המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג הורה להוציא את חברת הכנסת טלי גוטליב מהדיון בבג"ץ בעניין הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לאסון ה-7 באוקטובר, בשל הפרעותיה החוזרות ונשנות למהלך הדיון.

גוטליב נוכחת בדיונים רבים בבג"ץ בתיקים שנויים במחלוקת ומפריעה למהלך הדיונים באופן שגרתי, והיא הוצאה מאולם הדיונים שוב ושוב.

במהלך המלחמה נגד איראן נרשמו 378 תקריות של אלימות מתנחלים קיצונים נגד פלסטינים ורכושם בגדה המערבית, במהלך 40 ימי הלחימה, כך דיווח ארגון יש דין.

לפי הארגון, התקיפות התרחשו ב-148 קהילות ואתרי מגורים פלסטיניים ברחבי הגדה המערבית. יש דין, המתנגד לתנועת ההתנחלות ועוקב אחר תופעת האלימות, ציין כי בתקופה זו נהרגו שמונה פלסטינים מירי מתנחלים קיצונים וכ-200 נוספים נפצעו.

"ניתן היה לעצור את אלימות המתנחלים אילו היה רצון אמיתי מצד הממשלה ורשויות המדינה, אך לישראל אין מוטיבציה לשנות את המצב", נמסר מהארגון.

לאחר כשלושה שבועות של אלימות אינטנסיבית מצד גורמים קיצוניים נגד אזרחים פלסטינים בגדה המערבית, הסיט צה"ל ב-22 במרץ גדוד שיועד להיכנס ללבנון אל האזור, בניסיון לרסן את האלימות

"להפך, מדיניות ישראל מעודדת מתנחלים עבריינים ומובילה להתפשטות מאחזים חקלאיים אלימים ברחבי הגדה המערבית", הוסיף הארגון, בהתייחס לטקטיקה של פעילי התנחלויות להקים מאחזים חקלאיים שנועדו, לדבריו, לדחוק פלסטינים מאזורים כפריים מבתיהם.

"מפת הקהילות הפלסטיניות שבהן התרחשו מקרי אלימות מתנחלים ממחישה בבירור את מטרת האלימות הנתמכת על ידי המדינה: גירוש פלסטינים מאדמותיהם ודחיקתם למובלעות קטנות וצפופות".

A night of pogroms in the West Bank – dozens of Israeli rioters raided the Palestinian villages of Jalud, Qaryut, Funduqmiya and others overnight, throwing stones and setting fire to homes and vehicles. The attacks followed explicit calls circulating on social media yesterday to… pic.twitter.com/CJe1fN5O0k

— Yesh Din English (@Yesh_Din) March 22, 2026

לאחר כשלושה שבועות של אלימות אינטנסיבית מצד גורמים קיצוניים נגד אזרחים פלסטינים בגדה המערבית, הסיט צה"ל ב-22 במרץ גדוד שיועד להיכנס ללבנון אל האזור, בניסיון לרסן את האלימות. עם זאת, לפי נתוני יש דין, מאז אותו מועד ועד לסיום המלחמה נרשמו למעלה מ-120 תקריות אלימות נוספות. נתוני הארגון מבוססים על הצלבת הודעות פומביות ודיווחים ממקורות שונים.

הדיון בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בעתירות הדורשות להדיח את השר איתמר בן גביר מתפקידו יחל בשעה 10:00 ויועבר בשידור חי. 

העותרים מבקשים מבג"ץ להורות לראש הממשלה לפטר את בן גביר, בשל מה שהם טוענים כי הוא התערבות חוזרת ובלתי חוקית בעניינים מבצעיים של המשטרה, פוליטיזציה של מינויים במשטרה והתערבות גלויה בחקירות.

העתירות יידונו בפני הרכב של תשעה שופטים במקום שלושה, כולל נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית וסגן הנשיא נועם סולברג, מה שמצביע על ההשלכות הרחבות של התיק.

פרקליטות המדינה פנתה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה להעביר לידיה מסמך שלפי הדיווחים הוגש לבית המשפט על ידי שב"כ, הקובע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו יכול להעיד בשלב זה במשפטו הפלילי בשל סיכון שאיראן תנסה לפגוע בו במהלך הופעה פומבית בבית המשפט.

לפי דיווח של חדשות 13 ביום ראשון, לצד בקשתו של נתניהו עצמו לדחות את עדותו בשבועיים, ראש שב"כ דוד זיני העביר חוות דעת ליועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, ובה הזהיר כי חשיפת מועד הופעה פומבית מראש, כגון עדות בבית משפט, עלולה לסכן את חייו של ראש הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ועורך דינו עמית חדד בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 28 באוקטובר 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

במכתב שהועבר היום לבית המשפט, טענה הפרקליטות כי לא קיבלה את חוות הדעת של זיני, למרות הנהוג שלפיו מידע רלוונטי להליך משפטי מועבר גם לתביעה. עוד צוין כי כלל לא ידעה על עצם העברת המסמך לבית המשפט, ולמדה על כך מהתקשורת.

"התביעה אינה יודעת אם חוות דעת כזו אכן הוגשה לעיון בית המשפט, והאם נשקלה בהחלטה לבטל את עדותו של נאשם 1 [נתניהו] השבוע", נמסר לבית המשפט.ֿ

הפרקליטות הוסיפה כי היה עליה לקבל את חוות הדעת, וביקשה מבית המשפט להורות על העברתה לידיה כעת, וכן להבהיר כי בעתיד כל מסמך מסוג זה יועבר גם לתביעה.

בתגובה לדיווחים, מסרה התנועה לאיכות השלטון כי מדובר בהתפתחות המזכירה את טענותיו של ראש שב"כ לשעבר רונן בר, שלפיהן נתניהו ביקש ממנו שוב ושוב להגיש חוות דעת לבית המשפט על כך שאינו יכול להעיד בשל איומים ביטחוניים.

"בר סירב. בר פוטר. כעת, עם ראש שב"כ דדי זיני, שמונה על ידי נתניהו עצמו, חוות הדעת שלא הצליח להשיג מהראש הקודם מתקבלת לפתע", נמסר מהארגון.

"זה בדיוק התרחיש מפניו הזהרנו", הוסיפו בתנועה, שעתרה לבג"ץ נגד מינויו של זיני.

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דן בבקשת התנועה לאיכות השלטון בישראל לקבוע ביזיון בית משפט נגד הממשלה, בשל כישלונה לגבש אמצעי אכיפה אפקטיביים נגד משתמטים חרדים שאינם מתגייסים לצה"ל. 

בנובמבר 2025 הורה בג"ץ לממשלה לגבש מדיניות לאכיפת הגיוס, ובפרט בנוגע לסנקציות חברתיות וכלכליות נגד משתמטים, עד 4 בינואר השנה.

כאשר הממשלה לא עשתה זאת, התנועה לאיכות השלטון הגישה בקשה לביזיון בית משפט נגד הממשלה.

הדיון בבקשה נקבע במקור ל-1 במרץ, אך נדחה בשל המלחמה עם איראן.

עד כה הממשלה עדיין לא גיבשה מדיניות אכיפה כזו.

סגן נשיא בית המשפט העליון נעם סולברג עומד בראש ההרכב הדן בתיק, יחד עם השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף.

המשטרה והשב"כ פרסמו הודעה משותפת ולפיה "מתחזק החשד" כי יהודה שרמן, המתנחל שמת בשבת האחרונה סמוך למאחז הבלתי חוקי בגדה המערבית שבו התגורר, נהרג בפיגוע.

נסיבות האירוע שבו נהרג שרמן נותרו לא ברורות. מתנחלים ופוליטיקאים מהימין הקיצוני טענו מיד כי מדובר בפיגוע, אך גורמי הביטחון בחנו במשך מספר ימים את שאירע.

שני הגופים ציינו כי החשוד הפלסטיני שנעצר ונחקר בפרשה "הודה במעשים המיוחסים לו", אך הוסיפו כי "החקירה נמשכת".

דובר המשטרה לא הבהיר באופן מיידי מהם החשדות המדויקים נגד החשוד שבהם הודה.

"לפי ממצאי צוות החקירה… הכולל את השב"כ, חוקרי מחוז ש"י במשטרה וצה"ל, מתחזק החשד כי מדובר בתקיפה מכוונת של רכב המנוח, ממניעים לאומניים", נמסר בהודעה המשותפת.

שרמן, תושב המאחז הבלתי חוקי חוות שובו ישראל בצפון הגדה המערבית סמוך להתנחלות חומש, נהרג בשבת אחר הצהריים כאשר רכב ה־ATV (ריינג'ר) שבו נסע נפגע מרכב פלסטיני.

לדברי אחיו שהיה עמו ברכב, נהג הרכב הפלסטיני המתין להם, וכאשר חלפו על פניו רדף אחריהם ונגח את רכבם אל שפת מצוק.

מתנחלים קיצונים הקימו ככל הנראה מאחז התנחלות בלתי חוקי בשטח A בגדה המערבית, אזור שאמור להיות תחת שליטה אזרחית וביטחונית מלאה של הרשות הפלסטינית.

לפי דיווחים בתקשורת הפלסטינית, המאחז ממוקם בסמוך לעיירה הפלסטינית ג'בע, מדרום לג'נין, ומצפון לכפר הפלסטיני בית אימרין.

התקרית בשבת האחרונה, שבה נהרג הפעיל הקיצוני יהודה שרמן בבית אימרין בנסיבות שנויות במחלוקת, התרחשה בסמוך לבית אימרין ולמאחז הבלתי חוקי חוות שובו ישראל, שבו התגורר שרמן.

חדירת המתנחלים לשטח A בגדה המערבית נראית כתגובה לאותה תקרית, שאותה תיארו מקורביו של שרמן, משפחתו והימין הקיצוני הישראלי כ"פיגוע".

מתמונות שפורסמו בכלי תקשורת פלסטיניים, נראה כי המתנחלים התמקמו במבנה אבן קיים והניפו במקום דגל ישראל.

اقتحام المستوطنين على طريق النكب قرب بلدة جبع جنوب جنين pic.twitter.com/uR5ZBuOBof

— شبكة قدس الإخبارية (@qudsn) March 26, 2026

שלום עכשיו מסרה כי מאחזים הוקמו בעבר בשטח A, אך פונו לאחר מכן על ידי כוחות הביטחון הישראליים.

צה"ל לא הגיב באופן מיידי לבקשה לתגובה.

לפי שלום עכשיו, שני מאחזים בלתי חוקיים נוספים הוקמו השבוע, אחד בסמוך לכפר הפלסטיני תיאסיר בצפון הגדה המערבית, ואחד בסמוך לכפר הפלסטיני חרמלה באזור גוש עציון, שם נורה היום תושב מזרח ירושלים למוות, ככל הנראה בידי מתנחל מהמאחז. 

מארגון יש דין מסרו כי מאז תחילת המלחמה עם איראן נרשמו 257 מקרי אלימות של מתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית בתוך 25 ימים, והאשימו את המדינה בתמיכה באלימות, בשל מה שתיארו כמאמצים מינימליים מצד גורמי הביטחון למנוע אותה או להביא את האחראים לדין.

לדברי הארגון, מעשי האלימות כללו תקיפות פיזיות, נזק לרכוש והשתלטות על קרקעות בלא פחות מ־116 כפרים, עיירות וקהילות פלסטיניות.

ביש דין, העוקב אחר אלימות מתנחלים, ציינו כי בשבוע האחרון נרשמו אירועים של "אלימות המונית", שבהם מספר רב של מתנחלים קיצונים השתתפו בתקיפות נגד "עשרות" יישובים וכפרים פלסטיניים.

עוד נמסר כי מתנחלים ירו למוות בשישה פלסטינים מאז תחילת המלחמה עם איראן, וכי לפי הידוע לארגון, לא נעצרו חשודים.

הארגון מסר כי הנתונים מבוססים על הצלבה של הודעות פומביות ודיווחים ממקורות שונים.

"מאחורי הנתון ה'יבש' של יותר מעשרה אירועים ביום עומדים הקורבנות הפלסטינים של האלימות, שכוחות הביטחון ורשויות האכיפה נטשו לחלוטין, והם נותרים חסרי הגנה וללא צדק", נמסר.

"הפוגרומים שראינו בשבוע שעבר, שבהם השתתפו עשרות ואולי אף מאות בני אדם, זכו לאכיפה מינימלית מצד הרשויות – הן בהיערכות מראש [לתקיפות], הן במהלך האירועים והן באכיפה לאחר מכן.

"כל זה מצביע על מדיניות שיטתית של תמיכת המדינה באלימות, ולמעשה תמיכה בגירוש ובטיהור אתני", נטען.

פעילי ימין קיצוני ניסו הלילה להקים מחדש את המאחז הבלתי חוקי קול מבשר במרכז הגדה המערבית, ולאחר שהכוחות הרסו את המבנה שהוקם – תקפו תשתיות בכפר הפלסטיני הסמוך מוח'מאס. כ־15 פעילים הגיעו לגבעה והקימו אוהלים, אולם לוחמי מג"ב ואנשי המינהל האזרחי פינו אותם, תוך שהותירו מבנה עץ במקום. למרות שמדובר בשטח צבאי סגור, הפעילים לא נעצרו.

לפי תיעוד מצלמות אבטחה ועדויות פעילי זכויות אדם, חלק מהפעילים – חלקם רעולי פנים – ירדו מהמאחז בשעות הבוקר וגרמו נזק לתשתיות בכפר. בין היתר תועד ניסיון הצתה סמוך ללול, כשבמקום נמצאו בדים שרופים ששימשו לפי החשד להצית את המבנים.

בארגון "תורת צדק" האשימו כי האירוע התאפשר בשל אכיפה חלקית של צו השטח הצבאי הסגור. ראש הארגון, הרב אריק אשרמן, אמר כי מטרת המאחז היא "להשתמש באלימות כדי לדחוק פלסטינים מבתיהם", וטען כי לאחר נטישת מתחם בדואי סמוך בעקבות תקיפות חוזרות, "כעת הם פועלים גם נגד הכפר מוח'מאס".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מתנגדת לבקשה לדחות את הדיון בבג"ץ בעתירה המבקשת להורות על הדחתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתפקידו, בשל מה שהיא מגדירה "נזק חמור ושיטתי" לעבודת המשטרה גם במהלך המלחמה הנוכחית.

"נוכח הנזק החמור והשיטתי לעבודת המשטרה שנמשך כעת, לרבות בתחומים הרגישים ביותר של אכיפה, חקירות ומינויים, חיוני שתתקיים ביקורת שיפוטית בהקדם האפשרי", אמר נציג היועצת המשפטית לממשלה לבית המשפט העליון בתגובה לבקשה לדחות את הדיון.

בעתירה מתבקש בית המשפט להורות לראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את בן גביר, בשל מה שהעותרים טוענים כי הוא השפעה בלתי חוקית של השר מהימין הקיצוני על מדיניות המשטרה בכל הנוגע לאכיפת מחאות, מינויים במשטרה וחקירות.

מוקדם יותר היום ביקש עורך דינו של נתניהו, מיכאל ראבילו, לדחות את הדיון למועד מאוחר יותר, בטענה שלנתניהו אין זמן להיפגש עימו כדי להשלים את תגובתו לבית המשפט בשל המלחמה עם איראן.

ראבילו אמר כי עמדתו של נתניהו היא שאין לקיים דיון בעתירות בזמן מלחמה, כאשר "השר לביטחון לאומי אחראי לביטחון הפנים בזמן מלחמה ומשתתף בדיונים הביטחוניים בדרגים הגבוהים ביותר מכוח תפקידו".

נתניהו חזר גם על טענתו כי לבית המשפט אין סמכות להורות לו לפטר שר בממשלה.