בג"ץ החל לדון בעתירות נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית להתיר שימוש במידע על בוחרים, שיאפשר למפלגות לעקוב ביום הבחירות אחר מי הצביע ומי טרם הצביע.

ועדת הבחירות המרכזית הצביעה ביום ראשון, ברוב של 19 מול 11, בעד התרת הנוהל, אך הפעיל שחר בן מאיר עתר נגד ההחלטה בטענה שהיא פוגעת בזכות הבוחרים לפרטיות.

מפלגות משתמשות מאז 2019 במידע שמועבר להן על ידי חברי ועדות קלפי מטעמן כדי לעקוב אחר מי הצביע, וכך הן יכולות להתקשר ולשלוח הודעות לתומכיהן המשוערים שטרם הצביעו ולעודד אותם לעשות זאת.

לאחר שבן מאיר ביקש מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לאסור את הנוהל בשל חששות לפרטיות, סולברג קבע בחודש שעבר כי השימוש במידע אכן מפר את חוקי הפרטיות בישראל ואסר על המפלגות לעשות בו שימוש.

אולם הליכוד, שעושה שימוש נרחב במידע ביום הבחירות, עתר לבג"ץ וטען כי לסולברג אין סמכות לקבל החלטה זו. עמדה זו זכתה לאהדה מצד בית המשפט, שהורה לוועדת הבחירות המרכזית במלואה לקבל את ההחלטה.

עם זאת, השופטים רמזו באופן ברור כי לדעתם הנוהל אכן מפר את חוקי הפרטיות בישראל.

ועדת הבחירות המרכזית, שהרכבה משקף את הרכב הכנסת, דחתה ביום ראשון את החלטתו של סולברג ואישרה את השימוש במידע.

בן מאיר ואחרים עתרו כעת לבג"ץ נגד ההחלטה עצמה.

בג"ץ קבע ליום רביעי בבוקר דיון בעתירות הדורשות לאסור על שימוש בנתוני הצבעה ביום הבחירות בידי חברי ועדות קלפי מטעם המפלגות.

ועדת הבחירות המרכזית, המשקפת את מאזן הכוחות בין המפלגות בכנסת, הצביעה ביום ראשון בעד המשך הנוהג. עם זאת, הפעיל החברתי שחר בן מאיר ויו"ר מפלגת המילואימניקים יועז הנדל עתרו לבג"ץ כדי לבטל את ההחלטה.

במקביל לקביעת הדיון ליום רביעי, הוציא בית המשפט צו על תנאי נגד ועדת הבחירות המרכזית בנושא. בדרך כלל, צעד כזה מצביע על כך שבית המשפט סבור כי יש ממש בעתירה, אך במקרה הנוכחי השופטים הבהירו כי המטרה היא רק לזרז את ההליך בשל סמיכותן של הבחירות.

במשך כמה מערכות בחירות, חברי ועדות קלפי מטעם המפלגות נהגו להעביר ביום הבחירות נתונים על אודות מי שכבר הצביעו למטה הקמפיין המפלגתי. המידע משמש למעקב אחר אזרחים שטרם הצביעו, ומאפשר למפלגות לעודד את תומכיהן הפוטנציאליים לצאת לקלפיות.

בחודש שעבר אסר יו"ר ועדת הבחירות המרכזית והמשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, על הנוהג, וקבע כי הוא מפר את חוק הגנת הפרטיות.

מפלגת הליכוד עתרה לבג"ץ נגד ההחלטה בטענה שלסולברג לא הייתה סמכות לקבל אותה.

מבלי לפרסם פסיקה סופית בנושא, השופטים ציינו כי שאלת סמכותו של סולברג היא סוגיה מורכבת, והורו למליאת ועדת הבחירות המרכזית להכריע בעצמה. הוועדה, מצידה, הצביעה בעד ביטול החלטתו של סולברג והחזרת השימוש בנתוני ההצבעה.

עם זאת, במהלך הדיון אמרו השופטים כי הם סבורים שהנוהג אכן מפר את חוק הגנת הפרטיות, וקבעו כי אין חוק המאפשר את השימוש בנתונים אלו.

עמדה זו מלמדת כי ייתכן שבית המשפט יראה בעין יפה את מהות העתירות, אם כי הוא עדיין עשוי להימנע מאיסור על הנוהג כה סמוך למועד הבחירות. זאת, כאשר מספר מפלגות, ובהן הליכוד, צפויות לטעון כי קמפיין המרצת המצביעים שלהן ביום הבחירות נשען במידה רבה על השימוש בנתוני ההצבעה.

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ מתח ביקורת חריפה על צה"ל, על המשטרה ועל שר הביטחון ישראל כ"ץ בשל כישלונם בטיפול באלימות של מתנחלים קיצוניים נגד אזרחים פלסטינים בגדה המערבית.

השופטים קבעו כי תקיפות אלו "עומדות בסתירה לערכי היסוד המוסריים והעקרונות של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", וכן "מנוגדות לחירות, ליושר ולצדק המגולמים במורשת ישראל ונביאיה".

פסיקתו המוסרית והחריגה בחומרתה של בית המשפט ניתנה במסגרת עתירה שהגישו תושביהם של שלושה בתים בכפר הפלסטיני ג'אלוד שבגדה המערבית, שדרשו לאפשר להם לשוב לבתיהם בבטחה.

בחודש יולי האחרון גורשו התושבים באלימות על ידי מתנחלים קיצוניים, שהקימו מאחז בלתי חוקי סמוך לכפר והטילו מצור על בתי העותרים.

"בראש ובראשונה, מדובר בתופעה פסולה לחלוטין העומדת בניגוד לערכי היסוד והעקרונות המוסריים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובניגוד לעקרונות החירות, ההגינות והצדק של מורשת ישראל ונביאי ישראל", נכתב בהחלטה שעליה חתומים נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, והשופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר.

השופטים הוסיפו כי אלימות מתנחלים קיצוניים והכישלון במיגורה פוגעים גם בתדמיתה הבינלאומית של ישראל כמדינת חוק.

בית המשפט נזף בצה"ל ובמשטרה על כך שלא פעלו ביעילות כדי לאפשר לתושבים לשוב לבתיהם בג'אלוד בבטחה, ודרש לקבל תשובות לשאלות ספציפיות ומפורטות הנוגעות למקרה.

בין היתר, נשאלו גופי הביטחון אילו צעדים ננקטו כדי לחקור ולהעמיד לדין את הקיצוניים המוכרים לצה"ל, אשר השתתפו בגירוש האלים של תושבי ג'אלוד ופלשו לבתיהם בניגוד לחוק.

כמו כן, התבקש פירוט לגבי הפעולות הננקטות כדי למנוע מאותם גורמים לשוב למאחז ולהטריד שוב את התושבים, ואילו צעדים מבוצעים לשם החרמת כלי הרכב ששימשו אותם.

בנוסף, הורה בית המשפט לצה"ל ולמשטרה לתאם מול התושבים את חזרתם הבטוחה לבתיהם בתוך 14 ימים. על הכוחות לספק להם הגנה בעת חזרתם ולאפשר להם להכניס ציוד וחומרים הדרושים לתיקון בתיהם, וכן לחדש את תשתית המים והחשמל שניזוקה על ידי המתנחלים.

בית המשפט אף הוציא צו ביניים בתיק, המטיל את נטל ההוכחה על צה"ל ועל המשטרה, שיידרשו להראות באופן פעיל כיצד הם מיישמים את הוראותיו.

בג"ץ קבע כי מליאת ועדת הבחירות המרכזית היא שתכריע אם לאפשר לעובדי הקלפיות ולמשקיפים מטעם המפלגות להעביר למטות הקמפיין מידע בזמן אמת על אזרחים שכבר הצביעו, לקראת הבחירות הקרובות.

בחודש שעבר החליט יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לאסור על כך. מדובר בפרקטיקה שהייתה נהוגה בכמה ממערכות הבחירות האחרונות. הליכוד עתר נגד ההחלטה בטענה שלסולברג אין סמכות לקבל אותה לבדו, וכי האיסור פוגע קשות בהיערכות המפלגה לקמפיין ביום הבחירות.

בסיום דיון ארוך פנתה השופטת יעל וילנר לצדדים ואמרה כי שאלת הסמכות היא "קשה", ו"לא פשוטה", וכי במהלך הדיון היום לא הוצגו לכך תשובות מספקות.

עם זאת, היא ציינה כי עמדת בית המשפט באשר לטענה המהותית היא שהעברת נתוני המצביעים למטות אכן פוגעת בזכות לפרטיות, כפי שטען סולברג בהחלטתו לאסור על הפרקטיקה.

וילנר קבעה כי ועדת הבחירות המרכזית – שחבריה הם חברי כנסת המייצגים את הסיעות באופן יחסי לגודלן, כלומר היא נשלטת בידי הקואליציה והליכוד – חייבת לקבל החלטה בנושא בהקדם האפשרי.

לאור העובדה שהליכוד והמפלגות החרדיות עושות שימוש נרחב במידע על מצביעים במהלך יום הבחירות, נראה כי ועדת הבחירות צפויה לאשר את הפרקטיקה ולהפוך את החלטתו של סולברג.

ואולם, ייתכן שגם על החלטה זו תוגש עתירה לבג"ץ.

בג"ץ דן בשעה זו בעתירה שהגישה מפלגת הליכוד בבקשה לבטל את החלטתו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, נעם סולברג, האוסרת על משקיפים שמונו מטעם המפלגות להעביר למטות הבחירות מידע על זהות האזרחים שהגיעו להצביע.

בתגובה לעתירה נגד הנוהג קבע סולברג ב־4 באוגוסט כי העברת מידע כזה "מהווה פגיעה בפרטיות", וכי היא אינה מותרת לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות. עוד קבע כי נציגי המפלגות בתוך הקלפיות ממונים לנהל את ההצבעה ולפקח עליה, ולא לספק למטות המפלגות נתונים לצורך פעילות פוליטית.

מפלגות פוליטיות, ובייחוד מפלגות ימין וחרדיות, השתמשו במשך כמה מערכות בחירות באנשי צוות בקלפיות כדי לעקוב מי מבעלי זכות הבחירה כבר הצביע, במטרה לפנות למי שטרם הצביעו וכך להגדיל את שיעור ההצבעה בקרב תומכים פוטנציאליים.

הליכוד טוען בעתירתו לבג"ץ כי החלטתו של סולברג יצרה מגבלה חדשה על פעילות המפלגות ביום הבחירות, בעיצומה של מערכת הבחירות הנוכחית, אף שהנוהג הזה רווח כבר כמה מערכות בחירות וכי פעילות יום הבחירות של המפלגה נשענת עליו.

השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב דנים בעתירה.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הערעור שהגיש מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, בעניין מעצר הבית של טל ינון דרדיק, החשוד בביצוע תקיפה חמורה של פלסטיני בחודש מרץ.

בית הדין הצבאי לערעורים ביהודה ושומרון קבע ביולי כי צו מעצר בית מנהלי שהוציא בלוט, שחייב את דרדיק לשהות במעצר בית מלא בבית חמותו, לא מעשי ולא ניתן ליישום.

לאחר מכן הורה שר הביטחון ישראל כ"ץ לגורמים הרלוונטיים שלא לחדש את צו המעצר, וקרא למצוא פתרון חלופי שיאפשר לדרדיק להשתחרר מהכלא תוך הבטחה שלא יהווה איום. דרדיק התעקש כי כל מעצר בית יתקיים בביתו במאחז חקלאי בלתי מורשה בשטח B בגדה, בעוד בלוט התנגד לאפשר לו לשוב לשם.

בלוט ערער בסוף החודש שעבר על החלטת בית הדין הצבאי לערעורים, ובינתיים נותר דרדיק במעצר. החלטת בית המשפט, שניתנה בעקבות דיון שהתקיים ביום חמישי, מותירה על כנה את הקביעה שלפיה צו מעצר הבית לא ניתן ליישום.

לא ברור מה מצבו של דרדיק כעת. ארגון חוננו מסר שעורך דינו של דרדיק, משה פולסקי, פועל כעת לשחרור מרשו מהכלא. דרדיק שובת רעב.

החלטתו של בלוט לערער על פסיקת הערכאה הנמוכה עוררה זעם בקרב גורמי ימין שדרשו לשחרר את דרדיק, ובעקבות זאת הודיע כ"ץ בשבוע שעבר בטלוויזיה כי יחליף את האלוף. ההודעה עוררה סערה, על רקע הטענות להתערבות ממניעים פוליטיים במינויים בצה"ל. שר הביטחון חזר בו במהירות לאחר שהרמטכ"ל, רב־אלוף אייל זמיר, אמר כי לא ידיח את בלוט.

דרדיק חשוד שביצע בחודש מרץ תקיפה אכזרית בחרבת חומסה, יישוב פלסטיני בגדה. לפי החשדות, דרדיק ומתנחלים קיצונים נוספים הפשיטו פלסטיני, קשרו את איבר מינו באזיקון והובילו אותו ברחבי היישוב.

דרדיק מכחיש כי השתתף במעשה. 

ינון אליה לוי, תושב ההתנחלות מעון, שירה למוות בעודה הד'לין בכפר אום אל־ח'יר שבהר חברון ב-20 ביולי 2025, מואשם בהמתה בקלות דעת, הסגת גבול בעת נשיאת נשק והיזק בזדון.

ינון לוי יורה לעבר פלסטינים בכפר אום אל־ח'יר, היום
קרדיט: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים pic.twitter.com/LMYTcPGufq

— הארץ חדשות (@haaretznewsvid) July 28, 2025

לוי עסק בקבלנות בנייה בדרום הגדה. כמה מדינות הטילו עליו סנקציות בשל תיאום מעשי אלימות והטרדה נגד פלסטינים באזור.

לפי הפרקליטות, בעת עבודות להקמת שכונה חדשה בהתנחלות כרמל, הורה לוי לפרוץ גדר אל שטח פרטי באום אל־ח'יר. הדבר הוביל לעימות במקום, שבמהלכו ירה לוי "לעבר אזור שבו נכחו אנשים, וגרם למותו של עודה הד'לין".

על פי כתב האישום, לאחר שלוי הורה למפעיל מחפרון ליצור דרך חדשה בשטח פרטי באום אל־ח'יר, ניסו תושבי הכפר לחסום את דרכו של הכלי. המפעיל פגע באחד המפגינים באמצעות המחפרון, ופצע אותו בראשו ובכתפו.

לוי התעקש כי המפעיל ימשיך בעבודות, מה שהוביל לעימותים נוספים בינו לבין המפגינים, שחלקם יידו אבנים לעבר המחפרון. 

לאחר מכן שלף לוי אקדח, ירה כדור אחד במקביל לקרקע לכיוון הכללי של אום אל־ח'יר, שפגע בהד'לין והרג אותו. הד'לין עמד במרחק של כ־20 מטרים מלוי, בחצר בכפר, שם תיעד את האירוע, לפי הפרקליטות.

עודה הד'לין על רקע מדבר יהודה שכה אהב (צילום: גילעד שדה)

לוי מואשם גם בהסגת גבול כשהוא חמוש ובגרימת נזק בזדון.

קנדה, בריטניה והאיחוד האירופי הטילו על לוי סנקציות בשל אלימות נגד פלסטינים. גם ממשל ביידן הטיל עליו סנקציות, אך אלה הוסרו בידי נשיא ארצות הברית הנוכחי דונלד טראמפ.

• 
  zman.co.il

  גילעד שדה נפרד מעודה הד'לין – האיש עם החיוך התמידי, חבר, ושותף לחלום

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע לבג"ץ כי הוא עומד בדעתו שאין כל מניעה משפטית במינויו של יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי. משכך דוחה נתניהו את עמדתם של היועצת המשפטית לממשלה והעותרים הדורשים את העברתו של בן גביר מתפקידו.

עדכון זה מטעם נתניהו הוגש לבית המשפט לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה בחודש שעבר את עמדתה. בהרב-מיארה ציינה כי המאמצים המשפטיים למנוע מבן גביר לפגוע בעצמאות המשטרה עלו בתוהו, וגיבתה למעשה את העתירות המבקשות להורות לנתניהו לפטרו.

"לאחר שראש הממשלה בחן את הדברים, ולאחר שקיבל התייחסות מפורטת מהשר באשר לאירועים המוזכרים בעתירות… עמדתו של ראש הממשלה נותרה בעינה: מינויו של השר בן גביר לשר לביטחון לאומי נעשה כדין, ואין עילה לפיטוריו המנהליים או להעברתו מתפקידו בצו שיפוטי", כתבו עורכי דינו של נתניהו לבית המשפט.

בתגובתו טוען ראש הממשלה כי אין עילה משפטית להתערבות בית המשפט בשיקול דעתו בנוגע למינוי שרים. לפיכך הוא מציין כי אין לו צורך להתייחס לטענות הספציפיות שהעלו העותרים או היועצת המשפטית לממשלה, שלפיהן בן גביר פגע בעצמאותה של המשטרה.

עוד מוסיף נתניהו כי בן גביר עצמו ציין בתגובתו לבית המשפט שהוא מסכים עם עקרון העצמאות של המשטרה.

בחודש שעבר הדגישה בהרב-מיארה בפני בית המשפט שורה של מקרים המהווים לטענתה דוגמאות לפגיעה מצד השר בעצמאות המשטרה. בין היתר התייחסה היועצת להתבטאויות פומביות של בן גביר שטען כי חקירה פלילית שמתנהלת נגד קצין משטרה בכיר מונעת ממניעים פוליטיים, וכן לאמירותיו בנוגע לשימוש המשטרתי ברימוני הלם בהפגנות חרדים ולהתערבותו המתמשכת במינוי כוח אדם בארגון.

בן גביר מסר בתגובה להודעת נתניהו: "מברך את ראש הממשלה על התשובה הברורה ליועמ"שית העבריינית. לפקידי הדיפ סטייט אין שום סמכות להדיח שרים מתפקידם. אחרי הבחירות, נדיח אנחנו את פקידי הדיפ סטייט".

חברים בקואליציה תקפו את בג"ץ לאחר שהקפיא את העברה של מאות מיליוני שקלים בהעברות תקציביות שאישרה אתמול ועדת הכספים של הכנסת לבתי ספר חרדיים, למשרד ההתיישבות ולמשרד לשירותי דת, בשל "הפגמים הפרוצדורליים שלכאורה נפלו בקיום הדיו".

"אתמול השופט סולברג והיום השופט שטיין. שניהם נכנסו לעליון על תקן 'שמרנים'. לבג"ץ אין תקנה, את בג"ץ צריך לסגור – הפתרון הוא בית משפט לחוקה", כתב ברשת X יושב ראש ועדת הכספים חנוך מילביצקי.

נראה שמילביצקי התייחס להחלטה שקיבל אתמול יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, לאסור על חברי ועדות הקלפי ועל משקיפים מטעם המפלגות בבחירות ב־27 באוקטובר להעביר מידע על זהות הבוחרים שהצביעו.

יושב ראש הקואליציה אופיר כץ האשים את בית המשפט ב"השתוללות חסרת רסן" בעקבות חסימת העברת הכספים הקואליציוניים. "בג"ץ בהשתוללות חסרת רסן. מעניין שהיום הם קוראים לזה פגם פרוצדורלי, אבל כשממשלת ההונאה של בנט עשו העברות תקציביות בהיקף של מאות מיליונים שבוע (!) לפני הבחירות, זו הייתה סמכותה של הכנסת. אפילו לא מנסים להסתיר", אמר.

גם ש"ס העלתה טענה דומה. "שוב הוכיח בג"ץ שהוא הפך לסניף של האופוזיציה, כשהוא רומס את הכנסת ברגל גסה. החלטתו להקפיא העברות תקציביות שאושרו כדין בוועדת הכספים היא פגיעה חמורה בדמוקרטיה וברצון המחוקק", מסרה המפלגה.

"הממשלה הקודמת העבירה באותו אופן כספים קואליציוניים כשבוע לפני הבחירות – ובג"ץ לא התערב", הוסיפה ש"ס. "לא החוק השתנה ולא הנוהל השתנה. רק זהות הממשלה והציבור שמקבל את התקציבים".

מנגד, חברי כנסת מהאופוזיציה בירכו על ההחלטה. חברת הכנסת נעמה לזימי מהדמוקרטים, שהייתה אחת העותרות נגד העברת הכספים, בירכה על כך שבית המשפט עצר את מה שכינתה "השוחד הפוליטי" ו"העברות הכספים המושחתות". 

בסוף 2022, לקראת הבחירות שנערכו באותה שנה, אישרה ועדת הכספים של הכנסת להעביר 2.73 מיליארד שקל מעודפי תקציב 2021 לתקציב 2022, כשחלק ניכר מהכסף הועבר למשרדי הביטחון והרווחה. חברי האופוזיציה דאז טענו שההצבעה על ההעברות הייתה פסולה מטעמים פרוצדורליים, ואילו קואליציית בנט–לפיד טענה כי המהלך מותר לפי כללי הכנסת בשל דחיפות ההקצאה.

בג"ץ הקפיא את העברתם של מאות מיליוני שקלים בהעברות תקציביות שאישרה אתמול ועדת הכספים לבתי ספר חרדיים, למשרד ההתיישבות ולמשרד לשירותי דת, בשל מה שהגדיר "הפגמים הפרוצדורליים שלכאורה נפלו בקיום הדיון".

הצו הארעי הקפיא את העברת כל הכספים שהוקצו בדיון אתמול, למעט אלה המיועדים להוצאות חירום אזרחיות.

השופט אלכס שטיין הודיע שהעתירה בנושא תובא לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים "בהקדם האפשרי".

מפלגות האופוזיציה התנגדו בתוקף לקיום ישיבת הוועדה ולהעברת הכספים בתקופת הביניים שבין כהונות הכנסת, לאחר שהכנסת פוזרה בחודש שעבר והבחירות הכלליות נקבעו ל־27 באוקטובר.

בדיון אתמול אושרו 267 מיליון שקל לחינוך החרדי, ובהם יותר מ־12.5 מיליון שקל לתרבות חרדית וכ־26 מיליון שקל למניעת נשירה של חרדים מהישיבות.

הוועדה הצביעה גם בעד העברת 157 מיליון שקל במימון ישיר למשרד ההתיישבות, וכן 142 מיליון שקל בהרשאות להתחייב עבור סעיפי תקציב שאושרו בעבר.