טיקטוק הודיעה כי הקימה צוות משימה ייעודי לבחירות בישראל במטרה להיאבק בדיסאינפורמציה, בהטעיה באמצעות בינה מלאכותית ובצורות נוספות של ניצול הפלטפורמה שעשויות להשפיע על המצביעים או לשבש את הבחירות ב-27 באוקטובר, כחלק משורת הנחיות חדשות של החברה.

לפי טיקטוק, צוות המשימה "כולל מומחים מתחומי המדיניות, סייבר, התנהגות מטעה, מודיעין איומים, בחירות וטוהר מידות אזרחי".

החברה מסרה גם כי תשיק מרכז מידע לבחירות בתוך האפליקציה, שישאב נתונים מוועדת הבחירות המרכזית. המרכז יעניק למשתמשים גישה ל"מידע אמין" על הליכי ההצבעה, מועדי הבחירות ופרטים מרכזיים נוספים, לצד עצות לזיהוי מידע כוזב.

טיקטוק חזרה על המדיניות הגלובלית הקיימת שלה בנוגע למידע מטעה סביב מערכות בחירות וצורות אחרות של מניפולציה בפלטפורמה. החברה הדגישה כי היא מסירה תוכן, כולל חומרים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, שעלול להטעות בוחרים, למנוע מאנשים להצביע או לשבש את תוצאות הבחירות.

בנוסף, החברה דורשת מיוצרי תוכן לסמן חומרים שנוצרו בבינה מלאכותית ונראים מציאותיים, וציינה כי היא מסירה קמפיינים מתואמים של השפעה, חשבונות מזויפים המתחזים לאישי ציבור ובוטים שנועדו להגדיל את החשיפה של תכנים באופן מלאכותי.

טיקטוק מתמודדת כבר שנים עם ביקורת על תפוצת מידע כוזב בפלטפורמה שלה, במיוחד במהלך תקופות בחירות, והחששות גברו לאחרונה בעקבות העלייה בתכנים מתוחכמים שנוצרים באמצעות בינה מלאכותית.

ההודעה מתפרסמת על רקע דאגה גוברת מההשפעה האפשרית של דיסאינפורמציה ותוכן שנוצר בבינה מלאכותית על הבחירות הקרובות.

אתמול הורתה ועדת הבחירות המרכזית לחברות הסקרים ולכלי התקשורת להגיש את התוצאות המלאות, השאלונים ונתוני הבסיס של כל סקר בחירות שמתפרסם, בניסיון להגביר את השקיפות ולמנוע מניפולציות. ביום ראשון הציגה הוועדה כללים חדשים הדורשים סימון ברור של חומרי תעמולה שנוצרו באמצעים דיגיטליים או נערכו באופן מהותי באמצעות בינה מלאכותית, אשר עשויים להיראות כמו תיעוד אותנטי.

כ־4,500 חברי מרכז הליכוד מצביעים היום על הצעה שתרחיב במידה ניכרת את שליטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ברשימת המפלגה לכנסת, ותעניק לו שמונה מקומות משוריינים בין 29 המקומות הראשונים ברשימה לקראת הבחירות ב־27 באוקטובר.

ההצבעה, שהתעכבה זמן רב ונדחתה שוב ושוב, מתקיימת יום לאחר שבית הדין הפנימי של הליכוד פסל את ניסיונו של נתניהו לאפשר למפלגה לבטל את הפריימריז שנקבעו ל־17 באוגוסט במקרה של "מצב מלחמה", ובמקום זאת לבחור את המועמדים באמצעות ועדה ממונה שבשליטת ראש הממשלה.

אם תאושר ההצעה, היא תעניק לנתניהו השפעה חסרת תקדים על יותר משליש מהמקומות הריאליים ברשימת המפלגה, בעוד הסקרים צופים כיום לליכוד 21–23 מנדטים.

התוכנית עוררה התנגדות פומבית נדירה בליכוד. מבקריה טוענים כי היא תדחק חברי כנסת מכהנים למקומות נמוכים יותר ברשימה, לטובת מועמדים שיבחר נתניהו בעצמו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר חיים כץ משתתפים בטקס חתימת הסכם גג בקריית גת. 29 באוקטובר 2025 (צילום: Liron Moldovan/Flash90)

חבר הכנסת דוד ביטן, המתנגד הבולט ביותר להצעה, קרא הבוקר בסרטון לחברי המרכז להצביע נגדה. הוא האשים את יושב ראש ועדת החוקה של הליכוד, השר חיים כץ, ב"בניית סיעה בתוך סיעה", וטען שכץ תמך בהצעת ראש הממשלה, שאושרה תחילה בוועדה שבראשותו, בתמורה למקום משוריין עבורו או עבור אחד ממקורביו.

ביטן אמר בעבר כי כמה מהמקומות המשוריינים צפויים להינתן לפוליטיקאים שאינם אנשי ליכוד, ובהם שר החוץ גדעון סער, שסיעתו תקווה חדשה התמזגה עם הליכוד בשנה שעברה, יושב ראש הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בדיווחים בתקשורת הוזכרו גם חברי הכנסת מתקווה חדשה זאב אלקין ומישל בוסקילה, וכן כץ או מקורבתו, חברת הכנסת אתי עטייה, כמועמדים אפשריים לשריונים.

יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ דוד ביטן, בישיבת הוועדה ב-25 בפברואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ההערכה כי רבים מהמקומות המשוריינים עשויים להינתן לפוליטיקאים מחוץ לליכוד, כחלק ממאמציו של ראש הממשלה לחזק את הקואליציה שלו, עוררה כעס בקרב כמה מחברי הכנסת של המפלגה. אחרים ניסו לזכות באהדת נתניהו בתקווה לקבל אחד מהמקומות הנותרים.

שר התקשורת שלמה קרעי קרא בסרטון משלו לפעילים לתמוך בהצעה ו"לעמוד מאחורי ראש הממשלה עד הניצחון". גם שר הביטחון ישראל כ"ץ ויושב ראש הקואליציה אופיר כץ קראו לאשר אותה.

היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק הודיעה לבג"ץ כי בחקיקה המקפיאה את האכיפה הפלילית נגד משתמטים חרדים נפלו פגמים יסודיים בהליך. לדבריה, לא היה ראוי לקדם את החוק להקפאת מעצרי העריקים החרדים במסלול החקיקה שבו בחרה הקואליציה.

החוק, שאושר לפני כשבועיים כחלק מבליץ החקיקה של הקואליציה לקראת סיום כנס הקיץ, אוסר על מעצרים, חקירות וצעדי אכיפה אחרים נגד משתמטים הרשומים ללימודים בישיבה. האיסור תקף רשמית עד 30 בנובמבר, אך בפועל יוארך עד פברואר 2027 מסיבות משפטיות הקשורות לבחירות הקרובות.

בג"ץ כבר הקפיא זמנית את יישום החוק, לאחר שמספר עתירות הוגשו מיד עם אישורו. ביום שישי קראה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לבית המשפט לפסול את החוק לחלוטין. בית המשפט צפוי לדון בעתירות בהרכב שופטים מורחב.

אפיק טוענת כי החוק מפר את חוק יסוד: הכנסת, משום שהנוסח שאושר לבסוף שונה מהותית מהצעת החוק המקורית. זו נועדה במקור להקים מסגרת מקיפה להסדרת גיוס החרדים, וכללה יעדי גיוס, מנגנוני אכיפה וסנקציות שנועדו להגדיל את היקף השירות הצבאי. כל המרכיבים הללו הוסרו בסופו של דבר מהנוסח הסופי.

עוד מוסיפה אפיק כי הליך החקיקה "לא עמד ברף הגבוה" הנדרש לאחר טבח השבעה באוקטובר, משום שהמחוקקים כשלו בהתאמת חוק הגיוס המקורי ל"נתונים והצרכים המעודכנים של צה"ל ומערכת הביטחון".

היא הצביעה על מכתב ששלח לפני ההצבעה מנכ"ל משרד הביטחון איל זמיר, שבו כינה את החקיקה "בלתי נתפסת" והזהיר כי היא "אינה עולה בקנה אחד, באופן ברור וחד-משמעי, עם צורכי צה"ל".

כ-72 אלף צעירים חרדים בגילי 18 עד 24 חייבים כיום בשירות צבאי אך מתעלמים מצווי הגיוס. במקביל, בצה"ל מבהירים שוב ושוב כי קיים צורך דחוף ב-12 אלף מתגייסים נוספים, על רקע הלחימה הנמשכת במספר חזיתות.

קמפיינים פוליטיים נדרשים החל מהיום לסמן תכנים שנוצרו או נערכו באמצעות בינה מלאכותית ועשויים להיראות כאותנטיים. זאת, בהתאם לכללים חדשים שפרסם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג.

התקנות חלות על חומרי תעמולה שיפורסמו לראשונה מהיום והלאה. הן דורשות גילוי נאות על תכנים המציגים "אדם, מקום, אירוע, מסמך או חפץ שעשויים להיראות כאילו תועדו באופן אותנטי, אף שאינם כאלה".

כלומר, לא כל שימוש בבינה מלאכותית מחייב גילוי נאות. הדרישה חלה רק על תוכן שנוצר או שונה באופן מהותי בכלים דיגיטליים, כך שהוא עלול להטעות את הצופים ולגרום להם לחשוב שמדובר בתיעוד אמיתי.

חומרים מסוג זה חייבים לכלול הבהרה כתובה המציינת כי התוכן נוצר או נערך באופן מהותי בכלים דיגיטליים, לרבות בינה מלאכותית. לחלופין, ניתן להשתמש באחת משתי תוויות סימון סטנדרטיות בשחור ולבן שהציגה הוועדה. תווית אחת מציינת כי התוכן נוצר בבינה מלאכותית, והשנייה מעידה כי תוכן אותנטי עבר עריכה דיגיטלית או שינוי מהותי.

על ההבהרה הכתובה להופיע באופן בולט, בניגודיות גבוהה ובגופן קריא, בעוד שבסרטונים על התוויות להישאר גלויות לאורך כל הקטע הרלוונטי. תוכן קולי בלבד נדרש לכלול הבהרה קולית גם בתחילת ההקלטה וגם בסופה.

בוועדת הבחירות מזהירים כי פרסום חומרי תעמולה רלוונטיים ללא הגילוי הנאות הנדרש "עשוי להיחשב כהפרה של החוק".

בוועדה מציינים כי הכללים הם "צעד חשוב וחדשני" שנועד לספק בהירות לבוחרים, "לשמור על אמון הציבור בהליך הבחירות גם בעידן הבינה המלאכותית", ובין היתר "להתמודד עם ניסיונות להשפיע שלא כדין על הבוחרים ולפגוע בטוהר הבחירות".

התקנות הן צעד זמני שיישאר בתוקף עד שנה לאחר הבחירות ב-27 באוקטובר.

צעדים אלו ננקטים בעקבות כמה סערות שעורר לאחרונה השימוש הגובר בתוכני תעמולה שנוצרו בבינה מלאכותית. בין היתר, פורסם סרטון של הליכוד שבו הוצג יו"ר ישר, גדי איזנקוט, מחבק את יו"ר רע"ם מנסור עבאס, לאחר שלכאורה דחה דמות הדומה לבנו המנוח שנפל בלחימה בעזה.

מפלגת הציונות הדתית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסמה את שמות המועמדים שיתמודדו בשבוע הבא על מקומות ברשימת המפלגה לכנסת, לקראת הבחירות הארציות ב־27 באוקטובר. ההצבעה תהיה מוגבלת לחברי מרכז המפלגה, וסמוטריץ' ישמור בידיו את הסמכות לשריין כמה מקומות למועמדים מטעמו.

בין המועמדים: שרת ההתיישבות המכהנת אורית סטרוק; חברי הכנסת מיכל וולדיגר, אוהד טל, שמחה רוטמן וצבי סוכות; עומר רחמים, מנכ"ל מועצת יש"ע, ארגון הגג של הרשויות המקומיות בהתנחלויות בגדה; סגן ראש עיריית ראש העין איתן תם; סגן ראש עיריית פתח תקווה צביקה ויזנגרד; הרב שמואל ששון; ונתן זאובמן, העומד בראש תוכנית לקליטת עולים מצרפת.

צביקה מור משתתף בדיון בוועדה לביטחון לאומי בכנסת, 26 בינואר 2026 (צילום: יהונתן זינדל/פלאש90)

סמוטריץ', שנבחר ליושב ראש המפלגה בידי המרכז בספטמבר האחרון, יוצב אוטומטית בראש רשימת המועמדים לכנסת. יתר המקומות ברשימה, החל מהמקום השני, ייבחרו גם הם בידי חברי המרכז ולא בידי כלל חברי המפלגה.

לפי תקנון המפלגה, סמוטריץ' רשאי לשריין לפחות שני מקומות ברשימה למועמדים שיבחר בעצמו, אחד בכל חמישיית מועמדים. הוא צפוי להשתמש באחד השריונים עבור צביקה מור, אביו של החטוף לשעבר איתן מור, שהצטרף למפלגה במאי והיה ממייסדי פורום תקווה, קבוצה קטנה של משפחות חטופים, שבניגוד לחברי פורום משפחות החטופים והנעדרים הגדול יותר, התנגדה בעקביות לעסקאות חלקיות לשחרור חטופים עם חמאס, שכללו שחרור אסירים ביטחוניים פלסטינים והפסקות אש זמניות בעזה.

ח"כ מיכל וולדיגר, הציונות הדתית (צילום: אוליבייר פיטוסי, פלאש 90)

שניים מחברי הכנסת המכהנים מטעם המפלגה, שר העלייה והקליטה אופיר סופר וחבר הכנסת משה סולומון, הודיעו בשבוע שעבר כי לא יתמודדו שוב, במחאה על החלטת הסיעה לתמוך בשורת חוקים המעגנים את אי־גיוס החרדים לצה"ל.

סמוטריץ' הדיח בעבר את סולומון מכול ועדות הכנסת לאחר שהפר את המשמעת הקואליציונית והצביע נגד הצעת חוק ממשלתית בעלת מעמד מעין־חוקתי, שהשוותה בין לימוד תורה לשירות צבאי.

לציונות הדתית יש באופן רשמי שבעה מושבים בכנסת, אך היא מיוצגת כיום בידי שמונה פוליטיקאים, ובהם סמוטריץ', שהתפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי לאחר שהצטרף לממשלה ב־2023 והוחלף בכנסת בידי סוכות. עם זאת, סקרים עדכניים צופים למפלגה ארבעה או חמישה מושבים בלבד, ולכן הפריימריז בשבוע הבא יהיו מאבק בעל חשיבות מכרעת עבור חברי הכנסת המכהנים שנותרו.

מפלגת השמאל הדמוקרטים הציגה את תוצאות הפריימריז המקוונים הראשונים שקיימה, שבהם זכתה ח"כ נעמה לזימי במקום הראשון ברשימה לכנסת. יו"ר המפלגה יאיר גולן, שנבחר בבחירות נפרדות להנהגה ב-2024, לא השתתף בהצבעה.

אחרי לזימי נבחרו ח"כ גלעד קריב, ח"כ אפרת רייטן, הפעיל החברתי יאיא פינק וחברת הכנסת לשעבר מטעם מרצ גבי לסקי. את העשירייה הפותחת סוגרים פעיל המחאה ואיש המילואים עמרי רונן, חברת הכנסת לשעבר מטעם מרצ מיכל רוזין, ממובילי המחאה נגד הממשלה משה רדמן, פעילת הדו-קיום הערבייה המוסלמית סומיה בשיר ואלוף במיל' נמרוד שפר.

בסך הכול נבחרו 20 מועמדים מתוך 51 מתמודדים. לפי המפלגה, 97,000 מתוך 112,376 המתפקדים מימשו את זכות ההצבעה, נתון המהווה שיעור הצבעה חסר תקדים של 86 אחוזים. לדברי המפלגה, מדובר בפריימריז המקוונים לחלוטין הראשונים בפוליטיקה הישראלית, אשר נערכו באמצעות מערכת הצבעה דיגיטלית מאובטחת.

המפלגה צפויה לזנק מארבעת המנדטים שיש לה כיום לכעשרה מושבים בבחירות שייערכו ב-27 באוקטובר, כך עולה מסקרים עקביים בתקשורת הישראלית, ובכלל זה בזמן ישראל.

"זו דמוקרטיה במיטבה – חיה, תוססת ומוכנה לקרב. והנבחרת שעומדת מאחוריי כאן הערב תהיה הבחירה בקלפי של יותר ממיליון מצביעים", אמר גולן כשהציג את הרשימה הערב בתל אביב.

"ללא דמוקרטים חזקים ומשפיעים בממשלה הבאה, גוש השינוי כולו יגלוש מהר מאוד ימינה", המשיך. הוא הוסיף כי "הפעם אסור לנו לוותר, ואין לנו שום כוונה להתפשר על עקרונות הליבה שלנו".

גולן הבטיח כי הצעד הראשון של כל ממשלה שמפלגתו תיכנס אליה יהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023. לאחר מכן, תפעל המפלגה לביטול "כל חוק שקשור להפיכה המשטרית".

ועדת החוקה של הליכוד הסכימה להעניק לראש הממשלה בנימין נתניהו שמונה שריונים ברשימה לכנסת, שבעה מהם ב-30 המקומות הראשונים, ולבטל כליל את הפריימריז אם לא ניתן יהיה לקיימם בשל "מצב מלחמה" אפשרי. בכך, לפי הדיווחים, נכנעה הוועדה למאמציו של נתניהו בחודשים האחרונים להשיג שליטה חסרת תקדים על רשימת המפלגה.

על פי התוכנית, השריונים לא ידרשו אישור נוסף של מרכז המפלגה, המונה 4,500 חברים, שהיה אמור להצביע על הנושא ביום חמישי.

הוועדה גם הסמיכה את נתניהו לכנס ועדה מסדרת בת חמישה חברים, המורכבת מראשי רשויות מטעם הליכוד, כדי לקבוע את רשימת המפלגה – אם הגבלות התקהלות או תנאים ביטחוניים אחרים ימנעו את קיום הפריימריז.

בדברים שנשא בפני חברי הוועדה, נתניהו טען כי הוא עדיין "בעד פריימריז", אך הוסיף כי "יש אפשרות שנמצא את עצמנו במצב ביטחוני חריג שיקשה על קיום אירועי בחירות".

"זה יכול ליפול על יום ההצבעה או לפניו, וזה יקשה על ההצבעה", טען.

ההחלטה מעניקה לנתניהו גם את מכסת השריונים המוגדלת שדרש, וגם תוכנית מגירה להחלפת הפריימריז בוועדה מסדרת. זאת לאחר שאיים בעבר לבטל לחלוטין את הבחירות הפנימיות אם דרישותיו לא ייענו, ולמרות התנגדות קודמת מצד חברי כנסת בליכוד וראשי רשויות, שהתנגדו לשני המהלכים.

האישור מגיע ימים ספורים לאחר שבית המשפט עצר זמנית הצבעה קודמת על חוקת הפריימריז המוצעת, בעקבות עתירה של הפורום החברתי בליכוד, שטען לפגמים פרוצדורליים ואנטי-דמוקרטיים. במסגרת ההסכם, הפריימריז של המפלגה צפויים להידחות ל-17 באוגוסט.

חברת הכנסת מטעם תקווה חדשה וסגנית שר החוץ לשעבר שרן השכל עתרה לבית המשפט העליון בדרישה להורות לליכוד בראשות בנימין נתניהו ולתקווה חדשה בראשות שר החוץ גדעון סער להשלים באופן רשמי את המיזוג ביניהן. השכל טוענת כי המפלגות הותירו בכוונה את התהליך לא גמור כדי למנוע ממנה להתפצל לסיעת יחיד ולקחת עימה את מימון המפלגות המגיע לה.

השכל, שנכנסה לכנסת מטעם מפלגתו של סער, התנגדה למיזוגה עם הליכוד במרץ 2025 וסירבה להתמודד ברשימה המשותפת.

לטענתה, מאז מתפקדות שתי המפלגות כ"ישות פוליטית אחת", כאשר סער הבטיח לעצמו שריון ברשימת הליכוד וחברי סיעתו מתמודדים בפריימריז של המפלגה. עם זאת, היא מציינת כי המפלגות "נמנעו במכוון" מהגשת המיזוג לאישור רשמי של ועדת הכנסת, כדי למנוע ממנה לעזוב עם התקציב הצמוד לכיסאה.

על פי החוק, חבר כנסת שמתנגד למיזוג מפלגתו עם סיעה אחרת רשאי להתפצל לסיעת יחיד ולשמור על החלק היחסי במימון המפלגות הממלכתי הצמוד אליו.

העתירה הוגשה לאחר התפטרותה של השכל בשבוע שעבר מתפקידה בממשלה, בעקבות אישור החוק האוסר על מעצר עריקים חרדים. מאז היא הודיעה על הקמת מפלגתה החדשה "ישראל תחילה", לאחר חודשים של הערכות כי תקים מפלגת פורשים חדשה מהליכוד בהנהגת חבר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין והשר לשעבר גלעד ארדן.

אירוע זה מסמן הסלמה נוספת בקרע הפומבי, ההולך ומעמיק, בין השכל לסער. המתיחות הגיעה לשיאה לאחר פרסום מכתב ההתפטרות שכתבה בכתב ידה וזכה לתהודה נרחבת, שבו האשימה את שר החוץ בבגידה וכתבה כי "שיקרת לי. שיקרת לעם ישראל".

הכנסת החלה לדון ברפורמת התקשורת המקיפה שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי, הצפויה לעבור בהמשך היום במסגרת בליץ החקיקה של הקואליציה, לפני פיזור הכנסת מחר לקראת הבחירות ב־27 באוקטובר.

הצעת החוק צפויה להרחיב במידה ניכרת את שליטת הממשלה בשוק השידורים והחדשות בישראל באמצעות שינוי מבנה הפיקוח על כלי התקשורת. היא כוללת גם סעיפים שלטענת המבקרים נועדו לפגוע בערוצים 12 ו־13, שהממשלה מרבה להאשים בהטיה, ובה בעת להיטיב עם ערוץ 14 המזוהה עמה.

חבר הכנסת שמחה רוטמן חוגג עם שרים וחברי כנסת לאחר אישור הצעת החוק לפיצול סמכויותיו ותפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה בין שני בעלי תפקידים נפרדים, במליאת הכנסת בירושלים. 15 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הנוסח הנוכחי גובש לאחר שינויים חוזרים בעקבות התנגדות מצד שותפות בקואליציה. הצעות קודמות כללו יישומון סטרימינג ממשלתי שיאפשר לציבור לצפות בחינם בערוצי טלוויזיה ובשידורי ספורט, אך הסעיף הוסר בעקבות התנגדות ש"ס ויהדות התורה, שטענו כי השירות יפעל בשבת.

החוק כולל גם הוראות חדשות שלפי דיווחים דרש חבר הכנסת אבי מעוז מנעם, המגבילות את ספקיות הכבלים והלוויין בשידור תכנים הכוללים אלימות, מיניות או המרת דת.

החקיקה עוררה ביקורת חריפה מצד הייעוץ המשפטי המקצועי של הכנסת, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה וחברי האופוזיציה. לטענתם, היא תפגע בחופש העיתונות, תאפשר התערבות פוליטית בתקשורת ומקודמת בהליך חפוז העוקף שוב ושוב את סדרי החקיקה המקובלים.

ח"כ שמחה רוטמן חוגג עם שר המשפטים יריב לוין לאחר אישור הצעת החוק לפיצול סמכויותיו ותפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה בין שני בעלי תפקידים נפרדים, במליאת הכנסת בירושלים. 15 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מבקרי החוק מאשימים את הקואליציה בהתעלמות מחוות דעת משפטיות, בהכנסת שינויים מהותיים וסעיפים חדשים ברגע האחרון ובמתן שעות ספורות בלבד לחברי הכנסת לעיין בנוסחים המתוקנים לפני ההצבעה.

החוק הוא אחד משורת צעדים שנויים במחלוקת שהקואליציה מבקשת להעביר לפני פיזור הכנסת, לאחר שהבטיחה את תמיכת שותפותיה החרדיות בתמורה להעברת חוקים שדרשו, ובהם חוק יסוד הקובע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד של המדינה והוראת שעה המקפיאה את מעצרם של חרדים שלא התגייסו.

הכנסת אישרה ברוב של 52 תומכים מול 43 מתנגדים חוק המרחיב את ההפרדה המגדרית במוסדות להשכלה גבוהה, ומאפשר לאוניברסיטאות ולמכללות להציע תוכניות נפרדות לגברים ולנשים לתואר שני ולדוקטורט, בכפוף לאישור המועצה להשכלה גבוהה.

אחרי מאבק שניהלנו כמעט שנתיים עבר הלילה חוק הטאליבן של הפרדה מגדרית באקדמיה לתארים מתקדמים.
החוק הזה לא יקרה כי הוא גם פוגע בשוויון, ונפרד אינו שווה, וגם הוא בלתי ישים במוסדות האקדמיים.
זה החוק היחיד שעוצמה יהודית העבירה ב"ניקוי שולחן" של הכנסת, זה האג'נדה של מפלגת הטאליבן הזו.

— מירב בן ארי????Merav Ben Ari (@Meravbenari) July 16, 2026

החוק מרחיב את ההסדר שאושר בפסק דין של בג"ץ מ־2021, שבו הוכשרה מדיניות המועצה להשכלה גבוהה שהתירה תוכניות מוגבלות וממוקדות לתואר ראשון בהפרדה מגדרית, במטרה לשלב חרדים באקדמיה ובהמשך בשוק העבודה.

בית המשפט הדגיש אז כי ההסדר נועד במיוחד לציבור החרדי וקבע מגבלות, ובהן צמצום ההפרדה לכיתות הלימוד במוסדות מעורבים ואיסור להפלות מרצות.

השר יצחק גולדקנופף לצד חברי הכנסת מיהדות התורה. 15 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

החקיקה החדשה מרחיבה את המסגרת לתוכניות לתואר שני ולדוקטורט ומאפשרת להציע אותן לכלל הסטודנטים, ולא רק לחרדים. הסתייגות שהגיש חבר הכנסת יוסי טייב מש"ס, שנועדה להרחיב את ההפרדה גם לאזורים נוספים בקמפוסים, נדחתה.

תומכי החוק טוענים כי הוא ירחיב את אפשרויות ההשכלה לנשים דתיות. יוזמת החוק, חברת הכנסת לימור סון הר־מלך מעוצמה יהודית, אמרה כי החוק "יקדם נשים ממגזרים שלא קיבלו את ההזדמנויות המגיעות להן". יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת צבי סוכות מהציונות הדתית, אמר כי הוא "ירחיב את חופש הבחירה".

חברת הכנסת לימון סון הר מלך נואמת במליאה. 15 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

חברי כנסת מהאופוזיציה ונציגי האקדמיה, שפעלו נמרצות נגד החוק, טוענים כי הוא מרחיב שלא לצורך את ההפרדה המגדרית מעבר להסדרים הקיימים, מעניק עדיפות לזכויות דתיות על פני זכויותיהן של סטודנטיות ומרצות לשוויון, לכבוד ולחופש תנועה, ופוגע בחופש האקדמי ובאיכות ההוראה והמחקר.