המגעים בין מפלגת המילואימניקים של יועז הנדל לבין ברית פוליטית מתגבשת בהובלת יושב ראש כחול לבן בני גנץ והמצטרף החדש לפוליטיקה דדי שמחי קרסו בשל מחלוקות סביב הצטרפות לקואליציה עתידית עם המפלגות החרדיות, כך לפי דיווחים.

הנדל מנהל כעת מגעים מתקדמים עם חבר הכנסת לשעבר חילי טרופר, שעזב את כחול לבן בחודש מאי, וכן עם חבר הכנסת הבכיר יולי אדלשטיין, שפרש אתמול מהליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי דיווחים, אדלשטיין מקים מפלגת ימין חדשה שפורשת מהליכוד, יחד עם שר הליכוד לשעבר ושגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן וסגנית שר החוץ הנוכחית שרן השכל.

דובר מטעם המילואימניקים אמר לזמן ישראל כי אין עדכון בנוגע לתוכניות המפלגה, וציין כי בשבועות האחרונים היא קיימה "סדרת פגישות עם גורמים שונים", בזמן שהנדל, מפקד גדוד במילואים, עדיין בשירות פעיל. לדבריו, "לא תתקבל החלטה עד שישוב".

הנדל, שהקים בשנה שעברה את מפלגת המילואימניקים במטרה לקדם חוק גיוס לכולם, שלל שוב ושוב הצטרפות לקואליציה עם המפלגות החרדיות, הפועלות לשמר את הפטורים מגיוס לגברים חרדים.

דדי שמחי בוועידה של "ישראל היום" בירושלים, 1 בדצמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שמחי, לעומת זאת, מוכן להצטרף לממשלה עם המפלגות החרדיות, ואמר כי מטרתו המרכזית היא הקמת "ממשלה ציונית רחבה" ומניעת בחירות נוספות.

גנץ השתמש ברטוריקה דומה, ודחה אפשרות לקואליציה שתישען על תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות, אך לא שלל במפורש ישיבה עם המפלגות החרדיות.

מאחר שגם כחול לבן וגם המילואימניקים אינם עוברים זה חודשים את אחוז החסימה, העומד על 3.25%, רשימה משותפת של גנץ, שמחי והנדל חזויה הייתה לזכות בשבעה מנדטים, ולאפשר לשתי המפלגות להיכנס לכנסת בבטחה.

מליאת הכנסת אישרה ברוב של 63 תומכים מול 53 מתנגדים את קידומו לקריאה ראשונה של חוק יסוד שנוי במחלוקת, המגדיר את לימוד התורה כערך יסוד של מדינת ישראל. ההצבעה התקיימה לאחר דיון סוער וממושך במליאה.

ארבעה חברי כנסת מהקואליציה הצביעו נגד החוק, כפי שעשו גם בקריאה הטרומית בחודש יוני: חברי הכנסת מהליכוד דן אילוז ויולי אדלשטיין, סגנית שר החוץ שרן השכל וחבר הכנסת משה סולומון מהציונות הדתית.

ארבעת המחוקקים מתנגדים מזה זמן רב לניסיונות לשמר את הפטור הגורף מגיוס לתלמידי ישיבות. אדלשטיין אף הודח לאחרונה מתפקידו כיושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת והוחלף בידי חבר הכנסת בועז ביסמוט, בשל סירובו לקדם את חקיקת הפטור מגיוס.

מטרת החקיקה היא להגן על משתמטים מגיוס מפני סנקציות והעמדה לדין. בהיעדר חוקה, לחוקי היסוד בישראל יש את המעמד המשפטי הגבוה ביותר במדינה.

הצעת חוק היסוד תשוב כעת לדיונים נוספים בוועדת הכנסת. לאחר מכן היא תעלה להצבעה במליאה בשתי קריאות נוספות, בטרם תאושר סופית ותיכנס לספר החוקים.

בקואליציה שואפים להעביר את החוק לפני שהכנסת תפוזר בשבועות הקרובים. פיזור זה מחויב על פי חוק ויימשך 90 ימים לקראת הבחירות, שחייבות להתקיים עד 27 באוקטובר.

הצעת החוק היא חלק ממאמץ חקיקתי רחב יותר של המפלגות החרדיות, שנועד לשמר את הפטור ההמוני של תלמידי הישיבות משירות צבאי. המטרה היא להשיג זאת באמצעות העלאת מעמדו של לימוד התורה, לצד קידום חוק מקביל שיגן על משתמטים מפני אכיפה פלילית.

ההצבעה נערכה לאחר שמוקדם יותר היום משכה הקואליציה את החוק מסדר היום של הכנסת ללא כל הסבר, והחזירה אותו כעבור מספר שעות. המהלך התרחש בצל התנגדות פנימית של הרגע האחרון מצד מחוקקים בליכוד ובציונות הדתית, שעוררה ספקות באשר ליכולתה של הקואליציה לגייס את הרוב הדרוש לקידום החקיקה.

החקיקה קודמה השבוע במהירות בוועדת הכנסת במהלך שלושה דיוני מרתון, חרף התנגדות חריפה מצד הייעוץ המשפטי לכנסת ומשרד היועצת המשפטית לממשלה.

הגורמים המשפטיים טענו כי החוק מעלה שאלות חוקתיות שטרם נפתרו. בנוסף, הם מתחו ביקורת על הליך החקיקה המואץ ועל ההחלטה להכין את חוק היסוד בוועדת הכנסת – במקום בוועדת החוקה, חוק ומשפט כמקובל.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית, ברוב של 50 תומכים מול 36 מתנגדים, הצעת חוק המחמירה את ההגבלות על שימוש ברמקולים במסגדים.

בעוד שתומכי החוק מתארים אותו כמאמץ לבלום "רעש בלתי סביר", חברי אופוזיציה טוענים כי הוא מכוון באופן לא הוגן נגד המיעוט המוסלמי בישראל.

על פי הצעת החוק, שיזם חבר הכנסת צביקה פוגל ממפלגת עוצמה יהודית, מסגדים יידרשו לקבל היתרים להפעלת מערכות כריזה. החוק יסמיך את המשטרה להיכנס למתחמים כדי להפסיק הפרות ולהטיל קנסות מנהליים.

המואזינים משתמשים ברמקולים במסגדים כדי לקרוא לתפילה חמש פעמים ביום, כולל תפילת השחר המוקדמת.

"זהו אינו עניין פוליטי", אמר פוגל במליאה. "כשם שהחוק נאכף נגד אולמות אירועים, עסקים פרטיים, מפעלים ובתי תפילה מכל סוג, כך עליו להיאכף בשוויוניות גם כאן".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בירך על הצעת החוק, שצריכה לעבור עוד שלוש קריאות לפני שתיכנס לספר החוקים. בן גביר הכריז כי "המשילות מתחילה ברעש", וטען כי גם תושבי היישובים הערביים סובלים מהקריאות המושמעות ברמקולים.

מנגד, חברי כנסת ערבים טענו כי בן גביר מעדיף לקדם את מה שהם מתארים כרדיפה של מיעוט דתי, במקום לטפל בפשיעה האלימה הגואה בחברה הערבית, לאחר ששלושה בני אדם נרצחו היום באירועים נפרדים.

"שלושה נרצחים בשעה… עוד יום תחת ממשלת הדמים הזו", אמר יו"ר מפלגת חד"ש–תע"ל איימן עודה. עודה האשים את השר, שאותו כינה "כהניסט ועבריין מורשע", בהפקרת ביטחון הציבור.

ההצבעה התקיימה לאחר שמפלגת ש"ס הודיעה כי תתמוך בחקיקה. זאת, למרות דיווחים מוקדמים שלפיהם תכננה להתנגד לה, כחלק מהבנה בין המפלגות החרדיות לסיעות הערביות.

לפי אותן הבנות, חברי הכנסת הערבים היו אמורים להימנע היום בהצבעה על חוק היסוד השנוי במחלוקת של הקואליציה, המעגן את לימוד התורה כערך לאומי.

הצעת חוק יסוד המכירה בלימוד תורה כערך יסוד של מדינת ישראל הוחזרה לסדר היום של הכנסת. מוקדם יותר היום היא הוסרה ממנו ללא הסבר, וכעת מתחדשת הכוונה להעלותה להצבעה בקריאה ראשונה במליאה.

המפלגות החרדיות מקדמות את הצעת החוק כחלק מהמאמץ הרחב שלהן לשמר את הפטור הגורף משירות צבאי לתלמידי ישיבות.

ההצעה נעלמה לזמן קצר מסדר היום בצל הערכות כי לקואליציה אין תמיכה מספקת כדי לקדמה. זאת על רקע התנגדות פנימית, בין היתר מצד חברי כנסת בליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובמפלגת הציונות הדתית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

הצעת חוק יסוד המכריזה על לימוד תורה כערך יסוד של מדינת ישראל, שנתפסת במידה רבה כחלק ממאמץ המפלגות החרדיות לשמר פטורים נרחבים משירות צבאי לתלמידי ישיבות, הוסרה ברגע האחרון מסדר יומה של הכנסת היום, לאחר שתוכננה לעלות לקריאה ראשונה במליאה.

לא נמסר הסבר להסרת הצעת החוק מסדר היום, אך המהלך בא על רקע התנגדות פנימית משמעותית בקואליציה, כולל מצד חברי כנסת בליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובמפלגת הציונות הדתית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הדבר מעלה את האפשרות שלקואליציה אין את הקולות הדרושים לקידום ההצעה.

הצעת החוק, שתצטרך לעבור עוד שתי הצבעות בכנסת לפני שתהפוך לחוק, קודמה השבוע במהירות בוועדת הכנסת בשלושה דיוני מרתון, חרף התנגדות חריפה מצד גורמי הייעוץ המשפטי, שטענו כי גם מהות החקיקה וגם הליך החקיקה פגומים באופן עמוק. הקואליציה ביקשה להעביר את ההצעה כחוק לפני שהכנסת צפויה להתפזר ולצאת לפגרת בחירות ב־17 ביולי.

היועצים המשפטיים של הכנסת ולשכת היועצת המשפטית לממשלה טענו כי החקיקה מעלה שאלות חוקתיות מהותיות שנותרו ללא מענה, ובהן מטרתה והשלכותיה המשפטיות, והזהירו כי אין לקדמה לפני שהסוגיות האלה יטופלו.

הם גם מתחו ביקורת על ההחלטה להכין חוק יסוד בוועדת הכנסת ולא בוועדת החוקה, חוק ומשפט, שבה חקיקה כזו נדונה בדרך כלל, ואמרו כי ההליך המואץ אינו ראוי. בהיעדר חוקה, חוקי היסוד בישראל הם בעלי המעמד המשפטי הגבוה ביותר במדינה.

ההצעה עוררה התנגדות חריפה, כשמבקריה טוענים כי מדובר בניסיון שקוף לעקוף את פסיקות בג"ץ המחייבות את גיוסם של תלמידי הישיבות החרדים, באמצעות עיגון חוקתי של לימוד התורה כדי להגן על משתמטים מגיוס מפני סנקציות והעמדה לדין.

תת-אלוף שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם באגף כוח האדם בצה"ל, מתח ביקורת חריפה על חקיקת הקואליציה שנועדה להקפיא זמנית את מעצרם והעמדתם לדין פלילי של משתמטים חרדים. דבריו סותרים באופן ישיר את טענת הממשלה כי האכיפה פוגעת במוטיבציה של החרדים להתגייס.

"הוראת השעה, כשלעצמה, לא תעזור לי", אמר טייב. הוא טען כי הצעד "אינו משיג את מטרתו וגם מסכן חלק מההישגים שכבר השגנו".

גורמים בממשלה, בהם יו"ר הוועדה בועז ביסמוט ומזכיר הממשלה יוסי פוקס, טענו כי המהלך נחוץ כדי להפיג את המתיחות מול הציבור החרדי. לשיטתם, מעצרים וצעדי אכיפה אחרים פוגעים במאמצי הגיוס.

הוועדה דנה כעת בהוראת שעה שתשהה ל-90 ימים מעצרים, חקירות וצעדי אכיפה נוספים נגד תלמידי ישיבות במשרה מלאה החייבים בגיוס.

בהופעתו בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אמר טייב לחברי הכנסת כי צעדי האכיפה, "לרבות מעצרים", הם "חלק מהיכולת שלנו ליישם את חוק שירות ביטחון". לדבריו, צעדים אלה תרמו לעלייה עקבית בשיעור הגיוס במגזר החרדי מאז פרוץ המלחמה.

על פי הנתונים שהציג טייב, מספר המתגייסים החרדים זינק מכ-1,800 בשנת 2024 להערכה של כ-3,500 בשנה החולפת. הוא ייחס את העלייה, בין היתר, למסלולי שירות מותאמים המאפשרים לחיילים חרדים "לשמור על אורח חיים חרדי", דוגמת חטיבת חשמונאים. עם זאת, הוא הדגיש כי גם צעדי האכיפה שיחקו תפקיד משמעותי במגמה.

בהסתמך על מחקר שערך צה"ל, ציין טייב כי כ-60% מהעצורים מתייצבים בסופו של דבר לשירות צבאי. במקביל, עצם האיום באכיפה גרם לרבים אחרים להסדיר את מעמדם מרצון בטרם יוטלו עליהם סנקציות.

"היקף ההשתמטות וחוסר שיתוף הפעולה הוא חסר תקדים", הזהיר טייב. לדבריו, "המספרים עולים בצורה דרמטית, ואנחנו בדרך להגיע ל-90 אלף משתמטים".

בצה"ל שבו והבהירו לאחרונה כי קיים צורך דחוף ב-12 אלף מתגייסים נוספים. במקביל, ההערכה היא כי ישנם כ-80 אלף צעירים חרדים בגילי 18 עד 24 שחייבים בגיוס – אך מעולם לא התייצבו לשירות.

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן סילק את המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון מהדיון על החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

קודם לכן הגביל רוטמן את היועמ"שים לשעבר שהגיעו לוועדה ל-5 דקות דיבור לכל אחד בלבד.

מהומה בועדת החוקה בדיון על פיצול תפקיד היועמ"שית: רוטמן הוציא את גיל לימון מהועדה pic.twitter.com/FEV6eqsj5K

— Bini Aschkenasy ביני אשכנזי (@BiniAshcknasy) June 30, 2026

הדיון עסק בשתי הצעות חוק שנויות במחלוקת שנועדו להחליש את כוחה של היועצת המשפטית לממשלה. ההרחקה התרחשה לאחר שלימון ניסה להתערב, בעוד שרוטמן מנע פעם אחר פעם ממשני היועמ"שית לדבר.

הצעות החוק צפויות לפצל את תפקיד היועמ"שית לשתי משרות, ולהקשות באופן משמעותי על הגשת כתבי אישום נגד בכירי ממשל, בהם ראש הממשלה. הקואליציה מבקשת להעביר את החקיקה לפני שהכנסת תצא לפגרת הקיץ, שצפויה להתחיל ביולי.

העימות פרץ לאחר שרוטמן טען כי אין צורך שכל חמשת משני היועמ"שית – שהגיעו להופעה משותפת ונדירה בוועדה – ידברו, מכיוון שכולם מייצגים עמדה משפטית זהה.

בזה אחר זה הוא השתיק וקטע את הפקידים הבכירים, בהם לימון. לאחר מכן, הזמין רוטמן את המשנה ליועמ"שית למשפט ציבורי-חוקתי, אביטל סומפולינסקי, להציג את עמדתה. גם היא הצליחה לומר מילים ספורות בלבד לפני שרוטמן קטע אותה.

כשסומפולינסקי טענה כי בוועדה מנסים "למנוע מאיתנו להציג את העמדה המקצועית שלנו לוועדה", רוטמן התפרץ והכריז: "לא, סליחה, לא, אני לא אתן לך".

רוטמן הרים את קולו ושאל: "פעם אמרתי לך לא לבוא לוועדה?". מיד לאחר מכן האשים את סומפולינסקי באמירת "שקרים בוטים".

חילופי הדברים עוררו זעם בקרב חברי האופוזיציה. חבר הכנסת גלעד קריב ממפלגת הדמוקרטים צעק: "מספיק! איזו חרפה זאת? איזה אסון לוועדת החוקה".

לימון ניסה שוב להתערב כשרוטמן גבר בצעקותיו על סומפולינסקי, אך היו"ר הורה להוציא אותו מהדיון.

בזמן שלימון לווה החוצה, קריב צעק שרוטמן "דוחה".

מפלגת הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהלת משא ומתן עם מפלגת רע"ם בראשות מנסור עבאס, בניסיון להשיג תמיכה ברפורמה השנויה במחלוקת של שר התקשורת שלמה קרעי בשוק השידורים.

הליכוד מציע להקפיא את הריסות הבתים של החברה הבדואית בנגב, בתמורה להיעדרות המפלגה מהצבעות מפתח בוועדה.

על פי דיווח בחדשות 12, גורמים בקואליציה מנהלים מגעים עם חבר הכנסת ואליד אלהואשלה מרע"ם, המחוקק הערבי היחיד שחבר בוועדה המיוחדת המכינה את החוק. זאת לאחר שמאמצים קודמים לשכנע אותו לתמוך או להימנע בהצבעות על החקיקה עלו בתוהו.

הדיווח מציין כי אלהואשלה אמר לבכירי הליכוד שישקול להימנע בהצבעה רק אם הממשלה תסכים לעצירה מוחלטת של הריסות בתי בדואים בנגב, קהל הבוחרים המרכזי של רע"ם.

בליכוד לא דחו את הדרישה והותירו את הדלת פתוחה להמשך המשא ומתן. עם זאת, המפלגה הכחישה את הדיווח באופן פומבי וכינתה אותו "ספין נוסף של המפלגות הערביות".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמתגאה בכך שפיקח בשנה האחרונה על הריסת יותר מ-5,700 מבנים של בדואים, כולל בתי מגורים, גינה את הדיווח. הוא כינה את המגעים "בושה וחרפה לליכוד".

בן גביר הצהיר כי יתעלם מכל הסכם כזה, שלל כל "משא ומתן עם תומכי טרור", והבטיח להמשיך בהריסות "בעוצמה גדולה עוד יותר".

המגעים הללו הם הניסיון העדכני ביותר של הקואליציה להבטיח תמיכה מספקת לקידום הרפורמה של קרעי בשוק התקשורת. הם מצטרפים לדיווחים על הסכם שהושג עם ש"ס, שלפיו תתמוך בחקיקה בתמורה לקידום חוק שיבטל את רפורמת הכשרות של הממשלה הקודמת.

המהלך עומד בסתירה למתקפות החוזרות ונשנות של חברי קואליציה על רע"ם – כולל השוואתה לחמאס, האשמות חסרות בסיס ולפיהן חברי הכנסת שלה תומכים בטרור, ומאמצים של מחוקקים בקואליציה לפסול את המפלגה.

יו"ר ש"ס אריה דרעי הסכים לתמוך ברפורמה השנויה במחלוקת של שר התקשורת שלמה קרעי בשוק השידורים, בתמורה לכך שהקואליציה תקדם חקיקה שתבטל את רפורמת הכשרות של הממשלה הקודמת, כך לפי דיווחים בכלי התקשורת.

חוק הכשרות, שכבר עבר בקריאה ראשונה, יחזיר לרבנות הראשית את השליטה הבלעדית על מתן תעודות כשרות על ידי ביטול הרפורמה שהוביל השר לשירותי דת דאז מתן כהנא, שפתחה את השוק לתחרות.

המפלגות החרדיות הודיעו בעבר כי יתנגדו לחוק התקשורת של קרעי אלא אם ייאסר על האפליקציה הממשלתית המוצעת בו לפעול בשבת, ואם לא יכלול איסור גורף על תוכן מיני או "פוגעני", דרישה שעלולה הייתה למנוע מהקואליציה את הרוב הדרוש להעברת החוק.

החקיקה השנויה במחלוקת, שתעניק לממשלה שליטה משמעותית על גופי השידור, אתרי החדשות ואמצעי תקשורת נוספים, כוללת יוזמה לאפליקציה במימון המדינה שתפיץ תוכן – ובו גם חדשות – במטרה מוצהרת להנגיש אותו לקהל רחב יותר.

במקביל, חבר הכנסת אבי מעוז ממפלגת נעם אמר במהלך דיון בכנסת על החקיקה כי יתנגד להצעת החוק "בנוסחה הנוכחי", בטענה שהיא תרחיב את חילול השבת בכך שתאפשר פלטפורמת סטרימינג בגיבוי המדינה. משמעות הדבר היא שגם עם תמיכת ש"ס, ייתכן שלקואליציה לא יהיו מספיק קולות כדי להעביר את החוק.

הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת בינואר ופוצלה להצעות חוק נפרדות בתחילת החודש כדי לזרז את אישורה – מהלך שכמעט נכשל בשל התנגדות המפלגות החרדיות. כעת נדרשות שתי הצבעות נוספות כדי שההצעה תהפוך לחוק.

המפלגות החרדיות החרימו לאחרונה את חקיקת הקואליציה במחאה על כישלונה של הממשלה להעביר חוק המעגן פטור גורף משירות צבאי לתלמידי ישיבות.

בניסיון להבטיח את תמיכתן בחוקים מרכזיים של הקואליציה, בהם גם חוק התקשורת של קרעי, הממשלה מקדמת כעת שורה של נושאים בראש סדר העדיפויות של המפלגות החרדיות. אלה כוללים חוק שיעגן את לימוד התורה כערך יסוד של המדינה, וכן הוראת שעה המקפיאה מעצר של עריקים חרדים.

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מאשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיון להנדס "מפלגות לוויין" לקראת הבחירות הבאות, משום שהוא סבור כי פניו לתבוסה.

"ברור לחלוטין שנתניהו מנסה לבנות לעצמו מפלגות לוויין, באמצעות קולות מהמחנה שלנו – כדי שיוכל להקים ממשלה. אין לו דרך אחרת לנצח. למרות זאת, הוא לא יצליח", אמר לפיד במסיבת עיתונאים בכנסת, וכינה את המאמצים הללו "נואשים".

דבריו של לפיד נאמרים ברקע דיווחים על הקמה אפשרית של מפלגת ימין חדשה בראשות השר לשעבר מטעם הליכוד גלעד ארדן וחבר הכנסת יולי אדלשטיין. לפי דיווחים בתקשורת, אדלשטיין צפוי להודיע בקרוב על פרישה מהליכוד.

במקביל, עולות השערות לגבי ברית אפשרית של מרכז–ימין בין יו"ר כחול לבן בני גנץ, נציב הכבאות לשעבר דדי שמחי ומפלגת המילואימניקים של יועז הנדל.

למרות שהליכוד צפויה להישאר המפלגה הגדולה בכנסת, סקרים אחרונים מראים כי מפלגת השלטון של נתניהו צונחת מ-32 המנדטים הנוכחיים שלה לסביבות 22 עד 24 מנדטים לאחר הבחירות הקרובות.

במצב זה, הליכוד נמצאת בקרב צמוד עם גדי איזנקוט מגוש האופוזיציה. מפלגתו החדשה, ישר, נמצאת בעלייה מתמדת בסקרים, ובשבוע שעבר עקפה לראשונה את הליכוד בסקר של זמן ישראל.

בנאומו בישיבת הסיעה, לפיד לעג לקריאתו של נתניהו בשבת להקמת "ממשלה לאומית רחבה", וטען כי מדובר בניסיון נואש נוסף להישאר בשלטון, שלא יצא לפועל.

"על מה אתה מדבר? לעולם לא תקים עוד ממשלה בישראל. יהיו בחירות, ואתה תפסיד", אמר לפיד בפנייה לראש הממשלה. "אנחנו לא נשב איתך. זה מספיק ברור?"

הוא הוסיף כי במקום זאת, הוא ובנט יקימו ממשלה עם מנהיגי האופוזיציה: מפלגת ישר של גדי איזנקוט, ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן והדמוקרטים של יאיר גולן.

לפיד ציין כי הוא "מקווה" שגם הליכוד תצורף לממשלה, אך הבהיר כי זה יקרה רק לאחר ש"נתניהו יפסיד ויישלח לפרישה".

כשנשאל על קריאתו של נתניהו בשבת להקמת קואליציה לאומית רחבה המאוחדת סביב התנגדות למדינה פלסטינית, והאם הוא ובנט שותפים לעמדה זו, השיב לפיד כי "עמדת המפלגה הרשמית שלנו היא שהנושא אינו מונח על השולחן. זה לא ישים, וזה לא יקרה בעשור הקרוב".

הוא הוסיף כי המיקוד שלו כעת הוא בסוגיות פנים, כולל "בנייה מחדש, שיקום וריפוי של החברה הישראלית לאחר כל ההרס שממשלת נתניהו הפיצה".