חדר חושך יושב על האס

ליברמן בשנות ה-90 בנוקדים (צילום: איל יצהר)
איל יצהר
ליברמן בשנות ה-90 בנוקדים

שוב ושוב מסתבר שליברמן הוא השחקן מחזיק האס. שוב ושוב, כי גם הוא שחקן וותיק ומשופשף מזה שנים במערכות הפוליטיות שמרכיבות את המחזה "פוקר שקרנים", שמועלה כאן בלי הפסקה. המחזה היחיד שמתחרה על תואר "המחזה המוצג הוותיק בעולם" עם המחזה הבריטי "מלכודת עכברים" של אגתה כריסטי. בעוד הצופים במחזה של כריסטי מתחלפים מדי ערב מאז 1952, והשחקנים בו מתחלפים מדי כמה שנים – בהצגה "פוקר שקרנים" של התיאטרון הפוליטי הישראלי תקועים ביחד מזה שנים השחקנים והקהל באותו אולם, שובים ושבויים גם יחד.

בהצגה "פוקר שקרנים" של התיאטרון הפוליטי הישראלי תקועים ביחד באותו אולם, מזה שנים, השחקנים והקהל, שובים ושבויים גם יחד. התקווה להיחלצות מהמצב המעיק נמצאת אצל השחקן שישלוף את האס

התקווה להיחלצות מהמצב המעיק נמצאת, לפי האמונה (איש עדיין לא מצא את הטקסט המקורי של " פוקר שקרנים" ולכן אי אפשר לדעת אם כך הוא הדבר), אצל השחקן שישלוף את האס ברגע האחרון ויביא לסיומה של הפארסה.

כאן ליברמן, בעבודה משנות ה-90', יושב על הספה בביתו שבהתנחלות נוקדים, בהפוגה זמנית שבין המערכות, ידיו תופסות את כל מרחב הישיבה, רגליו פסוקות לרווחה כי הוא הוא בעל הבית, לבוש בטריינינג שהוא פריט אופנה נדיר אצל פוליטיקאים, יושב חזק על האס.

לכשיקום, נגלה שהאס התקמט בצורה כזו שהוא שוב חסר שימוש, ונאלץ לחזות בהצגה מתחילתה.

איל יצהר הוא צלם שמלווה ומתעד מזה שנים את צדדיה ומרכיביה השונים של ההוייה הישראלית. במהלך השנים עבודותיו התפרסמו ב עיתונים שונים בינהם " מוניטין ", " כותרת ראשית ", רשת שוקן, מוספי "ידיעות אחרונות", עיתונות חוץ, "גלובס" ובתערוכות. והוא אינו אופטימי כלל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 199 מילים
סגירה