ליאן וישראל אמינוב, בעל עסק קטן וקוסמטיקאית, חיו לפני המלחמה עם איראן עם חמשת ילדיהם והוריה של ליאן בבית פרטי בן ארבע קומות קטנות בשכונת "נווה ים" בראשון לציון. בתם הקטנה נולדה במאי השנה. ביום השני למלחמה פגע טיל בבניין סמוך, ההדף פגע קשות בביתם והם פונו ממנו וטרם שבו אליו.
"התעוררנו ב־05:00 בבוקר מהאזעקה. המקלט שלנו נמצא במרתף הבית, ובקושי הספקנו להגיע אליו. שמענו פיצוץ אדיר ועפנו מההדף פנימה; בעלי, שנכנס אחרון, עף עלינו. חשבנו שזה נפל על הבית שלנו. פחדנו, היה בלגן, הילדים צרחו. לילד בן הארבע שלי נכנס רסיס זכוכית לרגל.
"כשיצאנו מהמקלט ראינו שהטיל פגע בבניין ממול, בצד השני של הרחוב, ושהבית שלנו נהרס ולא ראוי למגורים. זאת אומרת, רוב הקירות נשארו בסדר, אבל התקרות נסדקו, חלונות התנפצו, רהיטים ודלתות נשברו, המטבח נהרס. נכנסתי להיסטריה: אתה שומע דברים כאלה בחדשות, אבל לא מאמין שזה יקרה גם לך.
"התקרות נסדקו, חלונות התנפצו, רהיטים ודלתות נשברו, המטבח נהרס. נכנסתי להיסטריה: אתה שומע על דברים כאלה בחדשות, אבל לא מאמין שזה יקרה גם לך"
"האמת שלא האמנתי שמישהו מהרשויות יעזור לנו, ולא ידענו מה לעשות. אבל אחרי זמן קצר התקשר נציג מהעירייה ודיבר איתנו בצורה מקסימה. רק שמה שהוא אמר הפחיד אותנו עוד יותר: 'ארגנו לכם מלון, קחו אתכם דברים לימים הראשונים'. 'ימים ראשונים'? כמה זמן זה אמור לקחת? היינו במין הכחשה.
"מילאתי מזוודה בדברים הכי בסיסיים שצריך. רוב החפצים האישיים שלנו לא נהרסו, אבל היה קשה להגיע אליהם, כי ארונות נפלו והכול היה מלא זכוכיות. הגענו למלון בבת ים. בלילה הייתה פגיעה בבניין קרוב, ובמלון לא היה ממ"ד. ביקשנו לעבור, ולמוחרת עברנו למלון 'ניקס' בתל אביב, ואחר כך ל'מאסטר' בבת ים.
"נשארנו במלונות חודשיים וחצי. הצוות עשה כל מה שיכול לעזור לנו, אבל מלונות לא בנויים למגורי משפחות. ההורים שלי ישנו בחדר אחד, ואנחנו, עם כל הילדים, בחדר אחד; הילדים על מזרנים על הרצפה, והתינוקת ב'אמבטיה' של העגלה. זה היה קשה מאוד. חלקנו יצאנו מהחוויה הזאת פצועים נפשית.
"כשהשיפוץ התחיל אמרו לי שזה ייקח שלושה חודשים, אבל הוא לוקח יותר. בשבוע שעבר, לקראת תחילת שנת הלימודים, נכנסנו לשכירות בדירה קרובה למסגרות הלימוד של הילדים. היה קשה למצוא דירה להשכרה לטווח קצר ולא ידוע, אבל העירייה עזרה לנו, מצאה משכירים וסידרה הכול.
"קשה לנו עם ההתנהלות של מס רכוש. הם מימנו את המלון ומממנים את השכירות בלי בעיה, אבל במה שקשור לשיפוץ הם מתנהלים לאט, לא עונים לפניות שלנו, מבקשים על כל דבר חשבונית ומקשים"
"קשה לנו עם ההתנהלות של מס רכוש. הם מימנו את המלון ומממנים את השכירות בלי בעיה, אבל במה שקשור לשיפוץ הם מתנהלים לאט, לא עונים לפניות שלנו, מבקשים על כל דבר חשבונית (דרישת תשלום, ת"ג) ומקשים.
"הם גם מסרבים להחזיר לנו תשלום של כ־90 אלף שקל על שיפוץ המטבח שנהרס. הם אמרו לנו שזה כלול בתשלום הכללי שהם מעבירים לנו, אבל זה בפירוש לא כלול, כי דיווחנו על המטבח בנפרד. ואין לנו את הכסף הזה כרגע. אז בינתיים אנחנו לא מתקנים את המטבח ולא יכולים לחזור".
הם עמוסים מאוד, הם קיבלו המון פניות כמעט בבת אחת.
"אני מבינה ולא מאשימה את הפקידים ואנשי המקצוע באופן אישי. אבל יש כאן כשל מערכתי של המדינה. המלחמה עם איראן לא הייתה החלטה אישית שלי אלא של הממשלה, שתכננה אותה הרבה שנים מראש.
"כולם ידעו שאיראן זה לא חמאס ושיהיו הרבה מאוד פגיעות – והיו צריכים להיערך לזה. זה לא הגיוני שמתייחסים לפגיעה כבעיה אישית שלנו וגורמים לנו להרגיש אשמים כשאנחנו מבקשים עזרה".
"כולם ידעו שאיראן זה לא חמאס ושיהיו הרבה מאוד פגיעות – והיו צריכים להיערך לזה. זה לא הגיוני שמתייחסים לפגיעה כבעיה אישית שלנו וגורמים לנו להרגיש אשמים"
מרשות המיסים נמסר בתגובה לטענה על המטבח: "שולמה למשפחה מקדמה בסכום משמעותי על חשבון הפיצוי המלא. אולם עדיין אין החלטה לגבי הגובה המלא של הפיצוי. לכן לא ברור על מה מבוססת טענתה כי נזק כלשהו כלול או לא כלול בפיצוי המלא. לתיק מונו מהנדס ושמאי – והם נמצאים עימה בקשר ישיר ועונים לכל שאלה".
לגבי הטענה על איטיות נציגי מס רכוש נמסר: "במלחמה עם איראן התקבלו כ־53 אלף תביעות לפיצוי בגין נזק ישיר. כיום הסתיים הטיפול בלמעלה ממחציתן, והשאר נמצאות בהליכי טיפול שונים, רובן במצב מתקדם, כבר אחרי הערכת שמאי. מדובר באירוע חסר תקדים, הן במספר הפגיעות והן בחומרתן.
"מטבע הדברים, היו מקרים שבהם חל עיכוב בטיפול, ומקרים שנעשו טעויות. אולם מצב העניינים כיום מלמד כי הטיפול, בכללותו, מהיר, יעיל וצודק. זאת, בזכות היערכות מוקדמת שכללה תגבור שמאים, הסטת עובדים לקרן הפיצויים מתפקידים אחרים, גיבוש נוהל פינוי למלונות יחד עם הרשויות המקומיות, מסלול תביעות מהיר לנזקים של עד 30 אלף שקל וצעדים נוספים".
מתחמי ה"גראונד זירו" החדשים של ישראל
לפי נתוני רשות המיסים, כ־13 אלף בני אדם פונו בידי הרשויות המקומיות לבתי מלון וחדרי אירוח במהלך 12 ימי המלחמה עם איראן ביוני; כ־5,000 נוספים התפנו באופן עצמאי למלונות ובתי קרובים וחברים. הרשות מממנת את שהיית המפונים במלונות מכספי קרן הפיצויים לנזקי בצורת ופעולות איבה.
לפי נתוני רשות המיסים, כ־13 אלף בני אדם פונו בידי הרשויות המקומיות לבתי מלון וחדרי אירוח במהלך 12 ימי המלחמה עם איראן ביוני; כ־5,000 נוספים התפנו באופן עצמאי למלונות ובתי קרובים וחברים
לקראת סוף יולי הודיעה הרשות למפונים כי הזמן לשהייה במלונות הסתיים וביקשה מהם לעזוב. עם זאת, הרשות הקימה ועדת חריגים שאישרה לרבים להישאר במלונות. מהרשות נמסר בתשובה לשאלת זמן ישראל כי כיום נותרו במלונות כ־1,700 מאלה שפונו אליהם בזמן המלחמה.
ברשות לא השיבו לשאלתנו כמה מהמפונים חזרו לבתיהם, וכמה מאלה שאינם במלונות עדיין גרים בשכירות במימון הקרן. ההערכה היא שפקידי הרשות אינם יכולים לאתר את המידע בשל העומס שבו הם מצויים. עם זאת, עיריות במספר ערים שבהן אירעו פגיעות נרחבות דיווחו כמה מתושביהן שפונו חזרו לבתיהם.
לפי דיווחי העיריות, חלק ניכר מהבתים שנפגעו טרם שופצו ואלפי התושבים שגרו בהם טרם שבו הביתה. השיפוצים של בתים רבים יארכו יותר משנה. מדיווחי העיריות הללו מסתמנת הערכה שלפיה מחצית מהמפונים, בערך, חזרו לבתיהם, ומחציתם עדיין גולים מהם, רובם בדירות שכורות.
בזמן מלחמת 12 הימים נפגעו עשרות בניינים בפתח תקווה, ביניהם ארבעה מגדלים בשכונת נווה גן בעיר שקרסו, במתקפה שבה נהרגו ארבעה בני אדם. מאות דירות הפכו לבלתי ראויות למגורים. לפי דיווחי עיריית פתח תקווה, התפנו מבתיהן במלחמה כ־400 משפחות, ובהן כ־1,300 מתושבי העיר: כאלף תושבים פונו בידי העירייה לבתי מלון, וכ־300 התפנו עצמאית לבתי קרובים וחברים.
מעיריית פתח תקווה נמסר לזמן ישראל כי רק משפחות בודדות מכל 400 המשפחות שפונו כבר חזרו לבתיהן. כמחציתן – 200 משפחות – עדיין נמצאות במלונות; כ־170 שוהות בדירות שכורות במימון המדינה
מעיריית פתח תקווה נמסר לזמן ישראל כי רק משפחות בודדות מכל 400 המשפחות שפונו כבר חזרו לבתיהן. כמחציתן – 200 משפחות – עדיין נמצאות במלונות; כ־170 שוהות בדירות שכורות במימון המדינה. עם זאת, בעירייה מעריכים כי רוב המשפחות הללו – כ־220 מהן – יחזרו לבתיהן במהלך חודש זה. שאר המשפחות, לפי הערכות העירייה, יחזרו בעוד כשנה.
עיריית באר שבע פינתה 180 משפחות, ובהן כ־600 תושבים, לבתי מלון וחדרי אירוח בעיר ובסביבתה בעקבות ירי הטילים הקטלני על העיר. ההערכה היא שכמה מאות נוספים התפנו עצמאית. מהעירייה נמסר כי כמחצית מהתושבים שפונָּו חזרו לבתיהם, כ־5% מהם עדיין במלונות, ואילו כ־45% שוהים בדירות חלופיות.
בראשון לציון כ־500 תושבים פונו מבתיהם למלונות וכ־500 נוספים התפנו עצמאית. כיום מדווחת העירייה כי 70 מהמשפחות המפונות (כ־40% מהן) טרם חזרו לבתיהן, מהן ארבע שנשארו במלונות ו־66 שוכרות דירות זמניות. 102 משפחות (כ־60% מהמפונים) חזרו לבתיהן או שוהות בבתי קרובים.
בבת ים התפנו כ־2,000 תושבים מכ־110 בניינים שנפגעו. בעירייה מעריכים, לפי התקדמות השיפוצים, שכ־80% מהתושבים חזרו לבתיהם או יחזרו בחודשים הקרובים, ואילו כ־20% לא יחזרו בשנה הקרובה. בחיפה פונו 34 משפחות ובודדים, ובעירייה מעריכים שכמחציתם כבר חזרו הביתה וכמחציתם טרם.
את הנזק הקשה ביותר לרכוש ספגו ת"א וור"ג. 18 בניינים בת"א הוכרזו כלא ראויים למגורים, נוסף לדירות רבות שנפגעו. עיריית ת"א פינתה כ־1,800 משפחות ודיירים בודדים למלונות, וכ־1,000 נוספים התפנו עצמאית
את הנזק הקשה ביותר לרכוש ספגו תל אביב ורמת גן. 18 בניינים בתל אביב הוכרזו כלא ראויים למגורים, נוסף לדירות רבות שנפגעו. עיריית תל אביב פינתה כ־1,800 משפחות ודיירים בודדים למלונות, וכ־1,000 נוספים התפנו עצמאית.
מהעירייה נמסר כי רק כ־100 מהמשפחות והתושבים נשארו בבתי המלון, וכמחציתם צפויים לעזוב אותם בשבועיים הקרובים. עם זאת, בעירייה סירבו לומר כמה מהמפונים חזרו לבתיהם וכמה נשארו בדירות שכורות ובבתי קרובים וחברים.
ברמת גן נפגעו קרוב למאה בניינים וכ־1,000 דירות, וכ־2,600 תושבים פונו או התפנו מבתיהם, כמחציתם לבתי מלון. בעירייה דיווחו כי 142 מהמפונים עדיין במלונות, אך לא השיבו לשאלה כמה מהם חזרו לבתיהם.
גם בעיריות בני ברק, שבה פונו 1,763 תושבים, רובם למלונות, וטמרה, שבה פונו 432 תושבים, רובם לבתי משפחות, לא ענו לשאלה כמה מהם חזרו לבתיהם.
ברמת גן נפגעו קרוב למאה בניינים וכ־1,000 דירות, וכ־2,600 תושבים פונו או התפנו מבתיהם, כמחציתם לבתי מלון. בעירייה דיווחו כי 142 מהמפונים עדיין במלונות
כך או כך, המתחמים שבהם התרחשו הפגיעות הגדולות ביותר עדיין הרוסים, וברור שייקח חודשים ארוכים, וכנראה שנים, עד שתושביהם יחזרו לביתם.
הרס וחורבן שוררים באתרי ה"גראונד זירו" שצצו בכיכר מוגרבי ובאזורי הקריה ורמת אביב בתל אביב; נווה ים בראשון לציון; נווה זאב בבאר שבע; פרדס כץ בבני ברק; מרום נווה ברמת גן; נווה גן בפתח תקווה; ומרכז בת ים.
בחלק מהמתחמים הללו – בראשון לציון וברמת גן, למשל – נראים עובדי בניין וכלים כבדים, וברור שהשיפוצים בעיצומם. באחרים – בבת ים, למשל – אין סימנים לבנייה. בכולם, פרט לאלה שבבני ברק ובטמרה, תלויים דגלי ישראל ענקיים, חלקם על בניין שלם, שלטי "אנחנו ננצח" ו"ישראל מנצחת" רבים וסלוגנים של העיריות. כגודל הדגלים והגאווה הלאומית, כך גודל הפגיעה, האובדן והנזק.
חוזרים הביתה, אבל "עדיין חיים את יום הפגיעה"
אורן כהן, שחקן בתיאטרון באר שבע ובסדרות טלוויזיה, מתגורר עם בת זוגו ושלושת ילדיהם בדירת גן בבניין סמוך לבניין שספג פגיעה ישירה מטיל איראני, שבו נהרגו נעמי שאנן, מיכל ואיתן זקס ונועה בוגוסלבסקי. דירת משפחת כהן נפגעה קשות מההדף של הפגיעה. הם התפנו מביתם וחזרו אליו השבוע.
"הפעם הפיצוץ היה עוד לפני שהספקתי לסגור את דלת הממ"ד, והחלון נפתח בעוצמה. הבית והגינה נהרסו: תריסים, סורגים, קירות גבס, המקרר, החשמל, המים"
"הכרתי את אחת ההרוגות", מספר כהן, "לא באופן אישי, אלא מהשכונה. הבניין שלנו נמצא 25 מטר מהבניין שנפגע. מאז אנחנו חיים את היום ההוא".
כהן, שנולד וגדל בשדרות, מספר: "אני מתורגל באזעקות. יש לנו ממ"ד שהילדים ישנו בו מתחילת המלחמה, ונכנסנו אליו מהר בכל האזעקות. אבל הפעם הפיצוץ היה עוד לפני שהספקתי לסגור את דלת הממ"ד, והחלון נפתח בעוצמה. הבית והגינה נהרסו: תריסים, סורגים, קירות גבס, המקרר, החשמל, המים.
"זה היה מפחיד. ברגע הראשון שלחנו את הילדים לחברים. בערב התפנינו עצמאית לאימא שלי, שגרה בבאר שבע בדירת שני חדרים, ושם הצטופפנו, כל המשפחה, חודשיים וחצי. אמי גרה לא רחוק מאתנו, וזה טוב, בגלל הקרבה למסגרות של הילדים, וכי יכולתי לקפוץ להשגיח על הדברים שלנו: שמעתי שהיו פריצות בבתים שנפגעו בבאר שבע".
המשפחה החליטה לחזור הביתה השבוע, אף שהמטבח, הארונות וחלקים נוספים ממנו, עדיין הרוסים ונמצאים בשיפוץ. לדברי כהן: "אנחנו בשלבי חזרה. כרגע אנחנו מסתפקים בזה שיש לנו שירותים ומקלחת. המטבח בשיפוץ. ואנחנו עדיין בהלם ובחרדה עמוקה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם