לקראת הבחירות המתקרבות מציגים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' את השבת החטופים מעזה, חלקם אחרי עיכוב של שנתיים, כ"הישג" שלהם. עוד מספרים נתניהו וסמוטריץ', כי הממשלה "דחתה" את דרישות ה"כניעה" להפסקת אש קבועה ונסיגה מלאה של צה"ל מעזה.

אבל במתווה שנשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן פרסם לשחרור החטופים במאי 2024, ושאותו ביידן ייחס לנתניהו, הוצע בפירוש סיום המלחמה, ולאחר מכן – נסיגה ישראלית מעזה. גם בנוסח הרשמי של החלטת מועצת הביטחון 2735 מיוני 2024, שקראה לסיום המלחמה ולשחרור החטופים, נכתב בפירוש כי "ישראל אישרה אותו".

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

במשך שנים בנה לעצמו בנימין נתניהו דמות ציבורית של "מר ביטחון" – קוסם אסטרטגי שיודע לנווט מול כל איום. אלא שסקירה שיטתית של התנהלותו לאורך רוב שנות כהונתו מציגה תמונה שונה בתכלית: רצף החלטות – ולעיתים אי-החלטות – שהובילו לתוצאות קשות.

במאמר זה נתמקד בהתנהלותו של "מר ביטחון" מול חמאס ורצועת עזה – התנהלות שנועדה "לנהל" את האיום במקום לעצור אותו, עד שה"ניהול" הזה קרס ביום אחד.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

אנחנו נמצאים שנתיים ותשעה חודשים אחרי הטבח ב-7 באוקטובר. מאז, ברציפות, ישראל נמצאת במלחמה, או אולי רצף של מלחמות. במהלך הזמן הזה, המלחמה לא חיזקה את הביטחון לטווח הארוך, אלא שחקה אותו.

בכמה גדל נטל המילואים מאז ה-7 באוקטובר?

לפני המלחמה שירת מילואימניק ממוצע כ-9.6 עד 13.4 ימים בשנה. ב-2023 המספר זינק ל-61 ימים, בגלל גיוס מילואים עצום באוקטובר, וב-2024 – ל-72 ימים – עלייה של יותר מ-500%. בחטיבות המילואים הלוחמות המספרים חריגים עוד יותר: שם שירתו ב-2024 בממוצע יותר מ-200 ימים.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

ביום הטבח ב-7 באוקטובר 2023 חטפו ארגוני טרור, מחבלים ועבריינים פלסטינים לרצועת עזה 251 בני אדם – גברים, נשים, ילדים, קשישים ותינוקות. חלפו יותר משנתיים, ורק ב-26 בינואר 2026 הושבה לישראל גופתו של החטוף האחרון.

במהלך פרק הזמן הזה שולבו זה בזה משא ומתן דיפלומטי, מבצעי חילוץ צבאיים דרמטיים, עסקאות חטופים, עסקאות חטופים שהוחמצו, אסונות קשים מנשוא ופרשיות פוליטיות שעדיין מהדהדות.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

מאז אסון הטבח בשבעה באוקטובר, מקפיד ראש הממשלה בנימין נתניהו להתחמק מאחריותו למחדל, ומטיל אותו על הדרג המבצעי בכוחות הביטחון. מאז הטבח כל צמרת מערכת הביטחון ששירתה באוקטובר 2023 התפטרה, ורק נתניהו לא, והקואליציה בראשותו ניסתה להעביר חוק שיאפשר לו לשלוט בחקירה.

במאמר זה נתמקד באחריותו של בנימין נתניהו – האדם שעמד, ועדיין עומד, בראש הפירמידה. בתפקידו כראש ממשלה, לאורך רוב שנות העשור וחצי האחרונות, הוא זה שקיבל את ההחלטות המכריעות, או נמנע מלקבל אותן, בכל אחד מהנושאים המרכזיים שיתוארו כאן.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

אלוף (במיל') ניצן אלון, לשעבר ראש מפקדת השבויים והנעדרים, אמר אתמול (רביעי) בכנס באוניברסיטת כי אם הממשלה והקבינט היו מקבלים החלטות אחרות "היה אפשר לסיים את המלחמה לפחות שנה קודם" והיינו אולי יכולים להחזיר חלק מהחטופים (שנהרגו בשבי) בחיים".

לדבריו, "הקבינט וההנהגה המדינית סירבו לעסקאות מוקדמות יותר, שלמות, בשם אותו ניצחון מוחלט, שהוא בעצם כזב".

ד"ר כרמית סלומון היא ביולוגית, אקטיביסטית, אשת מודיעין בעברה ובודקת אובססיבית של עובדות