ממוצעים וסטטיסטיקה יכולים להטעות (בציטוט חופשי של מרק טוויין), וכך גם המדדים של יוקר המחיה. הדיונים על יוקר המחיה בישראל – ובעיקר ברשתות החברתיות – נוטים להיות מאוד רגשיים, וזה הגיוני. אבל האם יש דבר כזה נתונים אובייקטיביים על יוקר המחיה? האם ניתן לטבוע בבריכה שעומקה הממוצע 10 ס"מ?
לכאורה יש: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת מדי חודש את מדד המחירים לצרכן, המודד שינויי מחירים בסל ממוצע. עם זאת, מכיוון שלכל אחד מאתנו יש סל הוצאות שונה, כלומר לא כולנו מרוויחים אותו דבר, לא כולנו שוכרים דירה ולא כולנו משלמים משכנתה – הנתונים של הלמ"ס לא בהכרח מציגים את התמונה המלאה.
ולכן סטטיסטיקה יכולה להטעות אם לא מבינים מה בדיוק נמדד: הממוצע הוא חישוב אובייקטיבי, אבל בחירת הפריטים בסל המדד והמשקל שניתן לכל אחד מהם משפיעים מאוד על התוצאה. מסיבה זו אין "מספר קסם" שמציג את יוקר המחיה של כולנו, אלא תמונה כללית, שעדיין תלויה בנסיבות האישיות של כל אחד מאתנו.
ממוצע הוא חישוב אובייקטיבי, אך בחירת הפריטים בסל המדד והמשקל שניתן לכל אחד מהם משפיעים על התוצאה. לכן אין "מספר קסם" שמציג את יוקר המחיה של כולם, אלא תמונה כללית התלויה בנסיבות האישיות
דוגמה: אם מדד המחירים לצרכן עולה בגלל התייקרות הדלק, ולי יש אופניים – האם הנתון הזה משפיע עליי? ואם אני (כדברי הבדיחה הידועה) תמיד ממלא דלק ב־100 ש"ח – האם השינוי במדד המחירים לצרכן משפיע עליי? לכן, אף שנתוני הלמ"ס יכולים לתת תמונה כללית, הם לא ישנו את התחושה האישית שלי, תחושה שיכולה להיות בו־זמנית גם נכונה וגם לא נכונה. זה שאני פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריי, וזה שאני זוכר שמחיר ההמבורגר שנמכר היום ב־70 ש"ח עלה מאוד ביחס למחיר של 35 ש"ח מלפני 4 שנים – לא אומר שאני טועה.
הרשומה הזו נועדה לקוראים שאינם כלכלנים. בחרתי להסביר בפשטות ולהיעזר בהערכות סבירות, לא בניתוחים מחמירים. לנוחות הדיון אשתמש כאן במונח "יוקר מחיה" במשמעות רחבה מהרגיל: איך השתנו עם הזמן ההכנסות, שיעור המס לשכירים, מרכיבי ההוצאות וגם הריבית במשק. המטרה היא לתת תמונה מעשית וברורה של מה קרה לכסף של השכיר הממוצע בין השנים 2014 ל־2024.
דוגמה מספרית ליוקר המחייה של שכיר ממוצע בישראל 2014-2024:
השכר הממוצע ברוטו
אם השכר שלכם לא עלה בשנים האחרונות – בפועל איבדתם כסף. למה? כי המחירים עלו, הכסף שווה פחות, ואתם יכולים לקנות פחות דברים.
הנתון החשוב: השכר הממוצע בישראל עלה ב־44% בין 2014 ל־2024. בדקו אם השכר שלכם עלה לפחות באותו שיעור – אם לא, זה הזמן לבקש העלאה.
אם השכר שלכם לא עלה בשנים האחרונות – בפועל איבדתם כסף. למה? כי המחירים עלו, הכסף שווה פחות, ואתם יכולים לקנות פחות דברים. הנתון החשוב: השכר הממוצע בישראל עלה ב־44% בין 2014 ל־2024
השפעת המסים על ההכנסה נטו
השכר "ברוטו" הוא מה שכתוב בהסכם ההעסקה, והשכר "נטו" הוא מה שאתם מקבלים לחשבון הבנק לאחר ניכוי המסים. ומכיוון שבמכולת משלמים בנטו ולא בברוטו, הנטו הוא המספר הרלוונטי יותר לצריכה. אנקדוטה מעניינת: המילה "טמיון" (מן היוונית) מתייחסת לאוצר המדינה – ולכן כסף שהולך לאוצר המדינה "יורד לטמיון", כלומר אובד.
הנתון החשוב: שיעור המס עלה מעט – מ־21% ל־24%. כלומר, היום נשאר לנו מעט פחות כסף אחרי המסים.
האינפלציה לאורך השנים (שחיקת הכסף)
האינפלציה היא עליית מחירים מצטברת שמחלישה את כוח הקנייה, והיא נמדדת באמצעות מדד המחירים לצרכן. ההתייקרות אינה אחידה – סעיפים מסוימים יכולים לעלות יותר מהממוצע. כך, בדוגמה שלנו, מחיר ההמבורגר שהוכפל בארבע השנים האחרונות אינו מייצג את ההתייקרות בשאר סעיפי המדד, כגון ירקות, חשמל, דלק וכדומה.
הנתונים החשובים: האינפלציה הכללית עלתה בכ־14%, והוצאות שכר דירה זינקו בכ־50%. זה אומר שמי ששוכר דירה נפגע מעליית המדד הרבה יותר מהממוצע.
הריבית במשק (הוצאות מימון)
הריבית היא "מחיר הכסף" במשק. במשך קרוב לעשור התרגלנו לריבית אפסית, אבל בשנים האחרונות זה כבר לא המצב. השינוי הגדול הגיע בעקבות משבר הקורונה, כאשר ריבית הפריים עלתה בחדות, וההחזרים על המשכנתאות, ההלוואות והמינוס בבנק (אוברדראפט) התייקרו מאוד. הנתון החשוב: ריבית הפריים עלתה מ־1.6% ל־6%. למי שיש משכנתה או מינוס בבנק – זה אומר תשלומים חודשיים גבוהים.
לסיכום
בחינת הנתונים הממוצעים בעשור האחרון מראה תמונה מעט מפתיעה: למרות התחושה הרווחת שיוקר המחיה משתנה לרעתנו, בממוצע סטטיסטי המצב הכללי השתפר. בשנת 2014 עמד המאזן השנתי (ההכנסה נטו לאחר כל ההוצאות) של השכיר הממוצע על גירעון של כ־1,150 ש"ח, בעוד שב־2024 לאותו שכיר ממוצע יש כבר עודף של כ־9,274 ש"ח. כלומר, במונחי ממוצע, נשאר לנו היום יותר כסף פנוי מאשר בעבר.
האינפלציה היא עליית מחירים מצטברת שמחלישה את כוח הקנייה ונמדדת במדד המחירים לצרכן. האינפלציה הכללית עלתה בכ־14% והוצאות שכר דירה זינקו בכ־50%, אז שוכרי דירות נפגעים יותר מעליית המדד
עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בנתונים שאינם מציגים את התמונה המלאה. מי ששכר הדירה שלו עלה הרבה מעבר לממוצע, או מי שלקח בזמנו משכנתה גדולה בזמן שהריבית הייתה נמוכה; מפרנס יחיד; משק בית עם הרבה ילדים; מי שמוציא את כל הנטו שלו על המבורגרים במסעדות; או מי שאיבד את עבודתו והיה מובטל תקופה ארוכה – יחווה מציאות שונה לחלוטין. עבורו, הנתונים הממוצעים אינם משקפים את הלחץ הכלכלי האישי, והוא אכן יכול לטבוע בבריכה שעומקה הממוצע הוא 10 ס"מ – בתשובה לשאלה שבתחילת המאמר.
רו"ח ערן גורודצקי הוא סמנכ"ל כספים במיקור חוץ בחברות קטנות ובינוניות ויועץ פיננסי.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהחיים התייקרו להרבה אנשים במשכורות נמוכות לעובדי רשויות המדינה שבתחתית הכלכלית . ההוצאה הגדולה בחיים היא דירה ששיעורי המס המקיפים אותה הם כ 60 אחוזים. האוכל הוא מרכיב קטן ביוקר המחיה. בשנת 2007 קניתי דירה במחיר של 25 שנות עבודה שלי. היום אותה דירה עולה במשכורת שלי 35 שנות עבודה. אנחנו עובדים כ 47 שנים לכן זהו המדד הנכון ליוקר המחיה
גם זה לא מדוייק, השכר הממוצע עולה כי השכר של עובדי ההייטק והפיננסים,עלה משמעותית וזה השפיע על השכר הממוצע.
בעשירון ה 9 ו 10 כנראה שאתה צודק, בשאר העשירונים ממש ללא.
צריך להשוות לשכר חציוני.