• חיילות בצה"ל, ארכיון, למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Gili Yaari / Flash 90)
    Gili Yaari / Flash 90
  • חיילות בצה"ל, ארכיון, למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Nati Shohat/Flash90)
    Nati Shohat/Flash90
  • חיילות בצה"ל, ארכיון, למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Hadas Parush/Flash90)
    Hadas Parush/Flash90

גיוס חרדים לצה"ל "החיילות משלמות את המחיר האמיתי"

ד"ר עידית שפרן גיטלמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אומרת כי פקודת השירות המשותף בצה"ל פוגעת בחיילות, ללא קשר למספר המתגייסים החרדים ● "זה על גבול ההזיה שצה"ל מאפשר קיום של מרחב ללא נשים" ● קצינה בצה"ל מוסיפה: "תאר לך שיש חדירה של מחבל, והתצפיתנית שמזהה אותו אפילו לא יכולה להזעיק את חייל הנח"ל החרדי בטלפון" ● צה"ל בתגובה: "שומרים על כבודם של כל המשרתים"

ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בתכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש אמנון ליפקין-שחק מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, לא מתרגשת מהדיווח בכאן 11, לפיו צה"ל ניפח בשנים האחרונות את מספר המתגייסים החרדים לצה"ל.

לדברי ד"ר שפרן גיטלמן, היחס המיוחד שצה"ל מעניק בעשור האחרון לחיילים חרדים פוגע קשות בנשים בצבא – ללא קשר למספר החרדים המתגייסים בפועל.

תכנית משרד הביטחון לעידוד שירות החרדים, שאושרה בממשלה ב-2010 ועוגנה ב"פקודת השירות המשותף" (שמתעדכנת מעת לעת), קובעת כי "סביבת העבודה של החיילים החרדים תהיה ללא נשים לכל אורך השירות. החיילים לא ישרתו יחד עם חיילות באותו צוות, לא ישרתו במסגרת שבה יש חיילות, לא תהיה להם מפקדת, לא יהיו להם קשרי עבודה עם חיילות ולא קשרי עין עם חיילות".

שפרן גיטלמן אומרת כי "זה נורא שמסמך כזה בכלל יצא. הוא פוגע בכל ההישגים שהשגנו בדרך לשוויון. בפועל, אין סיבה אמיתית להקצנה של השירות הנפרד. הרי חרדים הולכים לסופר ולבית חולים ופוגשים שם נשים, הם לא יכולים שלא להיות בקשר עין עם הקופאית או לא לדבר עם האחות. למה בצבא זה בלתי אפשרי?

ד"ר עידית שפרן גיטלמן (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
ד"ר עידית שפרן גיטלמן (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

"הרי גם ביחידות מעורבות נשים וגברים אינם ישנים ומתקלחים ביחד. זה על גבול ההזיה, וזה כנראה נובע מלהיטות היתר לבוא לקראת החרדים, כדי שירצו לעשות את מה שהם אמורים לעשות גם ככה.

"ההפרדה המלאה של החרדים מנשים היא תקדים בעייתי", מוסיפה שפרן גיטלמן, אישה דתייה, ששירתה בצבא ופועלת נמרצות למען שילוב נשים בצה"ל.

"ברגע שהצבא מאפשר את קיומו של מרחב שאין בו נשים בכלל, הוא מיישר קו עם נורמה מוקצנת, שלא מבוססת על ההלכה, וזה מעודד את הרבנים החרד"לים והדתיים להקצין את הדרישות שלהם להפרדה ולהדרה של נשים.

"בפועל, אין סיבה אמיתית להקצנה של השירות הנפרד. הרי חרדים הולכים לסופר ולבית חולים ופוגשים שם נשים, הם לא יכולים שלא להיות בקשר עין עם הקופאית או לא לדבר עם האחות. למה בצבא זה בלתי אפשרי?"

"אני עוקבת אחרי קבוצות פייסבוק כמו צו אחד ודומותיה, שנאבקות נגד שילוב נשים בצה"ל. אלה אינם ארגונים קיקיוניים, ויש להם השפעה על הרמטכ"ל. הם שואלים שם, למה בעצם רק החרדים? למה רק הם יוצאים לנופש בלי חיילות?

"שילוב הנשים בצה"ל נמצא כל הזמן במשא ומתן בין שדולת הנשים לחוגי הרבנים שמתנגדים לשירות נשים. למרות שהחרדים הם קבוצת חיילים קטנה, האופן שבו הם גויסו, והמסגרת הנפרדת שיצרו להם הם תקדים שמשפיע על המו"מ הזה".

מאחר שכל כך מעט חרדים מתגייסים, אולי היה עדיף שלא לגייס אותם?
"אני לא מסכימה עם הגישה הזאת. יש חוק שאומר שכולם מתגייסים וכולם צריכים להתגייס. ויש גם עיקרון חשוב של שוויון בנטל. צה"ל הוא של כולם, וכולם צריכים להחזיק אותו יחד. אני חושבת שצריך להתחשב באיסורים ההלכתיים והתרבותיים, אבל אין סיבה שהחיילות ישלמו את המחיר".

ההקצנה שאת מדברת עליה מורגשת גם ביחידות שבהן לא משרתים חרדים?
"אני חושבת שכן. פקודת השירות המשותף משתנה כל הזמן ופתוחה לפרשנויות, ובשנים האחרונות הכיוון הכללי שלה הוא של הקצנה. זה בא לידי ביטוי, למשל, בכך שמחקו מהמסמך את המשפט שאמר שהשירות ייעשה 'ככל האפשר לא בנפרד', אך גם בפרקטיקה היומיומית יש לו ביטוי. כשמפקד עוצבה מבקש דובר ולא דוברת, כי הוא דתי ולא נוח לו שתהיה לו דוברת, שותקים ונענים לבקשתו".

זה תהליך שפוגע במוטיבציה של נערות להתגייס?
"בינתיים לא. לנערות יש כיום מוטיבציה גבוהה מאוד, ויכול להיות שכרגע התגובה היא אפילו לעשות 'דווקא', כלומר לא לתת לאף אחד לדחוק אותן בחזרה לשוליים. אבל אני לא יודעת אם לעולם חוסן, ואם בעתיד התהליך הזה לא ירפה את ידיהן.

"לשמחתי, יש לי תחושה שהצבא תפס את עצמו. הם הבינו שכל מקרה שבו חיילים יוצאים מהאולם כשאישה מדברת או מסובבים את הראש, הופך לכותרת בתקשורת ומביא לגל של תלונות מצד הורים, כך שבצמרת צה"ל יש כיום ניסיון אמיתי לעצור את ההידרדרות הזאת".

הכניסה ללשכת הגיוס בירושלים (צילום: Uri Lenz/FLASH90)
הכניסה ללשכת הגיוס בירושלים (צילום: Uri Lenz/FLASH90)

"יש הקצנה בהפרדה הנדרשת"

התהליכים שד"ר שפרן גיטלמן מדברת עליהם לא נסתרו גם מעיניה של תא"ל גילה כליפי, ששימשה כיועצת הרמטכ"ל לענייני נשים בתחילת העשור.

זמן קצר לאחר אימוץ התכנית הממשלתית לעידוד שירות החרדים, אמרה כליפי למבקר: "יש הקצנה בהפרדה הנדרשת בין חיילים חרדים לבין חיילות, ואני רואה בה הגזמה מיותרת, הגורמת לפגיעה באפשרות של חיילות לשוויון".

זמן קצר לאחר אימוץ התכנית הממשלתית לעידוד שירות החרדים, אמרה כליפי למבקר: "יש הקצנה בהפרדה הנדרשת בין חיילים חרדים לבין חיילות, ואני רואה בה הגזמה מיותרת, הגורמת לפגיעה באפשרות של חיילות לשוויון".

ואכן, דוח מבקר המדינה מ-2014 מתח ביקורת על האופן שבו חיילים חרדים שולבו בצה"ל על חשבון שילובן של החיילות. הדוח ציין כמה מקרים שבהם התגלה כי ביחידות מודיעין משרתים חיילים חרדים יחד עם חיילות, שחלקן היו בתפקידים פיקודיים. לפי הדוח, צה"ל פתר את הבעיה בכך שהורה לחיילים לא לדבר באופן ישיר עם החיילות, כולל המפקדת שלהם, אלא דרך מתווך חילוני.

"מה זה עושה לחיילות שאוסרים עליהן לבוא במגע עם חיילים, להימצא לידם או לשרת איתם? כשמתייחסים אליהן כאל טמאות ואסורות במגע, ואף מפנים אותן לכבודם? כיצד זה משפיע על המוטיבציה שלהן להתגייס?"

בכמה מהמקרים שצוינו בדוח, יצר הצבא מעין "אזורים סטריליים" שמהם פונו הנשים, כדי לאפשר לחרדים להימצא בהם. "במחסן ביחידת חימוש שולבו נשים כחלק משילוב נשים במערך הטכני, אך הן פונו ממנו כדי לאפשר לחיילי שח"ר (שילוב חרדים בצה"ל) להשתלב בו", נכתב בדוח.

"משרד המבקר מודע לצרכים המיוחדים של החיילים החרדים, ככל שהדבר נוגע לנוכחות של נשים בסביבת העבודה, ולחשיבות הרבה של שירותם בצה"ל. אולם, נוכח ההשלכות שיש לשירותם הצבאי על סוגיות עקרוניות הנוגעות לשירות נשים בצה"ל, חיוני כי אכ"א יבחן את מלוא המשמעויות והאיזונים בנוגע לשירות נשים בצה"ל ולעיקרון השוויון", נכתב אז בדוח המבקר.

צעירים חרדים בשולי הפגנה נגד גיוסם לצה"ל, ארכיון, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
חרדים בשולי הפגנה נגד גיוסם לצה"ל, ארכיון, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"משאירים את החיילות בטרמפיאדה"

אבל בינתיים בשטח, נראה כי עקרון השוויון לא נשמר – להפך. "ההסעות של החיילים החרדים לא לוקחות חיילות ומשאירות אותם בטרמפיאדה כדי שלא ייסעו איתם", אמרה אתמול לזמן ישראל קצינה שביקשה להישאר בעילום שם.

"במקרה נדיר שבו חיילי שח"ר היו חייבים לשמוע הרצאה באולם ששהו בו חיילות, אמרו להן לשבת ולא לקום, כדי שהחיילים לא ייאלצו לראות אותן.

"מה זה עושה לחיילות שאוסרים עליהן לבוא במגע עם חיילים, להימצא לידם או לשרת איתם? כשמתייחסים אליהן כאל טמאות ואסורות במגע, ואף מפנים אותן לכבודם? כיצד זה משפיע על המוטיבציה שלהן להתגייס ליחידות קרביות?", שואלת אותה קצינה. "משקיעים מיליארדים בגיוס של חיילים מעטים, שלמעשה לא יכולים לשרת יחד עם חצי מכוח האדם של צה"ל, ובדיוק בחצי הזה פוגעים".

"ברגע שהצבא מאפשר את קיומו של מרחב שאין בו נשים בכלל, הוא מיישר קו עם נורמה מוקצנת, שלא מבוססת על ההלכה, וזה מעודד את הרבנים החרד"לים והדתיים להקצין את הדרישות שלהם להפרדה ולהדרה של נשים"

לטענתה של אותה קצינה, לחיילי הנח"ל החרדי אף אסור לדבר בקשר עם חיילות גם כשיש בכך צורך מבצעי. "תאר לך שיש חדירה של מחבל, ןהתצפיתנית שמזהה אותו לא יכולה לדבר עם חיילי הנח"ל החרדי ישירות ונאלצת לבזבז זמן יקר על שיחה עם צד שלישי, שיעביר אליהם את המידע", היא אומרת.

בצה"ל אמרו בתגובה לדברים: "צה"ל כצבא העם מחויב להבטיח סביבת שירות בטוחה ומכבדת לכלל המשרתים בין שורותיו. חיילים המקיימים אורח חיים חרדי זכאים לסביבת שירות המכבדת את אמונתם, והכול תוך שמירה על כבודם של שאר המשרתים. ‎אין בכך כדי למנוע טיפול כנדרש באירועים מבצעיים ולא מוכרת בעיה מהסוג המתואר בכתבה. הטענה כי זויפו נתוני גיוס החרדים אינה נכונה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
צריך לעצור את הלגיטימציה למי שרואה את היהדות כגירסה קיצונית של הטאליבן. לא רק עם הגזר אלא גם עם מקל גדול. אין שום סיבה לתת תקציבים לישיבות שיוצאים מהם אנשים שלא יכולים לדבר עם או לראות ... המשך קריאה

צריך לעצור את הלגיטימציה למי שרואה את היהדות כגירסה קיצונית של הטאליבן. לא רק עם הגזר אלא גם עם מקל גדול. אין שום סיבה לתת תקציבים לישיבות שיוצאים מהם אנשים שלא יכולים לדבר עם או לראות חציה מהאוכלוסיה בארץ. אם מרשים למוסד כזה להתקיים צריך לקחת מימנו מס מיוחד כך שהציבור הנורמלי לפחות ירוויח ממנו כסף במקום לממן אותו. ואם יהיה כלכלי יותר לבנות כזה מוסד בארץ אחרת זה רק לטובה.

עוד 1,085 מילים ו-1 תגובות
סגירה