בצל המשבר הכלכלי המעמיק של הרשות הפלסטינית, ההולך ומכביד על משפחות בגדה המערבית, הפך בימים האחרונים לוויראלי קובץ שמע שבו נשמעים שני גברים אלמונים מתארים את מצבה של הרשות כ"גמורה".

"ראש הממשלה אמר לשרים שאין משכורות, אין כסף", אומר אחד מהם בהקלטה שאורכה כשש דקות, כשהוא מתייחס לראש ממשלת הרשות מוחמד מוסטפא. לדבריו, נשיא הרשות מחמוד עבאס "ימסור את השליטה ברשות לצד הישראלי".

זהות הדוברים אינה ידועה, אך ההיכרות שהם מפגינים עם מנגנוני השלטון עשויה ללמד כי הם נמנים עם אנשי פת"ח, התנועה השולטת ברשות.

מחסור המזומנים של הרשות הותיר עובדים פלסטינים ללא שכר, כיתות סגורות וממשלה המתקשה לתפקד, בעוד ישראל מעכבת את כספי המיסים

זמן קצר לאחר שהקובץ הופץ, הודיעה המשטרה הפלסטינית על מעצר של שלושה אנשים ברמאללה, מכוח חוק האוסר על הסתה ברשתות החברתיות – חוק המשמש גם לדיכוי ביקורת כלפי הרשות ועבאס. "אנו מזהירים כל מי שמנסה לפגוע בביטחון הציבור או להסית את האזרחים", נמסר בהודעת המשטרה.

המעצרים ממחישים לא רק את אופי השיטות הדכאניות של הרשות, אלא גם את עומק המשבר הכלכלי המאיים על עצם הישרדותה. מחסור המזומנים של הרשות הותיר עובדים פלסטינים ללא שכר, כיתות סגורות וממשלה המתקשה לתפקד, בעוד ישראל מעכבת את כספי המיסים.

ראש ממשלת הרשות הפלסטינית מוחמד מוסטפא בישיבת קבינט ברמאללה, 17 ביולי 2025 (צילום: משרד החוץ הפלסטיני/"X")

המצב הפך כה חמור עד שאף שגריר ארה"ב הזהיר מפני אפשרות של קריסת הרשות. גם מערכת הביטחון בישראל הגבירה את האזהרות מפני שהמשבר הכלכלי עלול להצית התפרצויות אלימות מצד אוכלוסייה מיואשת. החשש הזה התחדד לאחר פיגוע הטרור בירושלים ביום שני בשבוע שעבר, שבו שני פלסטינים מהגדה המערבית הרגו שישה ישראלים בתחנת אוטובוס.

"יהיו השלכות מסוכנות למצב הכלכלי, בוודאי מבחינה ביטחונית", אמר סמאח עטות, מומחה לכלכלה הפלסטינית מאוניברסיטת א־נג'אח. "אם הצרכים הבסיסיים לא נענים, אם אין הכנסה וצעירים מובטלים, המצב הביטחוני לא יישאר יציב".

הסימן הבולט ביותר למשבר הכלכלי ברשות הפלסטינית נרשם בשבוע שעבר, כאשר יותר מ־600 אלף ילדים שנועדו לפתוח את שנת הלימודים נדרשו להישאר בבית. בסוף אוגוסט הודיע משרד החינוך הפלסטיני על דחייה של שבוע בפתיחת שנת הלימודים, בשל מצבה הכלכלי החמור של הרשות.

בקיץ האחרון הגיע משבר תשלום המשכורות ברשות הפלסטינית לשפל חדש: משכורות חודש מאי שולמו רק בסוף יולי. במשך חמישה שבועות נותרו כ־90 אלף עובדי הרשות ללא שכר כלל

בעשורים האחרונים נפתחה שנת הלימודים ברשות בעקביות ב־1 בספטמבר. אולם בשנת 2024, לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023 שהובילה חמאס נגד ישראל, נדחתה פתיחת השנה ל־9 בספטמבר, בטענה של איגוד המורים הפלסטיני לעיכובים בהכנות.

הדחייה הנוכחית התקבלה בעקבות ישיבת הממשלה הפלסטינית ב־31 באוגוסט, שבה הודה ראש הממשלה מוסטפא ש"הכלכלה הפלסטינית התכווצה ב־30% במהלך השנה האחרונה". יומיים לאחר מכן, בישיבת חירום שעסקה במשבר בבתי הספר, הוסיף: "ההכנות לפתיחת שנת הלימודים לא הושלמו כתוצאה מהמשך המצב הכלכלי".

הגורם המרכזי לעיכוב, לפי דיווחי המדיה הפלסטינית, הוא אי־תשלום שכרם של המורים. מורי הרשות נכללים במנגנון השירות הציבורי, ובחודשים האחרונים קיבלו את משכורותיהם בעיכוב ניכר ורק באופן חלקי.

פועלים פלסטינים מחברון נושאים את חפציהם האישיים בדרכם לישראל דרך פרצה בגדר הביטחון סמוך לעיר, 31 בינואר 2021 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

בקיץ האחרון הגיע משבר תשלום המשכורות ברשות הפלסטינית לשפל חדש: משכורות חודש מאי שולמו רק בסוף יולי. במשך חמישה שבועות נותרו כ־90 אלף עובדי הרשות ללא שכר כלל. ב־7 בספטמבר הודיע משרד האוצר הפלסטיני כי משכורות חודש יוני ישולמו באותו היום, אך רק בשיעור של 50%, עם מינימום מובטח של 2,000 שקלים לעובד.

לדברי עטות, עד ל־7 באוקטובר שליש מהעובדים הפלסטינים הועסקו בשירות הציבורי וקיבלו משכורות מהרשות, בעוד ששליש נוסף עבדו בישראל. שני המגזרים הללו, לדבריו, קרסו מאז. "השליש שמורכב מעובדי מדינה כבר לא מקבלים את המשכורות שלהם באופן סדיר", אמר. "והדבר נכון גם לגבי השליש שעובדים בישראל".

על פי נתוני המכון הפלסטיני למחקר אמאן, השכר החודשי הממוצע לעובדי ציבור ברשות בשנת 2025 נע בין 1,250 שקל בקצה הנמוך ל־4,020 שקל בקצה הגבוה. סכומים אלה אינם משולמים כיום במלואם. ישנם חריגים – תפקידים עתירי סיכון או משרות הדורשות השכלה בתחומי הרפואה וההנדסה – שבהם השכר יכול להגיע לכ־10,000 שקל בחודש.

העיכובים והקיצוצים במשכורות ברשות הפלסטינית נובעים משרשרת של זעזועים כלכליים שהצטברו לאורך השנים, וממשיכים לערער את יציבותה

בימים האחרונים אמר ראש איגוד המורים הפלסטיני, סעד ארזיקאת, בריאיון לערוץ מדיה רשמי של הרשות, כי קיבל אינדיקציות מגורמים רשמיים שלפיהן ישולמו משכורות חלקיות לפני פתיחת שנת הלימודים ב־8 בספטמבר, כדי ש"המורה יוכל ללכת לבית הספר בכבוד".

ואכן, ב־7 בספטמבר, זמן קצר לאחר ההודעה ממשרד האוצר על תשלום חלקי, הכריז איגוד המורים כי שנת הלימודים תיפתח למוחרת.

מפולת של משברים כלכליים

העיכובים והקיצוצים במשכורות ברשות הפלסטינית נובעים משרשרת של זעזועים כלכליים שהצטברו לאורך השנים, וממשיכים לערער את יציבותה. בלב המשבר ניצבת התלות ארוכת השנים של הרשות בכלכלה ובממשלה הישראלית.

כ־65% מתקציב הרשות מגיעים ממה שמכונה כספי "קיזוזים" – העברות מיסים שישראל גובה עבורה מכוח הסכם שנחתם בשנת 1994. מדובר במיסי הכנסה של עובדים פלסטינים ובמכסים על סחורות העוברות דרך מעברי גבול בשליטה ישראלית. על פי הערכות של מכוני מחקר, מדובר בכ־800 מיליון שקל בחודש, או כ־9.6 מיליארד שקל בשנה.

ילדים פלסטינים יוצאים מכיתה בבית ספר במסאפר יטא, הבגדה המערבית, 24 באוגוסט 2023. (צילום: Mahmoud Illean/AP))

במהלך חמש השנים האחרונות ניכתה ישראל כ־500 מיליון שקל בשנה מהכנסות אלה, סכום שלטענתה משמש את הרשות לתשלום לאסירים ביטחוניים ולבני משפחותיהם, וכן למשפחות מחבלים שנהרגו – מה שמכונה בישראל "משכורת למחבלים".

מאז מתקפת 7 באוקטובר 2023 בידי חמאס, שבעקבותיה הרחיבה ישראל את פעילותה נגד תשתיות טרור גם בגדה המערבית, עיכבה ישראל כספים נוספים. בין היתר הופסקו ההעברות החודשיות שהרשות נהגה להעביר לעזה – פנסיות לעובדי עבר, כמו גם תשלומים על חשמל ומים שסופקו לרצועה. סכומים אלה הסתכמו בכ־120 מיליון שקל בחודש.

בסך הכול, הקיזוזים הקשורים לעזה ולתשלומים לאסירים ולמשפחות מחבלים מסתכמים בכמעט שני מיליארד שקל בשנה – כחמישית מכלל כספי הקיזוז.

"במהלך השנה האחרונה, הממוצע ירד ל־30%–40%. כעת, זה כבר החודש הרביעי ברציפות שבו לא הועברו כספים כלל. כתוצאה מכך, 10 מיליארד שקלים השייכים לרשות נמצאים בידי ישראל"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מהימין הקיצוני, דוגל בסגירת הרשות הפלסטינית ובסיפוח חלקים נרחבים מהגדה המערבית – צעד שלפי דיווחים נשקל בממשלת ישראל אך נתקל בהתנגדות חריפה בזירה הבינלאומית. סמוטריץ' חזר על קריאתו לבטל את הרשות לאחר הפיגוע שאירע ביום שני שעבר.

בחודשים האחרונים אומרים גורמים פלסטינים וישראלים כי משרדו של סמוטריץ' לא העביר כלל כספי קיזוז. "לפני שנה וחצי היינו מקבלים בערך 80% מכספי הקיזוז", אמר ראש הממשלה הפלסטיני מוסטפא בישיבת ממשלה בסוף אוגוסט. "במהלך השנה האחרונה, הממוצע ירד ל־30%–40%. כעת, זה כבר החודש הרביעי ברציפות שבו לא הועברו כספים כלל. כתוצאה מכך, 10 מיליארד שקלים השייכים לרשות נמצאים בידי ישראל".

בתשובה לפניית זמן ישראל אמר משרד האוצר כי הנושא מצוי בסמכותו הישירה של סמוטריץ'. משרדו לא מסר תגובה נוספת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תוכניתו לסיפוח הגדה, 3 בספטמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"הבעיה התחילה עם הניכויים מכספי הקיזוז – בגלל התשלומים לאסירים, בגלל הכספים לעזה, ובשלב ההוא זה היה חלקי", הסביר עטות. "אבל כשהכספים מהצד הישראלי הופסקו לחלוטין, וזה נמשך כבר זמן מה, נוצר משבר גדול".

מעבר להקפאת העברות המיסים, שני גורמים נוספים מחניקים את הכלכלה הפלסטינית: המגבלות שמטילה ישראל על תעסוקת פלסטינים בתחומה, ומשבר נזילות מתמשך מול הבנקים הישראליים.

עד ה־7 באוקטובר עבדו בתוך ישראל כ־100 אלף פלסטינים, ועוד 40 אלף נוספים הועסקו בהתנחלויות ובאזורי תעשייה בגדה המערבית.

כיום מתירה ישראל רק לכ־7,000 עובדים לחצות את גבול הגדה מדי חודש – ורק למגזרים המוגדרים "חיוניים", כמו עיבוד מזון. עוד כ־9,000 ממשיכים לעבוד בהתנחלויות ובאזורי תעשייה.

לפי הסכמי אוסלו ונספחיהם הכלכליים, ישראל התחייבה להמיר את השקלים שבידי הפלסטינים למטבע זר. בפועל היא מגבילה את ההמרות לכ־18 מיליארד שקל בשנה – סכום נמוך בהרבה מהיקף המזומנים במחזור

בסך הכול מדובר בכ־11% בלבד מכוח העבודה הפלסטיני שהיה מועסק בישראל לפני המלחמה. אובדן ההכנסות צמצם באופן חד את הצריכה הפרטית והחריף את המיתון בשווקים המקומיים.

נוסף על כך, הרשות מתמודדת עם מחלוקת מתמשכת מול ישראל סביב המרת מטבע. לפי הסכמי אוסלו ונספחיהם הכלכליים, ישראל התחייבה להמיר את השקלים שבידי הפלסטינים למטבע זר. בפועל היא מגבילה את ההמרות לכ־18 מיליארד שקל בשנה – סכום נמוך בהרבה מהיקף המזומנים במחזור, שהלך וגדל מאז שנות ה־90.

כתוצאה מכך נתקעו הבנקים הפלסטיניים עם עודפי שקלים, מה שמאלץ אותם לדחות פיקדונות גדולים או עסקאות במטבע זה. צוואר הבקבוק חונק את המסחר בתוך השטחים הפלסטיניים וגם את הייצוא. מוסטפא אישר בישיבת הממשלה בסוף אוגוסט כי המשבר נמשך.

נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס נפגש בניו יורק עם נשיא פינלנד אלכסנדר סטאב, בשולי המושב ה־79 של עצרת האו"ם, 24 בספטמבר 2024 (צילום: Thaer GHANAIM / PPO / AFP)

אזהרות בינלאומיות

בחודשים האחרונים ניסתה הרשות הפלסטינית להפעיל לחץ בזירה הבינלאומית כדי שישראל תשחרר את כספי הקיזוז המעוכבים. ביולי דרשה הרשות התערבות בינלאומית לשחרור יותר משני מיליארד דולר מהכנסותיה, כך מסרו לזמן ישראל דיפלומט אירופי וגורם פלסטיני.

באותו חודש פנה חוסיין א־שייח, בכיר ברשות, לשרי החוץ של האיחוד האירופי במכתבים שבהם קרא להם ללחוץ על ישראל לשחרר כשמונה מיליארד שקל במיסים ומכסים.

אזהרות הושמעו גם מוושינגטון. שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי התריע כי קריסת הרשות עלולה להציב סכנה ממשית, במיוחד על רקע קולות גוברים הקוראים לסיפוח. "אם הכלכלה הפלסטינית תקרוס, זה לא ניצחון של אף אחד", אמר האקבי לערוץ 12 מוקדם יותר החודש, והוסיף: "אנשים מיואשים עושים דברים מיואשים".

במערכת הביטחון מזהירים זה שנים כי הקשיים הכלכליים ברשות עלולים להוות שער להתדרדרות ביטחונית – גם משום שחיילי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים עצמם נפגעים ישירות מהמשבר

במערכת הביטחון מזהירים זה שנים כי הקשיים הכלכליים ברשות עלולים להוות שער להתדרדרות ביטחונית – גם משום שחיילי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים עצמם נפגעים ישירות מהמשבר. החשש הישראלי הוא שבתרחיש של קריסה, אותם כוחות יפנו את נשקיהם לא רק כלפי תשתיות טרור בגדה, אלא גם כלפי ישראל עצמה.

על פי דיווח בערוץ 12, שב"כ הפציר בחשאי בראש הממשלה בנימין נתניהו לחדש את העברת הכספים לרשות, תוך אזהרה מפני ערעור היציבות בגדה. "אנחנו מתחילים לראות סימנים להתפוררות הרשות", התריעו הגורמים לפי הדיווח.

מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, חוסיין א־שייח, משתתף במושב ה־32 של המועצה המרכזית של אש"ף ברמאללה, 23 באפריל 2025 (צילום: Zain Jaafar/AFP)

עטות חזר והדגיש כי רווחה כלכלית היא מרכיב הכרחי ליציבות. "זה משהו שנמצא בתיאוריות סוציו־אקונומיות בכל העולם", אמר. "אם יש לאנשים הכנסה, עבודה ותקווה, אתה יוצר מסגרת של יציבות".