בשלושת החודשים האחרונים, המראה הנשקף מחלון משרדו של פרופסור שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע, הוא תמונה קודרת של בטון מתפורר, מתכת מעוותת וערבוביה של חוטים וצינורות – עדות לפגיעתו הישירה של טיל בליסטי איראני.
ב־19 ביוני פגע הטיל באגף הניתוחים של בית החולים, כ־100 מטרים בלבד ממשרדו של קודש. יותר מ־80 בני אדם נפצעו, שמונה חדרי ניתוח ושש מעבדות מחקר הוחרבו, ומספר מחלקות – בהן שיקום וטיפול נמרץ – נותרו סגורות עד היום.
לדברי קודש, שר הבריאות בפועל חיים כץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסכימים על הצורך הדחוף בשיקום בית החולים, המשרת כמיליון תושבים בנגב, בהם יישובי עוטף עזה. עלות הפרויקט נאמדת בכ־1.2 מיליארד שקל.
קודש אמר לזמן ישראל כי הממשלה ושירותי בריאות כללית, בעלי ביה"ח, מתקרבים להסכמה על מימון שני שלישים מעלות השיקום, בעוד היתרה צפויה להגיע מתרומות
אלא שגיוס התקציב מתגלה כאתגר לא פשוט. קודש אמר לזמן ישראל כי הממשלה ושירותי בריאות כללית, בעלי בית החולים, מתקרבים להסכמה על מימון שני שלישים מעלות השיקום, בעוד היתרה צפויה להגיע מתרומות פרטיות.
ב־1 בספטמבר אירח קודש את ועדת הכנסת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בבית החולים, במעמד סמוטריץ', כץ, ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' ובכירי ממשל נוספים. סמוטריץ' הורה על הקמת צוות עבודה משותף שיגבש מתווה לשיקום המבנים שנפגעו, יקבע את התקציב ויבחר את השותפים לפרויקט.
"בית החולים סורוקה הוא לב הרפואה הציבורית בנגב", אמר סמוטריץ'. "אנחנו פועלים במהירות כדי להניע את שיקום המרכז הרפואי".
דוברו של סמוטריץ' מסר בשבוע שעבר כי כל הגופים הממשלתיים "שותפים כולם" לפרויקט, וכי קיימת "התקדמות ועבודה טובה".
קודש עצמו התייחס לפגישה באמצעות הפתגם "את הכסף סופרים בחדר המדרגות". לדבריו, "כל האזור הזה של המדינה ממש תלוי במה שיקרה עכשיו".
קודש עצמו התייחס לפגישה באמצעות הפתגם "את הכסף סופרים בחדר המדרגות". לדבריו, "כל האזור הזה של המדינה ממש תלוי במה שיקרה עכשיו"
פינוי המבנה יום לפני פגיעת הטיל האיראני
ב־18 ביוני, במהלך המלחמה בין ישראל לאיראן, הורה פרופסור קודש על פינוי של כ־60% ממטופלי בניין 12. למוחרת פגע טיל איראני ישירות במבנה. "אנשים מדברים על נס הפינוי של הקומה יום לפני ההתקפה", אמר. "אבל אנחנו לא יכולים להסתמך על ניסים".
המבנה כלל 270 מיטות, אך אף אחת מהן לא מוקמה בחללים ממוגנים מפני טילים. "הוא פעל במסגרת תקנות משרד הבריאות, אבל זה בלתי נתפס להחזיק מטופלים במצב של סכנה", ציין קודש.
לאחר הפגיעה התרוקנו חלקים נרחבים מבית החולים, אך מהנדסים מיהרו לבדוק את יציבות המבנים כדי לוודא שהם בטוחים. קודש החזיר את חדר המיון לפעילות, והורה להכין את חדרי הניתוח שנותרו שמישים – למקרה שגל תקיפות נוסף יכוון לאזור.
שישה ימים לאחר מכן פגע טיל איראני נוסף בבניין מגורים בבאר שבע, הרג ארבעה דיירים ופצע לפחות 22 אחרים. "אנשים צריכים להבין עד כמה בית החולים חשוב וכמה אנחנו פגועים כרגע", אמר קודש.
כיום פועל סורוקה עם 25% פחות מיטות לעומת התקופה שלפני המתקפה ועם 36% פחות חדרי ניתוח – שרק 14 מהם ממוגנים בפני ירי רקטות, מתוכם ארבעה במחלקת היולדות. מחלקות נוספות הועברו או נדחסו זו אל זו כדי להתמודד עם המחסור; כך, למשל, נסגרה מחלקת הגינקולוגיה והוסבה למחלקה משותפת לאורולוגיה ולעיניים.
לדברי קודש, העדיפות הראשונה של בית החולים היא שיקום מיידי של חדרי הניתוח ומחלקות הטיפול הנמרץ שנפגעו, כדי שהמרכז הרפואי יחזור לפעול במלוא תפוקתו, כאשר כל חדרי הניתוח ממוגנים.
לדברי קודש, העדיפות הראשונה של בית החולים היא שיקום מיידי של חדרי הניתוח ומחלקות הטיפול הנמרץ שנפגעו, כדי שהמרכז הרפואי יחזור לפעול במלוא תפוקתו, כאשר כל חדרי הניתוח ממוגנים
"אם מישהו מקבל התקף לב בנגב בזמן הסלמה בלחימה, או שהצוות הרפואי נכנס לחדר לא ממוגן כדי להציל את חייו או שלא – ואז או שהוא לא שורד או שהוא סובל מנזק לבבי כבד", אמר. "הרולטה הרוסית הזו חייבת להסתיים".
הוא הוסיף כי לאחר שיתקבלו התוכניות לשיקום, בניית מבנה חדש ממוגן לחלוטין תארך שש עד שבע שנים. "ואני מקווה שלאנשים תהיה הראייה לסייע לנו בכך", אמר בהתייחסו למאמצי גיוס התרומות לפרויקט. "כי זה האתגר האמיתי".
הצמצום במספר חדרי הניתוח פוגע גם בצוות הרפואי ומעלה חשש לנטישת עובדים. "אחיות כבר עוזבות", אמר קודש. גם רופאים שוקלים לעזוב, לדבריו, והוא מזהה ירידה במספר המתמחים שמתחילים לעבוד בסורוקה, משום שתוכנית ההכשרה נפגעה עם הירידה במספר הניתוחים. "בעוד כמה שנים יהיו פחות רופאים בקהילה, ואתם תשלמו על זה במשך שנים רבות".
אתגר נוסף שמציין קודש הוא הצורך במיגון חלקים נרחבים נוספים בבית החולים, כדי להבטיח את בטיחות המטופלים במקרה של מלחמות עתידיות.
בית חולים בחזית
סורוקה נבנה בשנות ה־50 כדי לתת מענה לצרכי חיילים ואזרחים באזור שבו נמשכו הקרבות מול מצרים, הסביר פרופסור קודש. "והינה, 70 שנה אחרי, אנחנו עדיין עושים את אותו הדבר – עדיין בחזית", אמר.
ב־7 באוקטובר 2023, כאשר אלפי מחבלי חמאס פרצו ליישובי ובסיסי עוטף עזה, רצחו 1,200 איש וגרמו לפציעות רבות, היה סורוקה אחד מבתי החולים הקרובים ביותר למוקדי ההתקפה. באותו יום טופלו בו 674 פצועים – אירוע הפצועים ההמוני הגדול ביותר בתולדות ישראל בבית חולים יחיד, ציין קודש.
"זה היה באמת אירוע חריג בהיסטוריה האנושית, ובזכות האתוס שלנו, מה שאנחנו נועדנו לעשות, כמעט אף אחד לא מת באותו יום בסורוקה", אמר. "ברגע שהגעת לסורוקה בחיים – יצאת בחיים. כולם באמת יצאו כך".
גם כיום נותר סורוקה בחזית, וממשיך לקלוט באופן קבוע חיילים שנפצעו במלחמה המתמשכת בעזה ופונו במסוקים מהרצועה. מאז תחילת הלחימה טופלו בבית החולים יותר מ־4,400 פצועים
גם כיום נותר סורוקה בחזית, וממשיך לקלוט באופן קבוע חיילים שנפצעו במלחמה המתמשכת בעזה ופונו במסוקים מהרצועה. מאז תחילת הלחימה טופלו בבית החולים יותר מ־4,400 פצועים, בהם למעלה מ־3,300 חיילים.
ממוגן תחת אש
קודש סבור כי מיגון נרחב של בית החולים היה צריך להתבצע כבר מזמן, לאחר עשרות שנות ירי רקטות מעזה. לדבריו, במהלך 20 השנים האחרונות עבר סורוקה "מחזורים אינסופיים של סגירת מחלקות, פתיחתן מחדש והעברת מטופלים בזמן הסלמות בלחימה".
הוא ציין כי מיגון נוסף של חלקי בית החולים מפני רקטות וטילים יתרום לא רק להגנת המטופלים אלא גם למשיכת מתמחים חדשים לנגב ולהחזרת תושבים מהקהילות שפונו.
"זה היה צריך לקרות מזמן, אבל אני חושב שטיל איראני שפגע במרכז הרפואי היה קריאת ההשכמה המשמעותית ביותר", אמר קודש. "אנחנו צריכים להיות ערוכים טוב יותר ולא להסתמך על ניסים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם