אינדונזיה עלתה לאחרונה בדיווחים על מעורבותה הגוברת בקידום ובסיוע בפתרון המלחמה בעזה, שנחתם השבוע, ובקידום הסכמי שלום עם הפלסטינים. ועדיין, מדובר במדינה שמהווה "עולם אחר" לגמרי עבור מרבית הציבור בישראל.

מדובר במדינה רביעית בגודלה בעולם, עם כ-285 מליון תושבים, עם האוכלוסייה המוסלמית (סונית) הגדולה בעולם – 87% מהאינדונזים הם מוסלמים. זהו ארכיפלג עצום של מעל 17,000 איים עם עושר במחצבים מסוגים שונים.

גל רונן הוא יועץ אסטרטגי בעל ניסיון של 24 שנים בתחומי מחקר ביטחוני. בעל תואר שני בממשל מאוניברסיטת רייכמן, התמחות בטרור וביטחון, חוקר את הזירה האינדונזית ופועל לפיתוח חיבורים עסקיים בין חברות מישראל לחברות באינדונזיה.

גל מחאות ארצי ששטף את אינדונזיה באוגוסט-ספטמבר 2025 התחיל מאירוע שולי: הכרזת הנשיא על מתן הטבות חדשות, ובהן "קצבת דיור", לכל חברי הפרלמנט.

צעד זה, שפורסם בעת שאזרחי המדינה מתמודדים עם יוקר מחייה ואבטלת צעירים, עורר זעם ציבורי שהסלים במהירות להתקוממות רחבת-היקף לאחר אירוע טרגי: מותו של שליח צעיר, אפן קורניאוואן (Affan Kurniawan), שנדרס על ידי רכב של יחידת העילית המשטרתית ברימוב (Brimob) במהלך הפגנה בג'קרטה.

גל רונן הוא יועץ אסטרטגי בעל ניסיון של 24 שנים בתחומי מחקר ביטחוני. בעל תואר שני בממשל מאוניברסיטת רייכמן, התמחות בטרור וביטחון, חוקר את הזירה האינדונזית ופועל לפיתוח חיבורים עסקיים בין חברות מישראל לחברות באינדונזיה.

אינדונזיה, המדינה הרביעית בגודלה בעולם, החליטה להעביר את עיר הבירה הממשלתית – מג'קרטה, המציינת השנה 498 שנים להיווסדה, אל עיר חדשה בשם נוסנטארה (Nusantara – "הארכיפלג האינדונזי") במרחק של כ-1300 ק"מ, הנבנית בלב יערות האי קלימנטן (בורנאו).

מפת מיקום עיר הבירה החדשה נוסנטארה באינדונזיה

יוזמה זו הוכרזה לראשונה בשנת 2019 על ידי הנשיא דאז ג'וקו וידודו (Joko Widodo), המכונה ג'וקווי (Jokowi). ב-18 בינואר 2022 אישר בית הנבחרים של הרפובליקה את חוק עיר הבירה הלאומי (IKN). ההחלטה הינה שלב אסטרטגי במימוש חזון "אינדונזיה 2045" ("Indonesia Emas 2045" – Golden Indonesia) – לקראת חגיגות 100 שנות עצמאות, שמטרתו להפוך את המדינה למפותחת, תחרותית ובת-קיימא. העיר נבנית על בסיס עקרונות הפנצ'סילה – שוויון, צדק, קיימות והכלה תרבותית.

גל רונן הוא יועץ אסטרטגי בעל ניסיון של 24 שנים בתחומי מחקר ביטחוני. בעל תואר שני בממשל מאוניברסיטת רייכמן, התמחות בטרור וביטחון, חוקר את הזירה האינדונזית ופועל לפיתוח חיבורים עסקיים בין חברות מישראל לחברות באינדונזיה.

ממשלתו החדשה של הנשיא השמיני של אינדונזיה פרובואו סוביאנטו (Prabowo Subianto), "קבינט אדום-לבן" (כצבעי הדגל האינדונזי), נכנסה לתפקידה לאחר טקס ההשבעה ב-20 באוקטובר 2024. הממשלה מורכבת מ-7 מתוך 8 המפלגות בפרלמנט, וכוללת 48 שרים – הממשלה הגדולה ביותר באינדונזיה עד כה.

לנשיא הנבחר היו כ-7 חודשי הכנה לאחר שזכה בבחירות בסיבוב הראשון בפברואר 2024 (ברוב משמעותי משני המועמדים האחרים – מעל 58%). בזמן זה הנשיא גיבש את הקואליציה שלו ואת התוכניות לממשלה החדשה, וביצע מספר פגישות עם ראשי מדינות ופורומים בינ"ל על מנת לייצר לו מעמד ונוכחות בינ"ל.  בהקשר זה ניתן לציין התבטאות ברורות ואמיצות של הנשיא לגבי המלחמה בעזה והצעה קונקרטית לתרום לקידום פתרון לסכסוך באזורנו.

גל רונן הוא יועץ אסטרטגי בעל ניסיון של 24 שנים בתחומי מחקר ביטחוני. בעל תואר שני בממשל מאוניברסיטת רייכמן, התמחות בטרור וביטחון, חוקר את הזירה האינדונזית ופועל לפיתוח חיבורים עסקיים בין חברות מישראל לחברות באינדונזיה.

הנשיא הנבחר של אינדונזיה פרובואו סוביאנטו, המכהן כיום כשר הביטחון, נשא השבוע נאום אסטרטגי בכנס בסינגפור בנושאי מדיניות חוץ (IISS Shangri-La Dialogue June 2024: Indonesia President-elect), בו התווה את המדיניות של אינדונזיה ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני והמלחמה בעזה.

בנאומו, התייחס פרובואו למשבר בין ישראל לפלסטינים וסיפק מספר עוגנים למדיניות החוץ של אינדונזיה, ונכונותה למתן סיוע לקידום פתרון צודק ובר-קיימא למלחמה בחמאס ולסכסוך הישראלי-פלסטיני על בסיס עקרונות ניהול הסכסוכים והדיפלומטיה הנהוג באינדונזיה.

גל רונן הוא יועץ אסטרטגי בעל ניסיון של 24 שנים בתחומי מחקר ביטחוני. בעל תואר שני בממשל מאוניברסיטת רייכמן, התמחות בטרור וביטחון, חוקר את הזירה האינדונזית ופועל לפיתוח חיבורים עסקיים בין חברות מישראל לחברות באינדונזיה.

ארבע שנים שלמות, מאז ההכרזה על ההפיכה המשטרית, יצאנו לרחובות. שבוע אחר שבוע קראנו לצדק, שיווענו לשינוי, בחלנו בשחיתות, הזהרנו מהשיסוי ומהקרע, וקיימנו את האמירה: אל תגידו יום יבוא – הביאו את היום. ועכשיו הבאנו את היום.

הבאנו לכם טס של 67 מנדטים.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

הבורות הרציונלית היא תופעה המוכרת היטב בכלכלה ציבורית. כשהעלות של רכישת מידע גבוהה מתועלתו הצפויה, משתלם לאדם שלא לדעת. האזרח טרוד בפרנסתו, וקולו הבודד ממילא כמעט אינו מכריע בחירות.

לפוליטיקאי, לעומת זאת, הבורות הזאת עשויה להיות מכרה זהב. כשפחד ושנאה נמכרים טוב מעובדות, הגזענות הופכת מדעה קדומה למודל עסקי: חומר הגלם הוא בורות, המוצר הוא פחד, והרווח הוא קולות.

עו"ד אדם פראירה עוסק, בין היתר, במשפט החוקתי, הפלילי וזכויות האדם, וחוקר את יחסי הגומלין בין משפט, מדיניות ציבורית וחברה בישראל. עמית ביוזמת צעד - תקשורת בונה אמון.

מבט קפדני בתוצאות הבחירות, שכעת כבר מתבהרות היטב, ובעיקר באופן קריאתן, יכול ללמד לא רק על אופי השיח הפוליטי או על דמותה של החברה הישראלית – אלא בעיקר על העתיד הצפוי לישראל עצמה ולאזור כולו.

קריאה פשוטה של תוצאות הבחירות מלמדת על תבוסה ברורה לגוש תומכי בנימין נתניהו ועל ניצחון סוחף לגוש מתנגדיו, המכנים עצמם "גוש השינוי". על פי התוצאות המסתמנות, 67 מתוך 120 המנדטים בכנסת משתייכים לגוש מתנגדי נתניהו.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב ובמכון ליאו בק, ירושלים. חבר אגודת הסופרים.