שיר ישן נושן – "העולם כולו נגדנו" – חוזר אלי בימים אלו בנסיבות עגומות. השיר מאת יורם טהרלב, עם לחנו של קובי אושרת, אולי זכור רק לוותיקים שבינינו. הוא ממש מתחבר לנאום "סופר ספרטה" של בנימין נתניהו ולנכונותו ל"אוטרקיה" ולמפולת מדינית.

ביצעה את השיר "להקת פיקוד דיזינגוף" שהתקיימה בשנים הרחוקות בין 1969 ל-1970. צעיריה פיזזו ושרו בעליצות חצופה, מתריסה:

"העולם כולו נגדנו

העולם כולו נגדנו
זה ניגון עתיק מאוד
שלימדונו אבותינו לזמר וגם לרקוד.
לצליליו רקדו הם הורה
גם אנחנו לא נשתוק,
הופ קדימה, הופ אחורה!
אם בוואלס או קוזצ"וק.

העולם כולו נגדנו
לא נורא, נתגבר,
לא שמים בכלל עלינו,
לא נורא נסתדר,
העולם כולו נגדנו
לא נורא, נתגבר,
גם אנחנו עליהם
לא שמים יותר.

מי גדול יותר מהרצל?
הוא אמר לוועידה:

'אם תרצו ותשתדלו
לא תהיה זאת אגדה'
כשהתחילו כל החבר'ה
לפקפק ולהסס
הוא לקח את הגרמושקה ולימד את הקונגרס:

העולם כולו נגדנו
לא נורא, נתגבר
לא שמים בכלל עלינו,
לא נורא, נסתדר,
גם אנחנו עליהם לא שמים יותר.

את השיר הזה לימדונו אבותינו הזקנים
ואותו נשיר גם אנו
אחרינו – הבנים
וניני נינים ישירו
פה בארץ ישראל
אבל מי שהוא נגדנו
שילך לעזאזל".

*  *  *

צעירי "להקת פיקוד דיזינגוף" היו יוצאי להקות צבאיות. שלושה מהם עדיין ידועים, הם היו בהמשך לכוכבים: צילה דגן הנהדרת ויהודה ברקן זכרם לברכה וששי קשת, ייבדל לחיים ארוכים.

השיר נחל הצלחה במצעדי פזמונים. ברקע הייתה אז מלחמת ההתשה שהתחוללה בסיני סביב "קו ברלב" אחרי מלחמת ששת הימים והייתה רצופה הפגזות ארטילריות על עמדות צה"ל ופשיטות קומנדו מצריות. היא הסתיימה בהפסקת אש שנחתמה בין ישראל למצרים בחודש יולי 1970.

השיר נחל הצלחה במצעדי פזמונים. ברקע הייתה אז מלחמת ההתשה שהתחוללה בסיני סביב "קו ברלב" אחרי מלחמת ששת הימים והייתה רצופה הפגזות ארטילריות על עמדות צה"ל ופשיטות קומנדו מצריות

יורם טהרלב, הפזמונאי הנהדר, הלך לעולמו בתחילת שנת 2022, בן 84 היה במותו. הוא נטמן למרגלות הכרמל, "ההר הירוק תמיד", זה שם שירו על ההר הניצב מעל יגור, קיבוץ הולדתו. השיר המתריס, הלוחמני, "העולם כולו נגדנו" לא משתלב בכלל במכלול שירתו. פסוקי שיר של טהרלב הספוגים אהבה לנופי הארץ, לעמק זבולון ולקיבוץ נחקקו על סלעים ובצדי דרכים במסגרת פרויקט "שירים מונצחים בנוף".

ספק גדול אם יורם טהרלב המנוח היה חותם בשנים הבאות על השיר המצוטט כאן. נראה לי שראוי לזכור את הרקע ללוחמנותו של טהרלב הצעיר: הוא נולד וגדל בקיבוץ יגור של תנועת הקיבוץ המאוחד, שאנשיה היו בעבר חסידים מובהקים של חזון ארץ-ישראל השלמה. לימים הם השכילו להיפרד מהחזון הזה לאחר שהתוודעו אל אימי המשיחיות והכיבוש. להלן תזכורת קצרה:

ב-29 בנובמבר 1947 החליטה עצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל. שמחה אדירה הציפה בו ביום את ערי הארץ ויישוביה. אנשים בהמוניהם יצאו במחולות. אבל בקיבוצי הקיבוץ המאוחד ההחלטה על חלוקת הארץ התקבלה כגזירה אסונית. וכך למשל חברי קיבוץ בית השיטה קיימו ישיבת אבל.

קפיצה בזמן, לימי האופוריה שלאחר ניצחון הבזק במלחמת ששת הימים. בקיבוץ המאוחד החלה תנופת התיישבות גדולה. הוקמו 45 קיבוצים חדשים, רובם מחוץ לקו הירוק. ראשי התנועה נחשבו אז למייצגי המשיחיות החילונית. הם חברו לאנשי ימין קיצוני במסגרת "התנועה למען ארץ ישראל השלמה", שנוסדה מייד לאחר הניצחון בששת הימים.

הפרידה ההדרגתית מחזון שלמות הארץ התחילה ב-1974 אחרי מלחמת יום כיפור ועם תחילת ההתיישבות של אנשי גוש אמונים בשטחים הכבושים. אנשי הקיבוץ המאוחד התחילו להסתייג מגוש אמונים ומתפיסותיו המשיחיות ולהכיר באימי הכיבוש. פרידתם הרשמית מחלום שלמות הארץ התחוללה בסוף שנת 1997, בכינוס מיוחד שהתקיים בקיבוץ בית-השיטה.

עזריה אלון, שנודע כאיש ידיעת הארץ, אמר באותו כינוס שהתקיים בקיבוצו: "הערבים הם חלק מהארץ…אינני נפרד מארץ ישראל, אבל אנחנו נהיה מוכרחים להתחלק בארץ הזאת".

ספק גדול אם טהרלב המנוח היה חותם בשנים הבאות על השיר הזה. הוא נולד וגדל בקיבוץ יגור של הקיבוץ המאוחד, שאנשיה היו בעבר חסידים מובהקים של חזון ארץ-ישראל השלמה, ולימים השכילו להיפרד מהחזון הזה

למרבה הצער אכן יש ממשיכים לשיר "שלימדונו אבותינו הזקנים", ובראשם ראש ממשלתנו בנימין נתניהו. ועל כך כתב יוסי ורטר ב"הארץ":

"העולם רואה בישראל מדינה אכזרית ומנותקת שמונהגת בידי ימין קיצוני וברברי וראש ממשלה פראי שדעתו השתבשה עליו".

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.