שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי הכפרים תל, עראק בורין ובית פוריכ "צריכים להיראות כמו מחנות הפליטים בשכם ובטול כרם", בהתייחסו להרס הנרחב שהותיר צה"ל באזורים אלו במהלך פעילויותיו האחרונות.

הוא אמר את הדברים בתגובה להירצחו של בניהו מלט מוקדם יותר היום על ידי פלסטיני בסמוך לכפרים אלו בתקרית ירי שאירעה לאחר שקבוצה גדולה של מתנחלים הגיעה לכפר. 

שר האוצר הוסיף כי בכוונתו לדרוש מראש הממשלה בנימין נתניהו להקים התנחלות חדשה סמוך לזירת הפיגוע. הוא טען כי המהלך יתבצע באמצעות העברת שטחים משטח B לשטח C, צעד שיהווה הפרה חמורה של הסכמי אוסלו.

הזינוק החד בהיקף הריסות המבנים הפלסטיניים הבלתי חוקיים בגדה המערבית ב-2024 נמשך גם לאורך 2025, כאשר 96% מכלל צווי ההריסה נגד בנייה פלסטינית אושרו בשנה החולפת. כך עולה מנתונים חדשים שפרסם ארגון "במקום".

במקביל, שיעור צווי ההריסה שמומשו נגד בנייה ישראלית לא חוקית בהתנחלויות היה נמוך בהרבה, ועמד על 20% בלבד.

הנתונים החדשים מתפרסמים על רקע התרחבות מסיבית של ההתנחלויות תחת הממשלה הנוכחית, במסגרתה אושרו עשרות אלפי יחידות דיור. במקביל הוקמו יותר מ-200 מאחזים בלתי חוקיים, שזוכים למימון ממשרדי ממשלה שונים ואינם נהרסים על ידי רשויות המדינה.

• 
  zman.co.il

  רגע לפני הבחירות: ממשלת נתניהו מקבעת את מהפכת הסיפוח

מנהל תחום תכנון וקהילה בעמותת "במקום" אלון כהן-ליפשיץ טוען כי נתוני ההריסות הם עדות למדיניות שמאמצת הממשלה – ובפרט שר האוצר בצלאל סמוטריץ' – אשר נועדה להיטיב עם מפעל ההתנחלויות ולהצר את חיי הפלסטינים בשטחי C.

לישראל שליטה ביטחונית ואזרחית מלאה בשטחי C, שבהם מתגוררים כ-500 אלף מתנחלים ישראלים, לצד אוכלוסייה פלסטינית המוערכת ב-180 עד 300 אלף בני אדם, כך על פי נתוני ארגון "בצלם".

לפי נתוני "במקום" לשנת 2025, הוצאו 1,005 צווי הריסה נגד מבנים פלסטיניים שנבנו באופן בלתי חוקי בשטחי C. מתוכם בוצעו 962 הריסות – נתון המשקף שיעור אכיפה של 96%.

לפי נתוני "במקום" לשנת 2025, הוצאו 1,005 צווי הריסה נגד מבנים פלסטיניים שנבנו באופן בלתי חוקי בשטחי C. מתוכם בוצעו 962 הריסות – נתון המשקף אכיפה של 96%

מדובר בנתונים דומים לאלו של 2024, אז מומשו 862 הריסות מתוך 946 צווים שהוצאו נגד מבנים פלסטיניים, שיעור אכיפה של 91%.

עם זאת, מספר ההריסות ב-2024 ושיעור האכיפה באותה שנה זינקו משמעותית בהשוואה לנתוני 2023, שבה בוצעו 376 הריסות בלבד מתוך 1,175 צווים.

המספר והשיעור הגבוהים של הריסות מבנים פלסטיניים הם כמעט בוודאות תוצאה של העברת סמכויות נרחבות ב-2024 מהמנהל האזרחי במשרד הביטחון לידי מנהלת ההתיישבות החדשה. גוף זה הוקם על ידי סמוטריץ' וכפוף לו, במטרה להשתלט על העניינים האזרחיים בגדה המערבית.

מנגד, על פי הנתונים, בשנת 2025 הוצאו 296 צווי הריסה נגד מבנים בלתי חוקיים בהתנחלויות. מתוכם יצאו אל הפועל 58 בלבד – המהווים 20%. מדובר בעלייה קלה לעומת נתוני 2024, שבה הוצאו 280 צווי הריסה ורק 39 מהם מומשו, שיעור של 14%.

נתוני "במקום" חושפים גם כי מתוך 1,022 בקשות תכנון לבניית מגורים שהגישו פלסטינים בשטחי C במהלך 2025, אף לא בקשה אחת אושרה. לעומת זאת, במהלך 2025 אושרו בשני שלבי התכנון המרכזיים 27,350 יחידות דיור עבור התנחלויות – כולן בשטחי C. זהו מספר חסר תקדים.

במקביל, מספר המאחזים הבלתי חוקיים שהוקמו בגדה נסק, עם הקמתן של 91 נקודות התיישבות מסוג זה ב-2025.

"המספר העצום של הריסות וצווי הריסה נגד פלסטינים, שעלה באופן דרמטי בשנים האחרונות, הוא אינדיקציה לכך שזהו רק קצה הקרחון של מדיניות האפרטהייד של הממשלה בגדה המערבית", טען כהן-ליפשיץ.

"במקביל, מספר ההריסות של מבנים השייכים לישראלים נמוך להחריד, בשעה שמאות מבנים בלתי חוקיים נבנים במאחזים בתמיכת הממשלה. כל זאת בעוד שהמדינה מעלימה עין מההשלכות החמורות של מתן אפשרות למפרי חוק לאחוז במושכות בגדה, בשעה שהם חותרים להבעיר את האזור", הוסיף.

חברת הכנסת שרן השכל מתקווה חדשה מסרה לבג"ץ כי חברי הכנסת ממפלגתה קיבלו הוראה לצלם את עצמם מצביעים בעד מועמד הליכוד לתפקיד מבקר המדינה, מיכאל רבילו, בבחירות שנערכו בכנסת בתחילת יוני.

לדברי השכל, חברי הכנסת נדרשו גם להציג את תיעוד ההצבעה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהתעקש כי רבילו, עורך דינו ויועצו הוותיק, יהיה מועמד הקואליציה לתפקיד.

הדברים נכללו בתצהיר שהגישה השכל לבג"ץ במסגרת ניסיונותיה המשפטיים להתפלג מתקווה חדשה, בראשות שר החוץ גדעון סער.

תצהירה סותר במישרין תצהירים קודמים שהגישו לבית המשפט מנכ"ל הליכוד דוד שרן וכמה חברי כנסת מהליכוד במסגרת העתירות נגד בחירת רבילו. בתצהירים אלה נטען כי גורמים בליכוד לא הורו לחברי הקואליציה לתעד את הצבעתם.

בעקבות הסתירה בין התצהירים טענה התנועה לאיכות השלטון כי שתי הגרסאות אינן יכולות להיות נכונות, וקראה ליועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה פלילית, מאחר שמסירת הצהרה כוזבת לבית המשפט היא עבירה פלילית.

בג"ץ קבע לבסוף כי תיעוד הצבעתם של שישה חברי קואליציה בדרכים שונות הפר את הדרישה החוקית לקיים את הבחירות בהצבעה חשאית, והורה לקיים את ההצבעה מחדש, בלי להכריע אם ניתנה הוראה מפורשת לתעד את ההצבעות.

שרים בכירים, ובהם שר המשפטים יריב לוין, אמרו כי הכנסת והממשלה צריכות להתעלם מפסק הדין. עם זאת, רבילו עצמו סירב להיכנס לתפקיד בעקבות החלטת בג"ץ.

יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה טרם קבע מועד להצבעה חדשה על תפקיד מבקר המדינה.

הממשלה הודיעה לבג"ץ באופן רשמי כי היא לא השלימה את החקיקה להקמת ועדת חקירה למחדל 7 באוקטובר, וביקשה מבית המשפט "לא להתערב" בסוגיה.

"למרבה הצער, בשל אילוצי לוח הזמנים של הכנסת, לא עלה בידי הכנסת להשלים את הליכי החקיקה של הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בטרם יציאתה לפגרת הבחירות", טענה הממשלה בתגובתה לבג"ץ.

"אופן חקירת האירועים מצוי בלב מחלוקת פוליטית בין המפלגות המתמודדות בבחירות. בנסיבות אלה, אין זה ראוי כי בית המשפט הנכבד יידרש להכריע בסוגיה או יתערב בה בשלב זה. דווקא בעת הזו ראוי שבית המשפט ינהג באיפוק ובריסון".

הממשלה ציינה כי העבירה בקריאה ראשונה את החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית, וכי בכוונתה לאשר אותו בקריאות הסופיות אם תצליח להרכיב ממשלה חדשה לאחר הבחירות הקרובות.

בשבוע שעבר העבירה הממשלה במהירות כמה הצעות חוק שנויות מאוד במחלוקת בימיה האחרונים של הכנסת. חקיקה זו כללה חוק המקפיא מעצרים של משתמטים חרדים, חוק השולל סמכויות מפתח מהיועצת המשפטית לממשלה וחוק רפורמה בתקשורת שעורר סערה ציבורית נרחבת.

שר התקשורת שלמה קרעי קרא לממשלה ולמשטרה להתעלם מהצו של בג"ץ שהקפיא את יישום החוק האוסר לעצור משתמטים חרדים מגיוס.

"אין משמעות לצו שמבטל חוק או 'משהה' חוק. אין מקור סמכות חוקי לפעולה כזו. אסור לציית לפורעי חוק", אמר קרעי, ובכך שלל לכאורה לחלוטין את סמכותו של בג"ץ לקיים ביקורת שיפוטית על חקיקה.

"על גורמי האכיפה במדינת ישראל לציית לחוק", הוסיף, בקריאה למשטרה שלא לעצור משתמטים חרדים מגיוס, בהתאם לחקיקה.

חבר הכנסת מאיר פרוש מיהדות התורה השמיע דברים דומים ואמר כי פסיקת בית המשפט לא חוקית, והוסיף שכל שוטר או חייל שיעצור תלמידי תורה או ישתף פעולה עם מעצרם עובר על החוק.

גם יושב ראש ש"ס, חבר הכנסת אריה דרעי, תקף את בג"ץ ואמר כי המהירות שבה הוציא צו ביניים נגד החוק היא "ביטוי נוסף לשכרון הכוח של האקטיביזם השיפוטי". הוא טען גם כי החוק נועד "לאפשר זמן להסכמות בחברה הישראלית" בנוגע לגיוס חרדים.

עם זאת, דרעי ומנהיגים פוליטיים חרדים אחרים התעקשו שוב ושוב בחודשים ובשנים האחרונות כי תלמידי הישיבות לא צריכים להיות מחויבים בשירות צבאי, ופעלו לקידום חקיקה שתעגן זאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע לדיון במשפטו הפלילי בבית המשפט המחוזי בירושלים, שבו השר זאב אלקין, חבר בממשלתו, מעיד בתיק 2000.

נתניהו ממעט להגיע לדיונים בבית המשפט, למעט הדיונים שבהם מסר את עדותו, וביקש פעמים רבות לבטל דיונים שנקבעו לעדותו בשל לוח זמנים צפוף הקשור לעימותים המתמשכים שבהם מעורבת ישראל.

אלקין זומן להעיד על הידוע לו בנוגע לשיחות בין נתניהו לבין מו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס, שכן באותה תקופה היה דמות מרכזית בליכוד ושימש יושב ראש הקואליציה.

חבר הכנסת זאב אלקין מגיע להעיד במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. 15 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נתניהו מואשם בתיק 2000 במרמה ובהפרת אמונים, בגין הטענה שקידם חקיקה שנועדה להחליש את המתחרה המרכזי של ידיעות אחרונות, ישראל היום, בתמורה לסיקור אוהד יותר של ראש הממשלה בידיעות אחרונות.

נראה כי שופטי בג"ץ ספקנים מאוד לגבי העתירות המבקשות לעצור את הליך החקיקה של חוק התקשורת השנוי במחלוקת. שניים משלושת השופטים בהרכב טענו כי התערבות בחקיקה בטרם אושרה כחוק תהווה פגיעה בהפרדת הרשויות.

שלושה ארגונים עתרו לבג"ץ נגד החקיקה בטענה כי נפלו בה פגמים פרוצדורליים חמורים, בין היתר משום שהיועצת המשפטית לממשלה לא אישרה את הצעת החוק, והקמת הוועדה המיוחדת להכנתו הייתה בלתי חוקית.

"מה שאתם מבקשים זה לפגוע בקווי המתאר של הפרדת הרשויות", אמר השופט אלכס שטיין לעורך הדין שייצג את עמותת הצלחה, אחת העותרות.

"מניתם שורה ארוכה של פגמים בהליך החקיקה, והם יילקחו בחשבון כשהחוק ייבחן לאחר שייחקק", המשיך שטיין.

השופט יחיאל כשר ציין כי בית המשפט מעולם לא התערב בחקיקה לפני שאושרה סופית, ותהה אם המקרה הנוכחי קיצוני מספיק כדי להצדיק צעד תקדימי שכזה.

נוסף על כך, השופטים כשר, שטיין ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ציינו כי החוק ממילא צפוי לעבור, או ליפול, בשלושת הימים הקרובים – כך שהתערבות בית המשפט בשלב זה מתייתרת.

הנציג המשפטי של הכנסת אמר כי אכן נפלו פגמים רבים בהליך החקיקה, ובכללם התערבות מצידו של שר התקשורת שלמה קרעי, אך טען כי אין צורך של ממש בהתערבות בג"ץ ימים ספורים לפני קבלת ההחלטה הסופית במליאה.

נראה כי עמית הסכים עם העמדה הזו בתום הדיון, וקבע כי אם החוק יעבור, "הפגמים הנטענים בהליך לא הולכים לשום מקום".

חוק התקשורת המדובר יעניק לממשלה שליטה משמעותית על שידורי טלוויזיה ורדיו, אתרי חדשות וכלי תקשורת נוספים, והוא כולל סעיפים שנתפסים כמיועדים להיטיב עם ערוץ 14 הימני והפרו-קואליציוני.

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ פתח בדיון חריג ביותר בעתירות נגד חקיקה שטרם אושרה בכנסת – חוק התקשורת השנוי במחלוקת של הממשלה שמוביל שר התקשורת שלמה קרעי, הכולל רפורמות מרחיקות לכת בעלות השפעה ניכרת על חופש העיתונות.

בית המשפט כמעט אינו דן בעתירות בנושאים שבהם טרם התקבלה החלטה סופית, ולרוב מגדיר מקרים אלו כ"מקדימים את זמנם". מסיבה זו, הדיון בטענות פרוצדורליות נגד חקיקה שטרם עברה קריאה סופית נחשב ליוצא דופן.

העתירות הוגשו באוקטובר ובדצמבר 2025 נגד הליכי חקיקה שתוארו כפגומים ופסולים, במיוחד בתחילת התהליך. נטען כי הליכים אלו הפרו את תקנון הכנסת, הנוהג המקובל והייעוץ המשפטי, ולכן יש לבטל את החקיקה עוד לפני שתאושר סופית.

העתירות הוגשו על ידי מועצת העיתונות בישראל, ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל ועמותת "הצלחה – לקידום חברה הוגנת".

מועצת העיתונות טענה בעתירתה כי יש לבטל את החקיקה משום שהיא הוגשה כהצעת חוק ממשלתית, הפטורה מקריאה טרומית במליאת הכנסת, אך ללא אישור היועצת המשפטית לממשלה. כל הצעת חוק ממשלתית מחויבת באישור היועצת המשפטית בטרם קידום תהליך החקיקה, אולם בהצעת חוק התקשורת שמוביל שר התקשורת שלמה קרעי צוין במפורש כי לא התקבל אישור כזה.

עוד נטען בעתירה כי החלטת ועדת הכנסת להקים ועדה מיוחדת להכנת חוק התקשורת הייתה פסולה. זאת משום שהיועצת המשפטית לכנסת קבעה במפורש שאין להקים ועדה כזו, וכן מכיוון שיו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן, שבוועדתו הייתה אמורה החקיקה להיות נידונה, התנגד להעברתה לוועדה אחרת.

טענות נוספות הועלו אמש על ידי האופוזיציה נגד הליך החקיקה, לאחר שברגע האחרון הוכנסו שינויים בהצעת החוק בטרם תעלה להצבעה לאישור סופי במליאת הכנסת.

חוק התקשורת הוא המקרה השני בחודשיים האחרונים שבו בג"ץ דן בעתירות הנוגעות להתנהלות הכנסת, תחום שבית המשפט ממעט בדרך כלל להתערב בו. מוקדם יותר החודש קבע בג"ץ כי הליך בחירתו של מבקר המדינה החדש בכנסת היה פסול, והורה על קיום הבחירות מחדש.

בעקבות בקשת יחידת התביעות של המשטרה, בוטל כתב אישום שהוגש בחודש יוני נגד רעות בן חיים, שמחתה נגד העברת סיוע הומניטרי לעזה.

בן חיים הואשמה בשני סעיפים בשל מעורבותה בתקרית במאי 2025, שבה היא וארגון צו 9 שהקימה חסמו משאיות סיוע בדרכן מאשדוד לעזה.

היא הואשמה בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו וביצירת הפרעה במקום ציבורי שעלולה להביא להפרת הסדר.

המשטרה לא מסרה הסבר לביטול כתב האישום.

"כתב האישום כולו היה מביש ומיותר מלכתחילה, ובכל זאת נדרש לחץ ציבורי כדי שהמשטרה תירגע", אמרה בן חיים לאתר וואלה. "נמשיך להיאבק נגד התחזקותו מחדש של חמאס ובעד עצירת שיקומה של עזה, עד לפירוז הרצועה", הוסיפה.

עמית אלמוג, שהורשע בחודש דצמבר אשתקד ברצח בת זוגו מאיה וישניאק בשנת 2020, נידון ל-25 שנות מאסר ולתשלום פיצויים בסך 258 אלף שקלים למשפחתה.

אלמוג הודה ברצח וישניאק, לאחר שבתחילה טען כי ביצע את המעשה בעת שהיה חולה נפש ולכן חלה עליו אחריות מופחתת.

"מיותר כמעט לציין עד כמה חשובה ההרתעה באופן כללי בתיקים של אלימות כלפי נשים, ובפרט בכל הנוגע לעבירות החמורות ביותר במנעד הפלילי, כפי שקרה במקרה הנוכחי", כתב השופט גלעד נויתל מבית המשפט המחוזי בתל אביב בגזר הדין.

אלמוג חנק למוות את וישניאק בת ה-22 במהלך ויכוח בין בני הזוג בביתו ברמת גן במאי 2020.

במשך שנים רבות הוא טען כי לא היה כשיר נפשית בעת שרצח את וישניאק, כי שמע קולות שהורו לו להרוג אותה וכי נטל סמים באותו הזמן.

רק בדצמבר 2025 הודה אלמוג בעבירה של רצח בכוונה תחילה, במסגרת הסדר טיעון עם הפרקליטות.