הביטו בתמונה
הביטו על ילד-צלם אדם.
זו אשמה של כל אחד מאתנו.
כל עוד אנחנו מתירים לממשלה הזו לשלוח את הילדים שלנו, האחים, הבעלים לבצע את פשעי המלחמה האלה בשם ממשלת ישראל.
אפשר לדבר על המראות וההשלכות הבינלאומיות, כיצד הממשלה הזו בהנהגת נאשם בפלילים וחבורת אנשי הכלום והשום דבר גוררת את החברה שלנו לתחתיות השפל המוסרי הנורא. אבל אם לבבכם לא רחב מספיק חישבו לפחות עלינו, על ההשפעה של כל זה עלינו. איזה כתם זה יותיר לאורך ההיסטוריה כולה על המדינה שלנו, שקמה על חורבות שרידי השואה וזוועות המשטר הנאצי.
אפשר לדבר על המראות וההשלכות הבינלאומיות, כיצד הממשלה הזו בהנהגת נאשם בפלילים גוררת אותנו לשפל מוסרי. אבל אם לבבכם לא רחב מספיק, חישבו לפחות עלינו, על ההשפעה של כל זה עלינו
אומרים לנו שזה מה שצריך לעשות בעקבות טבח השבעה באוקטובר. ואנחנו שואלים מה עוצמת הנקמה שתגרום לממשלת הדמים הזו, שמפקירה גם את חיי ילדינו, לבוא על סיפוקה? כמה קורבנות עוד נצטרך להעלות לעולה כדי שמי שיושב סביב שולחן הממשלה ירגיש שהשיג את מבוקשו?
הם יודעים להסביר למה מסלול הדמים הזה נמשך. אם נפסיק עכשיו, הם אומרים, נאבד את כל יתרונות המלחמה. אם נפסיק יבוא עלינו שוב טבח השבעה באוקטובר.
ואני שואלת – האם אתם לא מאמינים בהפקת לקחים? האם אתם לא סבורים שצה"ל כבר הפנים את הטעויות הנוראיות שנעשו? האם חוסר האמון של הממשלה הזו בצה"ל ובמערכות הביטחון הוא כל כך גדול?
האם אתם לא בוטחים בעצמכם, שרי דרג מקבלי ההחלטות, שתוכלו לראות את התמונה נכוחה בלי קונספציות מוטעות כמו "חמאס הוא נכס"? הרי אם תקימו ועדת חקירה ממלכתית, כל התמונה כולה תיפרש לעיניכם. תוכלו לקבוע מדיניות של חיים. אבל אתם דבקים במדינות של מוות – מוות להם ומוות לנו, כשאתם מכשירים השתמטות של הילדים שלכם. והחטופים, כן, החטופים, שאי אפשר לדעת כמה מהם עוד שרדו.
ואתם אומרים, אם ניכנע תחזור שואת אוקטובר. אם נחזיר אותם ונפסיק את המלחמה אנחנו פוגעים בביטחון. זו כניעה, אתם אומרים, ניכנע לטרור. כמה אטימות. אם אין לכם אפשרות לתת תשובה, חוץ מלהורות לצה"ל לפרק ולהרוס ולהרוג, אתם מועלים בתפקידכם. אתם נכנעים לשטן שכבש כל חלקה טובה במציאות שאתם יוצרים.
אם תקימו ועדת חקירה ממלכתית, כל התמונה כולה תיפרש לעיניכם. תוכלו לקבוע מדיניות של חיים. אבל אתם דבקים במדינות של מוות – מוות להם ומוות לנו
נקמת דם ילד קטן לא ברא השטן, כתב חיים נחמן ביאליק בשיר "על השחיטה" לאחר פרעות קישינב. נקמת ילד קטן לא ברא השטן אמרנו לאחר טבח שבעה באוקטובר. ועכשיו?
"שמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי!
אִם־יֵשׁ בָּכֶם אֵל וְלָאֵל בָּכֶם נָתִיב –
וַאֲנִי לֹא מְצָאתִיו –
הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם עָלָי!
אֲנִי – לִבִּי מֵת וְאֵין עוֹד תְּפִלָּה בִּשְׂפָתָי,
וּכְבָר אָזְלַת יָד אַף־אֵין תִּקְוָה עוֹד –
עַד־מָתַי, עַד־אָנָה, עַד־מָתָי?
הַתַּלְיָן! הֵא צַוָּאר – קוּם שְׁחָט!
עָרְפֵנִי כַּכֶּלֶב, לְךָ זְרֹעַ עִם־קַרְדֹּם,
וְכָל־הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם –
וַאֲנַחְנוּ – אֲנַחְנוּ הַמְעָט!
דָּמִי מֻתָּר – הַךְ קָדְקֹד, וִיזַנֵּק דַּם רֶצַח,
דַּם יוֹנֵק וָשָׂב עַל־כֻּתָּנְתְּךָ –
וְלֹא יִמַּח לָנֶצַח, לָנֶצַח.וְאִם יֶשׁ־צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד!
אַךְ אִם־אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ
הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ –
יְמֻגַּר־נָא כִסְאוֹ לָעַד!
וּבְרֶשַׁע עוֹלָמִים שָׁמַיִם יִמָּקּוּ;
אַף־אַתֶּם לְכוּ, זֵדִים, בַּחֲמַסְכֶם זֶה
וּבְדִמְכֶם חֲיוּ וְהִנָּקוּ.וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!
נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן
עוֹד לֹא־בָרָא הַשָּׂטָן –
וְיִקֹּב הַדָּם אֶת־הַתְּהוֹם!
יִקֹּב הַדָּם עַד תְּהֹמוֹת מַחֲשַׁכִּים,
וְאָכַל בַּחֹשֶׁךְ וְחָתַר שָׁם
כָּל־מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִּים".
והתקשורת הישראלית חוטאת כלפי האמת כשהיא לא חושפת את גודל הזוועה, וכשאנשי הרוח הישראלים לא קורעים את בגדיהם.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם