משלחת מעניינת תצא בשבוע הבא לסיור בשתי בירות אירופיות, וינה ובודפשט. עשרות קצינים וחיילים מיחידות מיוחדות שנפצעו במלחמה, חלקם קשה, ייצאו למסע ציוני ויעברו בתחנות שבהן עבד בנימין זאב הרצל.

הצבא הקטן הזה ישוט על הדנובה, יעצור באנדרטת הנעליים המפורסמת, במקום שממנו הושלכו אל הנהר אלפי יהודים שנורו או נקשרו וטובעו במים הקרים בשנים 1944–1945.

החיילים הללו, שכולם חזרו כבר ליחידות שלהם מבתי החולים, לא ילבשו מדים. שום סממן יהודי לא יהיה עליהם במהלך הביקור, למעט בתוך מבנים סגורים ומאובטחים. גוסטי יהושע־ברוורמן, חברת הנהלת ההסתדרות הציונית היוזמת את המסע, אומרת שהיא לא מתכוונת לסכן איש מהם. וכך, מי שנלחם בגבורה עילאית בשדות הקרב בארץ, צריך היום להסתיר את זהותו במרכז אירופה.

החיילים הללו, שכולם חזרו כבר ליחידות שלהם מבתי החולים, לא ילבשו מדים. שום סממן יהודי לא יהיה עליהם במהלך הביקור, למעט בתוך מבנים סגורים ומאובטחים

לפני המלחמה חיילים ישראלים יכלו להסתובב במדים בווינה ובבודפשט בגאווה גדולה. היום הישראלים מצטנעים ככל יכולתם, והיהודים נתונים בפאניקה.

יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, מספר על יהודים במקומות שונים בעולם שהפסיקו לעבוד עם אמזון. הם לא רוצים ששליח יגיע לבתיהם ויזהה את המזוזה בפתח הבית, ולא ברור איך יגיב. במקרים דחופים הם מכוונים את המשלוחים לכתובות של אחרים.

יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המצב בקהילות מסוימות נשמע די מחריד. יהודים מוציאים את ילדיהם מבתי ספר יהודיים. הם לא הולכים עוד לבתי הכנסת. חגואל מדבר היום על הקהילה היהודית המפוארת באנגליה, שמונה 100 אלף איש, אך רבים חיים בחשש מתמיד.

לאחרונה ביקר חגואל בלונדון, ובדרך לבית הכנסת בשבת ראה שוטרים ומאבטחים לאורך הרחוב הצר. זה הזכיר לו נשכחות. פעם הצבא הקים את ציר המתפללים בחברון, היום זהו ציר המתפללים היהודיים בלונדון. "קשה להניח שילדים יהודיים שעוברים לבתי ספר כלליים יישארו בקהילה בהמשך הדרך. זה החשש שלי", אומר חגואל.

המלחמה מזעזעת את המצב החברתי, האזרחי והכלכלי בארץ, את המעמד המדיני שלנו, והיא הורסת גם הרבה חלקות טובות ביהדות התפוצות

כאשר פרצה המלחמה הטיסה ההסתדרות הציונית לארץ 150 שליחים ישראלים בחו"ל שקיבלו צווי 8 והמשיכו לשרת כאן תקופה ארוכה – מה שמוסיף על המשבר והמבוכה בקהילות מסוימות בעולם, בעיקר הקטנות שבהן.

המלחמה מזעזעת את המצב החברתי, האזרחי והכלכלי בארץ, את המעמד המדיני שלנו, והיא הורסת גם הרבה חלקות טובות ביהדות התפוצות. הנאום הקשה של שר החוץ דייוויד לאמי שלשום בפרלמנט הבריטי על הרעב בעזה מחלחל פנימה, ויחד עם המראות הנוראים מהרצועה מעורר את השנאה לישראל.

שר החוץ של בריטניה דייוויד לאמי בדאונינג סטריט בלונדון, 21 במאי 2025 (צילום: JUSTIN TALLIS / AFP)

לפי חגואל, ראשי ערים בבריטניה ממוצא ערבי מגלים יחס מנוכר ליהודים. זה מעניין לפחות מסיבה אחת: את צרפת עוזבים היום אלפי צעירים, ולא רק יהודים, גם בגלל ההגירה המוסלמית פנימה. רבים מהצעירים היהודים הללו לא עולים לארץ בגלל המלחמה ומסיבות אחרות, אלא עוברים לגור באנגליה, שם הם מקווים לעתיד טוב יותר. לפעמים זה מעבר מן הפח אל הפחת.

ובכל זאת, קרוב ל־50 אלף יהודים עלו לארץ מאז המלחמה – מספרים שלא הכרנו קודם. בעל סוכנות נדל"ן שפגשתי אתמול ברחביה סיפר לי על סמי בהלת קניות של עשירים מארה"ב, קנדה ואפילו אוסטרליה.

"הם רוכשים דירות בעשרות מיליונים", הוא אומר, "מה שמעניין אותם בעיקר זה לא המחיר, אלא שהדירות יהיו גדולות ויוכלו להכיל את כל המשפחה המורחבת אם צריך. מבחינתם אלה דירות לשעת חירום"

"הם רוכשים דירות בעשרות מיליונים", הוא אומר, "מה שמעניין אותם בעיקר זה לא המחיר, אלא שהדירות יהיו גדולות ויוכלו להכיל את כל המשפחה המורחבת אם צריך. מבחינתם אלה דירות לשעת חירום. בינתיים הן נשארות ריקות".

דירות הרפאים הללו הן תופעה פסולה הנפוצה בירושלים, אבל זה כבר סיפור אחר.

ב־7 באוקטובר, כאשר חמאס טבח בתושבי העוטף ובמשתתפי מסיבת הנובה, חגואל טען כי מדובר ב"מלחמה נגד מדינת ישראל והעם היהודי". עשרות מיליוני דולרים השקיעו קטאר ואיראן בתעמולה מקבילה נגד ישראל. הם ידעו היטב כיצד תתפתח המלחמה, לאן תוביל אותנו מתקפת חמאס ואיך העולם יתהפך עלינו.

את התוצאות אנחנו חשים היום בהפגנות המוניות ובאירועים אנטישמיים בכל העולם, שניזונים משידורי הטלוויזיה היום־יומיים והקשים מעזה.

הפגנת תמיכה בארגון "פלסטין אקשן" מחוץ לבית המשפט בלונדון, 4 ביולי 2025 (צילום: BENJAMIN CREMEL / AFP)

את המלחמה הזו צריך לסיים. לא בגלל שהנשיא דונלד טראמפ תובע זאת והשר רון דרמר חוזר ומחזק את דבריו; לא בגלל עמדת ראשי הצבא וחלק משרי הימין; ולא רק לטובת משפחות החטופים האומללות, שהפגינו אתמול מול שגרירות ארה"ב. ישראל צריכה לשקם את עצמה וגם את הקהילות היהודיות בחו"ל.

המצב מתדרדר, וכל יום רק מחמיר את מצבם, נוטע בהם חרדות ומערער את ביטחונם. ואם אפשר עוד לתקן שם משהו – אז רק בתנאי שנגיע כבר לסוף המלחמה הזו.