סטיב ויטקוף, עורך דין ומשקיע נדל"ן, הינו חבר קרוב של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ כבר שנים רבות ונהנה מאמונו המוחלט. בנובמבר 2024, מייד לאחר בחירת טראמפ כנשיא ארה"ב, מונה ויטקוף לשליח ארה"ב למזרח התיכון.

המשימה הראשונה של ויטקוף הייתה "לרפד" את כניסתו של טראמפ לתפקיד בשחרור חטופים ישראליים מהשבי בעזה כדי להראות את כוחו של טראמפ. הוא הצליח בכך, בין היתר על ידי לחץ אגרסיבי על בנימין נתניהו, בתיאום עם קטאר ומצרים.

המשימה הראשונה של ויטקוף הייתה "לרפד" את כניסת טראמפ לתפקיד בשחרור חטופים ישראליים מעזה כדי להראות את כוחו של טראמפ. הוא הצליח בכך, בין היתר על ידי לחץ אגרסיבי על נתניהו, בתיאום עם קטאר ומצרים

ב-15 לינואר 2025, יומיים לפני השבעתו של טראמפ, השיג ויטקוף הסכם שביתת נשק עם חמאס תמורת שחרור של מאות אסירים פלסטינים. בהמשך, בחודשים ינואר פברואר, שוחררו 30 חטופים. מהלך זה מיצב את ויטקוף כמי שמסוגל להביא להסכמים נוספים שיביאו לשחרור חטופים. אך מאז לא קרה דבר למעט שחרורו של עידן אלכסנדר, אזרח אמריקאי (מאי 2025), במסגרת מחווה של חמאס לטראמפ.

מדוע במשך חצי שנה, מאז ההסכם בינואר 2025, ויטקוף לא מצליח להביא לשחרור חטופים נוספים? ויטקוף מפגין אמפטיה למשפחות החטופים בביקוריו בארץ וגם בארה"ב, אך לא מצליח מעבר לכך.

משפחות החטופים מצפות ממנו להביא לשחרור חטופים נוספים והן משחרות לפתחו באמונה כי יביא לסיום סאגת חטופים בעזה. אך אין התקדמות למרות ספינים אין סופיים לפיהם יש התקדמות וכי השחרור יגיע בקרוב. ישנן מספר סיבות לאי הצלחתו של וויטקוף:

1. חוסר ניסיון דיפלומטי: עורר ביקורת על כך שמדובר באדם חסר ניסיון לחלוטין. הוא בונה את מהלכיו על התמיכה בלתי מסויגת מצד הנשיא טראמפ, אך הדבר מתפוגג ככל שעובד הזמן. כישלונו במשא ומתן מול רוסיה לא הוסיף לתדמיתו.
2. גישה ישירה ואגרסיבית: שיטות המשא ומתן של ויטקוף מזכירות סגנון עסקי, וזאת כדי להתקדם במהירות מול חמאס, מדינות האזור, ישראל ורוסיה. אך זה נעשה ללא יצירתיות.
3. שאלות של ניגודי עניינים: קשריו הכלכליים עם משקיעים קטאריים מעוררים ספקות בנוגע לניגוד אינטרסים פוטנציאלי.

מדוע במשך חצי שנה, מאז ההסכם בינואר 2025, ויטקוף לא מצליח להביא לשחרור חטופים נוספים? ויטקוף מפגין אמפטיה למשפחות החטופים בביקוריו בארץ וגם בארה"ב, אך לא מצליח מעבר לכך

מתברר כי ויטקוף והממשל האמריקאי לא מנצלים את כוחם כדי להשפיע על מהלכים של ממשלת ישראל המונעים ההתקדמות לשחרור החטופים. בעוד ממשלת ישראל מגבירה את הלחץ הצבאי על חמאס, ועד לאחרונה ניהלה מדיניות של אי הכנסת סיוע הומניטרי לעזה – חמאס איננו מתקפל והסיכוי לשחרור חטופים נראה נמוך.

בשעה שהנשיא טראמפ מקבל תדרוכים כמעט יומיים מנתניהו בשיחות טלפון, וטראמפ לעתים קרובות מהדהד את המסרים של ישראל, נראה כי ויטקוף מתקשה לבנות לעצמו זהות ייחודית והקשר שלו בישראל הוא עם השר רון דרמר, שגם הוא מעביר אליו את מסריה של ישראל. ויטקוף לא נשמע כמי שמוכן לפעול  בנחישות לקידום האינטרס האמריקאי והפך בפועל ליד הארוכה של ישראל.

חמאס דורש הפסקת אש כוללת, נסיגת כוחות צה"ל, ושחרור מספר גדול מאוד של אסירים ביטחוניים – תנאים שישראל לא מוכנה לקבל. והממשל האמריקאי הולך שבי אחרי נתניהו וממשלת ישראל ומתעלם מכך שכ-70% מהישראלים חושבים שזו הדרך הנכונה כדי להשיג את השחרור. וושינגטון יכולה ללחוץ על ישראל לשקול צעדים כמו הפחתת הפעילות הצבאית בעזה, אך לא עושה כן.

ארה"ב יכולה להציע "חבילת שיקום" לעזה (באמצעות האו"ם והבנק העולמי) שתותנה בשחרור חטופים, אך גם מכך היא נמנעת. בתקופה האחרונה, קטאר ומצרים איבדו אמון ביכולתו של ויטקוף להשלים עסקה, ולכן המגעים פחות אפקטיביים.

ויטקוף עשה טעות חמורה כאשר קידם את אתרי חלוקת הסיוע, ואחרי שהאו"ם וארגוני זכויות אדם העבירו עליו ביקורת חריפה נפגעה תדמיתו כמתווך הומניטרי. מדיניות טראמפ להעתקת אוכלוסיית עזה, שנתקלת בהתנגדות חריפה מצד הקהילה הבינלאומית, מדינות ערב והרשות הפלסטינית עצמה – לא מקילה על מהלכי התיווך של ויטקוף.

בעת שטראמפ מתודרך כמעט יומיומית מנתניהו בטלפון, ולעתים קרובות מהדהד את מסרי ישראל, נראה שוויטקוף מתקשה לבנות לעצמו זהות ייחודית ומקושר לדרמר, שגם הוא מעביר אליו את מסרי ישראל

לאחר כמה עסקאות מוצלחות בתחילת השנה, המערכת האזורית והבינלאומית עברה לעסוק בנושאים אחרים, ותשומת הלב של ארה"ב למשבר כאן נחלשה עד שהממשל לא יכול היה לעמוד מול הדיווחים על הרעב בעזה ושלח את ויטקוף לבדוק את המצב. שליחות זו מייצרת סיסמאות וכוונות טובות של השליח, אך ללא לחץ אפקטיבי על נתניהו לא יהיה מפנה במדיניות של ארה"ב, ו-ויטקוף ימשיך לדשדש.

האמפטיה של ויטקוף כלפי המשפחות אינה יכולה להחליף את מקומם של מהלכים יצירתיים, גם אם ממשלת נתניהו לא תאהב זאת. המשפחות צריכות לדרוש מוויטקוף להפעיל לחץ על ישראל לפעול לסיום המלחמה.

ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט (אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב.