בשבוע הקרוב יתלכדו שלושה אירועים מדאיגים במיוחד מבחינת ישראל: עצרת האו"ם שתיפתח בסימן הכרה רחבה במדינה פלסטינית, הפעולה הקרקעית לכיבוש העיר עזה הנמצאת בפתח, ומשט המחאה ההמוני שכבר עושה את דרכו לישראל. כל אחד מהם אינו מבשר טובות לאופק המדיני הישראלי.

המשט, שנמצא בינתיים מתחת לרדאר התקשורתי, מכונה במערכת הביטחון "מארב תודעה". מדובר במשט הגדול ביותר שנשלח אי פעם לעזה, והוא מגיע בעיתוי מדיני קשה במיוחד מבחינת ישראל. ההחלטה שהתקבלה היא לעצור אותו – כפי שנעשה במשטים קודמים.

בצה"ל נבחנו כמה חלופות שנועדו לעצור את הספינות שיגיעו לישראל, אך רובן נדחו מחשש להסתבכות. לכן, סביר שנראה שוב תמונות של חיילי צה"ל עולים על ספינות אזרחיות ונשמע על פעילי שלום המשגרים "הודעה אחרונה" ברשתות החברתיות – לפני ש"נעלמו".

עם זאת, המשט הוא הבעיה הקטנה של ישראל בשלב הזה. החיבור המסוכן בין הפעולה בעזה לבין הרוח הגבית להכרה במדינה פלסטינית באו"ם עלול להקרין מיידית על הגדה המערבית

עם זאת, המשט הוא הבעיה הקטנה של ישראל בשלב הזה. החיבור המסוכן בין הפעולה בעזה לבין הרוח הגבית להכרה במדינה פלסטינית באו"ם עלול להקרין מיידית על הגדה המערבית – זירה שנדחקה לאחרונה לצל של הגזרות הלוחמות האחרות.

האקטיביסטית גרטה תונברג על הספינה במשט המחאה לעזה, ברצלונה, ספרד, 31 באוגוסט 2025 (צילום: AP Photo/Emilio Morenatti)

בגדה המערבית הלבה מבעבעת זה זמן רב, בעיקר בשל המשבר הכלכלי: מאז 7 באוקטובר נמנעת כניסת פועלים פלסטינים לישראל, וכספי הסילוקין כמעט שאינם מועברים לרשות הפלסטינית. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מחזיק כאן בשני כובעים אפקטיביים מבחינתו – כשר האוצר הוא עוצר את הכספים, וכשר במשרד הביטחון הוא מקדם ומכשיר את הבנייה.

במצב הנוכחי האוכלוסייה הפלסטינית שרויה בייאוש, ובייחוד מנגנוני הביטחון, שרוב אנשיהם מקבלים פחות ממחצית משכרם – ובכל זאת התיאום הביטחוני עם ישראל נמשך.

בשבוע שעבר התקיימה בצה"ל הערכת מצב כוללת לגבי הגדה, שבסופה הובהר כי יש לחזק את הרשות הפלסטינית. מדובר בקביעה ביטחונית ולא פוליטית

בשבוע שעבר התקיימה בצה"ל הערכת מצב כוללת לגבי הגדה, שבסופה הובהר כי יש לחזק את הרשות הפלסטינית. מדובר בקביעה ביטחונית ולא פוליטית: רשות מתפקדת עם מנגנוני ביטחון פעילים היא אינטרס ביטחוני ישראלי.

הוכחה לכך התקבלה בתחילת השבוע, כאשר כוחות הביטחון הפלסטיניים חילצו אזרח ישראלי ממחנה הפליטים דהיישה שליד בית לחם. ניתן רק לשער מה היה קורה אילו האירוע הסתיים בלינץ' – ולאן הייתה נגררת תגובת ישראל, במיוחד בהרכב הממשלה הנוכחי.

ציורי קיר מכסים את גדר ההפרדה בעיר בית לחם בגדה המערבית, 24 בדצמבר 2024 (צילום: AP Photo/Matias Delacroix)

במערכת הביטחון מצביעים כבר זמן רב על מדיניות של שחיקה איטית ברשות, שמטרתה להחלישה. הדבר משתלב עם ההתנגדות הנחרצת של שרי הימין לכל דיון על "היום שאחרי" ברצועת עזה, במטרה לסתום את הגולל על אפשרות שהרשות תיטול אחריות חלקית שם.

בתרחיש כזה של קריסה הדרגתית עולה האפשרות של "היפוך קנים" – תרחיש קיצון שהוזכר לאחרונה בהערכות מצב. בצה"ל מדגישים כי אין לכך כרגע סימנים בשטח או בשיח השוטף עם הרשות, אך החשש הוא מהמהירות שבה זה עלול להתגלגל – מאירוע מקומי של חיכוך בין מתנחלים לפלסטינים להסלמה שתשטוף את כל הגדה.

לא בכדי שינה צה"ל את הקצאת הכוחות לקראת הפעולה הקרקעית בעזה, כשהשאיר כוח משמעותי – חטיבת הצנחנים הסדירה – לטיפול בזירה הפלסטינית בגדה

לא בכדי שינה צה"ל את הקצאת הכוחות לקראת הפעולה הקרקעית בעזה, כשהשאיר כוח משמעותי – חטיבת הצנחנים הסדירה – לטיפול בזירה הפלסטינית בגדה. לחטיבה יצטרפו גם כמה גדודי מילואים.

החשש הוא משילוב של מחאה אזרחית ספונטנית עם התדרדרות ביטחונית. על אף "מדיניות החריש" העמוק בגדה – להבדיל מ"כיסוח הדשא" עד 7 באוקטובר – שכללה פינוי שלושה מחנות פליטים (נור א־שמס, טולכרם וג'נין), במערכת הביטחון מזהים עלייה בהיקף הפעילות. אומנם מדובר בפיגועים נקודתיים, פחות מאורגנים אך עדיין קטלניים – כמו הפיגוע בצומת רמות בירושלים.

פעילות צה"ל בג'נין, ינואר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

הבעיה היא היעדר מודיעין מקדים, בין אם בשל הספונטניות של המפגעים ובין אם בשל המעגלים המצומצמים השותפים לתכנון.

לכך מצטרפת תקרית נוספת: מטען שהופעל לפני שבוע לעבר רכב צה"ל ליד טולכרם ופצע שני חיילים. אירוע זה מהווה תזכורת עד כמה הגדה המערבית הפכה מסוכנת יותר מבחינה צבאית ומעורערת מבחינה שלטונית.