אכרם סלימאן עבד במלונות פתאל בים המלח מאז 2019. הוא מהעיירה דאהרייה שבאזור חברון, בן 60, אב לארבעה ילדים בוגרים, כולם נשואים וכבר עזבו את הבית. "העבודה זה דבר קדוש בשבילי", הוא אומר על תפעול הבריכות והספא שפרנסו אותו בכבוד, ומציג בגאווה תמונות מהווי המלונות בעין בוקק: תעודת הוותק שלו, קבלת תעודת הצטיינות וארוחה משותפת עם הקולגות.

בתחילת המלחמה הוא הוכה בהלם ובזעם על מתקפת חמאס. "קיללתי וצעקתי שיחזירו את החטופים. אני שונא את האנשים האלה עוד מלפני המלחמה". הוא חשש לעבוד עם ישראלים, ומנהליו שלחו אותו ואת חבריו הפלסטינים הביתה עד יעבור זעם. כעבור ארבעה חודשים הם חזרו ושירתו גם את אלפי המפונים שהתארחו בים המלח.

אכרם עצמו חזר לעבוד במלון לאונרדו פלאזה, השייך לאותה רשת, לאחר שקודם עבד בלאונרדו קלאב. לאורך כל השנים הללו ועד הימים האחרונים החזיק באישור עבודה עם היתר לינה, נהג לישון במלון וחזר הביתה בהסעה אחת לכמה ימים. אלא שעכשיו כל זה הסתיים: בתחילת יולי קיבל זימון לשימוע, ובסוף החודש פוטר – אחרי קרוב לשש שנות עבודה ברשת המלונות.

אכרם סלימאן עבד במלונות פתאל בים המלח מאז 2019. עכשיו כל זה הסתיים: בתחילת יולי קיבל זימון לשימוע, ובסוף החודש פוטר – אחרי קרוב לשש שנות עבודה ברשת המלונות

"אני מת לחזור. כשנפרדתי מהמנהלת הישירה שלי היא הייתה עצובה. עכשיו כולנו (העובדים הפלסטינים במלונות, ע"ש) יושבים בבית, אבל אנחנו לא אשמים. מביאים עובדים מסרי לנקה ויש להם בעיה איתם. כבר החזירו כמה מאיתנו לעבודה כי לא הסתדרו עם הזרים. הם רק הגיעו ומקבלים 9,000 שקלים בחודש, ואני בכל השנים האלה לא הגעתי ל־8,000".

יחד עם אכרם פוטרו עוד כ־20 עובדים. במלונות פתאל בים המלח לבדם יש כ־200 עובדים שאמורים להיות מפוטרים בסך הכול. ארבעה עובדים הוחזרו לעבודה, ונאמר להם שזה לצורך ההתמודדות עם הלחץ בחגים. לא ברור אם יישארו גם לאחר ספטמבר.

אכרם סלימאן במלון "לאונרדו" בים המלח (צילום: באדיבות המצולם)

סלימאן עצמו כבר קיבל הצעה לשלם כ־2,500 שקלים ל"מאכער" שיסדר לו אישור עבודה חדש, אך הוא לא מוכן להיכנע לשיטה המושחתת. המשכורת האחרונה שלו בפתאל הסתכמה ב־11 אלף שקלים עבור קרוב ל-90 שעות רגילות, לא כולל סופי שבוע. הוא קיבל פיצויים רק עבור חלק קטן מהשנים שעבד בפתאל וכעת מחפש דרך למצות את זכויותיו.

עם קבלת הזימונים לשימוע פנה ארגון העובדים "מען" בשם העובדים למלונות פתאל. הם ציינו כי עילת הפיטורים היא "תוכנית והוראות של המשרד הממשלתי הנוגע בדבר".

אין כל טענה כלפי תפקודם, והסיבה לפיטורים היא אך ורק שינוי המדיניות בנוגע להעסקת פלסטינים במלונות בכלל, ובים המלח בפרט. בארגון "מען" ציינו כי במנהל האזרחי אין הוראות חדשות המצדיקות את הפיטורים

לנוכח אותה תוכנית נאמר לעובדים כי המלון לא יוכל להעסיק אותם ללא היתר, ולפיכך תופסק העסקתם.

אין כל טענה כלפי תפקודם, והסיבה לפיטורים היא אך ורק שינוי המדיניות בנוגע להעסקת פלסטינים במלונות בכלל, ובים המלח בפרט. בארגון "מען" ציינו כי במנהל האזרחי אין הוראות חדשות המצדיקות את הפיטורים, וכי לנוכח האפשרות לסיום המלחמה לא ברור מדוע המלון מפטר עובדים שהועסקו לכל אורך התקופה לשביעות רצונו – גם כאשר כניסתם לישראל הייתה אסורה.

עוד ציינו כי לא ברור מדוע מפטרים עובדים עוד לפני שההיתרים בוטלו, וביקשו מפתאל להמתין ולראות מה ילד יום, כדי לא לגזור מכת מוות כלכלית על המועסקים ובני משפחותיהם. בפתאל השיבו כי הם מיישמים את הנחיות הרשויות בנוגע לפלסטינים שהיתרי הכניסה שלהם עומדים להישלל, וכי קיימת החלטת ממשלה להעניק היתרים לעובדים זרים במלונאות.

תעודת העובד של אכרם סלימאן

עובדים מסרי לנקה במקום פלסטינים

בפתאל השיבו כי הפיטורים נעשים בהתאם להנחיית משרד התיירות, שלפיה עם כניסת העובדים הזרים לישראל יבוטלו היתרי הכניסה של הפלסטינים, ועל המעסיקים יהיה לסיים את העסקתם. המשרד הודיע למלונות: "עם כניסתם של העובדים הזרים לישראל צפוי ביטול של היתרי הכניסה לישראל של העובדים הפלסטינים, ועל המעסיקים יהיה לסיים את העסקתם בישראל".

עוד נמסר כי מכסת ההיתרים לעובדים הזרים מתבצעת בשתי פעימות, והיא "מיועדת להחליף את הקצאת מכסת העובדים הפלסטינים". ברשת המלונות אומרים למעשה כי מדובר בהוראות מגבוה, וכי אין להם מרחב לשיקול דעת.

"עם כניסתם של העובדים הזרים לישראל צפוי ביטול של היתרי הכניסה לישראל של העובדים הפלסטינים, ועל המעסיקים יהיה לסיים את העסקתם בישראל"

משרד התיירות, בראשות חיים כץ מהליכוד, מנחה את המלונות לפטר עובדים מסורים בעלי אישורי עבודה – רבים מהם דוברי עברית ומכירים היטב את התרבות הארגונית המקומית – ודורש להחליפם בפועלים מהאי שבאוקיינוס ההודי.

אומנם קיים הסכם בילטרלי עם חלק מהמדינות שמהן מגיעים העובדים הזרים, אך במקביל נמשך הייבוא הפרטי של קבלני כוח אדם, כך שעובדים ממשיכים להגיע לישראל כשהם נושאים חובות גדולים.

שר התיירות חיים כץ בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, 9 בדצמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עובדי המלונות שיפוטרו מצטרפים ל־104 אלף פלסטינים שאיבדו את היתרי העבודה שלהם בתחילת המלחמה, למעט כמה אלפים שמוגדרים חיוניים וממשיכים להיכנס לישראל.

במערכת הביטחון דרשו בחודשים האחרונים להחזיר את העובדים בהדרגה, אך בממשלה מסרבים לעשות זאת. לאחר שנתיים ללא עבודה בישראל, התוצאה היא משבר כלכלי הולך ומחריף ברשות הפלסטינית ומחסור חמור בידיים עובדות בישראל. אם כבר מביאים לישראל עובדים זרים, טוענים גורמים מקצועיים, עדיף להקצות אותם לענפים שבהם הם נדרשים באמת – בחקלאות ובתעשייה.

במשרד התיירות אישרו את הפרטים. בתגובה לשאלה מדוע הם פועלים בדרך זו, השיב השר כץ בלקוניות: "תשאל את תושבי עוטף עזה".

במשרד התיירות אישרו את הפרטים. בתגובה לשאלה מדוע הם פועלים בדרך זו, השיב השר כץ בלקוניות: "תשאל את תושבי עוטף עזה"

"אפשר להביא גם ראש ממשלה חדש"

"פותרים את בעיית האבטלה בסרי לנקה כדי לייצר בעיה חדשה פה? מה אתם עושים?" תוהה אסף אדיב, מנכ"ל ארגון העובדים "מען". הוא מתקשה להבין את ההיגיון שמנחה את הממשלה: "בהודו ובסרי לנקה יש מאות מיליוני מובטלים. אפשר להביא גם ראש ממשלה חדש ויותר מוצלח. את כולם אפשר להחליף. אפשר לבצע את החלטת הממשלה ולתת שיקול דעת למלונות, אבל להגיד להם להפסיק לגמרי את עבודתם של הפלסטינים?"

"הסיטואציה אבסורדית, יש פה עודף אנרגיות של הממשלה. מה ההיגיון לאלץ מלונות להעסיק יותר זרים? מילא, אם היו ישראלים שנותנים להם סבסוד – אפשר להבין את זה. אבל להביא מסרי לנקה על חשבון פלסטינים שמכניסים כסף ויוצרים יציבות כלכלית?"

מלונות עין בוקק בים המלח (צילום: משה שי/פלאש90)

מרשת מלונות פתאל נמסר בתגובה: "פתאל היא רשת המלונות הגדולה בישראל, אשר פעלה ופועלת לפי כל דין ובהתאם להנחיות הממשלה. מטבע הדברים, אין באפשרות החברה לחשוף פרטים אישיים הנוגעים לעובדיה".

ממשרד התיירות נמסר בתגובה: "בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', נעצרה כניסתם של עובדים פלסטינים בכלל ענפי המשק.
על מנת לאפשר תפקוד של ענפים חיוניים, ובהם ענף המלונאות, אישר מתאם הפעולות בשטחים מכסה מוגבלת מאוד של עובדים פלסטינים. מכסה זו נועדה לתת מענה זמני בלבד, עד למציאת פתרונות חלופיים.

"בחודשים האחרונים פעל משרד התיירות, בשיתוף רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד החוץ, להבאת עובדים מסרי לנקה – תהליך מורכב שכלל מאמצים דיפלומטיים ותפעוליים. עם הגעתם ההדרגתית של העובדים הזרים והשתלבותם במלונות, מסתיים הצורך בהחרגה הזמנית לעובדים פלסטינאים".