התגובה הראשונית להסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, שנחתם בשבוע שעבר בשארם א-שייח' בתיווך ממשל טראמפ, הייתה נלהבת. הפלסטינים התמוגגו מהאפשרות לסיום של שנתיים של אכזריות כמעט בלתי נתפסת ורעב ממושך, שהחריבו כל חלקה בעם ובארץ שסבלו זמן כה רב.

הישראלים חגגו את שובם של עשרים חטופים חיים ששוחררו על ידי חמאס, ואת הסיכוי לסיום הבידוד הבינלאומי. המונים נלהבים בישראל ובמצרים הציפו את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בגילויי תודה.

אבל קשה לחלוק את האופטימיות של טראמפ, שלפיה הפסקת האש פתחה פתח לשינוי רחב יותר במזרח התיכון – או אפילו שתשרוד את המפגש עם המציאות בשטח בעזה.

קשה לחלוק את האופטימיות של טראמפ, שלפיה הפסקת האש פתחה פתח לשינוי רחב יותר במזרח התיכון – או אפילו שתשרוד את המפגש עם המציאות בשטח בעזה

ההסכם מתווה דרך קדימה, שבמימוש מוצלח עשויה להחזיר את החיים התקינים לעזה, לשקם את תשתיותיה וכלכלתה, ולבסס סדר פוליטי שלאחר חמאס. ההסכם, המתחשב להפליא בדאגותיהן של מדינות ערב המרכזיות, דוחה דרישות של הימין הקיצוני – בהן גירוש פלסטינים וסיפוח הגדה המערבית.

הוא מבטיח הזרמה של סיוע הומניטרי חיוני, ללא מעורבות "קרן הסיוע לעזה" השנויה במחלוקת, ומציע תוכנית שיקום כלכלית רחבת היקף – בלי הפנטזיות על מלונות טראמפ לאורך "הריביירה של עזה".

הדמיה של רצועת עזה העתידית (צילום: מחשבון ה-X של ד"ר קובי ברדה)

להסכם כבר הייתה השפעה חיובית בעצם עצירת ההרג, השבת החטופים, והפגנת קונצנזוס בינלאומי מחודש לסיום המלחמה. מה שחסר בו הוא מפת דרכים ריאלית להתקדמות ממשית.

התנאים ההומניטריים בעזה ההרוסה לחלוטין נותרים קשים מנשוא. ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר הציב מגבלות על הזרמת הסיוע עוד לפני שהחלה. חמאס מצדו מגלה עניין מועט בפירוז, ובמקום זאת פועל באגרסיביות לביסוס שליטתו ולדיכוי מיליציות וארגונים יריבים הנתמכים על ידי ישראל.

ההסכם עצמו מעורפל להחריד, ומתבסס בנקודות מפתח על הנחות מוגזמות בנוגע למגוון שחקנים אזוריים. על אף רוח הרצון הבינלאומית הרחבה והקונצנזוס האזורי התומך בתוכנית, היא טרם הניבה החלטות במועצת הביטחון של האו"ם או התחייבויות מוצקות מצד גורמים חיצוניים.

אין פירוש הדבר שמלחמה כוללת נוספת צפויה בטווח הקצר. גרסה מצומצמת של ההסכם כנראה תכה שורש. כל השחקנים מאמינים כעת פחות או יותר כי הגיעו לגבול היכולת להשיג הישגים באמצעות לחימה.

אין פירוש הדבר שמלחמה כוללת נוספת צפויה בטווח הקצר. גרסה מצומצמת של ההסכם כנראה תכה שורש. כל השחקנים מאמינים כעת פחות או יותר כי הגיעו לגבול היכולת להשיג הישגים באמצעות לחימה

עם טראמפ שמשקיע את יוקרתו האישית במהלך, ועם כל הצדדים מותשים, אין לצפות לשחזור של הפסקת האש הקצרה מינואר, שהתמוטטה אחרי השלב הראשון והביאה לחידוש האלימות והרעב הקיצוניים.

כוחות צה"ל בגבול עזה, 10 באוקטובר 2025 (צילום: Jack GUEZ / AFP)

ובכל זאת, הסיכוי שהפסקת האש תתקדם לשלב השני – פירוז חמאס והקמת רשות שלטונית – קלוש, שלא לדבר על שאיפות השלב השלישי לטווח הארוך. השאלה הקריטית כיום איננה אם ההסכם ייושם במלואו, אלא כיצד תיראה הזירה האזורית במקרה שלא.

הדרך שבה ינהגו ישראל, חמאס, ארצות הברית ושחקנים אזוריים מרכזיים בתקופת הביניים – ואילו דינמיקות תחרותיות יעצבו את עזה שלאחר המלחמה – תונחה על ידי מגמות אזוריות רחבות יותר.

הדרך שבה ינהגו ישראל, חמאס, ארצות הברית ושחקנים אזוריים מרכזיים בתקופת הביניים – ואילו דינמיקות תחרותיות יעצבו את עזה שלאחר המלחמה – תונחה על ידי מגמות אזוריות רחבות יותר

התקוות של הרגע הזה עשויות להספיק כדי לחדש מהלכים ערביים לנורמליזציה עם ישראל ולחזרה למצב הקודר אך היציב לכאורה ששרר לפני 7 באוקטובר 2023. אך קריסתן של תקוות אלה בעזה – או פנייה ישראלית לעבר סיפוח הגדה – עלולות למוטט את הסדר האזורי החדש שבונה טראמפ, המבוסס על שותפות אמריקאית־ערבית־ישראלית.

תירוצים אינסופיים לחידוש הלחימה

האתגרים מתחילים עם החורבן של עזה עצמה – מציאות קודרת שהפכה משום מה לשולית בשמחת הפסקת האש. אין התחלה חדשה שאפשר למצוא בהריסותיה של עזה. כמעט כל האוכלוסייה נעקרה מבתיה ונפגעה נפשית.

לפחות 67 אלף פלסטינים נהרגו, ולפי כל ההערכות המספר האמיתי גבוה בהרבה – רבים קבורים מתחת להריסות, קורבנות לשנתיים של מלחמה ומצור. התשתיות של מה שהיה בעבר אחד האזורים העירוניים הצפופים בעולם נהרסו כמעט לחלוטין: בתי ספר, בתי חולים, כבישים, בנייני מגורים, מתקני טיהור מים, גנרטורים, חקלאות. השכונות שאליהן מקווים העזתים לשוב פשוט אינן קיימות עוד – ומה שנשאר איננו מסוגל לתמוך בחיים.

מבט על ההריסות בחאן יונס, 12 באוקטובר 2025 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)

תוכנית הפסקת האש מדמיינת זרם מסיבי של סיוע הומניטרי שיקל על המצוקה המיידית. אבל אף שמדובר בצורך נואש, קשה להאמין שהסיוע יגיע במלואו – וגם אז הוא לא יספיק. ישראל מחזיקה במצור על עזה כמעט שני עשורים, ובשנתיים האחרונות מנעה שוב ושוב את כניסת הסיוע ההומניטרי – גם כשנאלצה להסכים לכך תחת לחץ אמריקאי ובינלאומי.

מי יכול לשכוח את המחזה העגום של הקמת הרציף הצף האמריקאי, שנועד לעקוף את הצורך במעבר דרך מחסומי ישראל – אך קרס במהרה ונסחף לים, מטאפורה מושלמת לחוסר האונים של הנשיא לשעבר ג'ו ביידן?

מי יכול לשכוח את המחזה העגום של הקמת הרציף הצף האמריקאי, שנועד לעקוף את הצורך במעבר דרך מחסומי ישראל – אך קרס במהרה ונסחף לים, מטאפורה מושלמת לחוסר האונים של הנשיא לשעבר ג'ו ביידן? נתניהו כבר צמצם בחצי את היקף הסיוע שיורשה להיכנס לעזה בטענה לעיכוב בהחזרת גופות חטופים – וזה כמעט בוודאות רק המכשול הראשון מבין רבים.

גם אם ייכנס לעזה הסיוע ההומניטרי הנחוץ כל כך, הוא יהיה פתרון זמני בלבד. לפי ההערכות, עזה תזדקק ליותר מ־50 מיליארד דולר בסיוע פיתוח כדי לשקם רק את מרכיבי היסוד שישראל החריבה באופן שיטתי.

מדינות המפרץ אמנם רומזות על נכונות לסייע בשיקום עזה, אך הן אינן מסוגלות – וגם אינן מעוניינות – לממן זאת ללא הגבלה. הבטחות מנופחות לסיוע מהמפרץ כמעט שאינן מתממשות, ותמיד מגיעות עם תנאים פוליטיים.

ואפילו אם יימצא איכשהו המימון הנדרש, לא תתאפשר שום התפתחות אמיתית כל עוד ישראל שומרת על המצור ומונעת פתיחת נמלים ושדה תעופה שיאפשרו תנועת אנשים וסחורות. כל התנהלותה של ישראל לאורך עשרות שנים מצביעה על כך שכך אכן יהיה.

משאיות סיוע שסופקו על ידי תוכנית המזון העולמית (WFP) נוסעות בכביש בדיר אל־בלח לאחר שנכנסו דרך מעבר כרם שלום בדרום רצועת עזה, 17 באוקטובר 2025 (צילום: BASHAR TALEB / AFP)

הנחישות הישראלית לחסל את חמאס ולמנוע ממנו כל תפקיד בעזה שלאחר המלחמה תסבך את המצב עוד יותר. חמאס אינו מגלה עניין בפירוז או בפרישה – וכאמור, כבר פועל באגרסיביות להשיב לעצמו את השליטה בעזה תוך דיכוי מיליציות הנתמכות על ידי ישראל, שנוצרו כדי למלא את החלל הביטחוני.

לא ברור איזו כוח יוכל בכלל לבצע את פירוז חמאס או לתפוס את מקומו בניהול הסדר. הניסיון של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית מלמד שישראל תתנגד להקמת כוח משטרה פלסטיני חמוש – גם אם יהיה כפוף לה לחלוטין. קשה לדמיין כוח שלום בינלאומי או ערבי שיפעל ביעילות ללא שיתוף פעולה בפועל מצד חמאס, או שישראל תסמוך על כוחות כאלה לצורכי ביטחונה.

לא ברור איזו כוח יוכל לבצע את פירוז חמאס או לתפוס את מקומו בניהול הסדר. הניסיון של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית מלמד שישראל תתנגד להקמת כוח משטרה פלסטיני חמוש – גם אם יהיה כפוף לה לחלוטין

אבל עצם נוכחותו המתמשכת של חמאס תספק לישראל תירוצים אינסופיים לחדש פעולות צבאיות ולהשהות את הסיוע והשיקום. זה יהיה יותר תירוץ מאשר סיבה אמיתית, כמובן. נתניהו הסכים להפסקת האש רק תחת לחץ כבד מארצות הברית ומהזירה הציבורית בישראל, והוא מגלה מעט מאוד סימנים של מחויבות אמיתית למשהו שמעבר להחזרת החטופים.

הקיצונים הימנים, השולטים כיום בממשלת ישראל, אינם מסתירים את שאיפותיהם להמשיך ולספח את עזה והגדה המערבית. הם יחפשו כל הזדמנות להבטיח שהפסקת האש תיכשל.

שינוי דורי בתפיסת ישראל ברחבי העולם

לא רק ההיסטוריה הקודרת של ההסכמים הקודמים בין ישראל לפלסטינים רודפת את הפסקת האש הנוכחית: ההנחות הבלתי מציאותיות והטענות המנופחות מזכירות באופן מדאיג את כישלונות הכיבוש האמריקאי בעיראק.

חיילי מארינס של צבא ארצות הברית במערב עיראק, נובמבר 2017 (צילום: AP Photo/Khalid Mohammed)

היעדר ביטחון וסדר יקשה מאוד לבסס שלטון אפקטיבי או לבנות לגיטימיות לסדר חדש – בדיוק כפי שהיה בבגדד לפני שני עשורים. מאמצים תקיפים מדי לפרק את חמאס מנשקו עלולים להביא לתוצאה הפוכה, אך הותרתו בשליטה אפקטיבית תעמיד כל ממשל חדש לחסדיו.

האפוטרופסות המתוכננת עשויה לקום, אך כמו מנהלי הכיבוש הראשונים בעיראק, היא לא תוכל באמת לשלוט – ולא תזכה בלגיטימיות בקרב הפלסטינים, השואפים למדינה משלהם ולא למנדט בינלאומי.

האפוטרופסות המתוכננת עשויה לקום, אך כמו מנהלי הכיבוש הראשונים בעיראק, היא לא תוכל באמת לשלוט – ולא תזכה בלגיטימיות בקרב הפלסטינים, השואפים למדינה משלהם ולא למנדט בינלאומי

גם אם יתממש הנתיב שנקבע בהסכם הפסקת האש, סביר יותר שעזה תהפוך לזירה של אלימות נמוכה אך מתמשכת, אסון כלכלי, שלטון כושל ומרד הולך ומתרחב – ולא לעיר עולמית מודרנית ונוצצת כפי שמובטח.

התקווה להתגבר על המכשולים הברורים הללו נשענת במידה רבה על מעורבותו הנחושה של טראמפ ועל השקעתו האישית בתוצאה. אך אין להניח זאת כמובן מאליו. לממשל טראמפ כמעט שאין יכולת או משאבים לעקוב, לפקח או ליישם את התהליכים המורכבים הצפויים.

קומץ הפקידים שנמצאים בסביבת טראמפ עמוסים עד קצה גבול היכולת, בעוד שסגירת הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי והחלשת הממשל השאירו אותו כמעט ללא מומחים טכניים או כוח אדם לטיפול בסוגיות מורכבות.

הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר בסיור בעזה לצד סטיב ויטקוף, ג'ארד קושנר ומפקד סנטקום אדמירל בראד קופר. 11 באוקטובר 2025 (צילום: דובר צה"ל )

בהיעדר מנגנוני איזון פנימיים שירסנו את קבלת ההחלטות הבלתי צפויה של טראמפ, קל מדי לדמיין תפנית חדה ומהירה שבה ארצות הברית תשוב לתמוך במלחמה מחודשת של ישראל. וממשל השקוע במשברים פוליטיים פנימיים אינסופיים ומסלימים – שרובם מעשי ידיו – צפוי להיות מוסח בקלות.

ישראל מקווה שהפסקת האש תשים קץ לבידודה הבינלאומי ותקהה את עוצמת הזעם העולמי על חורבן עזה. אך תקוות אלה מוקדמות. רק מהלך אמיתי לעבר דו־קיום עם הפלסטינים עשוי להשיג זאת, ודבר כזה כלל אינו עומד על הפרק כעת.

ישראל מקווה שהפסקת האש תשים קץ לבידודה הבינלאומי ותקהה את עוצמת הזעם העולמי על חורבן עזה. אך תקוות אלה מוקדמות. רק מהלך אמיתי לעבר דו־קיום עם הפלסטינים עשוי להשיג זאת

המתרחש בעזה חולל שינוי דורי בתפיסת ישראל ברחבי העולם – עמוק כמו זה שחוללה פלישת עיראק בתפיסת ארצות הברית – שינוי שמן הסתם לא יתפוגג בעקבות הפסקת אש קצרה. צדק ואחריות בינלאומיים על פשעי מלחמה אינם נעלמים כשחדלים הקרבות.

מוטב שההסכם הזה קיים מאשר שלא. המלחמה הקטסטרופלית הייתה חייבת להסתיים, וטראמפ עשה את מה שביידן לא עשה כדי שזה יקרה.

אבל כדי שההסכם יחזיק מעמד מעבר לרגע האופוריה הזה ויביא לזריחת ה"בוקר ההיסטורי של מזרח תיכון חדש" שטראמפ הבטיח, נדרשת לא רק תשומת לב מתמשכת – שכמעט לא נראתה בעבר – אלא גם נכונות ללמוד מטעויות העבר.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במליאת הכנסת, 13 באוקטובר 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

קל מדי לשמוע כיום את ההדים של ההיסטוריה הארוכה של תקוות אמריקאיות למזרח תיכון מחודש שיקום מתוך חורבן אדיר. אבל הפלישה והכיבוש של עיראק לא הביאו את הטרנספורמציה האזורית שהובטחה.

גם ההפצצות ההרסניות של ישראל בלבנון ב־2006, שאותן כינתה אז מזכירת המדינה קונדוליסה רייס "כאבי הלידה של מזרח תיכון חדש", לא יצרו מציאות כזו.

אין סיבה להאמין שהתוצאה תהיה טובה יותר מבין ההריסות המעשנות של שדות ההרג בעזה.

מארק לינץ' הוא פרופסור למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ומנהל פרויקט מדע המדינה של המזרח התיכון. ספרו האחרון הוא "המזרח התיכון של אמריקה: חורבנו של אזור".