כשנתי הוברמן קיבל את הטלפון הנייד שלו בחזרה במרץ, לאחר שבועות של שירות מילואים בגזרה הצפונית של ישראל, הוא הוצף בהודעות מחברים שהפנו אותו לאתר אינטרנט שמעולם לא שמע עליו.

"אנשים שלחו לי הודעות בסגנון 'תיזהר, השם שלך שם'", סיפר. הכוונה הייתה לאתר FindIDFSoldiers.net – שעלה לאוויר בפברואר ביוזמת העיתונאי הקנדי דוויד מסטראצ'י, הידוע בגישתו הביקורתית החריפה כלפי ישראל, ובטענתו כי היא מבצעת "רצח עם מתוכנן בעזה".

מסטראצ'י, עורך האתר הקנדי "The Maple", ניסה לאתר קנדים שלחמו בצה"ל – בין אם במלחמה הנוכחית ובין אם בעבר. בשלב ההוא, לדברי הוברמן, האתר כבר חשף אותו באופן מדאיג, אך עדיין בהיקף מצומצם.

ביוני הודיעה המשטרה הקנדית כי פתחה בחקירה בנוגע ל"עניינים הקשורים לסכסוך המזוין בין ישראל לחמאס", שלדבריה עשויה לחשוף "פשעים בינלאומיים חמורים, כגון רצח עם, פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות"

אולם, ביוני הודיעה המשטרה הרכובה המלכותית של קנדה (RCMP) כי פתחה בחקירה בנוגע ל"עניינים הקשורים לסכסוך המזוין בין ישראל לחמאס", שלדבריה עשויה לחשוף "מבצע של פשעים בינלאומיים חמורים, כגון רצח עם, פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות".

בעבר ניהלה ה־RCMP חקירות דומות נגד קנדים שנחשדו בפשעים – או היו קורבנות לפשעים – בקונפליקטים במדינות כמו רואנדה ויוגוסלביה לשעבר. אך זו הפעם הראשונה שהרשויות בקנדה פותחות בחקירה הקשורה לפשעי מלחמה במסגרת הסכסוך הישראלי–פלסטיני – התפתחות המעוררת דאגה בקרב הקהילה היהודית במדינה, שתיעדה עלייה חדה באנטישמיות מאז מתקפת 7 באוקטובר 2023.

נתי הוברמן עם רעייתו כרמל, שניהם בשירות מילואים, נובמבר 2023 (צילום: באדיבות המצולם)

המשטרה הקנדית מסרה כי החקירה אינה ממוקדת "באף קהילה או קבוצה", אך מבחינת הוברמן ואחרים, היעד נראה ברור: חיילים קנדים ששירתו בצה"ל. "זה היה מפחיד", אמר הוברמן, אזרח קנדי־ישראלי המתגורר בטורונטו. "רבים מאיתנו שאלו את עצמם: 'האם בטוח עבורי לטוס לקנדה? האם יעצרו אותי בגבול?'"

מילואימניק נוסף בצה"ל, ששמו מופיע ברשימה והעדיף להיקרא בשם נ' מחשש להשלכות משפטיות, החליט לא לקחת סיכון.

נ' נולד בקלגרי, אלברטה, ומאז מתקפת חמאס שירת כמעט 300 ימים במילואים, רובם ברצועת עזה. כעת, הוא והוברמן משתייכים לקבוצת חיילים קנדים־ישראלים המתמודדים עם השלכותיה של חקירה חסרת תקדים מצד אוטווה – חקירה שמבלבלת ומדאיגה גם רבים מקרב יהודי קנדה, על רקע העלייה באנטישמיות והמתיחות הגוברת בין אוטווה לירושלים.

"הייתי אמור לנסוע לקנדה בשבוע שעבר", סיפר נ' לזמן ישראל. "אבל מאז שהודיעו על החקירה – אני פוחד לחזור הביתה"

"הייתי אמור לנסוע לקנדה בשבוע שעבר", סיפר נ' לזמן ישראל. "אבל מאז שהודיעו על החקירה – אני פוחד לחזור הביתה".

ה־RCMP פרסמה את הצהרתה היחידה בנושא ב־4 ביוני, ובה נכתב כי מדובר ב"חקירה מבנית" – כלומר, איסוף מודיעין במסגרת חוק הפשעים נגד האנושות ופשעי המלחמה של קנדה.

המשטרה ציינה כי החקירה החלה בתחילת 2024, וכי לא מדובר בחקירה פלילית. נכון למועד פרסום ההצהרה, לא הוגשו כתבי אישום. עוד נמסר כי החקירה "עוסקת באיסוף מידע רלוונטי בלבד ואינה ממוקדת באף קהילה או קבוצה".

שוטרי משטרת קנדה רכובים על סוסים, אוטווה, 23 במרץ 2023 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

עם זאת, ההצהרה הדגישה כי המשטרה הקנדית מחויבת על פי החוק המקומי "לבחון טענות מהימנות על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות" – ולא שללה אפשרות של העמדה לדין בעתיד.

"אם יזוהה אדם שביצע פשעים בינלאומיים חמורים – כגון רצח עם, פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות – ויש לו קשר מתאים לקנדה", נכתב, "ה־RCMP תפתח בחקירה פלילית נפרדת".

המשטרה לא פרסמה פרטים נוספים על מהות החקירה או על הטענות הספציפיות הנבדקות. כשזמן ישראל פנה אליה לקבלת תגובה, סירבה המשטרה למסור מידע נוסף

המשטרה לא פרסמה פרטים נוספים על מהות החקירה או על הטענות הספציפיות הנבדקות. כשזמן ישראל פנה אליה לקבלת תגובה, סירבה המשטרה למסור מידע נוסף.

"הרבה מידע מטעה"

החדשות על החקירה עוררו חרדה בקרב יהודים בקנדה. שגריר ישראל במדינה, עידו מועד, אמר ל־"Canadian Jewish News" כי הוא "המום" ו"מודאג" מהדיווחים בתקשורת על המהלך. גם המרכז לענייני ישראל והעם היהודי (CIJA), אחד הארגונים היהודיים המרכזיים במדינה, כינה את הדיווחים על החקירה "מדאיגים מאוד".

ראש ממשלת קנדה מארק קרני במסיבת עיתונאים במהלך פסגת נאט"ו בהאג, הולנד, 25 ביוני 2025 (צילום: AP Photo/Geert Vanden Wijngaert)

אולם, בשבועות שחלפו מאז נמסר למנהיגים היהודים בקנדה כי חיילים קנדים־ישראלים אינם מצויים תחת חקירה פלילית, וכי החקירה מתמקדת דווקא בפשעי חמאס.

"היה הרבה מידע מטעה כשהסיפור התפרסם לראשונה", אמר דיוויד קופר, סגן נשיא לקשרי ממשל ב־CIJA. "אנשים חשבו שמדובר בחקירה ממוקדת נגד חיילי צה"ל – וזה לא נכון".

"כל רמיזה שיש להעמיד ישראלים־קנדים לדין על שירותם – במיוחד במלחמת מגן של בעלת ברית קרובה של קנדה – מהווה לא רק עיוות ציני של החוק, אלא גם מתדלק את השנאה האלימה כלפי ישראלים ויהודים"

קופר ציין כי הארגון נמצא בקשר שוטף עם המשטרה הקנדית (RCMP), ש"אישרה לנו מספר פעמים" כי בשלב זה לא מתנהלת חקירה פלילית. הוא הוסיף כי מעורבות ה־RCMP החלה ב"חקירות הנוגעות לקנדים שנרצחו על ידי חמאס" – מוקד ש־CIJA קורא לממשלת קנדה לשמר.

"מעשי הזוועה של חמאס מתועדים היטב, כולל רצח של אזרחים קנדים בישראל", נכתב בהצהרה שפרסם נוח שאק, נשיא CIJA בפועל, ביום פרסום ההודעה של המשטרה. הוא עודד "כל מי שיש בידו מידע על פשעי חמאס נגד האנושות – כולל רצח, עינויים, אלימות מינית וחטיפה – להעביר את הראיות לפורטל הייעודי של ה־RCMP כאשר ייפתח".

הקהילה היהודית בקנדה קוראת לשחרר את החטופים בעזה, אונטריו, 28 באוקטובר 2023 (צילום: Dave Chan / AFP)

עוד אמר שאק: "כל רמיזה שיש להעמיד ישראלים־קנדים לדין על שירותם – במיוחד במלחמת מגן של בעלת ברית קרובה של קנדה – מהווה לא רק עיוות ציני של החוק, אלא גם מתדלק את השנאה האלימה כלפי ישראלים ויהודים בצפון אמריקה".

המתיחות בין ירושלים לאוטווה החריפה בחודשים האחרונים. במאי הצטרפה קנדה לבריטניה וצרפת ואיימה בנקיטת "צעדים ממשיים" אם ישראל לא תפסיק את הלחימה בעזה ותאפשר כניסת סיוע הומניטרי. נוסף על כך, קנדה הקפיאה את ייצוא הנשק לישראל והצביעה נגדה באו"ם.

"זה לא היה ככה כשהייתי ילד. קנדה הייתה מקום נהדר. האנטישמיות הייתה שולית", אמר הוברמן. "היום מפגינים מחוץ לבית הכנסת של ההורים שלי".

"הדבר שהכי נוגע בי הוא תחושת הביטחון של ההורים שלי. כשאני חוזר לקנדה, אני לא מספר לאף אחד שאני ישראלי. פשוט נמנע מזה"

תחושת השינוי הזו עלתה גם בדבריו של דב נדזביאצקי, שעבר לישראל ב־2014 מטורנהיל, אונטריו, כדי לשרת בצה"ל. "הדבר שהכי נוגע בי הוא תחושת הביטחון של ההורים שלי", אמר. "כשאני חוזר לקנדה, אני לא מספר לאף אחד שאני ישראלי. פשוט נמנע מזה".

12 תלונות ברחבי העולם

לפחות חייל קנדי־ישראלי אחד פנה לייעוץ משפטי אצל אל"ם במילואים מוריס הירש, לשעבר התובע הצבאי הראשי בגדה המערבית. אף שסירב להתייחס לפרטי המקרה של לקוחו, הזהיר הירש כי עצם קיומה של חקירת ה־RCMP משקפת מגמה מדאיגה ביחסי קנדה–ישראל.

עו"ד אל"ם (מיל') מוריס הירש מגיע לדיון בבית המשפט העליון בירושלים, 12 בפברואר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"אני לא מופתע מהחקירה", אמר הירש, העומד כיום בראש יוזמת "אחריותיות ורפורמה ברשות הפלסטינית" במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. "נראה כי מדובר בהמשך לעמדה שאימצה ממשלת קנדה – מצד אחד מעמידה פנים של יחסים ידידותיים עם ישראל, ומצד שני מאשימה חיילים ישראלים בפשעי מלחמה".

אם ממשלת קנדה תפתח בחקירה נגד חיילים ישראלים ספציפיים, היא תצטרף לרשימה הולכת וגדלה של מדינות שבהן הוגשו תלונות דומות. לפי דיווחים בתקשורת העברית, עד ינואר השנה זיהה משרד החוץ לפחות 12 תלונות משפטיות על פשעי מלחמה לכאורה בעזה, שהוגשו בברזיל, סרי לנקה, תאילנד, בלגיה, הולנד, סרביה, אירלנד וקפריסין.

אחת הקבוצות המעורבות בעידוד חקירות מהסוג הזה היא קרן הינד רג'ב, העוקבת אחר חיילי צה"ל ברחבי העולם, אוספת מידע גלוי ומגישה תלונות משפטיות לממשלות זרות

ברוב המקרים הללו, החיילים הנמצאים תחת חקירה הם אזרחי ישראל שנסעו לחו"ל – ולא אזרחים מקומיים. לעומת זאת, חקירת ה־RCMP מתמקדת ב"קשר מהותי לקנדה", שעשוי לכלול הן חשודים שביצעו פשעים נגד אזרחים קנדים, והן אזרחים קנדים שלכאורה ביצעו פשעים במהלך המלחמה בין ישראל לחמאס.

רוב התלונות במדינות לעיל לא הובילו לפתיחת חקירות, ואף אחת מהן לא הסתיימה במעצרים – אך עצם הגשתן מעוררת דאגה דיפלומטית בירושלים.

אחת הקבוצות המעורבות בעידוד חקירות מהסוג הזה היא קרן הינד רג'ב, העוקבת אחר חיילי צה"ל ברחבי העולם, אוספת מידע גלוי ומגישה תלונות משפטיות לממשלות זרות – לרוב במדינות שכבר פתחו בחקירות, אם כי לא בקנדה. לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", אחד ממנהיגי הקרן, דיאב אבו ג'הג'ה, עבר הכשרה צבאית בחזבאללה לפני כמה עשורים.

יובל וגדני, החייל הישראלי שנאלץ להימלט מברזיל לאחר שהממשלה המקומית פתחה נגדו בחקירה בגין פשעי מלחמה בעזה (צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

בינואר, לפי דיווחים בתקשורת הברזילאית, חייל מילואים ששרד את הטבח בפסטיבל נובה התבקש לעזוב את ברזיל בעקבות צו של בית משפט פדרלי במדינה, שדרש לחקור אותו בחשד לפשעי מלחמה. חודש קודם לכן, חייל ישראלי אחר עזב את קפריסין בשקט בנסיבות דומות, לאחר שקרן הינד רג'ב הגישה נגדו תלונה לבית הדין הפלילי הבינלאומי.

"בחלק מהמקרים, נדמה שעצם השהות בעזה באותו זמן נחשבת לעילה לחשד", אמר הירש. "זה חסר תקדים לחלוטין. לא תמצא אף טריבונל שיאשים חייל רק בגלל שהיה חלק מהכוח הצבאי".

"בחלק מהמקרים, נדמה שעצם השהות בעזה באותו זמן נחשבת לעילה לחשד", אמר הירש. "זה חסר תקדים לחלוטין. לא תמצא אף טריבונל שיאשים חייל רק בגלל שהיה חלק מהכוח הצבאי"

לדבריו, ההאשמות כלפי חיילי צה"ל מבוססות במידה רבה על מקורות גלויים – דיווחים תקשורתיים, פוסטים ברשתות החברתיות ומסקנות של עמותות פוליטיות – לעיתים קרובות מחוץ להקשר. "אם קנדה מאותתת שהיא מוכנה להסתמך על פוסטים ברשתות ודוחות של ארגונים פוליטיים כבסיס לחקירות פליליות – זה צריך להדאיג כל אדם שחשוב לו הליך משפטי הוגן", הזהיר.

ירושלים שותקת

ממשלת ישראל שמרה על שתיקה כמעט מוחלטת סביב חקירת ה־RCMP, ומשרד החוץ סיפק תמיכה מצומצמת בלבד לחיילים שנפגעו ממנה. צה"ל מסר לזמן ישראל כי אף שהוא משתדל לתמוך בחייליו ככל יכולתו, סוגיות הנוגעות לחיילים מחוץ לישראל מצויות באחריות משרד החוץ.

משרד החוץ, בתגובה, מסר כי הוא רואה בכך תחום אחריותו של צה"ל – עמדה שעוררה הרמות גבה, לנוכח ההשלכות המשפטיות והדיפלומטיות הבינלאומיות.

אילוסטרציה: מפגינים אנטי־ישראלים מניפים דגלי פלסטין במהלך הפגנה בטורונטו, אונטריו, קנדה, 9 באוקטובר 2023 (צילום: Cole Burston / AFP)

הפער הזה בלט במיוחד על רקע דיווח ב"הארץ" מינואר, שלפיו הוקם צוות בין־משרדי הכולל את הפרקליט הצבאי הראשי, משרד החוץ, המועצה לביטחון לאומי ושב"כ, שתפקידו לבחון איומים משפטיים על חיילים ישראלים בחו"ל.

"כמעט כל יום ישראל מהללת את החיילים הבודדים", אמר הירש. "אבל ברגע שהם מסיימים שירות – ואם הם חוזרים למדינות המוצא שלהם – הם נשארים לבד. למי הם יפנו? למפקדים שלהם? הם בני 22. אין להם שום כלים להתמודד עם זה".

נ' סיפר שפנה לייעוץ משפטי לאחר שלא הצליח לקבל כל סיוע מהרשויות בישראל. לדבריו, הוא פנה למשרד החוץ – וכמוהו גם חיילים נוספים – אך לא קיבל כל מענה

נ' סיפר שפנה לייעוץ משפטי לאחר שלא הצליח לקבל כל סיוע מהרשויות בישראל. לדבריו, הוא פנה למשרד החוץ – וכמוהו, לדבריו, גם חיילים נוספים – אך לא קיבל כל מענה. "לאף אחד לא אכפת", אמר. "עד שלא ייעצר חייל – אף גוף ממשלתי לא ינקוף אצבע".

ובכל זאת, הירש מעריך שסביר להניח שלא יוגשו כתבי אישום בקנדה. "פשעי מלחמה מחייבים מדיניות שיטתית של תקיפה נגד אזרחים. זה לא מה שצה"ל עושה. מבחינה מקצועית ואובייקטיבית, אני לא חושב שיש תביעה בעולם שתוכל להגיע למסקנה אחרת", אמר.

לדבריו, אם חיילים פועלים בניגוד לחוק, מערכת המשפט הצבאית בישראל מטפלת בכך באמצעות חקירה והעמדה לדין במידת הצורך.

חיילים פועלים בג'באליה שבצפון רצועת עזה, 20 ביולי 2025 (צילום: דובר צה"ל)

אביו של הוברמן, עורך דין שבעבר עבד עם ה־RCMP, ניסה להרגיע אותו בכך שהסוכנות המעורבת בחקירה מעולם לא ביצעה מעצר – וכי ככל הנראה מדובר במהלך פוליטי. אבל מבחינת הוברמן, זו לא הייתה הקלה אלא עדות לשינוי העמוק במדינה שבה נולד. לדבריו, הוא מרגיש שתופסים אותו שם כפושע – כאילו הוא באותה רמה עם מבצעי הטבח של 7 באוקטובר.

"הדבר שהכי כואב זה שהם חוקרים אותי כאילו שאני כמו חמאס או ארגון טרור אחר", אמר. "זה פוגע. זה מרגיש כמו בגידה".

"הדבר שהכי כואב זה שהם חוקרים אותי כאילו שאני כמו חמאס או ארגון טרור אחר", אמר. "זה פוגע. זה מרגיש כמו בגידה"

עבור חיילים קנדים־ישראלים שנלכדו בין העולמות, אי־הוודאות המשפטית יוצרת תחושת נטישה – מצד ארץ מולדתם ומצד המדינה שבחרו לשרת. ובכל זאת, יש מי שמסרב להירתע. "אני יודע מה עשיתי כשהייתי בעזה", אמר נ'. "פעלתי לפי הקוד האתי. אם מישהו רוצה לחקור אותי – אני מוכן לשבת ולענות על כמה שאלות שצריך".