ראיון סער רוצה לאחות את מה שנתניהו קרע

הוא רוצה רפורמה משמעותית ברשויות החוק ולשנות את תפקיד היועמ״ש ● הוא חושב שכמו יצחק שמיר, אפשר להיות ימני-לאומי ולהקים ממשלת אחדות ● הוא סולד מהרטוריקה של סביבת נתניהו אבל מבין את מצוקתו ● והוא יודע שנתניהו הפייבוריט לנצח ביום חמישי הקרוב, אבל עדיין חושב שיש לו שליחות ● ״ההתמודדות הזו היא הרבה יותר מההתמודדות שלי: היא עצם הזכות להציג אלטרנטיבה כשאתה בטוח שזה לטובת המדינה ולטובת התנועה״

גדעון סער בכנס פעילים באור יהודה, ב-16 בדצמבר 2019
גדעון סער בכנס פעילים באור יהודה, ב-16 בדצמבר 2019

בספטמבר 2014, גדעון סער, שר הפנים של ישראל והדמות השנייה בחשיבותה בליכוד, עזב את הפוליטיקה באופן פתאומי. הודעת הפרישה שלו תוזמנה בקפידה, והושמעה בהרמת כוסית לראש השנה עם תומכיו. 1,000 איש התכנסו אז בכפר המכבייה – מקום פופולרי בליכוד – כדי לחגוג עם הפוליטיקאי הבכיר.

"אחרי ששקלתי, חשבתי, התייעצתי הרבה וחשבתי באופן רציני, החלטתי לקחת הפסקה מהחיים הפוליטיים", אמר לקהל, מה שגרר דממה פתאומית והלם. "היום, אני רוצה ליהנות ממעט יותר פרטיות, שקט וחופש. אני מרגיש שזה הדבר הנכון עבורי, ועבור אהוביי. בערב של השנה החדשה, אני מתכוון לקבוע מסלול חדש".

עם זאת, בנאום הפרישה בן החצי שעה, שתל סער כמה רמזים על כך שהפרישה שלו לא צפויה להיות קבועה, והשמיע ביקורת נשכנית על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמערכת היחסים החמה ששררה ביניהם בעבר התקלקלה לא מכבר.

גדעון סער מטייל עם אשתו גאולה אבן ובנם דוד, אחרי שהודיע על פרישתו מהפוליטיקה, בספטמבר 2014 (צילום: פלאש90)
גדעון סער מטייל עם אשתו גאולה אבן ובנם דוד, אחרי שהודיע על פרישתו מהפוליטיקה, ב-2014 (צילום: פלאש90)

"האנשים מתקשים. יוקר המחיה, עלות הדיור. אסור לנו לפגוע בחינוך; אסור לנו לפגוע בחלקים החלשים יותר של החברה… אנשים נתנו לנו את האמון שלהם שוב ושוב. אנחנו חייבים שלא לאכזב אותם", הוא הצהיר שם.

יעברו עוד שנתיים לפני שסער יודיע לצוות שלו ש"אנחנו צריכים להתחיל לעבוד על קאמבק", וחמש שנים עד שהודיע, לפני כחודשיים, כי הוא "מוכן" להתמודד מול נתניהו על הובלת מפלגת הליכוד והמדינה.

לרצות משהו זה לא מספיק

בראיון לזמן ישראל אומר סער כי הוא חשב על האפשרות לרוץ לראשות הממשלה במשך שנים רבות, אבל רק במהלך ההפסקה שלו מהחיים הפוליטיים, קיבל באופן סופי את ההחלטה לפעול באופן מלא בניסיון להגיע לתפקיד הפוליטי הבכיר.

״כמובן שחשבתי על זה הרבה שנים״, הוא אומר, בוחר את מילותיו בקפידה רבה. ״אבל בתקופה שהייתי בפסק זמן מהחיים הפוליטיים, שאלתי את עצמי שתי שאלות: האם אני רוצה את זה במאה אחוז – כי יש הבדל בין רוצה לבין איך שצריך לרצות. אני לא כל כך אוהב להשתמש במילה הזאת, אבל אתה צריך להיות קצת אובססיבי.

״יש הבדל בין משהו שאתה רוצה למשהו שאתה חייב. מבחינת הסטייט אוף מיינד, זה שאתה רוצה שמשהו יקרה זה לא מספיק, אם אתה רוצה את המטרה הזאת. אז אני שאלתי את עצמי עד כמה אני רוצה להגיע לשם. זה שאלה ראשונה. ושאלה שניה, האם אני מוכן לשלם את המחירים שכרוכים בזה מבחינת פרטיות, משפחה, כלכלית וכו׳.

גאולה אבן סער לצד תמונה של בעלה בכנס פעילים בפתח תקווה, ב-18 בדצמבר 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
גאולה אבן סער לצד תמונה של בעלה בכנס פעילים בפתח תקווה, ב-18 בדצמבר 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

״היה לי מזל גדול שיכולתי לחשוב על זה מחוץ לפוליטיקה. כי כשאתה בתוך הפוליטיקה אתה הרבה פעמים מתגלגל מהתמודדות להתמודדות, מתפקיד לתפקיד. אתה לא יכול לחשוב על זה באמת עם פרספקטיבה. והיו לי שנתיים, משעזבתי את הממשלה והכנסת בתחילת נובמבר 2014 ועד נובמבר 2016, ובנובמבר 2016 עניתי לעצמי בצורה חיובית וברורה על שתי השאלות, ואז קראתי לחבר׳ה שלי שליוו אותי קודם ואמרתי להם, עכשיו צריך להתחיל לעבוד על הקאמבק״.

הזכרת את המחיר שכרוך בהתמודדות, מהו בעצם?

״המחיר הוא… תראה, במידה רבה זה נכון בכלל לגבי כל החיים הפוליטיים – הטרייד-אוף הוא בין עניין וסיפוק ומשמעות, שזה מה שאתה מקבל, חיים עם משמעות. ומה שאתה משלם זה איכות חיים. אני לא מדבר דווקא על רמת חיים, אלא על איכות חיים.

״האיכות חיים שלך מאד נפגעת. בוודאי כשאתה יוצא למירוץ כזה, אין איכות חיים. החיים הפרטיים שלך נפגעים מאד, בוא נגיד באנדרסטייטמנט. ואתה חייב להיות שלם עם עצמך. מה שאולי קצת הקל עלי זה שהייתי בתקופה מסויימת בפסק זמן מהחיים הציבוריים ואגרתי כוחות״.

אלמוני בעולם, כוכב בליכוד

שמו של סער לא הגיע לכותרות מחוץ לישראל. המיקוד המקומי שלו – הוא שימש בתור שר החינוך ושר הפנים – והסלידה שלו מפופוליזם ראוותני, הפכו אותו לדמות לא מרגשת עבור העיתונות הזרה.

בתוך הליכוד, לעומת זאת, הוא כוכב עולה בשני העשורים האחרונים.

גדעון סער אחרי שנבחר לכנסת ב-2006 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
גדעון סער אחרי שנבחר לכנסת ב-2006 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

כעורך דין ועיתונאי לשעבר, סער הובא לפוליטיקה ב-1999 על ידי נתניהו, שהפך אותו לשר בממשלתו, והוא נבחר לכנסת לראשונה ב-2003.

לאחר שקטף את המקום הראשון בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת לפני הבחירות ב-2009 (תוצאה אליה הגיע גם 4 שנים לאחר מכן, לפני בחירות 2013), ולאחר הניצחון של הליכוד בבחירות, מונה סער לשר, ונשאר בממשלה עד שפרש ב-2014.

בעוד שרבים במפלגה קיבלו בברכה את חזרתו לפוליטיקה בסיבוב הנוכחי, נתניהו דחה אותו בשאט נפש. הוא טען כי בן החסות שלו לשעבר מתכוון "לגנוב" ממנו את ההנהגה, וניהל קמפיין פעיל נגדו בפריימריז של המפלגה שהובילו לבחירות באפריל.

בכנס ראשון, בהוד השרון, לפני כשבועיים ספג סער קריאות ״בוגד״ מקהל שהמתין בחוץ. בכנס של מרכז הליכוד כמה ימים אחרי, זכה לקריאות בוז מתומכי נתניהו, ומשתתפים בוועידה הפריעו לו בנאום בקריאות "ביבי, ביבי".

״כשאני יצאתי לדרך, ידעתי שיהיו קשיים״, הוא אומר. ״אני ידעתי שבישיבת המרכז יהיו פרובוקציות ויהיו הפרעות ובמידה מסויימת זה היה מפתיע אותי אם זה לא היה קורה. זה מאד מאד נדיר להגיע למנהיגות בלי שום סוג של עימות. יש אנשים שמאמנים שאם הם יישבו ויחכו, בסוף זה יפול לידיהם כפרי בשל. אני לא כל כך ראיתי את זה קורה בחיים הציבוריים״.

״אני ידעתי שבישיבת המרכז יהיו פרובוקציות ויהיו הפרעות ובמידה מסויימת זה היה מפתיע אותי אם זה לא היה קורה. זה מאד מאד נדיר להגיע למנהיגות בלי שום סוג של עימות״

התגובות שספגת, גרועות ממה ממה שציפית?

״עוד לפני שעזבתי את החיים הציבוריים, ובפרט אחרי שלקחתי את פסק הזמן ועוד יותר כשחזרתי ב-2017, כל הזמן מנסים לפגוע בי ולעשות לי לגיטימציה. בצורה גלויה גם, לא משהו שהוא מוסתר. זה כולל גם את ראש הממשלה עצמו, את הבן של ראש הממשלה, את המקורבים אליו, את המנגון של מצודת זאב. ככה הם עובדים. אני יכול להצטער על זה, אבל אלה העובדות״.

הופתעת מרמת התגובה?

״לא. לא. לא הופתעתי״.

״המדינה פשוט תקועה״

כשמאחוריו דגל ישראל וצילום של זאב ז'בוטינסקי, סער אמר כי הוא מתמודד כדי להחיות את "המסורת הדמוקרטית" של הליכוד, אשר לדבריו נמצאת תחת איום. לאחר ששמר על שקט בשנתיים האחרונות, גם כשהמתקפות נגדו גברו, חיכה סער בסבלנות לרגע הנכון כדי להשיק את קריאת התיגר שלו מול נתניהו.

אלא שסער בחר מהרגע הראשון לתקוף את נתניהו במישור הפוליטי – הוא מדגיש שוב ושוב את כשלונו של ראש הממשלה להרכיב ממשלה בשתי מערכות הבחירות של השנה החולפת ומצהיר כי הסיבה שהוא מתמודד עתה היא אך ורק בגלל הקיפאון הפוליטי.

בנימין נתניהו לוחץ את ידו של גדעון סער במהלך ישיבת סיעת הליכוד במרכז מורשת מנחם בגין בירושלים, 11 במרץ 2019 (צילום: (יונתן סינדל/פלאש 90))
בנימין נתניהו לוחץ את ידו של גדעון סער במהלך ישיבת סיעת הליכוד במרכז מורשת מנחם בגין בירושלים, 11 במרץ 2019 (צילום: (יונתן סינדל/פלאש 90))

״יש לי בוודאי ביקורת בהרבה מאד תחומי מדיניות״, הוא אומר. ״אבל בשביל להיות כן וישר: אם נתניהו היה מקים ממשלה, לא בטוח שהייתי דווקא בעיתוי הזה מרגיש דחיפות להתמודד מולו. אני בן 53, חזרתי לחיים הפוליטיים מתוך ידיעה שנתניהו מוביל את הליכוד, ולא עמדתי עם סטופר״.

״אם נתניהו היה מקים ממשלה, לא בטוח שהייתי דווקא בעיתוי הזה מרגיש דחיפות להתמודד מולו. אני בן 53, חזרתי לחיים הפוליטיים מתוך ידיעה שנתניהו מוביל את הליכוד, ולא עמדתי עם סטופר״

״המדינה פשוט תקועה״, הוא מסביר למה בכל זאת יצא להתמודדות כמעט בלתי אפשרית. ״המדינה תקועה כבר שנה. וזה ימשיך לפחות עוד חצי שנה. אנחנו משלמים על זה מחירים כלכליים גדולים. אזרחי ישראל משלמים על זה וישלמו על זה בתקציב – אני לא יודע אם בפגיעה בשירותים החברתיים או במסים חדשים. אגב, כבר נפגעים מזה השירותים החברתיים. ובמקביל, השסעים בעם מתרחבים, דבר שמאד מטריד אותי ולדעתי הוא מחיר כבד יותר מהמחיר הכלכלי״.

אתה עושה הפרדה בין המצב הפוליטי של נתניהו, לבין המצב המשפטי. למה אתה לא מדבר יותר על האופן שבו ראש הממשלה תוקף את רשויות החוק?

״אמרתי דברים ברורים בנושא הזה. אני מאמין הרבה שנים שיש צורך ברפורמות עמוקות במערכת המשפט. אני מדבר על זה שנים, יש לי אג׳נדה ברורה בנושאים האלה, חלק ממנה הצלחתי לקדם בכנסות קודמות. וזה חלק מהשקפת עולמי.

״נתניהו עצמו מעולם לא גילה עניין בזה ולא נגע בזה במהלך 14 שנים בשלטון. זה דבר חדש לגמרי באג׳נדה שלו.

״אני אמרתי שהדרך שאני מציע – ואני מוכן לפרט מה הנקודות שלפי דעתי צריך לעשות, כי זה מאד חשוב בעיני היום – זה לתקן ולא להרוס. היתה לי בהחלט ביקורת – למשל, על הביטוי נסיון הפיכה שלטונית שהופיע גם בדברים של רה״מ וגם אחר כך. אני לא מקבל את זה ואמרתי את זה בצורה הכי ברורה.

ההפגנה נגד בנימין נתניהו בירושלים, ב-30 בנובמבר 2019 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
ההפגנה נגד בנימין נתניהו בירושלים, ב-30 בנובמבר 2019 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

״יחד עם זאת, אני לא יכולתי להסכים שאם החוק קובע נקודת איזון מסויימת בין העניין הדמוקרטי – ההצבעה של העם שבאה לידי ביטוי באמון הכנסת – לבין הערכים שנקרא להם ערכים שקשורים לטוהר המידות, לגבי ראש ממשלה המחוקק באופן מודע אמר שהוא יכול להמשיך לכהן תחת כתב אישום. אני לא אומר שזה נקי מבעיות, אבל לא הוגן לקבוע לנתניהו נוסחה מיוחדת כי זה נוח למישהו.

״ואני חייב לומר בכנות שאם היה לנו רוב פוליטי והיינו מצליחים להקים ממשלה, אז אני הייתי חלק מהרוב הפוליטי הזה. אז אני לא יכול, כשאין לנו רוב פוליטי, להסתער ופתאום למצוא את הסיבה הזו.

״אם היינו מגיעים למצב שונה, שנתניהו כן היה מצליח להרכיב את הממשלה, אז אני הייתי אומר – רגע, החשדות היו ידועים לעם, העם בחר, יש רוב בכנסת, החוק ברור. אתה לא יכול להמציא חוק חדש לנתניהו. יכול להיות שמישהו יבוא ויגיד, אני חושב שזו לא נקודת האיזון הנכונה, צריך לשנות את החוק. טוב, אפשר לדון בזה, אבל אי אפשר לשנות את זה רטרואקטיבית.

״אם היינו מגיעים למצב שונה, שנתניהו כן היה מצליח להרכיב את הממשלה, אז אני הייתי אומר – רגע, החשדות היו ידועים לעם, העם בחר, יש רוב בכנסת, החוק ברור. אתה לא יכול להמציא חוק חדש לנתניהו״

״אני מאמין שהסדרים חוקתיים זה לא גרביים. אי אפשר לשנות אותן בגלל קונסטלציות ספציפיות. גם בחירה ישירה, שראש הממשלה הציע – ושלא תפתור את הבעיה שאנחנו נמצאים בה – אי אפשר להציע פתאום בגלל שאין אפשרות להקים ממשלה.

״אבל באותה מידה יש הסדר חוקתי, ולהסדר הזה יש משמעות בעיני״.

״יש פליליזציה קיצונית של המשפט בישראל״

ועדיין, אנחנו מתעקשים לשמוע מסער עמדה יותר ברורה בנוגע להתקפות של נתניהו וסביבתו על רשויות החוק. האם סער מאמין, כמו כמה מחבריו לליכוד, שמשטרת ישראל מושחתת? שהפרקליטות לוקה בשיקולים זרים?

״לא. אני לא חושב״, הוא משיב מייד, ולאחר הרהור ממשיך: ״אני אגיד את זה ככה: אני חושב שיש ליקויים בעבודת המשטרה והפרקליטות. אני חושב שגם במקרה של חקירות נתניהו. למשל, בדרך שבה גוייס עד מדינה מסויים ואני יודע על לפחות עוד עד מדינה שניסו לגייס אותו בדרכים שהן בעיניי בעייתיות ומטרידות.

״אני כבר הרבה שנים מציע – וזו הצעת החוק הראשונה שהגשתי עכשיו מחדש כשחזרתי לכנסת – משהו כמו מירנדה בארה״ב, פסילת ראייה שהושגה באמצעים פסולים. אני לא אומר שזה המקרה, זה בית המשפט מחליט, אבל יש דברים שצריכים להטריד.

״יחד עם זאת, יש הבדל בין ליקויים שצריך לתקן לבין הטלת ספק במניעים או ייחוס של שיקולים זרים. אני לא חושב שלאביחי מנדלבליט (היועמ״ש) יש שיקולים זרים של נסיון להפיכה שלטונית.

״יש הבדל בין ליקויים שצריך לתקן לבין הטלת ספק במניעים או ייחוס של שיקולים זרים. אני לא חושב שלאביחי מנדלבליט יש שיקולים זרים של נסיון להפיכה שלטונית״

״אני מכיר אותו, היה מזכיר ממשלה שלנו, אני כבר הייתי מחוץ לפוליטיקה כשהוא מונה ליועמ״ש אבל אני מעריך שאם הייתי חבר ממשלה אז, הייתי מצביע בשבילו. אני מכיר את השקפת עולמו, אני מכיר את היחס שלו לראש הממשלה, אני לא חושב שאפשר לייחס לו שיקולים זרים. אפשר להגיד שהוא טעה, ויש דרך גם לתקוף טעות בכלים משפטיים – להגיש בג״צים, למשל. יש דרך לעשות את זה. אבל לבוא ולהגיד שיקולים זרים או נסיון הפיכה שלטוני – יש מרחק.

אביחי מנדלבליט מודיע על הגשת כתב אישום נגד בנימין נתניהו. 21 בנובמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
אביחי מנדלבליט מודיע על הגשת כתב אישום נגד בנימין נתניהו. 21 בנובמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

״יש בעיה גדולה, אמיתית, שמערכות המשפט שלנו לא עברו רפורמה כלשהי הרבה מאד שנים. יש לנו בעיה גדולה של זכויות חשודים, עצורים, נאשמים. יש צורך לחזק אותם מול המערכות. אני חוקקתי חוק הגנה מן הצדק ב-2007, חוק מאד משמעותי. אני חוקקתי חוקים שהסדירו את הקבילה של עצירים שמובאים להערכת מעצר.

״הזכויות של האדם שנמצא במצוקה ובמצב נחיתות, אלה זכויות האדם שבעיני הן הכי חשובות. יש פליליזציה קיצונית של המשפט במדינת ישראל. אנחנו המובילים בעולם בהליכים פליליים לנפש. אני מאמין שהמשפט הפלילי נועד לסטייה משמעותית מהנורמה, לא לסטייה קטנה אם בכלל מהנורמה. וחלק גם מההליכים נגד אנשי ציבור הם בעיני לא עונים אחרי הקריטריון הזה״.

כולל תיקי נתניהו?

״אני רוצה מאד להיזהר בדברים האלה, כי כל דבר שאני אגיד בהקשר הזה מייד ייחשד באינטרס פוליטי כזה או אחר. ולכן אני לא בטוח שזה נכון שאני אעשה את זה בשלב הזה. אבל אני מכיר הרבה מאד מקרים שהם לא שייכים לתחום הפלילים.

״אני חושב שיש ריכוז כח קיצוני בתפקיד היועמ״ש, עם ניגוד עניינים מובנה, אינהרנטי, בתפקיד הזה. ריכוז כח קיצוני בידי אדם בלתי נבחר, שבבוקר אמור לשבת עם רה״מ או השרים ולקדם את המדיניות שלהם, ובערב להעמיד אותם לדין או לפתוח בחקירה.

״כשאתה דן על זה עם אנשי מערכת המשפט, הם אומרים לך: כן, אבל היועמ״ש באופן היסטורי תרם לחיזוק שלטון החוק, ערכים של שלטון החוק ושוויון בפני החוק במדינת ישראל. ואני אומר, נכון, אבל התפקיד התפתח במשך השנים באופן לא סביר. אני חושב שדרושה פה רפורמה.

״אני חושב שחייבים רפורמה של חוק יסוד חקיקה, ואני אומר עם פסקת התגברות – משהו שהביא בשעתו השר יעקב נאמן לממשלת נתניהו, נתניהו בלם אותו. לא הגיוני שבמדינה שקיימת 72 שנה, הדבר הכי חשוב – האיזון שבין הרשות המחוקקת לרשות השופטת – נקודת החיכוך ביניהן, לא מוסדרת.

״וזה פוגע בשתי הרשויות. כי אם בג״ץ פוסל חוק, אז אומרים לו ׳מי שם אותך׳. אם הכנסת עושה אובר-רולינג, אז אומרים ׳זה עוקף בג״ץ׳. צריך להסדיר את זה. זה חלק מהחוקה. זה אולי בין הפרקים הכי חשובים שחייבים להיות בחוקה. וזה דחוף.

״חייבים רפורמה של חוק יסוד חקיקה, ואני אומר עם פסקת התגברות. לא הגיוני שבמדינה שקיימת 72 שנה, הדבר הכי חשוב – האיזון שבין הרשות המחוקקת לרשות השופטת – נקודת החיכוך ביניהן, לא מוסדרת״

״אני יכול לתת עוד הרבה מאד דוגמאות לרפורמות זועקות במערכת המשפט. אני חושב שבחקירות המשטרה יש בעיות מאד גדולות. יש שימוש באמצעים של חילוט רכוש שנועד להלבנת הון בכל מני חקירות שלא קשורות, ופוגעים לאנשים ברכוש במהלך החקירה.

״או למשל, חוקרים ראש עיר ועוצרים אותו ובתנאי השחרור מהמעצר גוזרים עליו, שלושה חודשים אל תיכנס לבניין העירייה. אני מבין את האינטרס לחקר האמת, אבל מה עם האינטרס הציבורי בתפקוד תקין של הרשות? הרי את אותה מטרה אפשר להשיג באמצעים מידתיים – אל תדבר עם פלוני או אלמוני שנוגע לחקירה, או אל תדבר בנושאים שאסור לדבר עליהם. אבל בעצם נוצר מצב, שאפשר לנתח מאיזו מוטיבציה, שפוגע בציבור.

״אין פיקוח בכלל על הפרקליטות. אני בעד תביעה עצמאית. אני חושב שחשוב שתהיה תביעה עצמאית. אבל החוק שהעבירו לפיקוח על הפרקליטות הוא חוק מסורס לחלוטין. איך זה יכול להיות שאפשר להגיש תלונה נגד שוטר במח״ש, אבל נגד פרקליט אי אפשר לבדוק?

״אני בעד תביעה עצמאית. אני חושב שחשוב שתהיה תביעה עצמאית. אבל איך זה יכול להיות שאפשר להגיש תלונה נגד שוטר במח״ש, אבל נגד פרקליט אי אפשר לבדוק?״

״זאת אומרת, אני מאד מוטרד מזה שהיום מתחיל להיות קיטוב בין אלה שהם אורתודוקסים  – אסור לגעת במערכות, שזה גרוע מאד; לבין מי שמשתמשים ברטוריקה שהיא לא קונסטרוקטיבית, היא דסטרוקטיבית. אני מציע לעשות רפורמות, אבל מתוך נקודת הנחה שאנחנו צריכים לתקן ולהבין שאין לנו מערכות אלטרנטיביות על המדף. כמו שיש לנו צבא אחד, יש לנו משטרה אחת״.

זה נשמע שאתה בכל זאת שותף לדעתו של נתניהו שיש משהו לא בסדר בחקירות נגדו.

״אני לא שותף לאף אחד. זו היתה האג׳נדה שלי הרבה מאד שנים. זו לא היתה האג׳נדה של נתניהו מעולם. הוא גילה את זה עכשיו. אני מכבד את זה. ובוא נגיד כזה דבר: אני מכיר עוולות הרבה יותר גדולות.

״אז אני מדבר על דברים עקרוניים שצריכים לתקן. התייחסתי בנקודה אחת לנושא של דרך גיוס עדי מדינה, שראיתי בזה, לפחות בשני מקרים, משהו שאותי מטריד. אני יכול גם להזכיר את האופן שראינו שפרקליט מדינה מוציא לשופטים מייל עם דף מסרים. גם בעיני בעייתי״.

זה קרה מול מתקפה חסרת תקדים נגד הפרקליטות.

״בסדר גמור, אבל שופט מכהן, שאולי מחר ישב באחד התיקים האלה, לא צריך לקבל מייל מפרקליטות המדינה.

״אז יש לי ביקורת, אני חושב שיש ליקויים, אבל אני לא משתמש ברטוריקה של נסיון הפיכה שלטונית או של שיקולים זרים. מי שחושב שיש שיקולים זרים, למשל, אז שיילך לבג״ץ, יש דרך לתקוף שיקולים זרים. התביעה הכללית היא רשות מנהלית כמו כל רשות אחרת, אם יש שיקולים זרים אז אפשר ללכת לבג״ץ. ובג״ץ הפך החלטות של היועץ המשפטי לממשלה.

״אני לא דיברתי בשפה הזאת ואני מאד מאד מדויק בשפה שאני מדבר. ומה לעשות, אני לא משתמש בשפה של אחרים – לא כזאת ולא אחרת. אני משתמש רק בשפה שלי״.

אתה גם מזהה סכנה ברטוריקה של נתניהו?

״צריך לזכור שאלו מערכות של הרשות המבצעת. ראש הממשלה עומד בראש הרשות המבצעת. עלינו, כמפלגת שלטון, מוטלת האחריות לתקן את הרשות המבצעת. זאת אומרת, התיקון שלנו זה לא בקיום הפגנות אלא ברפורמות שאנחנו חושבים שהן נחוצות. ולזכור שכל אזרחי ישראל מקבלים שירות מאותן מערכות.

״בשפה שאנחנו משתמשים – ואני אומר את זה לגבי כל מערכת ממלכתית… יש לי ביקורת מאד עמוקה על כל רשויות אכיפת החוק. אבל אני רוצה לתקן אותן, והדרך לתקן אותן היא דרך ממלכתית״.

״ראש הממשלה עומד בראש הרשות המבצעת. עלינו, כמפלגת שלטון, מוטלת האחריות לתקן את הרשות המבצעת. זאת אומרת, התיקון שלנו זה לא בקיום הפגנות אלא ברפורמות שאנחנו חושבים שהן נחוצות״

אנחנו שואלים, בעצם, אם אחת הסיבות שאתה מתמודד מול נתניהו היא שאתה גם מודאג מהסטטוס של הדמוקרטיה אצלנו כשהוא נמצא בתפקיד וכשהוא תוקף את המערכות הדמוקרטיות

״יש משפט במקורות שלנו, אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. ראש הממשלה, אני בטוח, מדבר בדם ליבו ומרגיש שנעשה לו עוול. כולנו בני אדם. אני חייב להבין את המקום שממנו הוא בא״.

דה-לגיטימציה להתמודדות דמוקרטית

עצם הצהרתו של סער כי הוא מבקש להתמודד בפריימריז לראשות הליכוד לוותה בביקורת קשה של בכירים בליכוד, כמו גם נתניהו עצמו שאמר על סער: "חבל שלא הקשיב לפעילי הליכוד שהבהירו לו: 'הליכוד זה משפחה ובמשפחה לא בוגדים'".

הדה-לגיטימציה הזו, להתמודדות על ראשות המפלגה, מטרידה את סער.

״כל מה שביקשתי מנתניהו זה בסך הכל: תן את ידך להתמודדות חופשית ודמוקרטית״ הוא אומר. ״גם נתניהו עצמו, כשהיה שר חוץ טרי אצל אריק שרון ב-2002, התמודד על ראשות המפלגה. היו אז פיגועי טרור, זמן קצר אחרי חומת מגן, תקופה בטחונית מאד סוערת – אפילו ביום הפריימריז היה פיגוע בבית שאן.

״נתניהו המתמודד, ואף אחד לא אמר עליו שהוא בוגד או שהוא תוקע סכין בגב. והוא באמת לא עשה את זה. בסך הכל מימש זכות דמוקרטית, שהיא לא רק הזכות שלו אלא לא פחות הזכות של החברים לקבוע מי ינהיג אותם. זה קבוע בחוקת הליכוד.

״כשנתניהו היה ראש הממשלה בקדנציה הראשונה, הוא מינה את משה ארנס לשר ביטחון, וארנס התמודד מולו על ראשות הליכוד כשר ביטחון והפסיד והם המשיכו לעבוד ביחד, לא קרה שום דבר.

״עצם זה שהגענו למצב שבו נעשה תהליך שיטתי של דה-לגיטימציה להתמודדות דמוקרטית זה דבר שמאד מטריד אותי, ולכן אני מתעקש לעמוד – כמו במרכז הליכוד – ולדבר בדיוק על המסורת הדמוקרטית של הליכוד. אני חושב שזו נקודת מבחן מאד גדולה לתנועה שלנו ולדרך שלה. הדרך שלה תמיד היתה דרך דמוקרטית ודמוקרטיה זה מאבקים, זה התמודדויות. אני לא מכיר דרך יותר טובה לנהל חיים פוליטיים״.

עצם זה שהגענו למצב שבו נעשה תהליך שיטתי של דה-לגיטימציה להתמודדות דמוקרטית זה דבר שמאד מטריד אותי. זו נקודת מבחן גדולה לתנועה שלנו ולדרך שלה

התאכזבת מהתגובה של הליכוד? מח״כים ופעילים?

״אני חושב שיש התייצבות מאד מרשימה – למשל, של ראשי רשויות מקומיות, לא כולן רשויות מקומיות מבוססות. הן תלויות בשלטון המרכזי, והם קמים ואומרים ׳אני תומך בגדעון סער, אני תומך בפריימריז׳ והם עושים דבר מאד אמיץ. אני לא רוצה להגיד שהופתעתי, אבל אני מאד מעריך את זה. וגם עושים את זה ראשי סניפים. זה לא פשוט.

תומך של גדעון סער בארוע השקת הקמפיין של סער בליכוד, ב-16 בדצמבר 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומך של גדעון סער בארוע השקת הקמפיין של סער בליכוד, ב-16 בדצמבר 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

״באופן עובדתי, הרבה מאד שנים לא היתה אצלנו התמודדות אמיתית על ראשות הליכוד וזה לא בריא. מצד שני, אני לא הייתי כמעט חמש שנים בחיים הפוליטיים ואני חושב שהיום ההתמודדות הזו היא הרבה יותר מההתמודדות שלי: היא עצם הזכות להציג אלטרנטיבה כשאתה בטוח שזה לטובת המדינה ולטובת התנועה״.

האם לא היה אפשרי למנוע את בחירוץ שלישיות? למה לא חתמת, נאמר יחד עם יולי אדלשטיין ואביגדור ליברמן, להקמת ממשלת אחדות עם בני גנץ?

״אני לא חשבתי שזה ראוי שאני אעשה שימוש במנדט שקיבלתי מחברי הליכוד כדי להקים ממשלה עבר היריבים הפוליטיים שלנו. אריתמטית אפשר היה למצוא כל מני פתרונות, אבל אני נשלחתי על ידי חברי הליכוד (לכנסת), לא נשלחתי על ידי מצביעי כחול-לבן״.

יכולתם להמליץ על אדלשטיין לראשות הממשלה.

״המועמד שלנו הוא יו״ר התנועה. יש דרך שהיא דרך המלך. אני עכשיו מתמודד על ראשות התנועה, ובאותה נשימה אני אומר: כל עוד נתניהו הוא יו״ר הליכוד, יש לו 100% מהסמכויות ולא אחוז אחד פחות. אני לא אוכל לצפות ליחס אחר (אם אהיה היו״ר), אם אני עכשיו אומר, בסדר, הוא יו״ר הליכוד אבל אני אעשה משהו אחר. לא, אני רוצה ללכת בדרך הישרה ובסופו של דבר אני גם לא מאמין בדרך אחרת״.

חסינות? לא ברור

כשנשאל סער אם יצביע בעד בקשה מצד נתניהו לקבל חסינות פרלמנטרית ולא לעמוד בפני משפט, אם אכן יבקש, נותר סער זהיר, ואמר כי זה לא ראוי לקבל החלטה לפני ששומעים את שני הצדדים.

״צריכים לקרות שני דברים: קודם כל, שנתניהו יבקש. עד לרגע זה נתניהו לא אמר שהוא יבקש חסינות ואני אף פעם לא מתעסק בעניינים תיאורטיים״, הוא אומר.

״דבר שני שחייבים לדעת אותו – ואני הייתי שש שנים חבר בוועדת הכנסת, בין 2003 ל-2009, וישבתי בהרבה מאד דיונים והחלטות שנגעו להסרת חסינות של חברי כנסת וגם הייתי בוועדה כאשר תוקן חוק החסינות ב-2005 – עם כל הכבוד, מי שמודיע מראש, אני אצביע על חסינות בצורה כזו או אחרת בלי שהוא שמע את היועמ״ש ואת הנאשם ואת הטענות שלו…״

אבל אתה שמעת את הטענות של נתניהו, הוא השמיע אותן לא אחת

״שמעתי קצת כותרות, אבל זה לא אותו דבר. דיון בהסרת חסינות הוא דיון מעין שיפוטי, אתה פה מבצע תפקיד שבעיקרו הוא מעין שיפוטי, לא פוליטי, וככה אתה צריך להתייחס לזה.

״דיון בהסרת חסינות הוא דיון מעין שיפוטי, אתה פה מבצע תפקיד שבעיקרו הוא מעין שיפוטי, לא פוליטי, וככה צריך להתייחס לזה״

״אמנם היום אני לא יושב בוועדת הכנסת ואני גם לא מועמד לשבת בוועדת הכנסת, אבל בשלב השני, זה מגיע לפי חוק למליאת הכנסת, ולכן זה לא רציני להצהיר – ולא משנה אם המצהיר אומר שהוא בעד הסרת חסינות או נגד הסרת חסינות. אתה חייב לקיים הליך הוגן. אתה נוגע בזכויות של אנשים. נכון שחסינות זה לא פריבילגיה שיש לכל אזרח, אבל חסינות יש לה טעמים במשטר פרלמנטרי, במשטר דמוקרטי, וזה דבר מאד מאד רציני.

״יש כל מיני שיקולים, ויש כל מני עילות שהחוק מ-2005 קבע, שיעמדו כאן למבחן. אבל, אם וכאשר אני אצטרך לדון – וכרגע זה לא משנה מי – אני רוצה להיות הגון בהליך הזה. זה לא, בסופו של דבר, דבר שאדם אמור לבוא אליו מצויד רק עם הגישה הפוליטית שלו והאינטרס הפוליטי שלו. זה קצת מעבר לזה. אני השתתפתי בקבלת החלטות לא פשוטות בנושא הזה. אבל, כאמור, כל הנושא הזה הוא תיאורטי בשלב הזה״.

״אני מוכן״

בסופו של דבר, ביום חמישי הקרוב יצטרכו להכריע חברי הליכוד בין נתניהו לסער, וההבדל ביניהם לא יכול להיות גדול יותר.

לפי הסקרים, סער, אידאולוג ימני חסר פשרות, יביא לליכוד פחות מנדטים מנתניהו – אבל יותר מנדטים לגוש הימין. ספק אם לרבים מחברי הליכוד, שבוחרים בנתניהו שוב ושוב מראיה אישית ולאו דווקא אידאולוגית, משנה כל כך מה יקרה לגוש הימין. הם דואגים לבית. לליכוד.

סער לא חושב שיש סתירה בין הדברים.

״אני מאמין בדרך של לאחד את עם ישראל״, הוא מסביר. ״אני מאמין בדרך של לנסות לפוגג את המתחים ואת השסעים שקיימים היום בין האזרחים במדינת ישראל. ואני מאמין שאני יכול לעשות את זה ואני מאמין שזה חשוב, ואני מאמין שזה גם לא סותר תפישה אידאולוגית ימנית או לאומית.

גדעון סער בכנס פעילי ליכוד בחיפה, ב-18 בדצמבר 2019 (צילום: פלאש90)
גדעון סער בכנס פעילי ליכוד בחיפה, ב-18 בדצמבר 2019 (צילום: פלאש90)

״יצחק שמיר היה ראש ממשלה הכי אידאולוגי, לדעתי לפחות, בצד הימני של מדינת ישראל, ורוב השנים עמד בראש ממשלות אחדות. ואגב, הוא הקים הרבה מאד ישובים ביו״ש בממשלות שהיה בהם גם המערך שותף, וזה היה מצוין לפי דעתי.

״אגב, זה לא אומר שתמיד צריך ממשלת אחדות – זה לפעמים נכון ולפעמים לא נכון. אבל כן צריך תמיד לנסות לחתור לאחדות גדולה בעם ישראל ולהשתמש ברטוריקה של אחדות. הדבר הזה הוא דבר בשבילי מאד חשוב. זה לא עניין מערכתי, זה עניין של השיח עם הצד השני. גם כשאני מדבר על בני גנץ ועל גבי אשכנזי ועל יאיר לפיד, על היריבים הפוליטיים שלנו, אני מכבד אותם״.

״צריך תמיד לנסות לחתור לאחדות גדולה בעם ישראל ולהשתמש ברטוריקה של אחדות. הדבר הזה הוא דבר בשבילי מאד חשוב. גם כשאני מדבר על בני גנץ ועל גבי אשכנזי ועל יאיר לפיד, על היריבים הפוליטיים שלנו, אני מכבד אותם״

נתניהו אמר שהוא צריך להיות ראש הממשלה, כדי לסיים את מהלך סיפוח בקעת הירדן וחתימה על ברית ההגנה עם ארה״ב. זה באמת מה שבוער כרגע?

״אני לא בקיא, למרות שאני יושב בוועדת חוץ וביטחון ומאד מעורה בנושאים הביטחוניים, בנושא ברית ההגנה ואין לי מספיק אינפורמציה לדעת על איזה סוג של הסכם מדובר. צריך לוודא שבכל סוג של הסכם, נשמר חופש הפעולה הביטחוני של מדינת ישראל.

״אבל אני לא מכיר מה היה בשיחות בין רה״מ לנשיא ארה״ב או בין רה״מ לבכירים אחרים בממשל האמריקאי בנושא הזה. ואני מאמין בדבר המוזר והישן הזה, שלפני שאתה מתבטא בנושא מסויים, כדאי שתדע את כל הפרטים ושתהיה לך תשתית עובדתית מספקת״.

על גנץ אומרים אצלכם שאין לו ניסיון מדיני המשתווה לזה של נתניהו. מה לגביך אם כך?

״תראה, אף אחד, עד שהוא היה ראש ממשלה, לא שכנע את נשיא ארה״ב, זו עובדה. זאת אומרת, לפני שאתה נהיה ראש ממשלה אתה לא יושב כנראה מול נשיא ארה״ב. יחד עם זאת, אני ישבתי מול נשיאי ארה״ב, לא נשיא אחד. אני פעמיים הייתי מזכיר ממשלה, עוד לפני שהייתי חבר כנסת, ולפני שהייתי שר ולפני שהייתי חבר קבינט בטחוני, השתתפתי בפגישות מאד מצומצמות של שני ראשי ממשלה עם נשיא ארה״ב ועם כל מנהיגי העולם.

״יש לי ניסיון עשיר ביותר בצמתי קבלת החלטות. ניהלתי את המשרדים הממשלתיים אולי הכי גדולים והכי מורכבים. ישבתי בקבינט הביטחוני ואין ועדת שרים חשובה שלא ישבתי בה. יש לי ניסיון לא רק מיניסטריאלי עשיר, יש לי גם ניסיון פרלמנטרי עשיר.

״יש לי הבנה בנושאי מדיניות חוץ וביטחון לא רק מתוקף זה שישבתי בקבינט הביטחוני והיום אני יושב בוועדת חוץ ובטחון – גם בתקופה שהייתי בחוץ, הייתי senior fellow במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והתעמקתי בכל הנושאים האסטרטגיים של בטחון לאומי. יש לי השקפות ברורות בכל הנושאים האלה.

גדעון סער מבקר באזור המשקיף על הישוב הבדואי חאן אל אחמר, בסמוך למעלה אדומים, ב-10 בדצמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
גדעון סער מבקר באזור המשקיף על הישוב הבדואי חאן אל אחמר, בסמוך למעלה אדומים, ב-10 בדצמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

“קידמתי רפורמות גדולות, הקמתי קואליציות, הפלתי ממשלות. נכון, לא הייתי ראש ממשלה, אבל אני מרגיש בשל עם הניסיון הפוליטי, המדיני, הפרלמנטרי והמיניסטריאלי שיש לי להציג מועמדות לראשות הממשלה – ובלי לעשות השוואה, הניסיון שלי גדול מזה של רוב המועמדים לראשות הממשלה במדינת ישראל לאורך השנים״.

״אני מרגיש בשל עם הניסיון הפוליטי, המדיני, הפרלמנטרי והמיניסטריאלי שיש לי להציג מועמדות לראשות הממשלה – ובלי לעשות השוואה, הניסיון שלי גדול מזה של רוב המועמדים לראשות הממשלה לאורך השנים״

 אתה באמת מאמין שיש לך סיכוי לנצח?

״אם לא הייתי מאמין שיש לי סיכוי, לא הייתי מתמודד. אני מתמודד כדי לנצח, אני מתמודד כדי לעשות שינוי. זו המטרה שלי. אין לי ערובה. אני אפילו מזהה שנתניהו הוא הפייבוריט, אבל אני חושב שיש לי סיכוי ואני חושב שיותר ויותר חברי ליכוד מבינים מיום ליום שצריך לעשות את השינוי הזה.

״אני צריך לעשות את ההשתדלות שלי, ואני צריך לעשות את החובה שלי בעיתוי הזה להציב אלטרנטיבה, ואת זה אני עושה. אני לא עושה את זה בשביל לצאת לידי חובה, אני משתדל בכל דרך לעשות את השינוי הזה״.

עוד 4,139 מילים
כל הזמן // יום שישי, 3 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בר סימן-טוב: ליצמן אמר לי שהוא הקפיד על ההוראות

כחול-לבן והליכוד הודיעו שהושגו הבנות והתקדמות במגעים הקואליציוניים ● הפוליטיקאים מביעים הזדהות עם החרדים, איילת שקד: הביקורת נגדם הפכה להסתה ● משרד הבריאות: "לפנות 80% ממיטות האשפוז" ● יעלון: "הבוחרים לא ציפו שנהיה חלק מחורבן הדמוקרטיה" ● משרד הבריאות מסרב לפרסם פרטי חקירה אפידמיולוגית של ליצמן

עוד 36 עדכונים

נעצרה רופאה ברוסיה שמתחה ביקורת בראיון לזמן ישראל על הטיפול בקורונה

אנסטסיה ווסילייבה התראיינה אתמול בזמן ישראל ומתחה ביקורת חריפה על אופן הטיפול של שלטונות רוסיה במגפת הקורונה ● היום נעצרה על ידי המשטרה המקומית ולאחר שהוחזקה בתחנת המשטרה במשך היום, שוחררה עם קנס סמלי ● דובר איגוד הרופאים: "יש סימנים ושריטות על גופה. לא נשתוק על זה"

אנסטסיה ווסילייבה, יו"ר איגוד הרופאים הבלתי תלוי ברוסיה אליאנס ווראצ'י, אשר חשפה בראיון לזמן ישראל את מחדל הטיפול בקורונה של ממשלת רוסיה, נעצרה הבוקר (שישי) על ידי המשטרה המקומית, אבל שוחררה בשעות האחרונות בעיירה אקולובקה ליד העיר נובגורוד. לפי עדויות, היא סבלה מאלימות מהשוטרים במהלך מאסרה.

לדברי דובר איגוד הרופאים, איוון קונובלוב, צוות האיגוד הגיע לעיר על מנת לחלק מסכות וציוד מיגון נוסף לרופאים. אנסטסיה נעצרה באופן רשמי בגין הפרת סגר אשר הוטל על עיר מגוריה מוסקבה, וכן בשל התנגדות לשוטר.

אנסטסיה ווסילייבה
אנסטסיה ווסילייבה

בראיון שנתנה לזמן ישראל השבוע חשפה ווסילייבה את מה שהיא מכנה המחדל המתמשך ברוסיה של הטיפול בהתפשטות הנגיף.

"כבר בחודש ינואר השנה נרשם במוסקבה גידול של 37% במחלות של דרכי הנשימה והריאות. כנראה שלא ידעו ולא הבינו את הקשר לנגיף הקורונה, אז ייעדו למחלות האלה מחלקות שלמות. המחדל של התפשטות הנגיף נוצר כי בכלל לא הייתה הבחנה בין סוגי המחלות".

בתחילת השבוע פרסמה ווסילייבה סרטון יוטיוב שבו פנתה לשלטונות ולרשות המקומית במוסקבה והאשימה אותם בהכנסת חולים "מוסווים" באמתלה שהם לקו בדלקת ריאות לבתי החולים, כאשר בפועל, לדעתה, מדובר בחולי קורונה. היא דרשה מהם להפסיק את השקר וההסתרה שגורמת להפצה של הנגיף.

כמה ימים לאחר הפרסום, סיפרה ווסילייבה כי זומנה לחקירה במשטרה ונדרשה להסביר את "הפצת השמועות".

בשיחה עם זמן ישראל טרם הראיון, היא נשאלה האם היא לא חוששת לצאת נגד הרשויות בתקשורת הרוסית והמערבית. "מה יש לי לפחד?", השיבה. "אני אומרת את האמת. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, זה לא ישנה את האמת עצמה".

לאחר שהוחזקה בתחנת המשטרה של נובגורוד בהמשך היום, ווסילייבה חויבה בתשלום קנס של 800 רובל – כ-15 דולר.

"זה לא היה עניין של כסף בשבילם, הם רצו לשבור אותי", אמרה לסוכנות הידיעות AP אחרי שחרורה. "אבל אני משוכנעת יותר מתמיד שאני עושה את הדבר הנכון וללא ספק אמשיך לעשות זאת".

דובר האיגוד איוון קונובלוב אמר לזמן ישראל: "כנראה שהשלטונות רואים איום במעשים של אנסטסיה. הרי בזמן שהם שולחים עזרה לאיטליה, סרביה וונצואלה – הרופאים שלנו לא ממוגנים.

"הרשויות בנובגורוד לא נקפו אצבע על מנת למגן את הרופאים, וכשאנסטסיה מגיעה עם ציוד מיגון לבתי החולים, היא חושפת שאפילו איגוד קטן ועצמאי כמו שלנו יכול לדאוג לרופאים. זה לא מצריך סכומי עתק אלא השקעה מינימלית. איך זה מציג את הרשות המקומית? אני מניח שהם נוקטים באמצעי כוח ואלימות כדי לעצור את פועלנו ולהפחיד אותנו אבל בפועל הם מציגים את עצמם באור שלילי, כי כולם מבינים מה האמת בסיפור".

האם נהגו באנסטסיה באלימות?

"כן. אחד השוטרים סתר לה והיו עוד מעשים, יש סימנים ושריטות על גופה. אנחנו כמובן לא נשתוק על זה".

האם היא לא מפחדת שיכולים לעשות לה משהו יותר חמור מזה?

"אנסטסיה היא אדם ישיר והגון. הם יכולים לחפור ולחקור אבל לא ימצאו כלום. הם כמובן ימשיכו להפריע לנו וללכלך עלינו, אבל הציבור רואה שמדובר במעשה תמים של עזרה לרופאים, אז בסופו של דבר הרשויות רק מזיקות לעצמן".

עוד 439 מילים

סיפור לשבת פירפורים הם חופשיים

קרה לכם פעם שנסתם לכם צינור הביוב היוצא מהשירותים? האסלה הוצפה? מים פרצו משוחת הביוב בחצר?

אם זה קרה לכם, יש להניח שפעלתם כמקובל וקראתם לאינסטלטור.  והאינסטלטור בא והביא איתו מן קפיץ שרשורי ארוך עשוי פלדה, שאותו הוא דחף אל תוך צינור הביוב, באופן ידני או מכני, והצינור זחל לאורך צנרת הביוב עד שהגיע לסתימה, ואז האינסטלטור שהבאתם התחיל לשחק עם הקפיץ השרשורי הלוך ושוב, עד שבסוף הסתימה נפתחה והמים החלו לזרום – האם לא כך פחות או יותר זה קרה?

אם כן, אז רק רציתי לספר לכם שמה שהאינסטלטור שלכם עשה לצנרת הביוב הוא סוג של צנתור.

בשבוע שעבר, בבית החולים לניאדו, במחלקת הצנתורים שבמכון הלב, גם אני עברתי צנתור כזה, אלא שלא בשירותים של הבית או בגינה עברתי את הצנתור הנ"ל אלא בחזה ובלב, וגם לא אינסטלטור עשה את הצינתור אלא קרדיולוג, למזלי ולשמחתי הרבה, כי קרדיולוג זה חצי מחיר מאינסטלטור ואולי אפילו שליש.

כי ככה זה.

ואפילו הקרדיולוג בחלק גדול מהמקרים לא לוקח כסף כלל בעבור שירותיו הטובים, אלא מסתפק בפיסת נייר של קופת החולים שנקראת טופס 17, ואילו האינסטלטור לוקח הכל במזומן וביד, ואם פעם תנסו להציע לו במקום תשלום במזומן תשלום באמצעות טופס 17, יש להניח שהוא ידחוף לכם את הטופס עמוק למקום שתצטרכו בו צנתור נוסף אחר-כך, או לפחות התערבות מקצועית של פרוקטולוג.

מי שעוקב אחר הפוסטים שלי בזמן ישראל כבר יודע שלפני כחודש עברתי התקף לב, שזה אומר שצינור הביוב המוביל מהלב שלי אל שאר הגוף נסתם, ועברתי צנתור שפתח אותו, את מה שקרוי "העורק הראשי הקדמי", בידיו המבורכות והמיומנות של הד"ר יוסי כהן, שעבד כווירטואוז וניקה כל מה שניתן בעורק הקדמי, עד שכמעט ויצא מהלב שלי אפילו חלק מהרוע שמצוי בו תמיד.

אבל רק כמעט.

הבעיה הייתה שצינור הביוב הנוסף הקרוי "עורק שמאלי" שבחזה שלי היה סתום כולו גם הוא, וצריך היה לפתוח גם אותו, אולם משיקולים רפואיים אלו ואחרים הוחלט שנכון יהיה לתת ללב שלי לנוח חודש בבית, ואחרי החודש הזה הוזמנתי לפתוח גם את העורק השמאלי.

אז ביום חמישי לפני שבוע הגיע הזמן לעשות את זה.

* * *

הגעתי למכון הצנתורים של בי"ח לניאדו במכוניתו הנאמנה של הבן שלי. בתחילה התכוונו חניה אשתי ואני שהיא תסיע אותי והיא תבוא אתי, אבל אז הסתבר שמאחר שהיא בשנות השישים שלה, גם היא כמוני בקבוצת סיכון שבה אתה רק מוציא את הראש מדלת הבית, מיד וירוס הקורונה מבחין בך שאתה מעל גיל שישים ומזנק עליך לטרוף אותך. מאחר שכך הדבר, יצאה הוראה מטעם הרשויות המוסמכות שאסור לה לצאת מהבית.

ככה זה כשאתה בשנות השישים שלך.

ואני עוד זוכר את הימים שבהם המונח "שנות השישים" היה עבורי עידן של פריצת דרך חדשה, של ניחוח חדש של עולם שעשוי להיות יפה, של שיער ארוך ופרחים וגראס ומוסיקה טובה שלא עושים עוד כמותה כיום וכנראה כבר לא יעשו, ימים של "עשו אהבה ולא מלחמה" נאיבי ומתוק, כאילו עבר היצור האנושי של שנות השישים איזושהי מוטאציה ונעשה לאחר.

טוב, האמת היא שאם הייתם רואים את חבריי ואותי בשנות השישים ואיך נראינו אז, ברור היה באופן מדעי ונטול ספקות שאנחנו נראים כמו מוטציה. אבל בשנות השישים מותר היה הכל.

או כמעט.

היום אסור אפילו לצאת מהבית.

בגלל הקורונה.

אז הבן שלי הסיע אותי, כאמור.

ישבנו שנינו במכונית הצפופה ונשמנו בקושי, עד רמה של חירחורים ממש. הסיבה שנשמנו בקושי והשמענו חרחורים מעת לעת לא הייתה שעמדנו על סף התקף לב או סבלנו מבצקת ריאות, אלא משום ששנינו קיבלנו הוראות מאותה אישה, קפדנית ודואגת, שלא נעז להסיר מידינו את כפפות הסיליקון ומפנינו את מסיכות הבד הללו שסותמות לך את דרכי הנשימה וגורמות לך אדים על המשקפיים אם יש לך משקפיים בכלל, וגם גורמות לך חום בלתי נסבל בפנים, כי אדי הנשימה חוזרים אל פניך.

"תגיד", שאלתי את בני כי יקר לי. "יש לך קורונה?"

"לא", הוא אמר.

"גם לי לא", אמרתי. "ויש לנו חצי שעה נסיעה עד שנגיע לבית החולים – למה אנחנו יושבים כמו שני אידיוטים עם מסיכה על הפרצוף?"

"חשבתי שאתה בקבוצת סיכון ואני עלול להדביק אותך", הוא אמר.

"קבוצת סיכון למה?" אמרתי. "הרי אין לך קורונה. ואם הייתה לך, אתה יושב שלושים סנטימטר ממני ואנחנו נושמים את אותו אוויר שבמכונית הסגורה כך או כך – אולי נוריד אותן?"

"מקובל עלי", הוא אמר.

ולרגע חזרנו להתנהל כאנשים שפויים.

* * *

נכנסתי למכון הצנתורים כמי שנכנס למכון כושר – עם תיק לבגדים, כי ידעתי שאצטרך להסיר את בגדי במהלך הפרוצדורה, ועם עוד איזה זוג תחתונים וחולצת טריקו להחלפה, למקרה שמשום מה אתקע עד הלילה. ידעתי שאני אמור ללכת הביתה בתוך מספר שעות.

לא היה לי מושג שהעניין עומד להשתבש ואני עומד להיתקע שם בלניאדו מכון הלב טיפול נמרץ ארבעה ימים תמימים.

נתנו לי ללבוש את אחד החלוקים הללו שסגורים מלפנים ויש להם פתח גדול מאחור שאמור להיסגר בשרוכים, לפחות לפי איך שתכננו אותו על שולחן השרטוט של המעצב של החלוקים הללו, אבל מעולם עדיין לא פגשתי מישהו שהשרוכים בחלוק שלו זכו לפגוש אחד את השני.

תמיד כשאני רואה את החלוקים הללו אני מדמיין את השטן בכבודו ובעצמו יושב מעל שולחן השרטוט, גועה בצחוק פרוע וזדוני, ומשרטט את החלוק הזה באופן שהכי יכחיד עד עפר ואפר את כבודו האנושי של כל ילוד אישה שילבש אותו.

רוב האנשים שאני מכיר יעדיפו שיתקעו להם מסמרים גדולים בכפות הידיים ויצמידו אותם לצלב, מאשר שיכריחו אותם להסתובב בין אנשים לבושים בחלוק הזה.

אני לא יודע אם אורח החיים שלכם על פני האדמה יביא אתכם אל גן העדן או הגיהינום, אבל אם תגיעו לגיהינום, דעו שזה בדיוק מה שמחכה לכם – ילבישו אתכם בחלוק הזה עד סוף הימים.

לנצח נצחים!

אז לבשתי אותו וגם נעלתי מעין שקיות ניילון מוזרות על כפות רגליי, שקיות שהאח התורן נתן לי. בהתחלה חשבתי ששקיות הניילון הללו גם הן נועדו למקרה שווירוס קורונה כלשהו יזנק לו לתוך חדר הצנתורים וישים עלי עין, אבל מהר מאוד הבנתי שהתפקיד של השקיות הללו הוא לאתר אם נשאר בי איזשהו שריד לכבוד עצמי ודימוי אנושי סביר – ולהכחיד אותו.

אני חייב לציין שהשקיות הללו עשו את תפקידן נאמנה.

* * *

שכבתי על מיטת הצנתורים רועד מקור.

לרגע חשבתי שהמצנתר הגיע מאנטארקטיקה ועל כן הכינו עבורו את הטמפרטורה שאליה הוא רגיל מהבית, ותהיתי למה צריך להביא כוחות רפואיים מבחוץ כשיש לנו בארץ כוחות רפואיים ברמה של ייצוא ממש, אבל אז נזכרתי שבאנטארקטיקה יש בעיקר פינגווינים, והבנתי שכנראה בכל זאת מדובר ברופא ישראלי מקומי, ושעל כן כנראה הוא זקוק לקור הזה כי מדובר בפרוצדורה מסובכת ודורשת ריכוז והתחממות הגוף.

התחממות הגוף שלו, לא שלי.

אחות חדר הניתוח ראתה אותי רועד מקור ושיניי נוקשות, ועל כן ריחמה עלי והניחה עלי שמיכה מחממת, ואני מניח שזו הסיבה שקוראים לה אחות רחמניה.

הגם שישנה אפשרות שהניחה עלי את השמיכה מחשש שנקישת הקסטנייטות של שיני תסיח את דעתו של הרופא בעת הצנתור.

ואז הצנתור החל.

* * *

מאחר שאינני באמת צינור ביוב, אין לי פתחים שדרכם ניתן להיכנס למערכת הקרדיו-ואסקולרית שלי, היא מערכת הדם-לב, ויש לעשות פתח כזה קרוב לעורק כלשהו שמגיע במרחק וזמן קצר יחסית ללב.

עורק כזה נמצא, למשל, בשורש כף היד.

על כן הרופא עושה לך חור קטן בשורש כף היד ובעורק הנמצא שם, ואז הוא מחדיר דרך הפתח הקטן הזה קפיץ שרשורי שדומה מאוד לזה של האינסטלטור, למעט העובדה שהוא קטן יותר ואפילו סטרילי.

אז זה מה שהרופא עשה לי.

לגבי מה שקרה מכאן והלאה, שבעטיו מצאתי את עצמי מאושפז בטיפול נמרץ אחר כך, הדעות חלוקות.

יש אומרים שבעת שבגופך מתבצעת הפרוצדורה הקרויה "צנתור", מקובל לתת לך טישטוש, כדי שלא תרגיש במלואן את אי-הנעימות ואי-הנוחות הכרוכות בפרוצדורה הזו, ועל כן כולם אומרים לך: "אין לך מה לדאוג. זה עובר מהר ולא ממש תרגיש משהו".

ויש לי מן מזל כזה, שגם כשנכנסתי לניתוח קטארקט בעין שבו החליפו לי את העדשה העכורה בעין ימין בעדשה חדשה, גם כן כולם אמרו לי: "אה, זה כלום – רבע שעה ואתה יוצא כמו חדש, ולא תרגיש כלום, כי שמים לך הרדמה וטשטוש".

אז במה שנוגע לניתוח הקטארקט, הרגשתי הכל.

ההרגשה היתה כאילו הרופאה חופרת לי בעין במשך חצי שעה עם מברג, ובכל מהלך הניתוח ההוא חלמתי על פרוצדורות יותר נעימות שהכרתי במהלך חיי, כמו למשל טיפול שורש ללא הרדמה.

והתגעגעתי אליהן.

זה, פחות או יותר, מה שקרה לי בצנתור.

אין לי מושג מה באמת קרה – האם הרופא הזריק לי חומר מטשטש שפשוט התפזר בגופי ללא כל השפעה ולא עשה כלום, או שהרופא ראה שהוא עומד בפני צנתור מורכב ונכנס ללחץ והזריק את כל חומר הטשטוש לעצמו.

כך או כך – הרגשתי הכל ב"לייב". כל נגיעה וכל תזוזה.

וכך, הרגשתי איך קפיץ-האינסטלטורים נכנס לי מבעד לחור בשורש כף היד, ואיך הוא זוחל תוך תחושה של דגדוג לאורך העורק באמה ואחר-כך בזרוע, ומשם פונה אל החזה בלי לאותת ועושה את דרכו אל הלב, עד שהגיע אליו.

התחושה שמשהו זוחל בתוככי גופכם בלתי נעימה בעליל, ושקלתי עמוקות אם להכנס לפאניקה ולהתחיל לצרוח ולצעוק, אבל אז נזכרתי שלפחות אבולוציונית אני שייך למה שקרוי "הומו סאפיינס", האדם הנבון, ועל כן אנשים נבונים לא עושים דברים כאלה כמו לצרוח בקול אלא הם שוקלים את המצב ומסבירים אותו לעצמם ומדברים עם עצמם בראש ואומרים לעצמם "חלאס, תירגע", וגם שומרים על פאסון של אדם שקול, ועל כן זה מה שעשיתי.

אבל אז אותגרתי שוב – בשלב הזה כשקפיץ-האינסטלטורים הגיע לחזה שלי, ונגע בלב.

אני בן שישים ושש כיום, ואינני אדם חסר-לב ממש, והרבה דברים נגעו ללבי עד היום – סיפורי אהבה, וגורלות אומללים של בני אדם, וסצינות מתוך סרטים, ואני יכול לספר לכם פה לגמרי בינינו שלפעמים אפילו מפרסומות אני יכול לבכות, בעיקר כאלו שמבוססות על המוטיב שמרקו סוף-סוף מוצא את אמא שלו. אז הרבה דברים עד היום נגעו לי בלב, אבל זו פעם ראשונה שנגעו לי בלב עם קפיץ פתיחת סתימות של אינסטלטורים.

וחברים, הרשו לי לומר לכם גלויות – זה מה-זה לא נעים!

המצנתר התחיל לשחק בקפיץ-האינסטלטורים ההוא בדיוק כמו שעושה האינסטלטור כשהוא מגיע אל סתימה בביוב, כדי לפתוח את הסתימה. המצנתר עשה זאת כדי שיוכל להחדיר אל הסתימה בלון ולפתוח אותה לרווחה. התנועות הללו גרמו לי להרגשה כל כך לא נוחה, עד שאופציית הצריחה בקול גדול ואפילו השאגה באי-נוחות עלתה שוב על השולחן, אבל הצלחתי להתגבר על הדחף ובמקום זה עברתי לדמיון מודרך שירגיע אותי קצת – דמיינתי למשל שאני על כיסא של רופא שיניים שעוקר לי את השיניים אחת אחת ללא הרדמה, ומכיוון שלעומת ההרגשה בצנתור זה היה הרבה יותר נעים, הדמיון המודרך הזה הרגיע אותי קצת.

ואז המצנתר ניפח את הבלון בעורק הסתום.

כדי שתבינו את המשמעות: העורק סתום בכל מיני שומנים שהצטברו על דפנותיו, ושידועים בשמם הרפואי "שווארמה כבש", הגם שיש כאלו הטוענים שמדובר במשקעים של אסאדו וצ'וריסוס. יש גם כאלה, אגב, מעטים אמנם, שקוראים לזה בשם החיבה העממי "כולסטרול". זהו חומר שמנוני ודביק, שמקובל במהלך הצנתור להחדיר אל תוכו בלון קטן, ואז מנפחים את הבלון והחומר השומני הלז נע ונדחק אל שולי העורק, נלחץ אל הדפנות, ופותח פתח לדם לזרום בו.

כדי שהעורק לא ייסגר חזרה דוחפים בו מתקן מתכתי סלילי קטן הקרוי "סטאנט", והוא מחזיק את הדפנות ואת השווארמה בצדדים, ולפעמים גם את הצ'וריסוס והאסאדו, הרחק מהחלל המרכזי של העורק.

אלא מאי? שכשמנפחים את הבלון, כמו שציינתי למעלה, הוא לוחץ כאמור את העורק ודפנותיו מאוד, ונוצרת תחושה ממשית של התקף לב, ומאחר שלא הייתי מטושטש אלא ער וצלול לחלוטין, ומאחר שהגוף שלי הכיר את ההרגשה של התקף לב באורח טרי, שהרי התקף לב כזה עברתי רק בחודש הקודם, הגוף שלי החליט להגיב.

לא עזרו כל התובנות שהאכלתי אותו במאמץ רב באמצעות המוח שלי שעדיין עבד, כנראה – הגוף שלי הגיב בסטרס נוראי שכמוהו לא זכור לי שהרגשתי אי-פעם. כל שריר שבגוף שלי נמתח ונדרך עד המקסימום, ולרגע חשבתי שאני מתעלף, ואז שמעתי את הרופא קורא: "הוא בפרפור! הוא בפרפור!"

* * *

כאן המקום לספר לכם שהלב בנוי כמו בית צמוד קרקע של שיכון עובדים – יש לו שני חדרים בקומה הראשונה, ומעליהם שניים קטנים בקומה השנייה הקרויים גם עליות או פרוזדורים. כל אלו עובדים בקצב קבוע ואחיד, פחות או יותר, כדי לעביר דם מאחד לשני ומהם אל שאר חלקי הגוף. כדי שהדם יגיע כסדרו החבר'ה האלה צריכים לעבוד באורח מתואם ומסונכרן כמו תזמורת פילהרמונית שמנגנת, נניח, יצירה של בטהובן. אם החלקים מתחילים לאלתר וכל אחד מנגן באילתורים עצמאיים משלו, מתקבל משהו שדומה יותר לג'אז.

ג'אז הוא סגנון מוסיקלי מאוד אהוב עלי, אבל כשהלב שלך מתחיל לנגן ג'אז במקום את החמישית של בטהובן, אתה יכול לרשום צוואה ולהתחיל להיפרד.

לפי הקריאה הרמה והנזעקת של הרופא המצנתר – "הוא בפרפור!" – ולפי הטון של הקריאה, מיד הבנתי שהוא מתכוון "תביאו לו מיד דף נייר ועט, שיספיק לרשום צוואה, או לפחות כמה מילות פרידה!", וכבר התחלתי לתכנן איזה מילים אני הולך לרשום כדי שכל מי שיקרא אותן יזיל דמעות ויגיד: "וואו, כמה למדנו על החיים מהאיש הזה! כמה חכמת חיים יש במילים האחרונות שלו!", ואולי אפילו מישהו יקריא אותן בקול ביוטיוב ואנשים יעבירו את זה לחברים הכי טובים שלהם בוואטסאפ או במסנג'ר, וכולם ירגישו שלמדו מהמילים שלי משהו חשוב על החיים.

אולי אפילו יקריאו את זה במסגרת הרצאה של TED!

הבעיה הייתה שלא היה לי שום דבר חשוב להגיד על החיים, חוץ מהעובדה שניסיתי אותם והם לא משהו – בלאפה של שווארמה סעיד בבאקה-אל-גרבייה יש יותר תוכן וטעם, ובקרמבו וניל של שטראוס יש יותר עינוג.

אז שתקתי, וכנראה שטוב שכך.

בראשי עברה תמונה מהילדות שלי – ליד הבית שלנו הייתה חנות דגים. בחנות הזו הייתה בריכה מבטון ובה שחו קרפיונים. מעת לעת כשחשקה נפשה של אמי להכין לנו דג, היא שלחה אותי אל חנות הדגים להביא מהחנות הזו קרפיון אחד. המוכר – קצת קשה לי לקרוא לו "הדייג" כי הוא דג מתוך בריכת הבטון בחנות בלבד – הכניס רשת מחוברת למוט אל המים ושלף משם דג. תמיד הדג נהג לפרפר ולפרפר על הדלפק בחנות עד שהמוכר לקח מוט עץ שטוח שהיה זמין לו בצידי הדלפק בדיוק למטרה הזאת, וחבט בראשו של הדג מכה ניצחת, לפעמים שתיים, עד שהדג דמם.

כששמעתי את הרופא צועק :"הוא בפרפור", דמיינתי את האח התורן שלידו מביא לו מקל שטוח כזה, כמו של מוכר הדגים שבחנות הדגים בשנות החמישים בשכונת מפדה בדרום מזרח רמת גן, ואת הרופא חובט בראשו של הלב שלי ומרגיע אותו במכה מוצלחת אחת. כמו שמרגיעים דג.

זה לא קרה.

במקום זה קיבלתי זריקה מהסוג שאמור היה להחזיר את הלב שלי ממנגינה של ג'אז לנגינה של סימפוניה של בטהובן או באך, אבל גם זה לא ממש קרה.

אז הרופא סיים בזריזות להכניס לי את הסטאנט, ואמר לי בנימה נוזפת: "יש לך עוד בעיות בלב, שתדע לך!", ופתאום הרגשתי מלא אשמה, הגם שלא ידעתי בדיוק על מה, ומשם גלגלו אותי לחדר ההתאוששות, ולאחריו לטיפול הנמרץ.

אז הגעתי כאמור אל הטיפול הנמרץ של מכון הלב בבית החולים לניאדו בנתניה, ששם אני כבר בן-בית ממש, כי זו כבר הייתה הפעם השניה, ושם קיבלתי כרטיסיית ניקוב ואמרו לי שמכאן ולהבא בכל אישפוז אקבל ניקוב אחד, ועל כל עשרה ניקובים אקבל קפה חינם.

אבל מאחר שבטיפול הנמרץ במכון הלב בבית החולים לניאדו מדובר בקפה נמס עלית מהסוג הפשוט ביותר, ולפעמים אפילו חלב חסר בפינת הקפה ששם, נראה לי שאוותר, ואחכה שהסגר הזה ייגמר ויפתחו את סניף ארומה בצומת רופין, ואסע לשם לקנות קפה הפוך או אספרסו חזק, ונאמר כולנו אמן.

כי הקפה של ארומה צומת רופין מאוד אהוב עלי, אני שמח לציין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,323 מילים

כרוניקה של אסון ידוע מראש

המשבר בקהילה החרדית על פי ההערכות, מעל שליש מתושבי בני ברק - העיר הכי צפופה בישראל - יידבקו בווירוס הקורונה ● למעשה, כבר עכשיו מספר החולים בעיר מהווה כמעט שישית ממספר החולים בכל המדינה ● קל להאשים את החרדים בכך שהגיעו למצב הנוכחי - אבל מבט עמוק יותר מגלה היערכות לקויה של הרשויות, התעלמות מאופיה המגוון והמורכב של הקהילה החרדית, והתבטלות בפני דמויות מפתח במקום לגייס אותם לשינוי המצב ● כעת כל הצדדים מנסים לתקן את המצב, אבל האסון כבר בלתי נמנע - והשנאה בוודאי לא עוזרת

עוד 2,101 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אַבְטָלָה

אנתולוגיה ספרותית-עיתונאית צנועה לימים איומים של חרדות פרנסה (או: אין חדש תחת השמש)

עוד 1,022 מילים

תגובות אחרונות

מתי בגדו בך בפעם האחרונה?

מליון ומאתיים עשרים אלף מצביעים ומצביעות נתנו את קולם לכחול-לבן בבחירות האחרונות. עוד כ-180 אלף הצביעו למפלגת העבודה ול"גשר". סה"כ כמליון וחצי איש ואישה רשאים להפנות אצבע מאשימה לבני גנץ וגבי אשכנזי, עמיר פרץ ואיציק שמולי ושותפיהם הישירים והעקיפים.

עוצמת תחושת הבגידה שחש הציבור העצום הזה היא חסרת תקדים. בתולדות הפוליטיקה הישראלית מעולם לא בגדו מעטים כל כך ברבים כל כך, בזמן קצר כל כך ובנסיבות חמורות כל כך.

עוצמת תחושת הבגידה שחש הציבור העצום הזה היא חסרת תקדים. בתולדות הפוליטיקה הישראלית מעולם לא בגדו מעטים כל כך ברבים כל כך, בזמן קצר כל כך ובנסיבות חמורות כל כך

כן, המילה "בגידה" בהקשריה הפוליטיים נחשבת קשה במיוחד, אבל מה שעשו גנץ ואשכנזי נופל בהחלט בקטגוריה הזו. השפה העברית ענייה במילים ביחס לאנגלית. בלעז מבחינים בין Treason לבין Betrayal. ראשי "חוסן לישראל" לא בגדו במדינה, בוודאי לא לשיטתם. אבל הם בהחלט בגדו בבוחריהם ומעלו קשות באמונם. במעשם זה הם לא משכו לבנה אחת או אפילו עשר לבנים מחומת ההגנה על הדמוקרטיה הישראלית. הם קעקעו אותה מן היסוד.

את שיקוליהם ניתן רק לנחש. ההסברים שמספק גנץ על "מצב החירום" או על "הימנעות מבחירות רביעיות" אינם מחזיקים מים. בהחלטות נכונות בנושא הקורונה יכלה כחולבן לתמוך מבחוץ. ובחירות רביעיות הן פיקציה, כל עוד הקורונה משתוללת, ובוודאי אילו היה עובר "חוק הנאשם" שהיה מאלץ את נתניהו לא להתמודד.

הסברים אפשריים יכולים להיות מתחום הנפש – קריסת-מערכות של גנץ, בדומה לזו של יצחק רבין ז"ל ערב מלחמת ששת הימים; או מן התחומים האפלים, המאפיוזיים, שמהם הגיעו ה"חומרים" שקמפיין נתניהו ייחס לגנץ; או מאינטרסים סמויים אחרים. ייתכן שנדע יותר בעתיד, וייתכן שלא, מכל מקום המעשה נעשה, ואותו – אלא אם יחזור בו גנץ בדקה ה-90 – לא ניתן להשיב.

היקף המעילה באמון כה נרחב, ותחושת הבגידה כה עמוקה, כך שהפוליטיקה הישראלית לא תשוב עוד להיות מה שהיתה. ממילא אמון הבוחרים בפוליטיקאים היה בשפל המדרגה, אך הסבב השני נתן פתח לתקווה שהמסר הופנם. לאחר הבחירות בספטמבר, הקפידו כל המפלגות שלא להפר את הבטחות הבחירות שלהן, ולרגע קצר נדמה היה שהנורמות השתנו. עכשיו ברור שזו היתה אנומליה קצרצרה, ושהמערכת הפוליטית רקובה באופן סופני.

הסברים אפשריים יכולים להיות מתחום הנפש – קריסת-מערכות של גנץ, בדומה לזו של רבין ז"ל ערב מלחמת ששת הימים; או מן התחומים האפלים, המאפיוזיים, שמהם הגיעו ה"חומרים" שקמפיין נתניהו ייחס לגנץ

העובדה שקבוצות מסוימות, חלקים מקרב "האליטות הישנות", וכן מרבית כלי התקשורת, מעניקים רוח גבית למהלך של גנץ ואשכנזי, מעידה – ולא במפתיע – שהשחתה שמתחילה בפוליטיקה, לא נעצרת בפוליטיקה.

האמת הקשה היא שהמערכת הסימביוטית המשולשת הון-שלטון-עיתון, שאמנם לא הומצאה בשנות נתניהו, אולם שוכללה ותפחה למימדים מפלצתיים באכוונתו וביוזמתו, התנתקה מזמן מצרכי הציבור הרחב. כפי שברשתות החברתיות התפתחו "תיבות-תהודה" מופרדות ביניהן, כך בעולם האמיתי הפכה המערכת הסימביוטית הזו לתיבת-תהודה סגורה ומנותקת.

נראה שבשלה העת ל"שירת הסטיקר 2", שתכנס יחדיו ביטויים חדשים יותר ופחות, המייצגים את רוחו הרעה של הזמן הזה, כמו: "יד רוחצת יד", "שמור לי ואשמור לך", "שלח לחמך", "תהיו כחלונים", "נשמור על נתניהו מאוחדת", "דברים שרואים מכאן לא רואים משם", "מה? מה פתאום?", "אין כלום ולא היה כלום", "הנחיתי והוריתי", "זה לא קרה, ואם קרה אז מה קרה?", "לעולם לא אשב עם נתניהו", "מצפוני לא מאפשר לי לציית להוראת בג"צ", "לא כל חוק צריך לקיים", "להיכנס מתחת לאלונקה", "צריך למנוע בחירות רביעיות", ו-"איני עוסק בכך".

עבור רוב האזרחים והאזרחיות, מצביעי כלל המפלגות, האפקט המצטבר של הניתוק, הפניית העורף והשקרנות הכרונית של הפוליטיקאים הוא אובדנו המוחלט והסופי של האמון במערכת. זהו קו-שבר היסטורי.

עבור רוב האזרחים והאזרחיות, מצביעי כלל המפלגות, האפקט המצטבר של הניתוק, הפניית העורף והשקרנות הכרונית של הפוליטיקאים הוא אובדנו המוחלט והסופי של האמון במערכת. זהו קו-שבר היסטורי

ישראלים מגדירים את עצמם על פי מאורעות גדולים בחיי האומה, בדרך כלל מאורעות טראומטיים. דור מלחמת העצמאות, דור מלחמת ששת הימים, דור מלחמת יום הכיפורים, דור מלחמת לבנון הראשונה. השבוע חשו רבים מבני דורי, אלה שעבורם הטראומה המכוננת היתה רצח רבין, תחושות דומות לאלה של ה-4/11/95.

מה תהיינה ההשלכות ארוכות-הטווח של השבר? מציאות ישראלית של משבר אמון, משבר בריאותי, משבר כלכלי, משבר חוקתי-משפטי, המתקיימת בתוך משבר גלובלי מסוג חדש לגמרי, תיצור גם הזדמנויות חדשות.

לציבור הישראלי מגיעה מערכת פוליטית-דמוקרטית מסוג אחר לגמרי, כזו שתקיא מתוכה את התופעות הבזויות של בגידה באמוננו, את המעשים המושחתים, את הנורמות הקלוקלות, ואת הביטויים שנועדו להלבין אותם. התיקון הוא הכרחי, והוא יגיע. לא מלמעלה, מן המנותקים הנהנים מן הסימביוזה, אלא מלמטה, מתוך העם. זו חייבת להיות הבגידה האחרונה.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 683 מילים
עודכן עכשיו

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
שרי קאהן

טור אישי איך המוות של בעלי הכין אותי למגפת הקורונה

"אני מתכוננת למגפת הקורונה כבר שנה. לא שאני פחדנית, נביאה או אגרנית. אני אימא בת 39 לארבעה ילדים קטנים מווסט האמפסטד, ניו יורק. ואני אלמנה" ● אשת החינוך היהודיה-אמריקאית שרי קאהן כותבת על דרכי ההתמודדות שלה עם מצבי קיצון, אותן פיתחה לאחר מות בעלה

עוד 1,127 מילים

מגפה אחת, מאה מסרים

בדיקת זמן ישראל דובר אחד שקורס תחת כמות השאלות ● מגזרים שלמים שלא מקבלים דיווחים נאותים ● רשויות מקומיות שנאלצות לאסוף מידע ממקורות שונים ● וכל פקיד מציע הסברה משלו תחת כל מיקרופון רענן - לרוב בסתירה מוחלטת מהקו הרשמי, אם כזה קיים בכלל ● במלחמה כמו במלחמה - אסטרטגיה תקשורתית והעברת המידע לציבור לא פחות חשובים מציוד רפואי ● אבל במשבר הנוכחי, פשוט לא הוקם מערך הסברה ● בימים האחרונים מנסים לתקן את הנזק, אבל לא בטוח שדי בכך

עוד 3,009 מילים

נתניהו סוגר דיל עם גנץ ומתפנה להתעלל בבנט

בליכוד מספרים על התקרבות בין ראש הממשלה וגנץ, עד כדי הסכמה של יו"ר כחול-לבן לתמוך בנתניהו לנשיאות בעוד שנה וחצי ● עם הסכם כמעט סגור, נתניהו פנוי עתה לעסוק בתחביב הקבוע שלו: למשוך את ראשי ימינה עד לרגע האחרון ● כרגע המפלגה מאיימת ללכת לאופוזיציה ואפילו מנופפים שם בהבטחה ״להלחם בשחיתות״ ● אז מה נתניהו מציע להם בינתיים? בנט לזמן ישראל: ״כלום״ ● פרשנות

עוד 646 מילים

מדי שעה, ישראלי נוסף עובר אירוע מסכן חיים - אך חושש להגיע לבי"ח

חולים קשים לא פונים לחדר מיון ונשארים בבית - לעתים עד אבדן הכרה - מחשש להידבק בנגיף הקורונה ● התופעה כבר גרמה לכמה מקרי מוות בודדים בישראל, וההערכה היא שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה ● רופאים בכירים מזהירים: ביטול בדיקות וטיפולים יחמיר את מצבם של רבים, ויגרום למספר עצום של מקרי מוות ונכות ● מעקב זמן ישראל

עוד 1,527 מילים

גננת מבית נקופה ביקשה לפתוח משפחתון לילדי עובדי מערכת הבריאות וענפים חיוניים נוספים ● הצו שניתן לפני שבועיים איפשר לפתוח פעוטונים בכפוף להיתר בכתב, אז הגננת פנתה לקבלתו - וטורטרה ללא תשובה בין משרדי הממשלה ● בינתיים שונו הנהלים, כך שהצורך באישור התייתר - אבל הפקידים לא סיפרו על כך לגננת ● והילדים? הם בינתיים בבית ● סיפור קטן על מצוקה גדולה

עוד 619 מילים

המשבר העולמי ״ברוסיה מעדיפים להעלים את החולה מהעיניים, כאילו שזה גם יעלים את הנגיף"

התפרצות הקורונה ברוסיה צריכה להדאיג את כל העולם ● מעדויות שהגיעו לזמן ישראל עולה כי אין שם הפרדה בין חולי קורונה לחולי ריאות אחרים, וכי מרגע התפרצות המגיפה הופנו כל מאמצי הרשויות כדי להסתיר את המחדל המתמשך והטיפול הלקוי ● "לא רק שהם משקרים בכל הנוגע לנגיף, הם גם פועלים בצורה לא אחראית וממשיכים להפיץ אותו במקום לעצור אותו", אומרת יו"ר איגוד הרופאים ברוסיה ● אירה טולצ׳ין אימרגליק עוקבת בדאגה אחר הנעשה בארץ הולדתה ומביאה תמונת מצב מאד מטרידה

עוד 1,619 מילים

מועדון הבכירים ממשיך לסדר לעצמו מיליונים בחברות הציבוריות

בדיקת זמן ישראל בזמן שהמשק הישראלי מתמודד עם זוועה כלכלית, חברי מועדון מצומצם ממשיכים להרוויח מיליונים כשכירים בחברות ציבוריות ● בניגוד לתחזיות המוקדמות, המוסדות הפיננסים לא קרסו בגלל הגבלות השכר, והצליחו למצוא מנהלים גם בשכר הצנוע שהוגבל ל-3.5 מיליון שקל ● אבל בשאר הענפים חגיגת השכר נמשכת כסדרה ● יקום מקביל, קווים לדמותו

עוד 2,118 מילים ו-1 תגובות

תחקיר זמן ישראל טיסות הקורונה - הסיפור האמיתי

בעקבות התפרצות הקורונה בקהילה החרדית בניו יורק, מאות תלמידי ישיבה עם אזרחות ישראלית ביקשו לחזור במהרה לארץ ● משרד הבריאות חשש כי פוטנציאל ההידבקות וההדבקה שלהם גבוה, אך רבים מהם עלו לכמה טיסות אל על, והעמידו בסכנה את שאר הנוסעים - שלא ידעו על כך דבר ● עשרות מתלמידי הישיבה התגלו כנשאי הנגיף, ושאר הנוסעים המבוהלים רוצים לדעת מי החליט להסתיר מהם את האמת

עוד 3,019 מילים ו-1 תגובות

מעגלים פינות ניגודי עניינים לא מעניינים את איילת שקד

לאיילת שקד יש חברה טובה: נשיאת NSO ● ל-NSO יש בעיית תדמית ויחסי ציבור ● אבל בשביל מה יש חברים טובים אם לא כדי לעזור ברגעי משבר? ואיזה מסע יחסי ציבור יכול להיות יעיל יותר משיתוף פעולה עם משרד הביטחון? ● איזה מזל ששקד במקרה קשורה גם לשר הביטחון ● ניגודי עניינים זה לחלשים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,086 מילים ו-1 תגובות

הממשלה הכריזה על בני ברק כ"אזור מוגבל"

ימינה: ״לא נהיה עלה תאנה בממשלה, מכרת את כל עקרונות הימין״ ● על פי עדויות: שר הבריאות שנדבק בקורונה הפר את ההנחיות של משרדו ● 4,500 קשישים בבני ברק יועברו לבידוד במלוניות כדי להגן עליהם מהדבקה ● דיון בממשלה: הידוק ההסגר בבני ברק והחמרת ההגבלות ● מנכ"ל מכבי מעריך שבבני ברק יש 75 אלף חולי קורונה ● אבי ניסנקורן יקבל את תיק המשפטים, רגב את התיק לבטחון פנים

עוד 56 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה