יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן בירך על הצבעת חברי הכנסת בקריאה טרומית בעד פיזור הכנסת, וכינה אותה "תחילת הסוף של הממשלה הגרועה בתולדות ישראל".

מנהיג מפלגת השמאל הוסיף כי "כבר לא משנה אם הבחירות יוקדמו או יתקיימו במועדן", וכי הממשלה שגרמה ל"נזק חסר תקדים" מתקרבת לסוף דרכה.

עם אישור הצעת החוק לפיזור הכנסת עכשיו במליאה, פניתי ליו"ר הכנסת בדרישה לעצור מיד את כל יוזמות החקיקה הדורסניות והמפלגות שמקדמת הקואליציה ובהן חוק הגיוס, חוקי התקשורת, חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וכן חוקים נוספים המצויים בלב מחלוקת ציבורית עמוקה.

אני קורא ליו"ר הכנסת…

— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) May 20, 2026

"אלה בחירות 7 באוקטובר", נמסר בהודעת המפלגה, שהתחייבה "לשלוח הביתה את ממשלת הכישלון שהביאה עלינו את האסון הגדול בתולדות המדינה".

מוקדם יותר היום הצביעו חברי הכנסת ברוב של 110 תומכים וללא מתנגדים בעד אישור בקריאה טרומית של הצעת חוק ממשלתית לפיזור הכנסת, שעשויה להוביל להקדמת הבחירות אם תאושר סופית.

במכתב ליו"ר הקואליציה אופיר כץ דרשה מרכזת האופוזיציה מירב בן ארי כי ועדת הכנסת תתכנס עוד היום כדי לקדם את הצעת החוק "ללא דיחוי", וטענה כי יש לזרז את הליך החקיקה "כדי להביא לפיזור הכנסת בהקדם האפשרי".

הוועדה המיוחדת של הכנסת שדנה בהצעת החוק של שר התקשורת שלמה קרעי למהפכה בתקשורת הידרדרה לכאוס, כשחברי כנסת מהאופוזיציה והיועצים המשפטיים של הוועדה האשימו את חברי הקואליציה בעקיפת פיקוח משפטי והליך פרלמנטרי, בניסיון לדרוס את החקיקה ולהביאה להצבעות סופיות לפני פיזור הכנסת ויציאה לבחירות.

חברי כנסת מהאופוזיציה אמרו כי קיבלו טיוטה חדשה של 178 עמודים להצעת החוק שעות בודדות לפני כניסת השבת, מה שהותיר להם זמן מועט לבחון שינויים נרחבים של הרגע האחרון לפני חידוש הדיונים הבוקר, הראשון במרתון חקיקה בן שלושה ימים שנועד לקדם את הצעת החוק השנויה במחלוקת להצבעות סופיות בכנסת לפני פיזורה האפשרי.

"ניסיתם להנחית עלינו טיוטה חדשה לגמרי שמעולם לא ראינו, בלי שום פיקוח משפטי", אמרה ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד ליו"ר הוועדה, ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן מהליכוד, וטענה כי נוספו להצעה סעיפים חדשים לגמרי, בין היתר, כדי להיטיב עם ערוץ 14 הפרו-ממשלתי.

היועץ המשפטי של הוועדה, פנחס גרוט, הזהיר כי הקואליציה מכניסה ברגע האחרון סעיפים ושינויים מרכזיים חדשים לחקיקה, תוך האצה מכוונת של הצעת החוק לפני בחירות אפשריות, למרות התנגדויות חוזרות ונשנות מצד צוות הייעוץ המשפטי של הוועדה.

"הקצב, שאינו מאפשר לימוד ראוי, הוא בעיה מובנית", אמר גרוט, והוסיף בנימה מאיימת: "ברגע שהחוק יעבור, אני לא יודע איך תיראה הכנסת הבאה".

נציגת משרד המשפטים, עדי ליברוס, הזהירה כי משרד התקשורת התעלם מחששותיהם במשך חודשים, והאשימה את אנשי המשרד בניסוח סעיפי חקיקה אף ש"אין להם סמכות או כשירות מקצועית" לבצע תפקידי ייעוץ משפטי. היא כינתה את המצב "כשל מערכתי חסר תקדים".

החקיקה, שתעניק לממשלה שליטה משמעותית על התקשורת המשודרת, אתרי חדשות וכלי תקשורת אחרים באמצעות הקמת מועצה רגולטורית חדשה, שרוב חבריה ייבחרו על ידי שר התקשורת, עוררה התנגדות חריפה הן מצד הצוות המשפטי המקצועי של הוועדה והן מצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. הם הזהירו כי הטיוטה הנוכחית פוגעת בחופש העיתונות ומאפשרת התערבות פוליטית בתקשורת.

חברי כנסת מהאופוזיציה נטשו היום דיון סוער בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, במחאה לאחר שיו"ר הוועדה שמחה רוטמן הורה להוציא מהדיון את חבר הכנסת יואב סגלוביץ' במהלך הדיונים בהצעת החוק השנויה במחלוקת לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה.

יואב סגלוביץ' בוועדת הפנים של הכנסת, 8 בנובמבר 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הקואליציה מנסה לקדם את החקיקה במהירות, על רקע האפשרות לפיזור הכנסת בשבועות הקרובים. ההצעה, שעברה עד כה רק בקריאה טרומית, מבקשת לפצל את תפקיד היועמ"שית לשלושה תפקידים נפרדים. מבקריה טוענים כי המהלך נועד לרוקן את התפקיד מסמכויותיו ומעצמאותו, ולהחליש אחד ממנגנוני הפיקוח המרכזיים על הממשלה, בין היתר לקראת הבחירות הקרבות.

כמה חברי כנסת מהאופוזיציה מחו במהלך הדיון על קידום שינוי חוקתי משמעותי כל כך בשעה שהכנסת עשויה להתפזר, לאחר שבשבוע שעבר הוגשו הצעות חוק לפיזורה הן מצד הקואליציה והן מצד האופוזיציה.

סגלוביץ' ביקש מהיועץ המשפטי של הוועדה "חוות דעת משפטית כתובה בשאלה אם ניתן להמשיך לקדם את החקיקה לקריאה שנייה ושלישית בזמן הליכי פיזור הכנסת".

לאחר שסגלוביץ' המשיך ללחוץ בנושא, רוטמן, שפתח את הדיון בהצהרה כי "השבוע נצביע על זה בקריאה ראשונה, בעזרת השם", השתיק אותו והורה להוציאו מהחדר. הדבר עורר צעקות בדיון, וחברי האופוזיציה בוועדה נטשו את החדר במחאה.

חברת הכנסת קארין אלהרר מיש עתיד הגדירה את הדיונים בוועדה "הליך פגום מן היסוד להעברת תיקונים לחוק יסוד בתוך דקות, בלי לאפשר דיון מקצועי אמיתי".

"המטרה ברורה: לעשות הכול כדי שבסוף ההליך ייפסל, כדי להמשיך את הקמפיין ולהאשים את בית המשפט", אמרה.

חברי אופוזיציה האשימו את הקואליציה בניסיון מכוון להאיץ את הליך החקיקה ולקדם חוק פגיע משפטית, כך שכל התערבות עתידית של בג"ץ תוכל לשמש אחר כך לתקיפות פוליטיות נגד מערכת המשפט בקמפיין הבחירות.

מפלגת חד"ש בחרה בפריימריז פנימיים בחבר הכנסת לשעבר יוסף עטאונה למקום הרביעי ברשימת המפלגה לכנסת, ובנהאיה ושאחי למקום החמישי.

עטאונה, פוליטיקאי בדואי מהנגב, כיהן בכנסת מ־2017 עד 2025, לפני שהתפטר במסגרת הסכם רוטציה בין חד"ש לתע"ל, שהתמודדו יחד בבחירות 2022. הוא גבר בהתמודדות על ראש עיריית עראבה לשעבר עומר ואכד נאסר, ועל הפעילה והעיתונאית נדרא סעדי אבו דאבי.

נהאיה ושאחי שנבחרה למקום החמישי ברשימת חד״ש לכנסת ב-16 במאי 2006

שובו לכנסת, לצד בחירתו מוקדם יותר היום של חבר הכנסת לשעבר יוסף ג'בארין לראשות המפלגה, מדגישים את מאמציה של חד"ש להרחיב את כוח המשיכה שלה מעבר לבסיסי התמיכה המסורתיים שלה, ולאתגר את הרשימה הערבית המאוחדת האסלאמית של מנסור עבאס, רע"ם, בקרב מצביעים בדואים בנגב ומצביעים ערבים באזור המשולש במרכז ישראל.

וישאחי, שנבחרה למקום החמישי לאחר שכל שאר המועמדים הסירו את מועמדותם, היא האישה היחידה שנבחרה לרשימת חד"ש בהצבעה היום, ובפעם הראשונה זה יותר מעשור לא תהיה אישה באחד המקומות הראשונים ברשימת המפלגה.

הצבעה טרומית על פיזור הכנסת לא תתקיים לפני השבוע הבא לכל המוקדם, למרות מאמצי האופוזיציה לקדם את החקיקה בהליך מזורז בעקבות הודעת סיעת דגל התורה אתמול כי תתמוך בבחירות מוקדמות בשל כישלון הקואליציה להעביר חוק פטור מגיוס.

מפלגות האופוזיציה מיהרו להגיש הצעות חוק לפיזור הכנסת וקראו ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה לקיים הצבעה טרומית כבר היום, אך הסמכות לקדם את החקיקה בהליך מזורז נתונה במידה רבה בידי אוחנה, שעד כה סירב לעשות זאת.

לפי נהלי הכנסת, הצעות חוק חייבות להיות מוגשות עד יום שני כדי להיכלל בסדר היום של המליאה באותו שבוע. מאחר שהצעות החוק של האופוזיציה לפיזור הכנסת הוגשו אחרי המועד האחרון של השבוע, ההצבעה הטרומית המוקדמת ביותר יכולה להתקיים ביום שני, 18 במאי, אם כי לפי מקור באופוזיציה המעורה בנושא, אוחנה צפוי לדחות את ההצבעה ליום רביעי באותו שבוע.

גם אם הצעת החוק תעבור בקריאה טרומית, היא עדיין תידרש לעבור דיונים בוועדה ולעבור כמה קריאות בכנסת לפני שתהפוך לחוק, תהליך שעשוי להימשך שבועות ולהיתקע עוד יותר על ידי הקואליציה, ששולטת בוועדות שבהן יתקיימו הדיונים.

מהירות התהליך תלויה במידה רבה במידת הלחץ שיפעילו המפלגות החרדיות על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל הקואליציה.

"הן יכולות לומר לנתניהו שאם הוא לא יקדם את החוק, הן יתחילו להצביע עם האופוזיציה, להעביר חקיקה של האופוזיציה ולהביך את הממשלה עד שהיא תתקדם", אמר המקור.

עם זאת, אם באופוזיציה יחשבו שהמפלגות החרדיות יחזרו בהן ויסרבו לתמוך במהלך, סביר להניח שהיא תמשוך את החקיקה, אמר המקור, מאחר שהצעת חוק לפיזור הכנסת יכולה לעלות להצבעה רק פעם בחצי שנה.

הבחירות מתוכננות כעת ל-27 באוקטובר. אם הכנסת תצביע בעד פיזורה, הבחירות חייבות להתקיים בתוך חמישה חודשים מההצבעה, ועל פי הדיווחים המפלגות החרדיות מעדיפות בחירות בתחילת ספטמבר.

מפלגת ישר! של גדי איזנקוט וישראל ביתנו של אביגדור ליברמן מקיימות מגעים על אפשרות לאיחוד לקראת הבחירות הקרובות, כך לפי דיווחים שציטטו מקורות המקורבים לשני המנהיגים.

לפי הדיווחים, השיחות עדיין בשלב מוקדם, וטרם התקיימו דיונים בשאלה מי יעמוד בראש הרשימה המשותפת או כיצד יחולקו המקומות. עוד דווח כי איזנקוט וליברמן צפויים להיפגש בהמשך השבוע.

ישר! מקבלת בסקרים כ-15 מנדטים, מה שהופך אותה למפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר אחרי המפלגה המאוחדת של נפתלי בנט ויאיר לפיד, שנקראת "ביחד, בראשות בנט" ומקבלת בסקרים 26 מנדטים.

בעוד בנט ולפיד הזמינו את איזנקוט להצטרף לרשימתם לאחר שהכריזו עליה בשבוע שעבר, הוא עד כה שלל זאת, ורמז כי האיחוד עשוי להקשות למשוך קולות מהימין תומך נתניהו.

סקרים מראים כי "ביחד" עוקפת את הליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו כמפלגה הגדולה בכנסת, אך אינה מצליחה לשנות את מאזן הגושים הכולל, גם אם איזנקוט יצטרף.

בינתיים, איחוד בין ישר לבין ישראל ביתנו הימנית של ליברמן, שמחזיקה כיום בשישה מושבים בכנסת אך מקבלת בעקביות כ-10 מנדטים בסקרים, עשוי להניב יחד 25 מנדטים, להציב אותם ראש בראש מול רשימת "ביחד" ואולי למשוך קולות מהימין.

יו"ר הוועדה המיוחדת לקידום חוק הרפורמה בתקשורת, ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, דחתה את דרישת היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק להעביר את הדיונים בחוק לוועדת הכלכלה, לאחר ישיבה סוערת מוקדם השבוע שבה מנעה מיועצי הוועדה המשפטיים לדבר, מה שהוביל לעזיבתם.

"המלצת היועצת המשפטית אינה מקובלת עליי. אמשיך להוביל את הוועדה הזו", אמרה דיסטל-אטבריאן בפתח הדיון היום.

היא חזרה על טענותיה, שלא גובו, כי הצוות המשפטי מעכב בכוונה את ההליך לאחר שסירבה לאמץ את המלצותיו, וטענה כי הן מבוססות על הנחיות של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, המתנגדת לחוק.

"מכיוון שאיני מוכנה להעביר את כל השליטה בתקשורת לבהרב-מיארה, אני מקבלת היום מכתב שמורה להעביר את החוק לוועדת הכלכלה", אמרה.

היועצים המשפטיים של הכנסת ושל הוועדה דחו שוב ושוב את הטענה הזו, והבהירו כי תפקידם מוגבל לוודא שהחוק עומד בדרישות החוק, וציינו כי החלטת הממשלה לקדם את החוק מבלי לפתור תחילה את בעיותיו המשפטיות – הליך שבדרך כלל מתבצע לפני הגעת הצעת חוק לכנסת – היא שהובילה לכך שהבחינה המשפטית נעשית במקביל להליך החקיקה.

אפיק כתבה מוקדם יותר כי הבעיות בחוק נובעות לא מהתנהלות היועצים המשפטיים אלא מהתנהלות הוועדה עצמה, וכי המצב הגיע לנקודה שבה "אפילו התנאים הבסיסיים של הליך חקיקה תקין אינם מתקיימים".

ח"כ גלעד קריב ממפלגת הדמוקרטים הגיש עתירה לבג"ץ יחד עם מכון זולת וארגון רבנים למען זכויות אדם, בדרישה לבטל או להקפיא את החוק שאושר בכנסת בשבוע שעבר, המחייב עונש מוות לפלסטינים מהגדה המערבית שהורשעו בפיגועים קטלניים, תוך אזהרה כי הוצאות להורג עשויות לצאת לפועל עוד לפני שבית המשפט יכריע בחוקיותו.

בדומה לעתירות נוספות נגד החוק, טוענים קריב והעותרים כי החוק מפלה בין פלסטינים ליהודים אזרחי ישראל, כי הוא אינו חוקתי מאחר שהוא פוגע בזכות לחיים, בכבוד האדם, בהליך הוגן ובשוויון, וכי לכנסת אין סמכות להחיל חקיקה כזו על אוכלוסיית הגדה המערבית, שבה ישראל אינה מחזיקה בריבונות.

בעתירה נטען עוד כי אין ראיות לכך שהחוק ירתיע טרור, כפי שטוענים תומכיו, ואף הוזהר כי הוא עלול להגביר את האלימות. "המדינה אינה יכולה להגן על ערך החיים באמצעות נטילת חיים", נכתב.

קריב, שהוביל את ההתנגדות לחוק בכנסת, אמר כי "מי שמחלקים בקלאווה ופותחים שמפניה בכנסת לא נלחמים בטרוריסטים הארורים – הם הופכים להיות כמותם", בהתייחס לחגיגות של מפלגת עוצמה יהודית בראשות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שקידמה את החוק.

עוד אמר כי מדובר בקמפיין בחירות של "מפלגה שנכשלה לחלוטין בכל תחומי האחריות השלטונית שלקחה על עצמה".

כמה ארגונים ומפלגות נוספים כבר עתרו או מתכוונים לעתור נגד החוק, בהם יש עתיד, חד"ש–תע"ל, האגודה לזכויות האזרח בישראל והקרן החדשה לישראל.

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט מאשים את הממשלה בהצבת שיקולים פוליטיים מעל ביטחון לאומי, וקורא לגייס גברים חרדים, לאחר שהרמטכ"ל רב־אלוף אייל זמיר אמר לקבינט כי הצבא עלול לעמוד בפני קריסה בשל עומס מבצעי ומחסור הולך וגובר בכוח אדם.

"יש כאן דרג מדיני שמונע מצה"ל לנצח", אמר בנט בריאיון לערוץ 12, וטען כי ההנהגה הנוכחית "לא יודעת לנצח בשום מקום – לא בעזה, לא בלבנון ולא באיראן".

"צה"ל חסר 20 אלף חיילים. יש היום 100 אלף חרדים צעירים בגיל גיוס ובמצב בריאותי טוב, ואם היו מגייסים רק חמישית מהם, לא הייתה בעיה. אבל הממשלה שמה פוליטיקה מעל הכול, ולכן הגענו למצב הזה", אמר.

בנט הוסיף כי "הקמנו כאן מדינה חרדית", אך טען כי יש לשים לכך סוף, וקרא לשילוב הציבור החרדי בצבא, בשוק העבודה ובמערכת החינוך, וכן להתנות הטבות ממשלתיות בעבודה ובשירות. "מי שלא עובד לא מקבל שקל. מי שלא משרת לא מקבל שקל", אמר.

לצד הביקורת, בנט אמר כי הוא תומך במלחמה הנוכחית, הגדיר אותה מוצדקת ושיבח את צה"ל, אך הדגיש כי הצלחה צריכה להימדד לפי תוצאות אסטרטגיות קונקרטיות ולא לפי הצהרות ניצחון.

בנט, שנחשב למועמד המוביל להחליף את ממשלת בנימין נתניהו בבחירות הקרובות, שלל במפורש הצטרפות לממשלה עמו, והצהיר: "אני היחיד שיכול להחליף את נתניהו". 

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה, ברוב של 37 מול 33, הצעת חוק המעניקה הטבות מס נוספות להתנחלויות בגדה המערבית המוגדרות כמתמודדות עם איום ביטחוני.

הצעת החוק תועבר כעת לוועדת הכספים של הכנסת, שם תוכן לקראת שתי הקריאות הנוספות הנדרשות לאישורה כחוק.

ההצעה כוללת הוספת קריטריון של איום ביטחוני לנוסחה הקיימת לקביעת זכאות להטבות מס. לפי ההצעה, יישובים זכאים יקבלו תוספת של 25% בנקודות הזיכוי, בדומה להטבות הניתנות לתושבי יישובי גבול בישראל.

תומכי ההצעה טוענים כי מדובר בתיקון של פער קיים, ומציינים כי אף שחלק מההתנחלויות בגדה המערבית מוכרות כנתונות לסיכון ביטחוני, שיקול זה אינו מובא כיום בחשבון בעת קביעת ההטבות.