הנשיאה חיות נצלה את מצב המלחמה והעבירה החלטה לא סבירה על ביטול עילת הסבירות שהוא חוק יסוד שהתקבל כחוק בכנסת. ולכן ,לעניות דעתי ,החלטתה לא חוקית והכנסת צריכה להעביר זאת שנית אחרי המלחמה. כי כוחה של מערכת המשפט הפך לרועץ למדינה ופחות לטובת האזרח. הכוח שלה הפך בלתי מוגבל ולא זה עקרון של איזונים בין הרשויות.
העניין הוא שהשמאל הישראלי והמרכז הזינו לא פחות תאוריות אלו, בעיקר דרך עיתון הארץ וההסטוריונים החדשים. כמו כן בבוז שרכשו לעדות המזרח שהוו מחצית מתושבי מדינת ישראל , הם לא רצו להציג את הרדיפות הכלכליות פוליטיות חברתיות ודתיות שכללו מאסרים, הוצאות להורג' ולבסוף הוצאתם ושוד רכושם. אלא הקפידו לפמפם בחול ובארץ את העוול שנעשה לערביי ישראל. בעוד שהפלסטינים שברחו נצלו את הטיפשות של ההנהגה הישראלית ומעצבי דעת הקהל ותכננו וממשיכים לתכנן את הנרטיב שברובו שקרי על הפלסטינים. שרובם היו מהגרי עבודה בעקבות הפריחה הכלכלית שהביאו היהודים והבריטים לארץ. כל ניסיון של עדות המזרח להעלות את הנושא נתקל בהרמת גבות ובהתעלמות.עד כי הרבה מצאצאי העדות מתעלמים אף הם. במקום להציג את העובדות שיהודי המזרח גורשו והיו לפליטים למרות שהיו שם אזרחים מדורי דורות. ובמקביל חלק מערביי ישראל ברחו או גורשו כי נלחמו להשמידנו. כך שבפועל היתה החלפת אוכלוסין.
מדיניות הבידול בין עזה ליו"ש נמשכת גם בעקבות המלחמה, ואין שינוי בעניין במדיניות בנימין נתניהו והימין הקיצוני.
העולם לוחץ ומעקר יכולת אמיתית לתקוף באופן רחב היקף ברפיח. מה שלא נעשה עד כה כבר יהיה קשה לעשות. נתניהו מורתע. הוא מאיים ונסוג, מפגין שרירים ומתקפל, נחוש בהצהרותיו ורכרוכי במעשיו. סוג של "תפסו אותי שאני לא ארביץ".
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
התותחים עוד רועמים, דובר צה"ל מתיר לפרסום כמעט מדי יום שם של הרוג נוסף ועוד אחד, המסוקים פורקים את הפצועים בבתי החולים, הידיעות על עשרות אלפי הרוגים פלסטינים ממשיכות לזרום, ברקע שיחות הגישור והתיווך להפסקת אש ולהסכם חטופים – ובמקביל ניצבים ארגוני השלום.
ארגוני השלום שחוו שבר ענק, שלא חוו כמותו בעבר.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם