זיו שטהל, מנכ"לית ארגון "יש דין", הפועל להגנה על פלסטינים בשטחים מפני אלימות של מתנחלים וחיילים, גדלה בכפר עזה, נכחה שם בשבעה באוקטובר ואיבדה קרובים, חברים ומכרים. בריאיון לזמן ישראל היא מדברת על אלימות המתנחלים הגואה בשטחים, מספרת על הטבח בכפר עזה ומסבירה כיצד הזוועה שם חידדה עוד יותר את רגישותה לאלימות נגד פלסטינים ולפשעי מלחמה בעזה.

"אני עובדת ב'יש דין' כבר יותר מ־15 שנה", היא מספרת. "אלימות המתנחלים וצה"ל כלפי הפלסטינים בגדה ממש לא חדשה. כבר הרבה שנים מתנחלים משבשים את שגרת חיי הפלסטינים, מציתים בתים, רכוש ושדות, כורתים עצים ותוקפים אותם באלות ואבנים כדי להשתלט על אדמותיהם.

"אבל בשנתיים האחרונות האלימות האידיאולוגית החמירה לאין ערוך. הנהגת המתנחלים חותרת בגלוי לגירוש הפלסטינים מהגדה. מתנחלים נכנסים לכפרים באופן יומ־יומי עם נשק, מכים אזרחים ויורים בהם. עשרות קהילות גורשו מבתיהן, והתרחשו פוגרומים רבים, שבחלקם נהרגו פלסטינים מאש המתנחלים והצבא".

בתחקיר של "יש דין" נמצא כי במשך חודשיים בלבד – מ־4 ביוני עד 13 באוגוסט – נהרגו עשרה פלסטינים בגדה בידי מתנחלים וחיילי צה"ל, באירועים שהחלו באלימות מתנחלים

לפי נתוני ארגון "בצלם", שפורסמו לאחרונה באתר "ynet", מאז 7 באוקטובר 2023 ותחילת המלחמה בעזה הרגו מתנחלים בגדה המערבית 19 פלסטינים. חלק ניכר מהמקרים הללו התרחש בחודשים האחרונים. לפני כשבועיים נורה למוות פלסטיני בכפר דיר ג'ריר, וברשות הפלסטינית טוענים כי גם הוא נהרג בעת עימות עם מתנחלים.

בתחקיר של "יש דין" נמצא כי במשך חודשיים בלבד – מ־4 ביוני עד 13 באוגוסט השנה – נהרגו עשרה פלסטינים בגדה בידי מתנחלים וחיילי צה"ל, באירועים שהחלו באלימות מתנחלים.

על הקרבנות באירועים הללו נמנים עודה הד'לין, מורה ופעיל שלום מהכפר אום אל־ח'יר, שנורה למוות בידי המתנחל ינון לוי, בעימות שפרץ כשלווי ומתנחלים נוספים פלשו לאדמות הכפר וניסו לבנות בהן. (הרצח, שתועד במצלמתו של הד'לין, זכה לחשיפה רחבה בזכות הופעתו של זה בסרט זוכה האוסקר "אין ארץ אחרת", ומשום שלווי נמצא תחת סנקציות אמריקאיות).

תמין דוואבשה מהכפר דומא, נורה למוות בידי חייל בחופשה, בעימות אלים בין תושבי כפרו של דוואבשה למתנחלים שבנו, לטענת פלסטינים, על אדמה פרטית בבעלות פלסטינית ליד הכפר, כאשר חייל אבטח את העבודות.

"94% מתיקי החקירות של אלימות מתנחלים נסגרו בלי כתבי אישום נגד התוקפים. בשנים האחרונות כוחות הביטחון כמעט הפסיקו לטפל באלימות מתנחלים"

מועין אספר מהכפר עקרבה, נורה למוות בידי מתנחל ששירת כחייל בכוח ההגנה המרחבית של המתנחלים, בעימות בין פלסטינים למתנחלים, שלטענת תושבי הכפר פלשו אליו כדי לבצע בו פרעות. חמיס עיאד מהכפר סילוואד, מת משאיפת עשן כשניסה לכבות שרפה שלפי הרשות הפלסטינית הציתו מתנחלים בכפר.

סייף אללה מוסלט, אזרח אמריקאי שהגיע לביקור משפחתי בכפר מזרעה א־שרקיה, הוכה למוות בכפר הסמוך סינג'יל במהלך עימות בין פלסטינים למתנחלים שהקימו מאחז על אדמות פלסטיניות בוואדי חרמיה הסמוך, ולפי טענות הפלסטינים ובדיקת "יש דין" תקפו חוות של פלסטינים באזור.

תיעוד פלסטיני מהעימותים ליד סינג'יל היום@OmerShahar123 pic.twitter.com/vOrvv5KqCJ

— כאן חדשות (@kann_news) July 11, 2025

גופתו של מוחמד א־שלבי מסינג'יל נמצאה עם סימני ירי בגב וחנק סמוך לוואדי חרמיה ביום שבו התחולל שם העימות בין מתנחלים לתושבים. מחמוד אלהור מצוריף נורה למוות, לצד שמונה פלסטינים שנפצעו, בעימות בין תושבי כפרו למתנחלים שנכנסו לשדותיו ולפי החשד הציתו אותם.

מוראד חמאיל, מוחמד אל־נאג'י ולוטפי סברי, מכפר מאלכ הקרוב לרמאללה, נורו למוות בידי חיילי צה"ל שהגיעו להתערב בעימות בין תושבי הכפר לעשרות מתנחלים שפלשו לכפר והסתובבו בו, ולפי עדויות רבות של תושבים יידו אבנים והציתו בתים ומכוניות.

"אני וחבריי ב'יש דין' מוצפים בקריאות מצוקה ותיעוד של אלימות נוראה. אנשים שחייהם נהפכו לבלתי נסבלים והם שרויים בפחד מתמיד מפני ישראלים. התיעודים הללו קשים לי, מציפים אותי, לא נותנים לי מנוח"

לדברי שטהל: "כל זה קרה בחודשיים וחצי בלבד! אני וחבריי ב'יש דין' מוצפים בקריאות מצוקה ותיעוד של אלימות נוראה. אנשים שחייהם נהפכו לבלתי נסבלים והם שרויים בפחד מתמיד מפני ישראלים. התיעודים הללו קשים לי, מציפים אותי, לא נותנים לי מנוח".

צה"ל ומשטרת ישראל לא מנסים לעצור את האלימות?
"כמעט שלא, ופחות ופחות. 94% מתיקי החקירות של אלימות מתנחלים נסגרו בלי כתבי אישום נגד התוקפים. בשנים האחרונות כוחות הביטחון – המשטרה, הצבא ומשמר הגבול – כמעט הפסיקו לטפל באלימות מתנחלים; ואם בעבר הם עמדו מנגד כשעשו פרעות בפלסטינים, כיום, בהרבה מקרים, הם משתתפים בהן".

מתנחלים רעולי פנים משליכים אבנים על פלסטינים בכפר סינג'יל 4 ביולי 2025 (צילום: OHN WESSELS / AFP)

"הצבא מתעלם, חיילים משתתפים, והממשלה תומכת"

לפי התחקיר של "יש דין", בשמונה מעשרת אירועי אלימות המתנחלים בקיץ הנוכחי שנכללו בו, אף גוף אכיפה ישראלי – המשטרה, צה"ל, המשטרה הצבאית, הפרקליטות והפרקליטות הצבאית – לא ביצע צעדי אכיפה כלשהם: פתיחת תיק, חקירה או מעצר נגד חיילים או מתנחלים החשודים כמעורבים באירוע.

במקרה התשיעי, הריגתו של הד'לין – לוי נעצר בחשד להריגה. אבל לפי תחקיר "יש דין": "לוי שוחרר למוחרת למעצר בית, וב־1 באוגוסט שוחרר ממנו. הוא טוען שיידו עליו אבנים ושפעל להגנה עצמית. במקום נעצרו ארבעה פלסטינים ומעצרם הוארך בשמונה ימים, ולמוחרת נעצרו שמונה פלסטינים נוספים".

"הבעיה המרכזית היא עם הצבא, כי הוא, ולא המשטרה, נמצא בשטח ואמור לאכוף את החוק. אבל החיילים, לרוב, עומדים מנגד כשיש אלימות של מתנחלים"

במקרה העשירי, הריגתו של אללה מוסלט בסינג'יל – התחקיר מציין: "בזמן העימות בכפר נעצרו, כנראה, שישה חשודים, ביניהם חייל מילואים שנעצר בחשד לירי, ומתנחלים החשודים שהשתתפו בהתפרעות. חלקם שוחררו בהמשך; לחלקם הוגבלה הכניסה לאזור לשבועיים. לא ברור אם העצורים שוחררו (סביר להניח שכן) והאם הוגשו כתבי אישום".

האם פניתם לצה"ל ולמשטרה במקרים הללו, ובמקרים נוספים, שבהם טיפלתם בתלונות של פלסטינים על אלימות נגדם? ואם כן, מה היה הטיפול?
"בוודאי. במשטרה כמעט אין עם מי לדבר. הם עונים מאוד באיטיות, קשה לקבל מהם תשובות ולרוב הם סוגרים את התיקים. בכל מקרה, הבעיה המרכזית היא עם הצבא, כי הוא, ולא המשטרה, נמצא בשטח ואמור לאכוף את החוק. אבל החיילים, לרוב, עומדים מנגד כשיש אלימות של מתנחלים, ומגינים רק על המתנחלים עצמם ולא על הקרבנות, ובמקרים מסוימים משתתפים בתקיפות.

רכב שרוף בכפר מאלכ בעקבות הצתה של מתנחלים, 26 ביוני 2025 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)

"שלא לדבר על כיתות הכוננות ויחידות ההגנה המרחבית של ההתנחלויות, שזה כוח חמוש של מתנחלים במדים, שהם שותפים מלאים לאלימות ולפעמים מובילים אותה. כשאנחנו פונים למצ"ח עם חשדות כאלה הם לא מתעלמים מאיתנו, התקשורת שלנו איתם יותר קלה מאשר עם המשטרה.

"אבל בשורה התחתונה, הפצ"רית (יפעת תומר־ירושלמי) לרוב מחליטה לא לפתוח בחקירה. רק על 1.5% מהתלונות על חשד לאלימות של חיילים כלפי פלסטינים בגדה הוגש כתב אישום. אם המדינה באמת הייתה רוצה לטפל באירועים הללו, הפרקליטות הייתה לוקחת חסות ולכל אירוע היה פרקליט מלווה.

"רק על 1.5% מהתלונות על חשד לאלימות של חיילים כלפי פלסטינים בגדה הוגש כתב אישום. אם המדינה באמת הייתה רוצה לטפל באירועים הללו, הפרקליטות הייתה לוקחת חסות ולכל אירוע היה פרקליט מלווה"

"אבל היא לא רוצה, בוודאי לא כיום. הממשלה הנוכחית משדרת מסר גלוי וברור של גיבוי ותמיכה בעבריינים. למעשה, המתנחלים האלימים הם זרוע ביצועית שלה. בגדה מתבצע מהלך שיטתי של טיהור אתני.

"הממשלה מבצעת מהלכי חקיקה ואישורי בנייה שמובילים לסיפוח זוחל, מתנחלים מקימים ומרחיבים אינספור מאחזים בשטחים ומשליטים טרור על הפלסטינים וכוחות הביטחון מתעלמים ממנו, או משתתפים בו. המלחמה המתמשכת מאפשרת לבצע את הטיהור כמעט בלי הפרעה.

חיילים מאבטחים הפגנה של מתנחלים במחסום ליד שכם, 9 במאי 2025. (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

"הציבור הישראלי אדיש לפגיעה בפלסטינים ועסוק בהישרדותו, הנושא עולה לכותרות רק כשמתנחלים פוגעים בכוחות הביטחון עצמם; והעולם עסוק בקטסטרופה בעזה ובלחימה בלבנון, סוריה ואיראן".

יש גם הרבה מאוד אלימות של פלסטינים כלפי מתנחלים. בחלק מהמקרים שבהם פלסטינים נהרגו בעימותים עם מתנחלים, כולל בתחקיר שלכם, רואים בתיעוד שפלסטינים זרקו אבנים – ורק אז הישראלים ירו בהם למוות.
"בכל המקרים הללו, וברוב המקרים בכלל, המתנחלים נכנסו לתוך הכפרים הפלסטינים כדי לבנות או להרחיב מאחזים בתוך שטח הכפר, תוך כדי הרס הרכוש והפרנסה של התושבים. אם אני באה אליך הביתה ומנסה להשתלט עליו או לקחת אותו, אסור לך לזרוק עליי אבנים?"

"חוק שי דרומי, וחוקים דומים במדינות אחרות, מתירים לאדם, שנמצא בביתו בזמן פריצה ומרגיש סכנה, לירות בפורץ למוות. ובמקרה הזה, הפלסטינים זרקו אבנים על הפורצים, והפורצים ירו בהם"

זריקת אבנים מסכנת חיים.
"זה מסוכן לפרוץ לבית של מישהו אחר! חוק שי דרומי, וחוקים דומים במדינות אחרות, מתירים לאדם, שנמצא בביתו בזמן פריצה ומרגיש סכנה, לירות בפורץ למוות. ובמקרה הזה, הפלסטינים זרקו אבנים על הפורצים, והפורצים ירו בהם".

אז לדעתך, האלימות של הפלסטינים במקרים הללו היא הגנה עצמית, ולכן המתנחלים והצבא אשמים במותם?
"זאת לא אלימות, ובוודאי שזאת הגנה עצמית. וחשוב להוסיף לזה את העובדה שלפלסטינים אין צבא ומשטרה שיגנו עליהם. אז הם במצב עוד יותר גרוע מישראלי שפורצים אליו הביתה ויכול לנסות להזעיק את המשטרה".

מתנחלים עומדים על עמדת שמירה צבאית במאחז אביתר, 10 באפריל 2023 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

מה הגורם, לדעתך, לעלייה החדה במספר מקרי ההרג בקיץ הנוכחי?
"אני לא יודעת למה כל כך הרבה קרה דווקא בקיץ הזה. אולי בגלל שבקיץ, כשחם ואנשים לא עובדים, יש הרבה אלימות גם במקומות (אחרים) ובזמנים נורמליים. הסיבות לזינוק באלימות בשנים האחרונות ברורות: הממשלה שנותנת לה גב, האדישות הציבורית, הקמת יחידות ההגמ"ר, וגם העובדה שיש כל כך הרבה מאחזים בכל פינה בשטחים – והם מביאים את האלימות איתם". 

"מאז אני יודעת איך מרגישים כשפולשים לך הביתה"

ארגון השמאל "יש דין – ארגון מתנדבים לזכויות אדם" הוקם ב־2005. מטרת הארגון היא "לפעול להגנה על זכויות האדם של הפלסטינים בגדה, הכפופים לשלטון הכיבוש הצבאי הישראלי". בארגון "רואים בכיבוש מקור מרכזי להפרת זכויות אדם, ולפיכך שואפים להביא לסיומו".

"יש דין – ארגון מתנדבים לזכויות אדם" הוקם ב־2005. מטרת הארגון היא "לפעול להגנה על זכויות האדם של הפלסטינים בגדה, הכפופים לשלטון הכיבוש הצבאי הישראלי"

"יש דין" מתעד, אוסף ומפיץ מידע על פגיעות בפלסטינים; מעניק סיוע פרטני לפלסטינים שנפגעו; מפעיל לחץ ציבורי ומשפטי על הרשויות בישראל "לממש את חובתן בחוק הבינלאומי להגנת הפלסטינים וזכויותיהם"; ופועל להגברת המודעות הציבורית לנושא.

הארגון גובה עדויות מפלסטינים שטוענים כי נפגעו בידי כוחות הביטחון ואזרחים ישראלים, מלווה אותם בהגשת תלונות, מעניק להם סיוע משפטי ועוקב אחר החקירות. נוסף על כך, הארגון משתתף במאבק נגד בניית מאחזים לא חוקיים והרחבות לא חוקיות של התנחלויות, והגיש שורת עתירות לבג"ץ בנושא, שחלקן קידמו פינוי התנחלויות לא חוקיות, כמו "עמונה" והאולפנה ביישוב בית אל.

מנכ"לית ארגון "יש דין" זיו שטהל (צילום: גלעד קולורצ'יק)

בין תורמי הארגון נמנים האיחוד האירופי; ממשלות בריטניה, נורבגיה, הולנד, אירלנד וגרמניה; וקרנות NDC, אוקספם, המכון לחברה פתוחה (של ג'ורג' סורוס), נעמי ונחמיה כהן והקרן החדשה לישראל.

שטהל עובדת בארגון מאז 2010. היא החלה כחוקרת, לאחר מכן ניהלה את מחלקת המחקר וכתבה רבים מהדוחות של הארגון. ב־2022 מונתה למנכ"לית. שטהל, בת 48, עזבה בגיל 23 את קיבוץ כפר עזה שבו נולדה, ומאז חיה בתל אביב. אביה, אחיה, גיסיה ואחייניה גרו בכפר עזה עד שבעה באוקטובר 2023.

גיסתה של שטהל, מירה שטהל וייסבוך, נרצחה בטבח. "מירה נרצחה בביתה. אחי, נעם, ניצל כי ישן באותו לילה בסוכה מחוץ לקיבוץ שהמחבלים לא הגיעו אליה. הוא חולץ בהמשך הלילה. אבא שלי ניצל וחולץ גם כן"

יום לפני הטבח הגיעה לקיבוץ לחופשת החג. "בדרך לשם עוד התעדכנתי על אלימות של מתנחלים שהתלוו לצבי סוכות בסוכה שהקים בחווארה", היא מספרת. "ישנתי אצל אחותי, רוני. התעוררנו ב־06:30 בבוקר מ'צבע אדום' ומבומים. רצנו לממ"ד. היינו בטוחים שזאת אזעקה 'רגילה', והם צחקו עליי שאני לא מתורגלת בריצה הזאת.

"אחרי 20 דקות זה נרגע. יצאתי לעשן ושמעתי יריות, אבל לפעמים שומעים בקיבוץ ירי מעזה. ואז, באזעקה הבאה, גיסי ראה חוליית מחבלים בתוך הקיבוץ. ניסינו לדווח לרבש"ץ, אבל הוא לא ענה. גיסי, אבי לופו, הלך לקחת את האקדח כדי לשמור עלינו, ונשכב מחוץ לממ"ד".

בתים הרוסים בכפר עזה אחרי השבעה באוקטובר 2023 (צילום: זיו שטהל)

גיסתה של שטהל, מירה שטהל וייסבוך, נרצחה בטבח. "מירה נרצחה בביתה", היא מספרת. "אחי, נעם, ניצל כי ישן באותו לילה בסוכה מחוץ לקיבוץ שהמחבלים לא הגיעו אליה. הוא חולץ בהמשך הלילה. אבא שלי ניצל וחולץ גם כן.

"בערך ב־12:00 בצוהריים הגיעו לבית אחותי האחיינית שלי, אורי, והחבר שלה, סיוון. הם גרו בשכונת הצעירים בקיבוץ, שהמחבלים פלשו לתוכה והרסו אותה לגמרי. סיוון נפצע מירי בשתי ידיו, ושניהם ברחו מהמחבלים בקפיצה דרך החלון. אורי חבשה אותו עם המכנסיים שלה.

"עברו כמה ימים עד שגילינו על כל 62 תושבי כפר עזה שנרצחו וה־19 שנחטפו. חשוב לי להזכיר שגלי וזיו ברמן עדיין חטופים בעזה"

"כשהם הגיעו אלינו, שמו לסיוון חוסמי עורקים שהכינו מהרצועות של הכלבה, ולאחר מכן טיפלנו בו בעצמנו בתוך הממ"ד, שעות ארוכות, מבלי שהגיע סיוע. חולצנו רק ב־21:00 בערב, כשהגיע כוח חילוץ ופינה אותנו לתחנת הדלק בכניסה לקיבוץ ואת סיוון לשיבא. משם פונינו, בסופו של דבר, רק בסביבות 01:00 בלילה.

"רק בהמשך נודע לנו על מירה. עברו כמה ימים עד שגילינו על כל 62 תושבי כפר עזה שנרצחו וה־19 שנחטפו (כולל אלון שמריז ויותם חיים, שנהרגו אחר כך בעזה מאש הצבא). חשוב לי להזכיר שגלי וזיו ברמן עדיין חטופים בעזה. אני מכירה אותם קצת – היו בני קבוצה של אחיינים שלי – ומכירה טוב את הוריהם. גלי וזיו, וכל היתר, החיים והחללים, חייבים לחזור, בעסקה, מייד". 

האם, ואיך, הזוועה שנכחת בה בכפר עזה השפיעה על עמדותייך, על העבודה שלך ועל היחס שלך לאלימות של ישראלים כלפי פלסטינים, שבה את עוסקת?
"אם כבר, הטבח השפיע הפוך ממה שאנשים רבים היו מצפים שיקרה. שואלים אותי: 'מה, זה לא שינה את דעתך?' 'ואם לא שינה, זה לא הפך אותך פחות אמפתית לסבל שלהם?' אבל הדעות שלי בוודאי לא השתנו, הרי המדיניות של הממשלה הנוכחית וקודמותיה הובילה לטבח ישירות.

"ולגבי האמפתיה – נעשיתי יותר אמפתית לסבלם של הפלסטינים, לא פחות. הרי ראיתי בעצמי איך זה להיות הקורבן, איך מרגישים כשפולשים אליך הביתה ואין מי שמגן עליך".

"נעשיתי יותר אמפתית לסבלם של הפלסטינים, לא פחות. הרי ראיתי בעצמי איך זה להיות הקורבן, איך מרגישים כשפולשים אליך הביתה ואין מי שמגן עליך"

במאמר מפרי עטה, שפורסם לפני כחודשיים בעיתון "הארץ", כתבה: "כמה ימים אחרי הפוגרום שביצעו מתנחלים ביוני בכפר מאלכ, ביקר שם תחקירן 'יש דין'. אישה צעירה סיפרה לו כי בזמן שהייתה בחדר השינה שלה עם שלושה מילדיה והחליפה חיתול לתינוקת, מתנחלים השליכו בקבוק תבערה דרך החלון, והעריסה התלקחה ועלתה באש. היא תיארה את האימה ואת החשש לילדיה.

"אני מזדהה עם הפחד שלה […] כשאני קוראת עליה, אני לא מצליחה שלא לחשוב על שבעה באוקטובר. הרי גם אני חוויתי על בשרי פחד נורא לחיי ולחיי היקרים לי. אינני משווה בין הטבח הנורא שביצע חמאס לפוגרום שביצעו מתנחלים, אלא מביעה זעזוע עמוק מכך שאת המעשים הללו מבצעים ישראלים, חמושים בנשק שקיבלו מהמדינה, לעתים במדים, נתמכים בידי הממשלה וחסינים מפני החוק".

ביתה של רוני לופו, אחותה של זיו שטהל, בכפר עזה, אחרי הטבח ב־7 באוקטובר 2023 (צילום: זיו שטהל)

שאלתי את שטהל כיצד היא מסבירה את ההבדל בין התגובה שלה להרג ולסבל של פלסטינים לבין זו של ישראלים אחרים, כולל חלק מניצולי הטבח עצמם. לדבריה: "אני מניחה שזה קשור לעבודה שלי, לעובדה שאני בקשר עם הרבה פלסטינים, מתייחסת אליהם כבני אדם ורואה את הסבל שלהם.

"הרבה ישראלים פחות מכירים, פחות יודעים, על עוולות ודברים רעים שנעשו לפלסטינים הרבה לפני שבעה באוקטובר. אני חשופה להם כבר הרבה שנים, ומבינה שהשבעה באוקטובר לא הופיע פתאום משום מקום, אלא הוא חלק – נוראי – משרשרת אינסופית של אלימות הדדית".

"מעבר לאסון של העזתים ולזוועה המוסרית, המלחמה פוגעת בישראל. קודם כל, למרות שהחטופים הם העילה להמשך הלחימה, היא מסכנת אותם – וחלקם נהרגו ממנה – ואת החיילים. ויהיו לה גם השלכות על העתיד"

הגישה הזאת גורמת לך להתייחס בחומרה גם לפשעי המלחמה שנעשים בעזה?
"בוודאי. נעשים שם מעשים נוראיים. השמדה של משפחות וקהילות שלמות. אני נמצאת בקשרי עבודה וידידות עם הרבה פלסטינים מהגדה ופלסטינים אזרחי ישראל, להרבה מהם יש קרובים בעזה וחלקם איבדו עשרות מהם. אז ברור שאני מזדהה עם הסבל שלהם – וזה נורא, והיה נורא גם אם לא הייתי מכירה אף אחד.

"זה מחריף עוד יותר את הקושי שלי. מעבר לאסון של העזתים ולזוועה המוסרית, המלחמה פוגעת בישראל. קודם כל, למרות שהחטופים הם העילה להמשך הלחימה, היא מסכנת אותם – וחלקם נהרגו ממנה – ואת החיילים. ויהיו לה גם השלכות על העתיד.

פלסטיני בבית החולים שיפא שבעיר עזה נושא גופה של ילד שנהרג בתקיפה ישראלית, 22 באוגוסט 2025 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

"במקרה הפחות גרוע, היא דנה אותנו לעוד הרבה שנים של סכסוך, הרוגים, פצועים וסבל. במקרה הרע היא פוגעת במעמד הבינלאומי שלנו וביחסי החוץ שלנו ובכך מסכנת את עצם קיום המדינה".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "כוחות צה"ל, המנהל האזרחי ומשטרת ישראל פועלים למניעת אלימות ולשמירת הסדר הציבורי בגזרת יהודה ושומרון. צה"ל מתייחס לאלימות מכל סוג בחומרה רבה, דוחה ומגנה כל התנהגות בלתי חוקית, ופועל בנחישות בהתאם לפקודות ולערכי צה"ל. צה"ל נוקט באמצעים שבידיו, לרבות הוצאת צווי הרחקה כנגד מי שמסכנים את ביטחון האזור.

"משימתו של צה"ל היא לשמור על ביטחונם של כלל תושבי האזור ולפעול למניעת טרור ופעילויות המסכנות את אזרחי מדינת ישראל. אלימות זו מסיטה את הקשב של כוחות הביטחון ממשימתם"

"משימתו של צה"ל היא לשמור על ביטחונם של כלל תושבי האזור ולפעול למניעת טרור ופעילויות המסכנות את אזרחי מדינת ישראל. אלימות זו מסיטה את הקשב של כוחות הביטחון ממשימתם.

"ככל שעולה חשד לביצוע עבירות פליליות של חיילים, נפתחת חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת. עם סיום החקירה, ולאחר בחינה מקצועית של כלל הראיות, מתקבלת ההחלטה על הצעדים שיש לנקוט – פליליים, משמעתיים או פיקודיים. כל טענה אחרת משוללת כל יסוד".