יושב ראש הדמוקרטים יאיר גולן אמר כי הוא תומך בהקמת ממשלה עם רע"ם בראשות מנסור עבאס, ועורר ביקורת חריפה הן מצד הקואליציה והן מצד שותפו האפשרי, יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן.

"שותפות יהודית־ערבית בממשלה היא דבר חיובי", אמר גולן לחדשות 12. "זה לחלוטין העתיד שלנו. הם מייצגים 21% מאזרחי מדינת ישראל".

גולן הודה כי שותפיו ל"גוש השינוי" – ליברמן, יושב ראש ביחד נפתלי בנט ויושב ראש ישר! גדי איזנקוט – לא הסכימו להקים ממשלה עם רע"ם, ואמר כי "ימשיך לנסות לשכנע" אותם, תוך שהציע כי עמדותיהם עשויות להשתנות לאחר הבחירות.

"מה שאנשים עושים לפני בחירות… כל אחד צריך להביא את המצביעים שלו", אמר גולן, וטען כי לאחר הבחירות הם יעמדו בפני "דילמה פשוטה מאוד" בנוגע להקמת ממשלה חלופית.

יו"ר רע"ם מנסור עבאס מקיים מסיבת עיתונאים משותפת עם חבר המפלגה החדש יואב סגלוביץ בנצרת. 31 באוגוסט 2026 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

ליברמן דחה את האפשרות ואמר: "לא תהיה קואליציה עם המפלגות הערביות". הוא האשים את גולן בניסיון להשיב לעצמו תמיכה בציבור הערבי לאחר שהדמוקרטים תמכו בפסילת יושב ראש בל"ד סאמי אבו שחאדה.

הליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי דברי גולן מוכיחים שהאופוזיציה מתכוונת להקים "ממשלת שמאל עם המפלגות הערביות". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' האשים את גולן בכך שהוא "אומר בקול את מה ששותפיו איזנקוט וליברמן מנסים בכל דרך להסתיר".

המחלוקת מדגישה מכשול מרכזי שעומד בפני האופוזיציה לקראת הבחירות ב־27 באוקטובר, כאשר לפי הסקרים הנוכחיים אין לאופוזיציה הציונית דרך להגיע לרוב של 61 מנדטים ללא רע"ם, אף שכמה מראשיה שללו ישיבה עם המפלגה.

ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, מגיע לאירוע מפלגתי לקראת הבחירות בתל אביב. 6 בספטמבר 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

בג"ץ החל לדון בפסילת מפלגות ומועמדים ערבים מהבחירות ב־27 באוקטובר, בעוד מפגינים מתכנסים מחוץ לבית המשפט העליון.

הרכב מורחב של תשעה שופטים צפוי לדון בהחלטות ועדת הבחירות המרכזית מהשבוע שעבר לפסול את יושב ראש בל"ד סמי אבו שחאדה ואת חבר הכנסת עופר כסיף מחד"ש, וכן את רע"ם בראשות מנסור עבאס ואת הרשימה המשותפת – גוש המורכב מבל"ד, חד"ש ותע"ל.

דיון בבית המשפט העליון בירושלים על החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את רע"ם, סאמי אבו שחאדה, ח"כ עופר כסיף והרשימה המשותפת מהתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת. 1 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בית המשפט פתח בדיון בעניינו של אבו שחאדה, ולאחר מכן ידון בעניינם של כסיף, הרשימה המשותפת ורע"ם בהמשך היום.

מחוץ לבית המשפט מפגינים מוחים נגד הפסילות, וכסיף אמר לקהל לפני הדיונים כי הם "יביאו צדק, שלום ועתיד משגשג לכל ילדינו – פלסטינים וישראלים, יהודים וערבים".

"נביס את הפשיזם, והוא יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה", הוסיף.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמפלגתו עוצמה יהודית עתרה לפסילת אבו שחאדה, הגיע לבית המשפט כשהוא לבוש בגלימת עורך דין, לצד מספר 2 במפלגה, טלי גוטליב. השניים, עורכי דין במקצועם, הגיעו לייצג את המפלגה בדיונים.

דיון בבית המשפט העליון בירושלים בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את רע"ם, סאמי אבו שחאדה, ח"כ עופר כסיף והרשימה המשותפת מהתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת. 1 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"סמי אבו שחאדה לא יכול להיות חבר כנסת. תומך טרור מקומו בכלא, לא בכנסת", אמר בן גביר, וטען כי מנהיג בל"ד "תמך" במתקפת חמאס בהובלת 7 באוקטובר 2023.

מרבית החלטות הפסילה צפויות להתבטל, למעט זו של אבו שחאדה, שרק פסילתו זכתה לתמיכת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, בעקבות מאמר שפרסם יום לאחר המתקפה, שלדבריה הביע תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל. גם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ושופט בית המשפט העליון נעם סולברג, וכן מפלגות ברחבי האופוזיציה הציונית, תמכו בפסילתו.

אבו שחאדה מכחיש כי תמך באלימות או בטרור, וטוען כי המאמר אינו מהווה עילה לפסילתו.

ראשי האופוזיציה משבחים את הנוסעים הישראלים שלפי הדיווחים התערבו בתקרית שאירעה הבוקר על סיפון טיסת פליי דובאי בדרכה לתל אביב, ובמקביל מאשימים את הממשלה ותומכיה בניסיון לנצל את האירוע להון פוליטי.

יו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן שיבח את הנוסעים ואומר כי "התושייה ואומץ הלב יוצאי הדופן" שלהם מנעו אסון כבד, אך במקביל מביע "בוז עמוק לניסיונות המבישים של ממשלת 'חמאס הוא נכס' לעשות פוליטיקה זולה על גב הגבורה הזו".

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן שיבח אף הוא את הנוסעים על שהשתלטו על המצב תחת "לחץ עצום וסכנה מיידית", והאשים את תומכי הממשלה ופעיליה בניסיון להפוך את התקרית ל"הון פוליטי".

"בזמן שאנשים נלחמו על חייהם, הם חיפשו דרך לייצר ספין", אמר, והוסיף כי "שום דבר כבר לא מפתיע כשמדובר בממשלת גולדקנופף, דרעי וביבי".

"איפה עוד בעולם יש עם שאזרחיו משתלטים בקור רוח על תוקף חמוש בגובה אלפי מטרים באוויר בזמן שהמטוס צולל, ומצילים את חייהם של 180 איש?", אומר יו"ר מפלגת ביחד נפתלי בנט, ומוסיף כי "אנחנו מחכים לכם בבית".

תומכי הממשלה קשרו בין התקרית לבין אזהרתו של בנימין נתניהו אתמול מפני איומים ביטחוניים בלתי מוגדרים, אזהרה שאותה דחה באותו זמן יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד כניסיון לגרוף נקודות פוליטיות. לפיד ציין מאז כי שום דבר שדומה לתקרית שאירעה הבוקר לא הופיע בהערכת המצב הביטחונית שקיבל.

לפי דיווחים שפורסמו בתקשורת, שרת התחבורה מירי רגב דורשת להשעות את כל טיסות "פליי דובאי" ארצה בעקבות ההתרחשות הבוקר בטיסה מדובאי לנמל התעופה בן־גוריון.

לפי הפרסומים, רגב ביקשה גם מרשות התעופה האזרחית לבדוק אם איחוד האמירויות הפרה את הסכם התעופה שלה עם ישראל, הקובע שרק טייסים המחזיקים בדרכונים של מדינות המקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל רשאים לנחות בארץ.

לפי דיווחים שלא אושרו, טייס המשנה בטיסה, שלפי חלק מהדיווחים הוא אזרח עומאן, דקר את הקברניט וניסה לרסק את המטוס, לפני שנוסעים השתלטו עליו.

לישראל אין יחסים דיפלומטיים עם עומאן.

מפלגת הדמוקרטים עתרה לבג"ץ בדרישה שיורה לשירות הביטחון הכללי להעניק אבטחה ליושב ראש המפלגה יאיר גולן, בטענה שישנם עשרות איומים קונקרטיים על חייו, פחות מחודש לפני הבחירות.

"הכתובת מרוחה על הקיר בדם, מאיימים לתלות אותו בכיכר העיר", נכתב. "לא נמתין בחיבוק ידיים עד שיתרחש פה הרצח הפוליטי הבא. הגשנו עתירה בהולה לבג"ץ בדרישה שיתערב מייד כדי למנוע את הניסיון לפגוע בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה שלנו ולחייב את המדינה להצמיד ליאיר גולן אבטחה ליושב ראש הדמוקרטים".

העתירה, שהוגשה נגד ראש השירות דוד זיני ונגד הממשלה, מציינת כי אף שהמשטרה העריכה את רמת האיום על גולן כ־4 מתוך 6 – אותה רמה שנקבעה ליושב ראש ישר! גדי איזנקוט – אבטחה אושרה רק לאיזנקוט.

בין האיומים שצורפו לעתירה נכתב: "יאיר גולן, מעניין איזה דם יש לו בוורידים… צריך לעמוד למשפט ואחרי זה כדור בראש"; "אתה בדרך נוציא לך את העיניים אתה והמשפחה שלך תמחקו… הדין שלך זה תליה"; "אמן שיאיר גולן ימות בייסורים קשים אני מחלק דברי מתיקה באותו יום"; ו"אדם כזה אסור שיהיה בפוליטיקה, רק חבל תלייה".

"מועמד שאינו יכול להופיע בציבור ללא סיכון לחייו מוגבל בניהול מערכת הבחירות שלו, לעומת מתמודדים שאינם נתונים לאיום דומה. פגיעה במועמד בשל עמדותיו הפוליטיות, בתקופת בחירות, היא פגיעה בהליך הבחירות עצמו", נכתב בעתירה.

הדמוקרטים דורשים זה חודשים להעניק אבטחה לגולן, ובשבוע שעבר הזהירו כי יעתרו לבית המשפט אם לא תאושר לו אבטחה עד 27 בספטמבר. המפלגה האשימה את הוועדה המייעצת לאבטחת אישים, שנדרשת לאשר את הבקשה, בסחבת ובשיקולים פוליטיים.

לא גולן ולא איזנקוט מכהנים כיום כחברי כנסת, ולכן איש מהם לא מקבל באופן אוטומטי את האבטחה הניתנת לנבחרי ציבור.

ועדת הבחירות המרכזית הצביעה ברוב של 30 מול ארבעה בעד פסילת יו"ר בל"ד והמועמד השלישי ברשימה המשותפת, סמי אבו שחאדה, מהתמודדות בבחירות ב־27 באוקטובר. בפסילה תמכו כל מפלגות האופוזיציה, וכן יו"ר הוועדה, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג.

הוועדה קיבלה את שתי העילות שהוצגו בעתירה: תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל, ושלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

סולברג השתתף בהצבעה – לראשונה זה עשרות שנים שיו"ר ועדת הבחירות עושה זאת – ואמר כי אבו שחאדה לא השיב באופן מספק לטענות שלפיהן הביע תמיכה במאבק המזוין של חמאס נגד ישראל במאמר שפרסם יום לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023.

כל מפלגות האופוזיציה, ובהן ישר! של גדי איזנקוט, ביחד של נפתלי בנט, הדמוקרטים של יאיר גולן, כחול לבן של בני גנץ וישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, תמכו לבסוף בעתירה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן קראו אתמול לוועדה "לשקול ברצינות" את פסילתו של אבו שחאדה. החלטת הפסילה טעונה אישור של בית המשפט העליון לפני שתיכנס לתוקף.

העתירה, שהגישה עוצמה יהודית בראשות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, התמקדה במאמר בערבית שפרסם אבו שחאדה ב־8 באוקטובר 2023, שבו תיאר את מתקפת חמאס כ"אירוע היסטורי חשוב מבחינה צבאית, מדינית ואסטרטגית", וכתב כי אחרים יכולים ללמוד מהצלחתה של עזה להפתיע את ישראל.

אבו שחאדה, שמכחיש כי תמך במתקפה או באלימות פוליטית, טען כי פסילתו היא ניסיון "להשתיק" אותו ואת קולה הפוליטי של החברה הערבית. "מעולם לא קראתי לאלימות או לטרור. אני מתנגד למאבק מזוין", אמר.

שחאדה השתתף בדיון מרחוק דרך מצלמה. 

יו"ר מפלגת בל"ד סאמי אבו שחאדה גינה את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ואת מנהיגי האופוזיציה שתומכים במאמץ לפסול אותו מהתמודדות בבחירות שייערכו ב-27 באוקטובר, בגין טענות כי הביע תמיכה בטרור בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.

"אף אדם שהורשע בהסתה לטרור, וכן שום גזען אחר, לא ירתיעו אותי מהדרך שאני מוביל למען מציאות טובה יותר", אומר אבו שחאדה. בדבריו התייחס לבן גביר, שמפלגתו עוצמה יהודית הגישה את העתירה, ואשר הורשע בעצמו בשנת 2007 בהסתה לגזענות ובתמיכה בארגון טרור.

"למרבה הצער, כמה ממנהיגי 'האופוזיציה' החליטו לשתף פעולה עם הניסיון הפסול להשתיק את הקול הערבי בקלפי", ממשיך אבו שחאדה. זאת לאחר שיו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט ומפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ הודיעו על תמיכתם בפסילתו.

"הניסיון להיות חיקוי חיוור של הימין לא עזר לכם בעבר, והוא לא יעזור לכם גם עכשיו", הוא מוסיף. "מי שמתיימר להילחם למען הדמוקרטיה אינו יכול לתמוך בפסילת קולו של המיעוט הערבי".

העתירה לפסילתו של אבו שחאדה מתמקדת במאמר שפרסם למחרת אירועי ה-7 באוקטובר, ובו תיאר את מתקפת חמאס כ"אירוע היסטורי חשוב מבחינה צבאית, מדינית ואסטרטגית".

מאז פרסום המאמר הכחיש אבו שחאדה כי הוא תומך במתקפה או באלימות פוליטית, וטען כי לא היה מפרסם את הדברים לו היה מודע בזמן אמת להיקף מעשי הזוועה.

מפלגת כחול לבן, שבחודשים האחרונים אינה עוברת את אחוז החסימה בסקרים ולא פסלה על הסף ישיבה נוספת בממשלה בראשות בנימין נתניהו, הודיעה כי תתמוך בעתירה נפרדת לפסילת מפלגת בל"ד בראשות סמי אבו שחאדה.

המפלגה תתמוך גם ביוזמת הליכוד לפסול את ח"כ עופר כסיף מחד"ש, בטענה ל"תמיכה בפעילות טרור והתנגדות למדינת ישראל כמדינה יהודית".

העתירה נגד אבו שחאדה מתמקדת במאמר בשפה הערבית שפרסם ב-8 באוקטובר 2023, שבו תיאר את מתקפת חמאס יום קודם לכן כ"אירוע היסטורי חשוב מבחינה צבאית, מדינית ואסטרטגית".

באותו מאמר כתב אבו שחאדה כי גורמים נוספים יכולים ללמוד מהצלחתה של עזה להפתיע את ישראל.

יו"ר בל"ד הכחיש מאז כי תמך במתקפת חמאס או באלימות פוליטית, וטען כי לא היה מפרסם את הדברים לו ידע באותה עת את ממדי הזוועות.

ראשי מפלגות האופוזיציה ייפגשו במוצאי שבת כדי לתאם את צעדיהם לקראת הבחירות ב-27 באוקטובר. המפגש ייערך ללא יו"ר רע"ם מנסור עבאס, על אף שמפלגתו עשויה להתברר כמכרעת לסיכוייהם להקים ממשלה.

המפגש יתקיים במוצאי השבת הקרובה בביתו של ראש האופוזיציה יאיר לפיד וישתתפו בה יו"ר ביחד נפתלי בנט, יו"ר ישר גדי איזנקוט, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו"ר הדמוקרטים יאיר גולן. 

באחרונה זוכות ארבע מפלגות האופוזיציה ליתרון קל בסקרים על פני גוש הקואליציה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם כ-55 מנדטים לעומת 51 לקואליציה. עם זאת, הן עדיין רחוקות מ-61 המנדטים הדרושים לרוב בכנסת, ללא תמיכת רע"ם או מפלגה אחרת מחוץ לגוש.

האפשרות שתקום ממשלת אופוזיציה שתישען על רע"ם הפכה למוטיב מרכזי בקמפיין הבחירות של הקואליציה. נתניהו ושותפיו מאשימים את איזנקוט ושאר ראשי האופוזיציה בכוונתם להקים ממשלת שמאל התלויה במפלגות ערביות. במקביל, בליכוד פועלים בניסיון לפסול את רע"ם מהתמודדות בבחירות בחודש הבא.

נתניהו עצמו חיזר אחרי עבאס כשניסה להקים ממשלה לאחר הבחירות ב-2021, בטרם בחר עבאס להצטרף לבסוף לקואליציה קצרת הימים של בנט ולפיד.

ועדת הבחירות המרכזית תתכנס ביום רביעי ליום הראשון מתוך יומיים של דיונים בעתירות לפסילת מפלגות ומועמדים מהתמודדות בבחירות ב־27 באוקטובר. רוב הבקשות הוגשו בידי מפלגות ימין נגד מפלגות ומועמדים ערבים.

עם זאת, פסילות שיאושרו בוועדה אינן צפויות לעמוד בביקורת של בית המשפט העליון, לנוכח הרף הגבוה שקבע בית המשפט לאורך השנים לפסילת מועמדים ורשימות.

שלוש עתירות נפרדות מבקשות לפסול את רע"ם האסלאמית בראשות מנסור עבאס. העתירות הוגשו בידי הליכוד, מפלגתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עוצמה יהודית של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וארגון פורום בוחרים בחיים, המייצג נפגעי טרור.

ח״כ עופר כסיף ממפלגת חד״ש

הליכוד מבקש גם לפסול את ח"כ עופר כסיף מחד"ש ואת הרשימה המשותפת, המאגדת את חד"ש, תע"ל ובל"ד, שרוב מצביעיהן ערבים. עוצמה יהודית מבקשת לפסול את יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה, ומפלגת אורות השחר הקטנה הגישה עתירה נפרדת נגד בל"ד. העותרים מאשימים את המפלגות בתמיכה בארגוני טרור ובשלילת ישראל כמדינה יהודית.

העתירות מוגשות בשעה שלפי הסקרים הנוכחיים, לגוש נתניהו אין מסלול ברור לרוב של 61 מנדטים, בעוד שרע"ם עשויה לספק לגוש המתנגד לנתניהו את המושבים הדרושים להשגת רוב. הליכוד הפך את האפשרות שיריביו יסתמכו על רע"ם לסוגיה מרכזית במערכת הבחירות, ובמקביל מבקש למנוע מהמפלגה להתמודד.

השר לביטחון לאומי ויו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, מגיע יחד עם חברי מפלגתו להגשת רשימת עוצמה יהודית לוועדת הבחירות המרכזית בכנסת בירושלים, לקראת הבחירות הכלליות. 7 בספטמבר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בנפרד, הדמוקרטים בראשות יאיר גולן ומכון זולת לשוויון וזכויות אדם מבקשים לפסול את עוצמה יהודית, בטענה כי מפלגת הימין הקיצוני מסיתה לגזענות ופוגעת באופייה הדמוקרטי של ישראל. עוצמה יהודית מצידה מבקשת לפסול את הדמוקרטים, ואילו זולת מבקש לפסול גם את הרשימה המשותפת של הציונות הדתית בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וזהות בראשות משה פייגלין.