ארבעה פעילים אמריקאים שנעצרו אתמול במהלך סיוע לחקלאים פלסטינים במסיק זיתים שוחררו ממעצר, לאחר שהמשטרה הודיעה כי בכוונתה להעבירם לרשות האוכלוסין וההגירה לצורך גירושם מישראל. מארגון רבנים לזכויות אדם, שארגן את פעילות המסיק, נמסר כי על הארבעה נאסר להיכנס לגדה למשך 15 ימים.

לפי הארגון, על 28 פעילים ישראלים נוספים הוטלו צווי הרחקה מהגדה למשך 15 עד 30 ימים, ואילו 38 פעילים מחו"ל שוחררו ללא תנאים מגבילים.

יותר מ-70 פעילים נעצרו אתמול בידי צה"ל והמשטרה בטענה שקיימו מסיק בשטח המחייב תיאום מראש עם הצבא, ללא תיאום כזה. ואולם, לפי מפות צבאיות, השטח שבו פעלו לא חייב תיאום מראש.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהושע שופמן, שהשתתף במסיק ונעצר אף הוא, טען כי הרשויות משתמשות במעצרים כדי לסכל סיוע של ישראלים לחקלאים פלסטינים. לדבריו, בעוד שהמשטרה והצבא אינם אוכפים את החוק נגד מתנחלים שפוגעים במוסקים וגונבים את יבולם, הם פועלים למנוע סיוע של פעילים ישראלים ויהודים מחו"ל שאינם נוקטים אלימות.

67,230 גברים חרדים מוגדרים כיום כמשתמטים מגיוס או כמי שסירבו להתייצב בלשכות הגיוס של צה"ל לאחר שקיבלו צווי גיוס, כך מסרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בעדכון שהגישה לבג"ץ על יישום פסקי הדין בנושא.

בסך הכול ישנם 110 אלף משתמטים מגיוס או מי שלא התייצבו כנדרש. היועצת המשפטית לממשלה מסרה שלצד 67,230 הגברים החרדים, עוד 21% מכלל המשתמטים הם גם מהחברה החרדית, אף שבעדכון לא הוסבר מדוע הם לא נכללים בקבוצה הראשונה של 67,230.

עוד 19% מהמשתמטים מגיוס הם מהציבור הכללי. הנתונים נכונים ל־8 בספטמבר.

היועצת המשפטית לממשלה ציינה שבעוד שבשנת הגיוס 2024, שהסתיימה ביוני 2025, התגייסו 2,811 גברים מהחברה החרדית, בשנת הגיוס 2025, שהסתיימה ביוני 2026, התגייסו 4,298 גברים חרדים – עלייה של 65%.

בהרב־מיארה אמרה שההערכה המקצועית היא שהעלייה הזאת נבעה מהרחבת מסלולי השירות לחרדים בצה"ל ומהגברת האכיפה. עם זאת, לדבריה, העלייה רחוקה מלענות על צורכי הצבא בתוספת כוח אדם.

"מאמצי האכיפה במישורים השונים רחוקים מכדי מיצוי, הן במישור האכיפה הפלילית והן בשל היעדר מדיניות ממשלתית סדורה לשלילת הטבות מחבי גיוס שאינם מתגייסים", כתבה היועצת המשפטית לממשלה.

בהרב־מיארה אמרה לפיכך כי על בית המשפט לשקול מתן צווים אופרטיביים נוספים מעבר לאלה שכבר נתן, ובהם הוראה לשלול הטבות מדינה שניתן להתנותן, בהחלטת ממשלה, בעמידה בצווי הגיוס.

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט אומר היום כי אינו זוכר אם האזהרה שאישר להציג לראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח חקירותיו הפליליות כללה חשד לשוחד, ומודה כי ניסוחה היה "דו-משמעי".

מנדלבליט, שהגיש את כתב האישום נגד נתניהו בשנת 2020, מעיד היום בבית המשפט המחוזי בירושלים בפעם השלישית.

כשנשאל על ידי סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, איזו עבירה ספציפית אישר לחקור כפי שמשתקף מנוסח האזהרה שהוצגה לראש הממשלה, השיב מנדלבליט: "אני לא זוכר אם האזהרה הייתה על שוחד".

השופט משה בר-עם הקשה על מנדלבליט ושאל אותו: "מה אדוני סבר שהולכים לחקור?", ומנדלבליט השיב: "אני חושב שיכול להיות שאמרתי לחקור אותו על עבירות מתחום טוהר המידות".

חדד טען מנגד כי הדבר אינו נכון, וציין שהמונח "עבירות מתחום טוהר המידות" מעולם לא הופיע בפרוטוקולים של הישיבות שנערכו בין מנדלבליט לפרקליטות.

בהמשך החקירה בנושא אמר מנדלבליט כי האזהרה שהוצגה לנתניהו "נוסחה באופן דו-משמעי", מה שהוביל את השופט בר-עם לתהות: "אתה חושב שזה נכון שיהיה 'ניסוח דו-משמעי' בעניינים הנוגעים לראש הממשלה?".

מנדלבליט השיב כי רצה שנוסח האזהרה יהיה "משהו בין שוחד להפרת אמונים", והוסיף כי הניסוח תאם יותר עבירה של הפרת אמונים, אך היה עמום מספיק כדי לאפשר חקירה גם בגין עבירות אחרות.

מנדלבליט הגיש נגד נתניהו כתב אישום בגין מרמה והפרת אמונים בתיקים 1000, 2000 ו-4000, ובגין לקיחת שוחד – בדמות סיקור תקשורתי אוהד – בתיק 4000.

לנוסח האזהרה שהוצגה לנתניהו יש חשיבות רבה, שכן אם לא נאמר לו בחקירתו שהוא חשוד בשוחד בטרם הואשם בעבירה זו, הרי שלא ניתנה לו הזדמנות הוגנת להתגונן מפני החשד לפני הגשת כתב האישום.

המשטרה הודיעה כי היא בוחנת תלונה שהוגשה נגד הרב דוב ליאור, מבכירי הרבנים בציונות הדתית החרד"לית, בעקבות פסק הלכה שפרסם ביום שישי, המתיר ליהודים למסוק זיתים במטעים של פלסטינים בגדה. "התלונה התקבלה במשטרת ישראל והועברה לבחינה ולטיפול הגורמים המוסמכים", נמסר מהמשטרה.

את התלונה הגיש אתמול ארגון רבנים למען זכויות האדם, בטענה להסתה לגזענות ולשידול לגניבת רכוש.

בפסק ההלכה טען הרב ליאור, בן 92, כי הקרקעות שבידי הפלסטינים נגזלו למעשה מהעם היהודי, שמעולם לא ויתר מרצונו על בעלותו בארץ ישראל. לדבריו, מותר ליהודים למסוק זיתים גם במטעים שבעליהם הפלסטינים אינם רשאים להגיע אליהם בשל הגבלות ביטחוניות, ואף בשטחים אחרים, כדי "לגלות ברבים את בעלותנו על הארץ" ולקיים את מצוות כיבוש הארץ.

"אני מצטער שנאלצתי להגיש תלונה במשטרה נגד רב בישראל, אבל המציאות מחייבת אותנו לעמוד לצד התורה", אמר ממלא מקום מנכ"ל רבנים למען זכויות האדם, אנטון גודמן. "כניסה לקרקע של אחרים ולקיחת יבולם בניגוד לחוק – זה לא מה שאלוהים רוצה מאיתנו בארץ הזאת".

לפי חוק העונשין, הסתה לגזענות היא עבירה שעונשה המרבי חמש שנות מאסר. עם זאת, בעבר נמנעה הפרקליטות מהעמדה לדין של רבנים בשל פסיקות הלכתיות. בשנת 2012 סגר היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, את החקירה נגד מחברי הספר "תורת המלך", שהתיר בנסיבות מסוימות הריגת לא־יהודים, בנימוק שלא נמצאו די ראיות לכך שהספר פורסם בכוונה להסית לגזענות.

ליאור עצמו נחקר בפרשה זו בשנת 2011, לאחר שפרסם הסכמה לספר וסירב להתייצב לחקירה. לאחר שהוצא נגדו צו מעצר, הוא נעצר, נחקר ושוחרר.

על רקע האלימות הקשה מצד מתנחלים קיצונים בימים האחרונים, יו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ טוען כי דווקא פעילי זכויות אדם הפועלים למען הפלסטינים הם שזורעים אלימות בגדה המערבית.

"ביומיים האחרונים חבורות של פרובוקטורים ומחבלים זורעות כאוס בתירוץ של מסיק זיתים", אמר גנץ.

גנץ, המכהן גם כראש מועצת בנימין, טוען כי אותם אנשים מגיעים ל"נקודות חיכוך" כדי "להתסיס את השטח ולייצר עימותים". הוא טען כי "במקרים רבים הם התוקפניים בפועל, משתוללים ופוגעים בישראלים", וקרא להפסיק את פעילותם.

דבריו של גנץ מכוונים לארגונים ולפעילים ישראלים וזרים שמקיימים פעילות של "נוכחות מגינה", שבמסגרתה הם מלווים חקלאים פלסטינים לאדמותיהם כדי לסייע להם בעימותים מול כוחות הביטחון ולתעד אלימות מצד מתנחלים קיצונים.

עם זאת, בניגוד לטענותיו של גנץ, קיים תיעוד מועט ביותר של פעילים כאלה הנוקטים אלימות.

גנץ השמיע ביקורת מסויגת על אלימות הקיצונים, ואמר כי "ישראלים שנוקטים אלימות משחקים לידיהם ופוגעים באנשים, בהתיישבות ובמדינה".

הוא קרא למשטרה "לקחת אחריות" ולהשליט סדר. "משטרה שיודעת לטפל בפשיעה חמורה חייבת לעצור זורקי אבנים ומארגני הפרות סדר שידועות מראש – ישראלים, ערבים וזרים כאחד – במקום להסתפק בגינוי ובהודעה שנפתחה חקירה אחרי שהאירוע הסתיים", אומר גנץ.

בית המשפט העליון בחר בשופטת יעל וילנר לכהן בוועדה לבחירת שופטים, במקומה של השופטת דפנה ברק־ארז, שסיימה כהונה של שלוש שנים בוועדה האחראית למינוי השופטים בכל בתי המשפט בישראל.

שלושת נציגי בית המשפט העליון בוועדה, המונה תשעה חברים, נבחרים בדרך כלל לפי הוותק שלהם בבית המשפט. השופט דוד מינץ מונה לעליון שלושה חודשים לפני וילנר, בשנת 2017, אך החוק מחייב שלפחות אחת משלושת נציגי העליון בוועדה תהיה אישה. מכיוון ששני הנציגים האחרים הם גברים – נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והמשנה לנשיא נעם סולברג – נבחרה וילנר לתפקיד.

לפי ההערכות, הוועדה לא תתכנס עד להקמת ממשלה חדשה לאחר הבחירות הקרובות. לאחר מכן ייכנס לתוקף החוק שאישרה הממשלה היוצאת, המשנה את הרכב הוועדה ואת הליך מינוי השופטים.

לפי החוק החדש, שלושה שופטי עליון ימשיכו לכהן בוועדה, אך יהיה אפשר למנות שופטים חדשים לבית המשפט העליון גם ללא תמיכתם. בכך תצומצם משמעותית השפעת השופטים בוועדה, ותגבר השפעתם של הפוליטיקאים החברים בה.

מפלגות האופוזיציה התחייבו לבטל את החוק אם יקימו את הממשלה הבאה.

עימות חריף פרץ היום בין סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עורך הדין עמית חדד, לבין התובעת יהודית תירוש, במהלך היום השני לעדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט נתניהו.

חדד האשים את תירוש כי הטעתה במכוון את מנדלבליט, וטען שהפרקליטות תיארכה באופן שגוי מסמכים הקשורים לחקירה. תירוש האשימה את חדד במתקפה אישית נגדה, והוא השיב: "אני מבין את המצוקה, זה תיק חייה".

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט מגיע להעיד במשפט השחיתות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. 12 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תירוש הרימה את קולה: "החיים שלי הם המשפחה שלי. אנחנו בפרקליטות עושים את עבודתנו". בעקבות העימות הפסיקה השופטת רבקה פרידמן־פלדמן את הדיון וזימנה את עורכי הדין ללשכתה.

מוקדם יותר הבהיר מנדלבליט כי אינו מאמין שאנשי הפרקליטות הטעו אותו במכוון או הסתירו ממנו מידע. "יש לי אמון מלא בפרקליטות, כולל באנשים שיושבים כאן", אמר. לדבריו, הוא אינו מכיר מקרה שבו הוסתר ממנו מידע, אף שלא שלל לחלוטין את האפשרות שכך קרה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עזב את בית המשפט המחוזי בירושלים, שם מעיד היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט השחיתות של ראש הממשלה. גם שר החוץ גדעון סער עזב את האולם.

עם זאת, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה נשאר באולם הדיונים.

במהלך עדותו של מנדלבליט, הוא נשאל על ידי סנגורו של נתניהו אם ננקטו צעדים כלשהם נגד החוקרים, אשר השתמשו באישה המקורבת לעד המדינה ניר חפץ כדי להפעיל עליו לחץ להעיד נגד נתניהו.

"אני חושב שזה היה לא לגיטימי ולא בסדר", אמר מנדלבליט, אך ציין כי לא הורה על נקיטת אמצעים משמעתיים משום שלא רצה לפגוע בתהליך החקירה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע הבוקר לבית המשפט המחוזי בירושלים כדי להאזין לעדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, שהגיש נגדו את כתב האישום בתיקי האלפים ונחקר כעת בידי צוות ההגנה של נתניהו.

בחקירתו בידי סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, אישר מנדלבליט כי בשלב מסוים במהלך חקירות המשטרה אמר שהוא סבור שהמשטרה פועלת מאחורי גבו.

חדד שאל את מנדלבליט גם אם אישר כל פעולת חקירה שביצעה המשטרה במסגרת החקירות נגד ראש הממשלה. מנדלבליט השיב כי לא אישר כל פעולה, אך הבהיר כי הדבר מותר וכי אישר את כל פעולות החקירה העקרוניות.

מנדלבליט הוסיף כי כעס על החלטת המשטרה להציב מכשיר האזנה אצל נתן אשל, שהיה אז ראש הסגל של נתניהו, וכי הפעולה הופסקה בהמשך.

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט החל להעיד במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. עם כניסתו לאולם הדיונים נשמעו לעברו קריאות גנאי מצד חברת הכנסת טלי גוטליב ומקורבים נוספים לנתניהו.

התובעת יהודית תירוש מגיעה לדיון במשפט השחיתות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. 11 באוקטובר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בדיון נוכחים גם יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ושר החוץ גדעון סער.

מנדלבליט טען כי מגישת החדשות בכאן, אילה חסון, תקפה אותו בדרכו לאולם. חסון הכחישה את הטענה ואמרה כי רק הציגה לו שאלות בזמן שצילמה אותו בטלפון הנייד שלה.

סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, חקר את מנדלבליט על האנשים שעימם נפגש לפני עדותו היום ושאל אם מישהו הכין אותו לעדות. מנדלבליט השיב כי לא שוחח עם איש הקשור לתיק. התובעת יהודית תירוש התנגדה בחריפות לקו החקירה.