תמונותיו של מוחמד אל-מוטווק, פעוט בן שנה וחצי מעזה הסובל מתת-תזונה קיצונית, שפורסמו לפני כשבועיים בעמודי השער של עיתונים ברחבי העולם, עוררו סערה עולמית בנוגע למשבר ההומניטרי ברצועת עזה.

אך תחקיר שחשף כי מוטווק סובל ממחלות קשות, בהן מחלות נוירולוגיות ובעיות שרירים, הוביל לגינויים חריפים בישראל נגד כלי התקשורת הבינלאומיים.

לטענתם, כלי התקשורת הטעו את הציבור כשהציגו את מצבו של הילד כמשקף את המצב ההומניטרי הכללי ברצועה – תוצאה של מגבלות ישראל על הכנסת סיוע הומניטרי לעזה – מבלי לבדוק כראוי את מלוא הסיבות לתת-התזונה הקשה שממנה סבל.

אולם כעת, שני רופאים בכירים מישראל – בהם ראש מערך גסטרו ילדים באחד מבתי החולים המובילים בארץ – מדגישים כי מצבו השלדי של מוטווק אינו נובע ממחלות הרקע שלו בלבד.

שני רופאים בכירים מישראל – בהם ראש מערך גסטרו ילדים באחד מבתי החולים המובילים בארץ – מדגישים כי מצבו השלדי של מוטווק אינו נובע ממחלות הרקע שלו בלבד

בשיחה עם זמן ישראל השניים מדגישים כי שום ילד החולה במחלות כאלה – בישראל או ברוב מדינות המערב – לא היה נראה כל כך שלדי או סובל מתת-תזונה כה חמורה, וכי סביר שמצבו הקשה נגרם בשל אי-נגישות לתוספי תזונה חיוניים.

העמוד הראשי של "הניו יורק טיימס" ב-25 ביולי 2025 מציג את מוחמד אל-מוטווק בן השנה וחצי כתינוק שנולד בריא אבל סובל כעת מתת-תזונה חריפה. העיתון פרסם בהמשך הבהרה כי מידע נוסף מעלה כי מוטווק סובל ממחלות גנטיות קשות

"אתה פשוט לא רואה ילדים שנראים ככה בישראל או במדינות מערביות", אמר פרופ' דן טרנר, ראש יחידת גסטרואנטרולוגיה ילדים באחד מבתי החולים המכובדים ביותר בישראל, הממוקם בירושלים, וסגן דיקן בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית.

"גם חולים עם מחלות רקע לא אמורים להיות בתת-תזונה כזו. ילד כזה היה מתאשפז מיידית", הוסיף טרנר, אם כי ציין שאינו יודע בדיוק מאיזו מחלה סובל מוטווק.

"אתה פשוט לא רואה ילדים שנראים ככה בישראל או במדינות מערביות. גם חולים עם מחלות רקע לא אמורים להיות בתת-תזונה כזו. ילד כזה היה מתאשפז מיידית"

לפי דיווחים בכלי תקשורת כמו CNN, אימו של מוטווק סיפרה שבנה זקוק לתוספי תזונה מיוחדים להתמודדות עם מחלתו, וכי כמה בתי חולים מסרו לה שהוא זקוק להם בדחיפות – אך לא הצליחה להשיגם בעזה.

ב-2 במרץ, ישראל הטילה סגר מוחלט בן עשרה שבועות על הכנסת סיוע הומניטרי לעזה, כולל מזון, תרופות וציוד חיוני – סגר שנותר בתוקף עד 18 במאי. לאחר תקופה זו החלה כניסת סיוע מצומצמת, במקביל להפעלת מערך חלוקת מזון על ידי GHF, קרן הסיוע השנויה במחלוקת, המחלקת חבילות מזון יבש.

עם זאת, חבילות אלה אינן כוללות תחליפי חלב לתינוקות, ורופאים וארגוני סיוע דיווחו על מחסור חמור בתחליפי חלב גם לאחר סיום הסגר המלא – מה שהוביל ארגונים מסוימים להבריח אותם לרצועה המופצצת. ישראל, אגב, הכחישה בתוקף כי היא מגבילה הכנסת תחליפי חלב או שיש מחסור בהם.

מוחמד עוואד, תינוק בן שבעה חודשים , הסובל מירידה חדה במשקלו בשל מחסור בתזונת תינוקות בעיר עזה, 26 ביולי 2025 (צילום: Ahmed Jihad Ibrahim Al-arini / Anadolu, via Reuters)

ד"ר מיכל פלדון, רופאת ילדים בכירה וראש מחלקה בבית חולים אסף הרופא, אמרה דברים דומים לאלו של טרנר.

"אני רופאת ילדים כבר 20 שנה, ואנחנו פשוט לא רואים ילדים שנראים כך – גם לא ילדים עם מחלות כרוניות קשות. כשאנחנו כן רואים מקרה כזה, אנחנו חושדים בהתעללות ומזעיקים את המשטרה", אמרה פלדון. "ילדים לא נראים כך. [מוטווק] היה רעב ומורעב, לא משנה איזו מחלה יש לו".

"אני רופאת ילדים כבר 20 שנה, ואנחנו פשוט לא רואים ילדים שנראים כך – גם לא ילדים עם מחלות כרוניות קשות. כשאנחנו כן רואים מקרה כזה, אנחנו חושדים בהתעללות ומזעיקים את המשטרה"

פלדון ציינה כי ילדים עם מחלות מסוג זה, שעל פי הדיווחים מהן סובל מוטווק, מוזנים לעיתים אך ורק בנוזלים – לרוב תחליפי חלב רפואיים – וכי ישנם לא מעט מטופלים כאלה בישראל. "יכול להיות שהוא קיבל בעבר פורמולה – ולא הייתה לו גישה אליה במשך חודשים", הציעה.

אמו של מוטווק סיפרה ל-CNN כי לפני כמה חודשים בלבד שקל בנה תשעה קילוגרמים, אך מאז ירד לשישה בלבד – פרק זמן שתואם את הסגר המוחלט שהטילה ישראל על הכנסת סיוע לעזה בין מרץ למאי.

טרנר גם הוא הצביע על המחסור בתחליפי תזונה רפואיים בעזה כגורם מרכזי אפשרי למצבו השלדי של מוטווק. "כמה פורמולה רפואית הוא בכלל קיבל, ובאיזו דרך?" תהה. "אם אתה בצפון עזה, אתה יכול רק לחלום על להשיג תחליף חלב לתינוקות", הוסיף, והדגיש את חומרת המצב ההומניטרי במיוחד באזור הצפוני של הרצועה.

ד"ר מיכל פלדון מטפלת בילד פלסטיני בחווארה במסגרת ביקור של רופאים לזכויות אדם בכפר אחרי שבוצע בו פוגרום על ידי מתנחלים, מרץ 2023 (צילום: רופאים לזכויות אדם)

אל-מוטווק ומשפחתו חיים בצפון עזה, ובימים אלה שוהים באוהל סמוך לבית החולים אל-אהלי אל-ערבי שבעיר עזה, כך על פי דיווח CNN.

"אני רואה ילדים עם מחלות קשות כבר 20 שנה – ואני לא רואה ילדים שנראים ככה", הצהיר טרנר. "ואם כן, זה קורה בגלל אי-הקפדה על טיפול רפואי והתעללות".

לפי דיווח של סוכנות האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) מהחודש שעבר, בתחילת יולי נרשמה תת-תזונה חריפה אצל 8.8% מתוך 56,440 ילדים שנבדקו ברחבי הרצועה – עלייה חדה לעומת 2.4% בפברואר ו-6% ביוני.

המצב היה חמור במיוחד בעיר עזה, שם עלה שיעור תת-התזונה החריפה מ-4% בפברואר ל-16% ביולי.

אחד משלושת הקריטריונים להגדרת מגפת רעב הוא ש-30% מהילדים סובלים מתת-תזונה חריפה. בעיר עזה שיעור תת-התזונה החריפה עלה ל-16% ביולי

אחד משלושת הקריטריונים להגדרת מגפת רעב על פי ארגון ה-Integrated Food Security Phase Classification – העוקב אחר חוסר ביטחון תזונתי ורעב ברחבי העולם – הוא ש-30% מהילדים סובלים מתת-תזונה חריפה.

אם ובנה הסובל מתת-תזונה חריפה בבית חולים רנטיסי בעיר עזה, 24 ביולי 2025 (צילום: Mahmoud Issa / Anadolu, via Reuters)

ישראל הכחישה כי מתקיים רעב בעזה, אם כי בכיר ביטחוני ישראלי אמר לעיתונאים באמצע יולי כי יש לנקוט צעדים ל"ייצוב המצב ההומניטרי".

בסוף יולי הודיע צה"ל כי יחל ליישם הפסקות הומניטריות של 10 שעות בלחימה לצורך הקלת אספקת הסיוע לעזה, והודיע כי יפעיל מחדש את מערך ההטלות האוויריות של סיוע – ואף ביצע בעצמו הטלה אווירית ראשונה מאז תחילת הלחימה הנוכחית.

מתאם פעולות הממשלה בשטחים טען כי קיים מספיק סיוע כדי לענות על צורכי התזונה של תושבי עזה, וכי הכישלון בהפצת הסיוע נעוץ בארגוני האו"ם – אך מומחים הומניטריים דחו את הטענה הזו נחרצות

מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) טען כי קיים מספיק סיוע כדי לענות על צורכי התזונה של תושבי עזה, וכי הכישלון בהפצת הסיוע נעוץ בארגוני האו"ם – אך מומחים הומניטריים דחו את הטענה הזו נחרצות.

טרנר הדגיש שגם אם רבים מהילדים בעזה אינם סובלים מתת-תזונה קיצונית כמו מוטווק, אין בכך כדי להפריך את העובדה שקבוצות פגיעות במיוחד – בעיקר ילדים – אכן סובלות ממנה.

"אנחנו צריכים להבין שלא מפתיע שהתמונה הקשה ביותר תגיע מילד עם מחלת רקע. למעשה, זה בדיוק מה שצריך לצפות לו – כי תת-תזונה לא פוגעת בכולם באותה מידה. היא פוגעת קודם כול בילדים, בקשישים ובחלשים חברתית".

פרופ' דן טרנר (צילום: באדיבות המצולם)

טרנר לא חסך גם ביקורת ממי שמכחישים את קיומו של משבר הומניטרי בעזה, ואת הקשר שבין משבר זה להגבלות שישראל מטילה על הסיוע.

"באופן אישי, אני לא חושב שהגבלת מזון לאוכלוסייה – בלי קשר למטרות המלחמה – צריכה להיות בכלל על השולחן עבור העם היהודי ומדינת ישראל", אמר.

הוא הצביע על המראות החוזרים של אלפי עזתים הפורצים לעבר משאיות הסיוע וצועדים מרחקים עצומים למרכזי חלוקה – שבהם מאות אזרחים נהרגו – כהוכחה לייאוש האדיר השורר בקרב האוכלוסייה האזרחית בעזה.

"למה שמישהו יסכן את חייו בארבע לפנות בוקר כדי להשיג פחית אחת של אורז – אם הוא לא רעב?" תהה. "יצרנו את משחקי הרעב באוכלוסייה שנמצאת כעת תחת שליטה מלאה שלנו. הערכים שלנו לא צריכים לאפשר לנו להגיע לשם".

"למה שמישהו יסכן את חייו בארבע לפנות בוקר כדי להשיג פחית אורז – אם הוא לא רעב? יצרנו את משחקי הרעב באוכלוסייה שנמצאת כעת תחת שליטה שלנו. הערכים שלנו לא צריכים לאפשר לנו להגיע לשם"

הפרופסור הביע דאגה עמוקה ממה שתיאר כהתדרדרות מוסרית בישראל בשנתיים האחרונות של המלחמה.

"היה לנו מצפן מוסרי טוב במשך 4,000 שנה, למה נכון ומה לא נכון… אנחנו כבר לא אותו עם. אנחנו בירידה כעם. הערכים שלנו הם מה ששמר עלינו ביחד בתקופות ההיסטוריות הקשות ביותר – ואנחנו מאבדים את הערכים האלה, וזאת הסכנה הגדולה ביותר ליהדות.