימת ירידה מסויימת בהשקעות ממשלתיות. גם קרן העושר הריבונית החדשה של אינדונזיה, "דאנאנטארה" (Danantara), נמנעה בשלב זה מהשקעה בפרויקט, והעדיפה תחומים רווחיים יותר כגון כרייה, אנרגיה ומרכזי נתונים.

האתר משתרע על כ-2,500 קמ"ר של יערות גשם, ביצות כבול ומנגרובים ויש חשש מפגיעת פיתוח ללא בקרה. האזור מתמודד גם עם אתגרי מים חמורים בשל אקלים טרופי לח, משקעים כבדים ומקרקעות רגישות לשקיעה

התקדמות פרויקט נוסנטארה

פרויקט העברת הבירה האינדונזית אינו עומד ביעדים ובתכנון הזמנים המקורי. הממשלה החדשה בראשות הנשיא פרבואו סוביאנטו (Prabowo Subianto) הציבה יעד חדש – 2028 להשלמת אזור השלטון המרכזי והכרזת נוסנטארה כבירה פוליטית. הנשיא הצהיר: "אני יודע שבנייה נכונה דורשת זמן. תוך 5 שנים Nusantara תפעל כעיר בירה לכל דבר". נכון ליולי 2025, העיר נמצאת בשלבי הקמה ראשוניים, עם אזורים ממשלתיים ראשונים שכבר הוקמו ואליהם עברו עובדי רשות הבירה (OIKN).

הון–שלטון וחשש לניגוד עניינים

אחת הביקורות המרכזיות כלפי פרויקט נוסנטארה נוגעת לשאלת ניגוד העניינים בין הנהגת המדינה לבעלי הון. במוקד הטענות עומדת דמותו של האוליגרך האינדונזי השנוי במחלוקת האשים ד'ג'והדיקוסומו (Hashim Djojohadikusumo) — אחיו של הנשיא הנבחר פרבואו סוביאנטו. לאח הנשיא בעלות על קרקעות נרחבות באזור הפרויקט. האשים דחה את ההאשמות וטען כי הרכישות בוצעו עוד בשנת 2007, הרבה לפני הכרזת הפרויקט.

חשיבות לישראל?

למרות ההבדלים בין אינדונזיה לישראל, האתגרים שהובילו את אינדונזיה להקים עיר בירה חדשה רלוונטיים גם לנו: עומס אורבני, פערי מרכז–פריפריה, משברים סביבתיים ואי־אמון במוסדות. אינדונזיה פועלת לפיזור מוקדי שלטון וכלכלה בתכנון אסטרטגי ארוך טווח. גם בישראל מתקיים דיון דומה סביב פיתוח הנגב והגליל ותכנון לדורות הבאים.

המעבר של עיר הבירה האינדונזית מהווה מקרה בוחן חשוב למדיניות ציבורית רחבת היקף, ניהול משאבים, אתגרי ביצוע, קשרי הון־שלטון והשלכות אנושיות וסביבתיות של חזון לאומי. עם התקרבות 100 שנה להקמתה, חשוב שגם ישראל תבחן האם החזון והתכנון הלאומיים שלנו מתמודדים עם האתגרים העתידיים – ותשאף לחשיבה ותכנון אסטרטגיים לטובת הדורות הבאים.

המעבר של עיר הבירה האינדונזית מהווה מקרה בוחן חשוב למדיניות ציבורית רחבת היקף, ניהול משאבים, אתגרי ביצוע, קשרי הון־שלטון והשלכות אנושיות וסביבתיות של חזון לאומי

סיכום

הקמת עיר הבירה החדשה של אינדונזיה "נוסנטארה" מתקדמת, אך בקצב איטי מהחזון המקורי. התמיכה הפוליטית קיימת, אך זהירה. הביקורת גוברת, והציבור מצפה לתוצאות. בשלב זה, הצלחת הפרויקט תלויה לא רק בתקציב או תכנון – אלא בהובלה פוליטית ומקצועית נחושה, בשקיפות מלאה ובשמירה על אמון הציבור.

גל רונן הוא יועץ אסטרטגי בעל ניסיון של 24 שנים בתחומי מחקר ביטחוני. בעל תואר שני בממשל מאוניברסיטת רייכמן, התמחות בטרור וביטחון, חוקר את הזירה האינדונזית ופועל לפיתוח חיבורים עסקיים בין חברות מישראל לחברות באינדונזיה.