ראש עיריית ניו יורק, זוראן ממדאני, הכריז על התוכנית המצופה שלו למאבק באנטישמיות בעיר. הפרויקט, שזכה לשם "האסטרטגיה למאבק באנטישמיות", כולל מימון למניעת פשעי שנאה, הקמת קבוצת עבודה בין-ארגונית של סוכנויות העירייה והשקעות במוסדות יהודיים.
יהודים מהווים כ-10% מאוכלוסיית העיר, אך הם היעד במחצית מכלל פשעי השנאה המאומתים בניו יורק, כך על פי נתוני המשטרה המקומית.
בהצהרת וידאו שפרסם, אמר ממדאני כי בשנה האחרונה הוא נפגש עם תושבים יהודים ברחבי העיר. "פעם אחר פעם שמעתי את אותו הדבר – האנטישמיות אמיתית והיא נמצאת במגמת עלייה", אמר ממדאני, והוסיף כי "זה לא רק בלתי מקובל, אלא משהו שלכולנו יש חובה לשנות, ועיריית ניו יורק תוביל את הדרך".
ממדאני התחייב לתוספת של 26 מיליון דולר למימון פעולות למניעת פשעי שנאה. הוא ציין כי מדובר בזינוק של 800% בהשוואה לשנה שעברה, נתון שעליו כבר הכריז בעבר.
לדבריו, העירייה תקים קבוצת עבודה בין-ארגונית לתשתיות ביטחוניות. הוא טען כי הקבוצה הקודמת פורקה בשנת 2024, אף שקודמו בתפקיד, אריק אדמס, הקים כוח משימה דומה שתיאם בין מגוון מחלקות בעירייה למאבק באנטישמיות.
![ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני נואם במהלך הכרזה על תביעה שהגישו ניו יורק ו-21 מדינות נוספות נגד תקנת "נטל על הציבור" החדשה של הממשל הפדרלי, בניו יורק. 14 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Ryan Murphy)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/09/AP26257598667528-1024x640.jpg "ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני נואם במהלך הכרזה על תביעה שהגישו ניו יורק ו-21 מדינות נוספות נגד תקנת "נטל על הציבור" החדשה של הממשל הפדרלי, בניו יורק. 14 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Ryan Murphy)")
ממדאני גם כינה את התוכנית "האסטרטגיה העירונית הראשונה אי פעם למאבק באנטישמיות", אף שאדמס יצא בהכרזה דומה כשהשיק בשנה שעברה את המשרד למאבק באנטישמיות.
העירייה תשקיע מיליוני דולרים במרכזי תרבות יהודיים ובארגונים ללא מטרות רווח, כולל שני מיליון דולר לגן ההנצחה לשואה בקווינס ו-2.5 מיליון דולר למרכז לתרבות יהודית חדשה בברוקלין.
"אף שהמאמצים הללו נועדו להגן על שכנינו היהודים, הם יועילו לכל תושבי ניו יורק. הביטחון של כולנו קשור זה בזה", אמר ממדאני. הוא ציין כי "המשנה מלמדת אותנו ש'כל המקיים נפש אחת, כאילו קיים עולם מלא'. במשך דורות, תושבי ניו יורק היהודים קיימו את העיר שלנו", והוסיף כי "היום, מוטלת עלינו האחריות לקיים ולהגן על שכנינו היהודים, אחריות ששייכת לכל אחד ואחת מאיתנו".
הקמפיין של ממדאני אמור היה להיות מושק במהלך חג ראש השנה. הסיבה לעיכוב בפרסום אינה ברורה.
ההכרזה מגיעה בעקבות סבב מפגשי הקשבה עם הקהילה היהודית, שאותו הובילה ראשת המשרד למאבק באנטישמיות של ממדאני, פיליסה ויזדום. חברי הקהילה דיווחו על פגישות חיוביות עם ויזדום במהלך הסיור.
ממדאני לא הזכיר את ישראל או אנטי-ציונות בהכרזתו. הוא אומנם הראה נכונות לגנות אנטישמיות קלאסית, כמו ריסוס צלבי קרס, אך נרתע מלצאת נגד פעילות אנטי-ציונית, בעוד האקטיביזם האנטי-ישראלי שלו עצמו עורר דאגה בקרב חלקים נרחבים בקהילה היהודית.
אימו של שורד השבי מתן צנגאוקר וממובילות מאבק משפחות החטופים עינב צנגאוקר תקפה היום את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ברקע דבריו על אפשרות למלחמה לפני הבחירות. היא האשימה אותו בניהול "קמפיין השפעה נבזי" ומסע הפחדה נגד הציבור הישראלי כדי להתנער מאחריותו לאירועי השבעה באוקטובר.
"נתניהו לא הקשיב לאזהרות, לא של הרמטכ"ל, לא של ראש השב"כ, לא של המצרים, לא של האמירתים – כל העולם התקשר להזהיר אותו והוא התעלם. המשפחות שנמצאות כאו שילמו את מחיר המחדל.
"הערב נתניהו מנסה להפחיד את עם ישראל ולהצטייר כמי שמתריע. הוא התעלם אז מכל הסימנים המעידים. דיבר על זה "שמפריזים" והצטלם עם משקפיים ורודים. אותו נתניהו שהתעלם אז משתמש עכשיו בטקטיקות של הפחדה נגד הציבור הישראלי.
"זהו קמפיין השפעה הנבזי ביותר שידענו. קמפיין עלוב שנועד לנקות אותן מאחריותו למחדל הגדול מקום המדינה. מחדל שארץ ישראל ספוגה בדם המתים והנופלים.
"אני קוראת לכולם מכאן – אל תורידו את מחדל השבעה באוקטובר מסדר היום, ואל תתנו לפחד להסתיר את העובדה הפשוטה- מי שהיה עם היד על ההגה בשבעה באוקטובר לא יכול להמשיך לקבל החלטות על בטחון ישראל. צריך להעיף אותם הביתה, הם לא כשירים לקבל החלטות".
דוברות שב"כ עדכנה כי גובש "מתווה" שנועד לספק מענה מיידי לסוגיית אבטחתם של ראשי המפלגות בישראל.
לפי ההודעה, הוחלט שהארגון לא יספק אבטחה לראשי המפלגות, למרות שזהו תפקידו במדינה דמוקרטית, ובמקום זאת צוותי האבטחה הפרטיים של המפלגות יוכלו לשאת נשק, במקרים שבהם אין מידע מודיעיני או איום קונקרטי גלפי המועמד.
בהודעה נמסר כי המהלך אושר על ידי ראש שב"כ דוד זיני בתום עבודת מטה מהירה והתייעצויות עם גורמי מקצוע.
במסגרת המתווה החדש, יחידות מודיעין של שב"כ יספקו מעטפת פיקוח שתכלול ניטור ובנייה של תמונת מצב איומים עדכנית סביב ראשי המפלגות.
עוד נמסר כי יתקיים תיאום מלא בין אגף האבטחה בשב"כ לבין צוותי האבטחה הפרטיים וראשי המפלגות, במטרה לשפר את מעטפת ההגנה ולהעניק הנחיות מקצועיות.
עוד נטען כי שב"כ יערוך הערכות מצב תקופתיות שבהן תיבחן רמת האיום על כל אישיות, ובהתאם לכך ייקבעו אופן מימוש האבטחה והיקפה.
מפלגת "ישר! עם איזנקוט" הודיעה כי עודכנה היום ש"בעת הזאת" אין בכוונת שב"כ לאבטח את יושב ראש המפלגה והמועמד לראשות הממשלה, רב-אלוף במילואים גדי איזנקוט. לפי הודעת המפלגה, ההחלטה התקבלה בניגוד לפרסומים קודמים בנושא ובניגוד לעמדתה של הוועדה המייעצת.
ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם הודעה לפיה הגיש תביעת דיבה בסך 2.6 מיליון שקלים נגד שורת עיתונאים וכלי תקשורת שדיווחו על ההתרעות שקיבל ממקורות שונים לפני טבח השבעה באוקטובר. לטענתו, מדובר ב"עלילות כזב" ו"שקר מוחלט".
בין הנתבעים – עיתון "הארץ", שלומי אלדר, רותי יובל, אורי משגב, "ידיעות אחרונות", ynet, נדב איל, חדשות 12, ברק רביד ואטילה שומפלבי.
התביעה עוסקת בשני פרסומים מרכזיים. הראשון הוא הטענה שלפיה נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד שוחח עם נתניהו כשבוע וחצי לפני 7 באוקטובר, הזהיר אותו מפני מהלך גדול של חמאס, ונתניהו לא העביר את ההתרעה לראשי מערכת הביטחון.
הפרסום השני הוא הטענה שלפיה ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל פנה אישית לנתניהו כעשרה ימים לפני המתקפה והזהיר אותו מפני "מבצע אימתני" או אירוע חריג מכיוון עזה.
נתניהו טוען כי שתי הטענות שקריות וכי בתקופה שבין תחילת ספטמבר 2023 ל-7 באוקטובר לא התקיימה שיחה או פגישה בינו לבין בן זאיד או עבאס כאמל. לטענתו, גם ברישומים הרשמיים של משרד ראש הממשלה אין תיעוד לשיחות כאלה, למרות שלא מדובר בהוכחה.
הפרסום הראשון הופיע ב"הארץ" ב-8 בספטמבר 2026, בכתבה של שלומי אלדר ורותי יובל, תחת הכותרת "נתניהו קיבל התרעה על כוונותיו של סינוואר שבוע וחצי לפני 7 באוקטובר – אך לא עדכן את ראשי מערכת הביטחון". נתניהו טוען כי הכתבה הציגה את קיומה של השיחה עם נשיא האמירויות כעובדה, וכי לאחר מכן הפרסום הופץ והורחב בכלי תקשורת וברשתות החברתיות.
בין היתר, התביעה מייחסת לאורי משגב פרסום שלפיו "מתברר שכן הייתה בגידה מבפנים"; לחדשות 12 ולברק רביד פרסומים נוספים שלפיהם נשיא האמירויות שוחח עם נתניהו והתריע בפניו; לנדב איל ול-ynet פרסום שלפיו "האזהרה מאבו דאבי נעצרה אצל נתניהו"; ולאטילה שומפלבי פרסום נוסף שהתייחס לטענה כי נתניהו קיבל התרעה ולא פעל בעקבותיה.
התביעה כוללת גם את הפרסום מ-28 בספטמבר ב-ynet שלפיו נתניהו קיבל התרעה אישית מראש המודיעין המצרי לפני 7 באוקטובר. נתניהו מכחיש גם את הטענה הזאת וטוען כי לא קיבל ממנו שיחה, פגישה או התרעה בימים שקדמו למתקפה.
נתניהו טוען כי מדובר בפרסומים שקריים שנעשו בכוונה לפגוע בו, וכי פרסומם בתקופת הבחירות נועד להשפיע על דעת הקהל ועל תוצאות הבחירות:
"התובע מבהיר ומדגיש, כי מדובר בבדותה מוחלטת, בדיה חסרת שחר ומצג שווא זדוני. רה"מ לא קיבל שיחת התרעה כזו לא מנשיא האמירויות ולא משר המודיעין המצרי. מדובר בהמצאה מוחלטת שנועדה לפגוע אנושות בביטחון המדינה ובראש הממשלה, תוך הפרה בוטה של כל כללי האתיקה העיתונאית ובידיעה מלאה, כי הדברים אינם אמת.
"פרסום זה אינו עומד בחלל ריק. מדובר במעשה של נוכלות ברמה הלאומית במסווה של "עבודה עיתונאית", המהווה שיא חדש ומסוכן של זיהום השיח הדמוקרטי הציבורי בישראל. בחירתם של הנתבעים להפיץ טענות שקריות אלו החסרות כל שחר ושקרים נפשעים בעיצומה של תקופת בחירות, נועדה אף בכדי להפעיל השפעה פסולה ולא חוקית על תוצאות הבחירות בישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו