• חיילות בצה"ל, ארכיון, למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Gili Yaari / Flash 90)
    Gili Yaari / Flash 90
  • חיילות בצה"ל, ארכיון, למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Nati Shohat/Flash90)
    Nati Shohat/Flash90
  • חיילות בצה"ל, ארכיון, למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Hadas Parush/Flash90)
    Hadas Parush/Flash90

גיוס חרדים לצה"ל "החיילות משלמות את המחיר האמיתי"

ד"ר עידית שפרן גיטלמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אומרת כי פקודת השירות המשותף בצה"ל פוגעת בחיילות, ללא קשר למספר המתגייסים החרדים ● "זה על גבול ההזיה שצה"ל מאפשר קיום של מרחב ללא נשים" ● קצינה בצה"ל מוסיפה: "תאר לך שיש חדירה של מחבל, והתצפיתנית שמזהה אותו אפילו לא יכולה להזעיק את חייל הנח"ל החרדי בטלפון" ● צה"ל בתגובה: "שומרים על כבודם של כל המשרתים"

ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בתכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש אמנון ליפקין-שחק מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, לא מתרגשת מהדיווח בכאן 11, לפיו צה"ל ניפח בשנים האחרונות את מספר המתגייסים החרדים לצה"ל.

לדברי ד"ר שפרן גיטלמן, היחס המיוחד שצה"ל מעניק בעשור האחרון לחיילים חרדים פוגע קשות בנשים בצבא – ללא קשר למספר החרדים המתגייסים בפועל.

תכנית משרד הביטחון לעידוד שירות החרדים, שאושרה בממשלה ב-2010 ועוגנה ב"פקודת השירות המשותף" (שמתעדכנת מעת לעת), קובעת כי "סביבת העבודה של החיילים החרדים תהיה ללא נשים לכל אורך השירות. החיילים לא ישרתו יחד עם חיילות באותו צוות, לא ישרתו במסגרת שבה יש חיילות, לא תהיה להם מפקדת, לא יהיו להם קשרי עבודה עם חיילות ולא קשרי עין עם חיילות".

שפרן גיטלמן אומרת כי "זה נורא שמסמך כזה בכלל יצא. הוא פוגע בכל ההישגים שהשגנו בדרך לשוויון. בפועל, אין סיבה אמיתית להקצנה של השירות הנפרד. הרי חרדים הולכים לסופר ולבית חולים ופוגשים שם נשים, הם לא יכולים שלא להיות בקשר עין עם הקופאית או לא לדבר עם האחות. למה בצבא זה בלתי אפשרי?

ד"ר עידית שפרן גיטלמן (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
ד"ר עידית שפרן גיטלמן (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

"הרי גם ביחידות מעורבות נשים וגברים אינם ישנים ומתקלחים ביחד. זה על גבול ההזיה, וזה כנראה נובע מלהיטות היתר לבוא לקראת החרדים, כדי שירצו לעשות את מה שהם אמורים לעשות גם ככה.

"ההפרדה המלאה של החרדים מנשים היא תקדים בעייתי", מוסיפה שפרן גיטלמן, אישה דתייה, ששירתה בצבא ופועלת נמרצות למען שילוב נשים בצה"ל.

"ברגע שהצבא מאפשר את קיומו של מרחב שאין בו נשים בכלל, הוא מיישר קו עם נורמה מוקצנת, שלא מבוססת על ההלכה, וזה מעודד את הרבנים החרד"לים והדתיים להקצין את הדרישות שלהם להפרדה ולהדרה של נשים.

"בפועל, אין סיבה אמיתית להקצנה של השירות הנפרד. הרי חרדים הולכים לסופר ולבית חולים ופוגשים שם נשים, הם לא יכולים שלא להיות בקשר עין עם הקופאית או לא לדבר עם האחות. למה בצבא זה בלתי אפשרי?"

"אני עוקבת אחרי קבוצות פייסבוק כמו צו אחד ודומותיה, שנאבקות נגד שילוב נשים בצה"ל. אלה אינם ארגונים קיקיוניים, ויש להם השפעה על הרמטכ"ל. הם שואלים שם, למה בעצם רק החרדים? למה רק הם יוצאים לנופש בלי חיילות?

"שילוב הנשים בצה"ל נמצא כל הזמן במשא ומתן בין שדולת הנשים לחוגי הרבנים שמתנגדים לשירות נשים. למרות שהחרדים הם קבוצת חיילים קטנה, האופן שבו הם גויסו, והמסגרת הנפרדת שיצרו להם הם תקדים שמשפיע על המו"מ הזה".

מאחר שכל כך מעט חרדים מתגייסים, אולי היה עדיף שלא לגייס אותם?
"אני לא מסכימה עם הגישה הזאת. יש חוק שאומר שכולם מתגייסים וכולם צריכים להתגייס. ויש גם עיקרון חשוב של שוויון בנטל. צה"ל הוא של כולם, וכולם צריכים להחזיק אותו יחד. אני חושבת שצריך להתחשב באיסורים ההלכתיים והתרבותיים, אבל אין סיבה שהחיילות ישלמו את המחיר".

ההקצנה שאת מדברת עליה מורגשת גם ביחידות שבהן לא משרתים חרדים?
"אני חושבת שכן. פקודת השירות המשותף משתנה כל הזמן ופתוחה לפרשנויות, ובשנים האחרונות הכיוון הכללי שלה הוא של הקצנה. זה בא לידי ביטוי, למשל, בכך שמחקו מהמסמך את המשפט שאמר שהשירות ייעשה 'ככל האפשר לא בנפרד', אך גם בפרקטיקה היומיומית יש לו ביטוי. כשמפקד עוצבה מבקש דובר ולא דוברת, כי הוא דתי ולא נוח לו שתהיה לו דוברת, שותקים ונענים לבקשתו".

זה תהליך שפוגע במוטיבציה של נערות להתגייס?
"בינתיים לא. לנערות יש כיום מוטיבציה גבוהה מאוד, ויכול להיות שכרגע התגובה היא אפילו לעשות 'דווקא', כלומר לא לתת לאף אחד לדחוק אותן בחזרה לשוליים. אבל אני לא יודעת אם לעולם חוסן, ואם בעתיד התהליך הזה לא ירפה את ידיהן.

"לשמחתי, יש לי תחושה שהצבא תפס את עצמו. הם הבינו שכל מקרה שבו חיילים יוצאים מהאולם כשאישה מדברת או מסובבים את הראש, הופך לכותרת בתקשורת ומביא לגל של תלונות מצד הורים, כך שבצמרת צה"ל יש כיום ניסיון אמיתי לעצור את ההידרדרות הזאת".

הכניסה ללשכת הגיוס בירושלים (צילום: Uri Lenz/FLASH90)
הכניסה ללשכת הגיוס בירושלים (צילום: Uri Lenz/FLASH90)

"יש הקצנה בהפרדה הנדרשת"

התהליכים שד"ר שפרן גיטלמן מדברת עליהם לא נסתרו גם מעיניה של תא"ל גילה כליפי, ששימשה כיועצת הרמטכ"ל לענייני נשים בתחילת העשור.

זמן קצר לאחר אימוץ התכנית הממשלתית לעידוד שירות החרדים, אמרה כליפי למבקר: "יש הקצנה בהפרדה הנדרשת בין חיילים חרדים לבין חיילות, ואני רואה בה הגזמה מיותרת, הגורמת לפגיעה באפשרות של חיילות לשוויון".

זמן קצר לאחר אימוץ התכנית הממשלתית לעידוד שירות החרדים, אמרה כליפי למבקר: "יש הקצנה בהפרדה הנדרשת בין חיילים חרדים לבין חיילות, ואני רואה בה הגזמה מיותרת, הגורמת לפגיעה באפשרות של חיילות לשוויון".

ואכן, דוח מבקר המדינה מ-2014 מתח ביקורת על האופן שבו חיילים חרדים שולבו בצה"ל על חשבון שילובן של החיילות. הדוח ציין כמה מקרים שבהם התגלה כי ביחידות מודיעין משרתים חיילים חרדים יחד עם חיילות, שחלקן היו בתפקידים פיקודיים. לפי הדוח, צה"ל פתר את הבעיה בכך שהורה לחיילים לא לדבר באופן ישיר עם החיילות, כולל המפקדת שלהם, אלא דרך מתווך חילוני.

"מה זה עושה לחיילות שאוסרים עליהן לבוא במגע עם חיילים, להימצא לידם או לשרת איתם? כשמתייחסים אליהן כאל טמאות ואסורות במגע, ואף מפנים אותן לכבודם? כיצד זה משפיע על המוטיבציה שלהן להתגייס?"

בכמה מהמקרים שצוינו בדוח, יצר הצבא מעין "אזורים סטריליים" שמהם פונו הנשים, כדי לאפשר לחרדים להימצא בהם. "במחסן ביחידת חימוש שולבו נשים כחלק משילוב נשים במערך הטכני, אך הן פונו ממנו כדי לאפשר לחיילי שח"ר (שילוב חרדים בצה"ל) להשתלב בו", נכתב בדוח.

"משרד המבקר מודע לצרכים המיוחדים של החיילים החרדים, ככל שהדבר נוגע לנוכחות של נשים בסביבת העבודה, ולחשיבות הרבה של שירותם בצה"ל. אולם, נוכח ההשלכות שיש לשירותם הצבאי על סוגיות עקרוניות הנוגעות לשירות נשים בצה"ל, חיוני כי אכ"א יבחן את מלוא המשמעויות והאיזונים בנוגע לשירות נשים בצה"ל ולעיקרון השוויון", נכתב אז בדוח המבקר.

צעירים חרדים בשולי הפגנה נגד גיוסם לצה"ל, ארכיון, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
חרדים בשולי הפגנה נגד גיוסם לצה"ל, ארכיון, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"משאירים את החיילות בטרמפיאדה"

אבל בינתיים בשטח, נראה כי עקרון השוויון לא נשמר – להפך. "ההסעות של החיילים החרדים לא לוקחות חיילות ומשאירות אותם בטרמפיאדה כדי שלא ייסעו איתם", אמרה אתמול לזמן ישראל קצינה שביקשה להישאר בעילום שם.

"במקרה נדיר שבו חיילי שח"ר היו חייבים לשמוע הרצאה באולם ששהו בו חיילות, אמרו להן לשבת ולא לקום, כדי שהחיילים לא ייאלצו לראות אותן.

"מה זה עושה לחיילות שאוסרים עליהן לבוא במגע עם חיילים, להימצא לידם או לשרת איתם? כשמתייחסים אליהן כאל טמאות ואסורות במגע, ואף מפנים אותן לכבודם? כיצד זה משפיע על המוטיבציה שלהן להתגייס ליחידות קרביות?", שואלת אותה קצינה. "משקיעים מיליארדים בגיוס של חיילים מעטים, שלמעשה לא יכולים לשרת יחד עם חצי מכוח האדם של צה"ל, ובדיוק בחצי הזה פוגעים".

"ברגע שהצבא מאפשר את קיומו של מרחב שאין בו נשים בכלל, הוא מיישר קו עם נורמה מוקצנת, שלא מבוססת על ההלכה, וזה מעודד את הרבנים החרד"לים והדתיים להקצין את הדרישות שלהם להפרדה ולהדרה של נשים"

לטענתה של אותה קצינה, לחיילי הנח"ל החרדי אף אסור לדבר בקשר עם חיילות גם כשיש בכך צורך מבצעי. "תאר לך שיש חדירה של מחבל, ןהתצפיתנית שמזהה אותו לא יכולה לדבר עם חיילי הנח"ל החרדי ישירות ונאלצת לבזבז זמן יקר על שיחה עם צד שלישי, שיעביר אליהם את המידע", היא אומרת.

בצה"ל אמרו בתגובה לדברים: "צה"ל כצבא העם מחויב להבטיח סביבת שירות בטוחה ומכבדת לכלל המשרתים בין שורותיו. חיילים המקיימים אורח חיים חרדי זכאים לסביבת שירות המכבדת את אמונתם, והכול תוך שמירה על כבודם של שאר המשרתים. ‎אין בכך כדי למנוע טיפול כנדרש באירועים מבצעיים ולא מוכרת בעיה מהסוג המתואר בכתבה. הטענה כי זויפו נתוני גיוס החרדים אינה נכונה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
צריך לעצור את הלגיטימציה למי שרואה את היהדות כגירסה קיצונית של הטאליבן. לא רק עם הגזר אלא גם עם מקל גדול. אין שום סיבה לתת תקציבים לישיבות שיוצאים מהם אנשים שלא יכולים לדבר עם או לראות ... המשך קריאה

צריך לעצור את הלגיטימציה למי שרואה את היהדות כגירסה קיצונית של הטאליבן. לא רק עם הגזר אלא גם עם מקל גדול. אין שום סיבה לתת תקציבים לישיבות שיוצאים מהם אנשים שלא יכולים לדבר עם או לראות חציה מהאוכלוסיה בארץ. אם מרשים למוסד כזה להתקיים צריך לקחת מימנו מס מיוחד כך שהציבור הנורמלי לפחות ירוויח ממנו כסף במקום לממן אותו. ואם יהיה כלכלי יותר לבנות כזה מוסד בארץ אחרת זה רק לטובה.

עוד 1,085 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 18 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מצרים מתחברת ליהדות, אבל מנותקת מישראל ● משרד החוץ מתחבר לשפה הערבית, אבל מה זה שווה בעידן חוק הלאום● ● מחאת הסלבריטאיות באיראן לא מאיימת על השלטון ● ודובאי קונה את אמריקה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע מעונן במזרח התיכון

עוד 1,024 מילים

גם כן סטרטאפ

אני מנסה להיזכר מתי עלה בראשי הרעיון, והתמונה שקופצת לי מול העיניים היא "הרדיו של נמרוד", בני. תיבה צהובה מלבנית לפעוטות מפלסטיק בלתי שביר, שכשמפעילים את הכפתור רצה עלילה קטנה מצוירת בליווי מוסיקה. לא זוכרת איזו בדיוק, אבל מהסוג של דיסני, משהו כמו Small Small World. חינני לגמרי ובטח לא מזיק.

וככה יצא שבאחת הפעמים שהזדמנתי להלוויה או אזכרה, בעודי צועדת במשעולים, צץ לי רעיון מול המצבות של יוצאי גרוזיה והסביבה, שנוהגים לחרוט תמונה יפה של יקירם על השיש השחור וסביבה תכתובת ארוכה ככל שניתן על אישיותו של המנוח. ומה, חשבתי לעצמי, האם לא הגיע הזמן לשכלל זאת למשהו הרבה יותר ממשי?

למה לא לקחת את הקופסה המזמרת שלעולם לא נשברת, ולהכין לה בית מדויק, סוג של חלון, בתוך המצבה בחלקה העליון? בכל תיבה כזו יהיו תמונות ושירים וסיפורים על המת האהוב, ערוכים ומוכנים לצפייה, כך שכל עובר אורח, עצוב ככל שיהיה, יוכל להפעיל את הכפתור שיפתח מסך עמיד לכל מזג אוויר, וישמע כאוות נפשו וסקרנותו על חייו של מי ששוכב כרגע למרגלותיו במצב של מנוחת עולמים.

למה לא לקחת את הקופסה המזמרת שלעולם לא נשברת, ולהכין לה בית מדויק, סוג של חלון, בתוך המצבה בחלקה העליון? בכל תיבה כזו יהיו תמונות ושירים וסיפורים על המת האהוב, ערוכים ומוכנים לצפייה

ומכיוון שהרעיון הזה התיישן בינתיים מבחינה טכנולוגית – נמרוד חגג מזמן יומולדת 29 – מה הבעיה לשים איזה דיסק און-קי עם מסך? ואז גם תהיה אפשרות להתאים את הסרטונים לרצון בני המשפחה האוהבים והאוהבים פחות וליחסם המשתנה למנוח.

ואולי לעבור לשבב? או להצמיד למצבה זוג משקפיים עם אוזניות, ומי שירצה לצפות יוכל לחבוש אותן, כך שהסאונד לא יפריע לכל מי שעובר בשביל, ובטח לא לשכניו של המנוח הקבורים סביבו שיימאס להם לשמוע אותו ועליו.

מצד שני, יש כאן פוטנציאל מדליק להיווצרות מריבות בין קרובי המשפחה – מי ראשון, למי מגיע ומי היה בשנה שעברה הראשון, אבל השנה לא נרשמו לזכותו מאמצים בכיוון טיפוח זכרו של הנפטר?

מה הבעיה לשים איזה דיסק און-קי עם מסך? ואז גם תהיה אפשרות להתאים את הסרטונים לרצון בני המשפחה האוהבים והאוהבים פחות וליחסם המשתנה למנוח. ואולי לעבור לשבב? או להצמיד למצבה זוג משקפיים עם אוזניות

מה שמזמין באופן טבעי את הצורך לפתוח דף אקסל עם רשימות מדויקות למי מגיע, ולשכלל שיטת ניקוד בה ייחשבו לאחור גם הימים שהמנוח שהה במחלתו הסופנית בבית של אחד האחים שטיפל בו במסירות, מול אלה שרק באו לבקרו וברחו אחרי חצי שעה גג.

וגם להוסיף חידות על חייו באמצעות אפליקציה, כנהוג ממש בימים אלה בעדות הנכדים והנכדות שרק ככה מוכנים לשמוע סיפורים בלי פואנטה.

ובינתיים, יעברו בשביל בסקרנות בלתי נשלטת היוצאים מלוויה כואבת, ויתחילו לדמיין איך ייראו הסרטונים שלהם, ואיך ייראו הריבים שלהם. שהרי סתם לבוא בשקט ולראות ולהתייחד – לא שווה. עדיף המולה קטנה שתעביר את חווית בית הקברות עם קצת פחות חרדות.

מה שמזמין את הצורך לפתוח דף אקסל עם רשימות מדויקות למי מגיע, ולשכלל שיטת ניקוד בה ייחשבו גם הימים שהמנוח שהה במחלתו הסופנית בבית אחד האחים שטיפל בו במסירות, מול אלה שרק ביקרו וברחו אחרי חצי שעה גג

ובעודי מעלה על הכתב את הרעיונות הללו, העולם שמחוץ לבית הקברות בגבול בת ים חולון, שם קבורים הוריי, משתכלל והולך, וכבר אפשר להרהר איך נחבר משחק מחשב מושלם עם הולוגרמות וסימולאטור: "פגוש את יקירך". תן לו לדבר ולרקוד ולשיר ולאהוב אותך, ואחר כך תודיע לו מה אתה חושב עליו באמת. הוא גם יענה לך את מיטב התשובות ובאותן האינטונציות המעצבנות שממש התגעגעת אליהן.

ומשם הדרך קצרה לפיתוח הבא – למה רק בבית קברות? שיהיה לכולנו עותקים בבית שיתחברו למסך הנייד המחשב או הטלוויזיה. תבוא הביתה עייף מהעבודה ותעלה את אימא או את אבא או את אחיך המעצבן או האהוב ז"ל, ותבלה איתם.

ואז יתחילו לייצר ערכות מיוחדות לבית, הרבה יותר עליזות וצבעוניות שלא מזכירות בכלל בית קברות. ואז כשישאל מוישה את אשתו שרי, "איפה את?" היא תענה: "עם אימא. היא בדיוק מזכירה לי את הרצפט לעוגת השמרים עם הבננות שאתה כל כך אוהב". והוא מאמין לה.

ילידת תל אביב (1947), למדה קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון והיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת ת"א. היתה כתבת צלמת ועורכת ב"חדשות" ו"הארץ" וכתבת ב"מוניטין". כדוקומנטריסטית יצרה את הסרט "בעיני רוחן" (ערוץ 8, 2000) שזכה בפרס ראשון בפסטיבל הסרטים הבי"ל בחיפה, ואת "נפש צ'רקסי הומייה" (ערוץ 10, 2005). לימדה עיתונאות ב"כותרת" וב"מכללה למינהל", ולמדה צילום בניו יורק ובת"א. תערוכת צילומיה "מישירה מבט לשקיעה" (2017) הוזמנה והופקה על ידי עיריית ת"א. כתבה ופרסמה את הרומן "כשנגמרו לה המילים" (יולי 2019). אמא של נמרוד

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 614 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אתה עייף, חולה ונגעל מעצמך"

אדי דה וינד ההולנדי התנדב לשמש כרופא במחנה ריכוז, כדי להציל את חייה של אמו ● כאשר הגיע לשם, הבין שעשה עסקה עם השטן ● האם כבר נשלחה לאושוויץ - ובהמשך גם בנה ● אבל דה וינד שרד את מחנה המוות, ואף כתב שם ספר נדיר על החיים בשואה ● כעת, הספר הנשכח מקבל חיים חדשים ● בנו, מלצ'ר: "בראש שלו הוא נשאר באושוויץ"

עוד 1,154 מילים

סוגרים עשור

שר החוץ הבחרייני, ח'ליד בן אחמד אל-ח'ליפה, הודח במפתיע אחרי 15 שנה בתפקיד ● השנה הוא הצטלם עם שר החוץ ישראל כ"ץ, תקף את איראן בחריפות, והתראיין לזמן ישראל ולכלי תקשורת נוספים בארץ ● מומחים חוששים כי שילם את המחיר לאחר ש"הרחיק לכת יותר מדי" ● ובישראל מקווים כי פיטוריו לא יפגעו ביחסים העדינים בין המדינות

עוד 1,103 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַשְּׂמֹאל

זמן ישראל מציג: "ההולכים אל האבדון", קברט טראגי-קומי, תמונה אחרונה (בינתיים) ● בהשתתפות: שמאלנית נסערת, שמאלן קשוח, שמאלנית מאוכזבת ושמאלן סרקסטי

עוד 615 מילים

למקרה שפיספסת

נתניהו: "שוחחתי עם פוטין בנוגע לנעמה יששכר, אני אופטימי"

גנץ: "מי שסוחר בביטחון המדינה לתועלת פוליטית – לא יכול להיות ראש ממשלה" ● יושב ראש הוועדה המסדרת ניסנקורן פנה ליועץ המשפטי לכנסת בבקשה לקבל הבהרה לגבי כינוס המליאה ● פרץ: "לא פחדתי לא לעבור את אחוז החסימה. מה שעמד לנגד עיניי, זה אהבת מדינת ישראל" ● בליכוד יבקשו להדיח את ח"כ היבא יזבק בשל "תמיכה בטרור"

עוד 23 עדכונים

פרשנות חודש וחצי לבחירות, הליכוד והימין בכאוס מוחלט

החיבור הכפוי בימינה, מחיקת הבית היהודי, אירועי בקשת החסינות, הפיאסקו של מינוי השרים הבכירים, פרשת ביטן והיחסים המעורערים עם אדלשטיין - כל אלו הופכים את הליכוד והימין לזירה של התכתשויות ותככים, דווקא בימים שבהם צריך איחוד שורות ● שר בליכוד לזמן ישראל: "עם הטירוף הזה אי אפשר ללכת לבחירות"

עוד 691 מילים

לבנט מפריעה תמונת מחבל בסלון אבל אין לו בעיה לעבוד עם מורשעי המחתרת היהודית

שר הביטחון סירב לצרף את מפלגתו של איתמר בן-גביר לרשימת ימינה, בטענה שיש לראש עוצמה יהודית תמונה של הרוצח ברוך גולדשטיין בסלון ● אבל לבנט עצמו קשרים אישיים, מקצועיים ופוליטיים עם חברי המחתרת היהודית, אשר השתתפו בפיגועים נגד פלסטינים והורשעו בטרור, והוא קיים קשרים עקיפים עם מורשעים וחשודים נוספים במעורבות בטרור ● פרשנות

עוד 1,243 מילים

נתוני התעסוקה כשהממשלה לא מתפקדת, האבטלה עולה

העלייה באבטלה היא תוצר לוואי של השיתוק הפוליטי, ושל ממשלת המעבר שאינה מוסמכת לבצע פרויקטים גדולים ● יש גם חדשות טובות: אוכלוסיות חדשות הצטרפו למעגל מחפשי העבודה - בעיקר נשים ערביות - וכעת הן נחשבות "מובטלות" ומשפיעות על הסטטיסטיקה ● ומה עם החרדים? ממשלת נתניהו עשתה הכל כדי להשאירם בבית

עוד 858 מילים

דבר התובעת

פאטו בנסודה, התובעת מהאג שהחליטה לפתוח בחקירת הנעשה בעזה בחשד לפשעי מלחמה (משני הצדדים), הפכה לאחת הנשים המושמצות בישראל ● כעת היא מגיבה לנתניהו שכינה אותה אנטישמית ("זו האשמה מצערת ולא מבוססת") למתקפות עליה בתקשורת הישראלית ("זה כמו שעורך דין עושה רצח אופי לעד") ומכחישה לחלוטין מעורבות בפשעי השלטון בגמביה ("אין לי מה להסתיר והמצפון שלי נקי") ● ובעיקר היא מנמקת בצורה בהירה ומפורטת את השיקולים שעמדו לנגד עיניה בקבלת ההחלטה הדרמטית, שמעוררת דאגה רבה בישראל

פאטו בנסודה, התובעת מהאג שהחליטה לפתוח בחקירת הנעשה בעזה בחשד לפשעי מלחמה (משני הצדדים), הפכה לאחת הנשים המושמצות בישראל ● כעת היא מגיבה לנתניהו שכינה אותה אנטישמית ("זו האשמה מצערת ולא מבוססת") למתקפות עליה בתקשורת הישראלית ("זה כמו שעורך דין עושה רצח אופי לעד") ומכחישה לחלוטין מעורבות בפשעי השלטון בגמביה ("אין לי מה להסתיר והמצפון שלי נקי") ● ובעיקר היא מנמקת בצורה בהירה ומפורטת את השיקולים שעמדו לנגד עיניה בקבלת ההחלטה הדרמטית, שמעוררת דאגה רבה בישראל

עוד 4,615 מילים

סקרי מנדטים בערוצי החדשות: ללא שינוי בגושים

בן גביר: "פרץ תקע לי סכין בגב. אני הצלתי לו את הקריירה" ● פרץ: "הפרתי את המילה שלי, מצטער על כך בכל ליבי" ● סמוטריץ' קרא לבן גביר לפרוש: "ריצה שלכם תוריד לטימיון קולות רבים" ● במערכת הפוליטית זועמים על החלטתו של סמוטריץ' לבטל קווי אוטובוס בשבת

עוד 48 עדכונים

פרופ׳ אשר כהן: הטראומה של אפריל הכניעה את בנט

כהן, מבר אילן, חוקר כבר שני עשורים את דפוסי ההצבעה של אנשי הציונות הדתית ● כתומך מוצהר של הימין החדש, כהן קיווה שמפלגתו של בנט תרוץ עצמאית, במקביל לרשימה חרד"לית הכוללת את רפי פרץ, סמוטריץ' ובן-גביר ● אמש, ברגע האחרון, החליטו מפלגות הימין להתאחד שוב - ללא עוצמה יהודית ● בראיון לזמן ישראל, כהן מזהיר: "איחוד רחב מקטין את הסיכוי של גוש הימין"

עוד 1,781 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה