כשברקע המאמצים האחרונים של איראן במסגרת האו"ם למנוע את הפעלת מנגנון ה-Snapback, והאיומים השונים על גביית מחיר אם הוא ייכנס לתוקף ביום ראשון הקרוב, תעשיית הטילים האיראנית החלה בתהליכי שיקום מואצים.

תחקיר נרחב של סוכנות הידיעות AP שפורסם אתמול (רביעי) מצביע על לפחות שלושה אתרי ייצור שנמצאים בתהליכי בנייה מחדש אחרי שנפגעו בתקיפות של חיל האוויר הישראלי.

מניתוח תמונות לוויין שצולמו בימים האחרונים נראה כי האיראנים החלו לשקם באתרים הללו בעיקר מתקני תשתית האנרגיה, עוד לפני שניגשו לקווי הייצור עצמם. בכל האתרים המבנים הראשונים ששוקמו היו הגנרטורים.

מניתוח תמונות לוויין מהימים האחרונים נראה כי האיראנים החלו לשקם באתרים בעיקר מתקני תשתית האנרגיה, עוד לפני שניגשו לקווי הייצור עצמם. בכל האתרים המבנים הראשונים ששוקמו היו הגנרטורים

(Shahroud) הוא אחד מהמתקנים הללו, ונמצא סמוך לבירה טהרן. המתקן הופצץ על ידי ישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים וכל המיקסרים הפלנטריים שהיו בו הושמדו.

בישראל זיהו את המיקסרים הללו כצוואר הבקבוק של תעשיית הטילים האיראנית; לכן הם אותרו בעבודת מודיעין דקדקנית, היו תחת מעקב במשך שנים והושמדו ברגע שניתנה הפקודה.

תמונת לויין שצולמה ב-5 בספטמבר 2025 מראה עבודות שיפוץ במתקן האיראני שהארוד (צילום: Planet Labs PBC via AP)

מדובר למעשה במיקסרים שפועלים בצורה מדויקת ואיטית לייצור דלק מוצק – רכיב קריטי בטילים ארוכי־טווח. הדלק המוצק מאפשר למפעילי הטיל לשגרו תוך זמן קצר מרגע הפקודה (שלב ההזקפה של הטיל נחשב לקריטי), וכך למעשה להימנע מחשיפה ארוכה ומסוכנת לאמצעי מעקב ותצפית.

אחת המשימות המרכזיות של חיל האוויר הישראלי במהלך המלחמה הייתה צייד משגרי הטילים הללו, שנעו בין מקומות מסתור.

באיראן נמצאים מאז המלחמה במאמץ קדחתני להשיג מיקסרים חדשים. המאמץ מתמקד בעיקר בשוק הסיני, אם כי עד כה לא ברור האם הדרישה האיראנית סופקה

לכן באיראן נמצאים מאז המלחמה במאמץ קדחתני להשיג מיקסרים חדשים. המאמץ מתמקד בעיקר בשוק הסיני, אם כי עד כה לא ברור האם הדרישה האיראנית סופקה.

נזכיר שסין ממשיכה, למרות הסנקציות על איראן, לרכוש ממנה נפט מוזל; לכן יחסי הסחר הללו יכולים להיות דו-כיווניים גם בהיבט של אספקת נשק סיני לצבא האיראני.

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ביקר בפסגת המנהיגים בסין בתחילת החודש ונפגש אישית עם הנשיא הסיני שי ג'ינפינג. לא ברור מה סוכם בפגישה זו.

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן (שני מימין) ושר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י (שלישי מימין) בפגישה עם נשיא סין שי ג'ינפינג בבייג'ינג, 2 בספטמבר 2025 (צילום: Parker Song/Pool via AP)

סוכנות AP פנתה למשרד החוץ הסיני וביקשה תגובה לגבי אספקה אפשרית של מיקסרים פלנטריים חדשים. התשובה הסינית סתומה מאוד ולא שוללת אפשרות כזאת:

"סין מתכוונת להמשיך ולמנף את השפעתה להשגת יציבות במזרח התיכון. סין מכירה בזכותה של איראן לנקוט בצעדי הגנה על ריבונותה וביטחונה, ומודאגת מאוד מהמתיחות באזור".

אין זה מפתיע שהאיראנים פועלים לשיקום תעשיית הטילים. מבחינתם מדובר בצעד לגיטימי שאינו קשור לפרויקט הגרעין, ולכן איראן טוענת שאינה אמורה להיות תחת פיקוח בינלאומי או סנקציות כלשהן. טענה זו חוזרת על עצמה שנים רבות, עוד מימי מלחמת איראן–עיראק, אז – בשל אמברגו הנשק העולמי – היא נותרה ללא מענה מול צבאו המערבי של סדאם חוסיין.

בעקבות הטראומה ההיסטורית הזו קיבלה ההנהגה האיראנית, אז בראשות האייתוללה רוחאללה חומייני, החלטה אסטרטגית להקים תעשייה מקומית, עצמאית ככל הניתן, שלא תסתמך על גורמים זרים.

אין זה מפתיע שהאיראנים פועלים לשיקום תעשיית הטילים. מבחינתם מדובר בצעד לגיטימי שאינו קשור לפרויקט הגרעין, ולכן איראן טוענת שאינה אמורה להיות תחת פיקוח בינלאומי או סנקציות כלשהן

את הבשלת התהליך ראינו במהלך המלחמה האחרונה, בין אם בירי הטילים הבליסטיים מאיראן ותימן ובין אם במל"טים שמשוגרים לעבר ישראל באופן תדיר, כולל המקרה אתמול שפגע בעיר אילת.

ראש עיריית אילת אלי לנקרי בזירת נפילת כטב"ם ששיגרו החות'ים מתימן בעיר. 24 בספטמבר 2025 (צילום: עיריית אילת)

בעולם היו ערים מאוד לסכנה הזו – והקישור בין פיתוח טילים בליסטיים ליכולת וידע גרעיני שנרכשו על ידי איראן עורר דאגה. לכן בין השנים 2006 ל-2010 הוטלו על טהרן על ידי מועצת הביטחון של האו"ם סנקציות שונות שהגבילו במידה ניכרת את תוכנית הטילים שלה.

חלק מהסנקציות הללו נחלשו במהלך השנים, בין היתר במסגרת הסכם הגרעין של 2015. מנגנון ה-Snapback יחזיר עכשיו חלק גדול מהן.

איראן, מצדה, טוענת שיש לה את הזכות הלגיטימית לפתח נשק טילי ורקטי ללא הגבלה – כמו כל מדינה ריבונית אחרת. המאבק הזה צפוי להחריף מבחינת האיראנים, שכן זו הדרך שלהם לנסות להגיע למאזן הרתעה מול ישראל, דווקא באמצעות נשק קונבנציונלי.

התוכנית האיראנית להשמדת ישראל, שאמורה הייתה להבשיל לקראת 2030, כללה בין השאר הגעה לארסנל של כמה עשרות אלפי טילים בליסטיים.

התכנון המבצעי התבסס על שיגורים לעבר ישראל בפרקי זמן קצרים, מכמה כיוונים ובכך למעשה לנטרל את מערכות יירוט הטילים של ישראל, שהתגלו כיעילות מאוד בסבבי הלחימה מול איראן ושלוחותיה

התכנון המבצעי התבסס על שיגורים לעבר ישראל בפרקי זמן קצרים, מכמה כיוונים – מטחים של מאות ואף אלפי טילים – ובכך למעשה לנטרל את מערכות יירוט הטילים של ישראל, שהתגלו כיעילות מאוד בסבבי הלחימה האחרונים מול איראן ושלוחותיה.

איראן לא זנחה את התוכנית הזו, ולשם היא ככל הנראה מכוונת שוב, גם תחת הסנקציות החדשות. מרחב הפעולה של העולם מול איראן במצב זה מוגבל מאוד, וטהרן מתכוונת לנצל זאת מתוך ידיעה – מבחינתה – שסבבי הלחימה עם ישראל לא הסתיימו.