מיכאל ראבילו, שנבחר אתמול למבקר המדינה הבא בנסיבות שנויות במחלוקת, נפגש היום עם המבקר היוצא מתניהו אנגלמן לתדרוך חפיפה במשרד מבקר המדינה בירושלים.

ראבילו, עורך דינו האישי זה שנים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמור להישבע אמונים ב־1 ביולי.

עם זאת, לפחות עתירה אחת הוגשה לבג"ץ נגד מינויו, לאחר שחברי כנסת מהקואליציה תיעדו את עצמם מצביעים לראבילו, דבר, שלפי הדיווחים, נעשה לבקשת גורמים בליכוד ותוך הפרה לכאורה של חוק היסוד המחייב הצבעה חשאית בבחירות לתפקיד מבקר המדינה.

בעתירה התבקש בית המשפט להוציא צו שימנע מראבילו להיכנס לתפקיד עד שבג"ץ ייתן פסק דין סופי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש משופטי בית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את השעות הראשונות של עדותו מחר במשפטו הפלילי, כדי שיוכל להשתתף בטקס השבעת ראש המוסד הנכנס, רומן גופמן.

עם זאת, השופטים מתחו ביקורת על נתניהו ואמרו כי קיבלו שוב ושוב בקשות לדחות ולבטל דיונים בשל עניינים ביטחוניים ודיפלומטיים דחופים, אך אינם יכולים לעשות זאת לצורך השתתפות בטקסים.

"כשיש ענייני ביטחון, אין מה לעשות. טקסים? עם כל הכבוד, או שהם יתאימו את עצמם או שאנחנו נמשיך כרגיל", אמרה השופטת רבקה פרידמן־פלדמן, ראשת הרכב שלושת השופטים הדן במשפט נתניהו.

השופטים טרם קיבלו החלטה סופית בעניין.

נתניהו ביקש גם לקבל אישור להשתתף בטקס השבעת ראש מלמ"ב החדש במהלך הפסקת הצהריים היום בבית המשפט, ובקשה זו התקבלה על ידי השופטים.

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, התריע בכנס לשכת עורכי הדין מפני שחיקת האמת בשיח הציבורי, ואמר כי גורמים בישראל משתמשים בפייק ניוז כדי לערער במכוון את מעמדו של בית המשפט העליון ואת פסקי דינו.

עמית, שהממשלה מחרימה אותו מאז מונה לנשיא העליון בינואר 2025, התייחס במיוחד לטענות הכוזבות שלפיהן בג"ץ התערב בהוראות הפתיחה באש של צה"ל. פוליטיקאים וארגוני ימין טענו בטעות כי ההתערבות הזאת אפשרה את מתקפת שבעה באוקטובר. עמית התייחס גם לטענות שלפיהן "מינה את עצמו לנשיא".

עמית ציין כי בפסק הדין של בג"ץ מ־2018 בעתירות נגד הוראות הפתיחה באש של צה"ל, בית המשפט קיבל את עמדת הצבא ולא הורה לצה"ל "לשנות אפילו פסיק בהוראות הפתיחה באש".

נשיא העליון אמר כי גם הטענות מצד פוליטיקאים מהימין שלפיהן "מינה את עצמו" לנשיא היו "פייק". לדבריו, שר המשפטים יריב לוין, שהוביל את החרמתו מצד הממשלה, כינס בעצמו את הוועדה לבחירת שופטים, אף שעשה זאת לאחר שבג"ץ הורה לו לעשות כן, והוועדה בחרה בו בהצבעה חוקית.

"הפצת פייק היא סכנה ישירה לדמוקרטיה וללכידות החברתית", אמר עמית.

"כאשר המרחב הציבורי מוצף במידע כוזב, קשה מאוד להבחין בין אמת לבדיה", אמר. לדבריו, רבים ממפיצי המידע הכוזב עושים זאת במכוון כדי "לשחוק את ערך האמת".

"מכאן קצרה הדרך לדחיית פסקי דין מחייבים, להתעלמות מחובות לפי דין, ואף ל'פתרון' מחלוקות בכוח ובאלימות, חלילה", אמר עמית.

"כך הופכת הפצת פייק לאסטרטגיה משלימה להקצנת השיח נגד מערכת המשפט. הפייק מכשיר את הקרקע; הפלגנות זורעת את הזרעים; והאלימות צומחת פרא", הוסיף.

בית המשפט העליון החמיר את עונשו של תושב נצרת חמאד חמאדי משש לשבע שנות מאסר, לאחר שהורשע ב-2024 באישומים של מגע עם סוכן זר והצתה, אחרי שגויס על ידי חוליית טרור שהופעלה על ידי איראן.

חמאדי הצית ארבע מכוניות בחיפה ב-21 ביוני 2023 וביצע פעולות נוספות בהוראת אנשים שהפעילו את חוליית הטרור מג'נין שבגדה המערבית, שפעלו בעצמם בהוראת איש מודיעין איראני בירדן.

בית המשפט העליון הדגיש בפסק דינו להחמרת עונש המאסר כי קיום מגעים עם סוכן זר הוא אחת העבירות החמורות ביותר בחוק העונשין, בשל הנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם והסכנה שפעילות כזו מציבה לביטחון הלאומי.

בית המשפט קיבל גם את טענות התביעה בנוגע לצורך המיוחד להרתיע אחרים מביצוע עבירות דומות בתקופה הנוכחית, שבה נרשמו מקרים רבים שבהם איראן הצליחה לגייס אזרחים ישראלים לביצוע פעולות עוינות נגד ישראל.

בית המשפט המחוזי בירושלים הסכים לבטל את כל הדיון שנקבע להיום בעדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפטו הפלילי.

מוקדם יותר היום הסכים בית המשפט לדחות את פתיחת הדיון, בעקבות בקשת נתניהו לבטל את עדותו היום. נתניהו נימק את הבקשה בכך שעסק בעניינים מדיניים וביטחוניים "עד לשעות הלילה המאוחרות", וכי צפויים לו דיונים נוספים בנושאים אלה גם הבוקר.

לאחר שקיבל עדכון נוסף מסנגוריו של נתניהו, הסכים בית המשפט לבטל גם את יתרת הדיון שנקבע להיום.

שר התפוצות עמיחי שיקלי אמר כי "הקמת התנחלויות בצפון רצועת עזה צריכה להופיע במצע הבחירות של הליכוד".

שיקלי אמר את הדברים בפגישה עם ראשי תנועת ההתנחלות נחלה, המקדמת הקמת התנחלויות בגדה המערבית ובעזה, ושפעיליה חצו באופן בלתי חוקי לעזה כמה פעמים מאז החלה המלחמה בעזה.

"התיישבות באזור הגבול הצפוני [של עזה] צריכה להיות חלק ממצע הבחירות שלנו", אמר שיקלי, חבר הליכוד, ליו"ריות המשותפות של נחלה דניאלה וייס וצבי אלימלך שרבף, כך מסרה נחלה בהודעה לעיתונות.

לפי נחלה, הפגישה עסקה ב"קידום פעילות מעשית ופוליטית להתיישבות יהודית בצפון רצועת עזה".

כמה שרים בקבינט, בהם כמה שרים מהליכוד, הביעו תמיכה נחרצת בהקמת התנחלויות בעזה מאז פרוץ המלחמה עם חמאס, ועשו זאת שוב ושוב בעצרות ובכנסים של נחלה.

שר המשפטים יריב לוין דחה את הצעת בג"ץ לבצע מינויים נחוצים בדחיפות לבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובחיפה, ואמר כי לוח הזמנים הקצר לפני ההכרזה על בחירות אינו מאפשר להשלים את הבדיקות הנדרשות להערכת המועמדים.

"בעת הזו, לנוכח לוח הזמנים הפוליטי והצורך בבדיקת נאותות מצד כל חברי הוועדה לבחירת שופטים… האפשרות להתקדם בפרסום השמות ברשומות ובכינוס הוועדה לצורך בחירת שופטים לבתי המשפט המחוזיים אינה ריאלית", טען עורך דינו של לוין לבית המשפט.

הוועדה לבחירת שופטים, שלוין עומד בראשה מתוקף תפקידו כשר המשפטים, אינה יכולה לבצע מינויים שיפוטיים לאחר פיזור הכנסת והכרזה על בחירות.

לוין הציע במקום זאת למנות שופטים זמניים לבתי המשפט המחוזיים, כדי לסייע בעומס התיקים בבתי המשפט המחוזיים שבהם חסר הרכב מלא של שופטים.

בג"ץ מתח ביקורת על סירובו של לוין לבצע את המינויים בדיון ביום ראשון, והאשים אותו בכך שהוא מציע פתרון בלתי מספק לבעיה שהוא עצמו יצר.

לוין מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים זה 16 חודשים, למרות מחסור חריף בשופטים בבתי משפט שלום ומחוזיים רבים ברחבי הארץ.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה צפויה להעמיד לדין את צחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בכפוף לשימוע, בגין שיבוש מהלכי משפט ומרמה והפרת אמונים, כך הודיעה פרקליטות המדינה.

האישומים נוגעים לפגישה שקיים ברוורמן עם אלי פלדשטיין, יועץ תקשורת של נתניהו, באוקטובר 2024. לפי הפרקליטות, בפגישה אמר ברוורמן לפלדשטיין כי מתנהלת חקירה בנוגע להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון הגרמני בילד.

ברוורמן שאל את פלדשטיין אם ייתכן שהחקירה מכוונת אליו, ואמר שאם כך הדבר, הוא יוכל לבלום אותה.

פלדשטיין וחשוד מרכזי נוסף נעצרו זמן קצר אחרי הפגישה, ובהמשך הוגשו נגדם כתבי אישום בגין העברת מסמכים מסווגים.

ברוורמן יועד לשמש שגריר ישראל הבא בבריטניה, אולם החקירה המתנהלת בפרשה מנעה ממנו עד כה להיכנס לתפקיד.

בית המשפט העליון דן היום בעתירות המבקשות לבטל את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל. זהו הדיון השני בנושא, אחרי שבינואר השנה נשמעו טיעונים בעל פה.

לאחר הדיון הקודם הוציא בג"ץ צו על תנאי, שהורה לממשלה לנמק את החלטתה לסגור את תחנת הרדיו הוותיקה, ובייחוד את האופן שבו התקבלה ההחלטה.

הצו ניתן לאחר שבדצמבר 2025 הוציא בית המשפט צווי ביניים שהורו לממשלה להקפיא את סגירת גלי צה"ל עד להכרעה סופית בעתירות.

בדיון יושבים השופטים דפנה ברק־ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר.

בדצמבר שעבר אישרה הממשלה פה אחד את הצעתו השנויה במחלוקת של שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את גלי צה"ל עד 1 במרץ 2026. ההחלטה התבססה על המלצת ועדה מייעצת שמינה כ"ץ, שהמליצה לסגור את התחנה.

כמה ארגונים עתרו לבג"ץ נגד ההחלטה, וטענו בין היתר כי נפלו פגמים חמורים בהליך קבלתה, וכי סגירת התחנה תפגע גם בחופש הביטוי בישראל.

הטענות התמקדו במיוחד באופן שבו הורכבה הוועדה המייעצת שמינתה הממשלה, לרבות הרכבה המזוהה עם הליכוד והיעדר מומחיות מקצועית בתחום העיתונות, וכן באופן שבו המליצה על סגירת גלי צה"ל.

החל הדיון בבג"ץ בעתירות נגד שר המשפטים יריב לוין, בדרישה שיכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי למלא עשרות תקנים פנויים בבתי המשפט ברחבי הארץ.

כיום יש 51 תקנים פנויים בבתי משפט השלום והמחוזיים ברחבי הארץ, ומספרם צפוי לעלות ל-67 עד סוף השנה, אך לוין מסרב למלא אותם.

לאחר הדיון הקודם בעתירות, שנערך מוקדם יותר החודש, הרכב של שלושה שופטים ביקש מלוין להגיש לבית המשפט עד 7 במאי לוח זמנים לביצוע המינויים. בתגובה אמר לוין לבית המשפט כי הוא מוכן לבצע רק מינויים לבתי משפט השלום ומינויים זמניים לבתי המשפט המחוזיים.

ללוין אין רוב בוועדה לבחירת שופטים שיבטיח את מינוי המועמדים המועדפים עליו לשיפוט בבתי המשפט האלה.

העותרים טענו כי החלטתו שלא לכנס את הוועדה היא וטו בלתי חוקי על הליך מינוי השופטים, אף שלוין טוען כי הסמכות לכנס את הוועדה נתונה רק לו כיו"ר הוועדה.