"הרבעון הרביעי", הרואה בעצמה "תנועת המונים המבקשת להגיע להסכמות בחברה הישראלית", שלחה לאחרונה מכתב להנהלת האקדמיה ללשון עברית. במכתב, התלוש מהמציאות, מובילי התנועה קוראים לראשי האקדמיה להבהיר כי המילים "ביביסט" ו"קפלניסט" הן מילים לא תקניות. 

"המילים 'קפלניסט' ו'ביביסט', שהחלו את דרכן כשמות כינוי פוליטיים", כותבים נציגי "הרבעון", "הפכו בשיח הציבורי לכינויים בעלי גוון פוגעני, מפלג ולעיתים אף מסית. הן משמשות כיום לא רק לתיאור דעה פוליטית, אלא לתיוג, להדרה ולהעמקת השסע החברתי בישראל".

"המילים 'קפלניסט' ו'ביביסט', שהחלו דרכן כשמות כינוי פוליטיים", כותבים נציגי הרבעון הרביעי, "הפכו בשיח הציבורי לכינויים בעלי גוון פוגעני, מפלג ולעיתים אף מסית. הן משמשות כיום לא רק לתיאור דעה פוליטית"

המכתב של "הרבעון הרביעי" משקף בצורה נהדרת את התפישה השלטת בזרם המרכז הקיצוני. אנשי המרכז הרדיקלי, המתונים בעיני עצמם, מקדשים את מושג הממלכתיות מול ממשלה הרומסת אותה יום-יום. אלו סבורים שבכל מחלוקת ציבורית קיים איזה "אמצע" מדומיין. כפועל יוצא, הם תמיד ינסו לייצר סימטריה בכל ויכוח ויציגו את שני הצדדים כ"רדיקלים" באותה מידה. האיזון הקדוש הוא הערך הנשגב ביותר.

בני גנץ, המייצג הפוליטי המובהק של המרכז הקיצוני, סיפק השבוע דוגמה מאלפת להלך הרוח האמור כשחתם את הפוסט הקורא לאזרחים להתייצב להפגנת התמיכה בוועדת חקירה ממלכתית, במשפט הלא ייאמן:

"אל תתנו לאף אחד למחוק את הצורך בוועדת חקירה ממלכתית. לא לנתניהו ולא לרדמנים".

כן, עבור בני גנץ – ראש ממשלה נאשם, שאחראי לאסון הגדול ביותר שהעם היהודי חווה מאז השואה, בולם ועדת חקירה שעשויה למנוע את האסון הבא, ומפרק את החברה הישראלית – הוא שווה ערך לאחד מראשי המחאה נגד הפיכה משטרית ונגד ממשלת החורבן.  

המכתב ההזוי של ראשי הרבעון הרביעי מבטא במדויק את הרוח הבני-גנצית. אז מה הופך את המכתב ה"בהול" למנותק, מתחסד ואבסורדי? ראשית, עצם הפנייה לאקדמיה ללשון עברית כפוסקת עליונה בתחומי האתיקה הציבורית, הזויה ותלושה מהיסוד.

עבור גנץ – ראש ממשלה נאשם, שאחראי לאסון טבח ה-7/10, בולם ועדת חקירה שעשויה למנוע את האסון הבא ומפרק את החברה הישראלית – שווה ערך לאחד מראשי המחאה נגד ההפיכה המשטרית והממשלה

ונניח שראשי האקדמיה ייענו לקריאת "הרבעון" ויודיעו ש"ביביסט" ו"קפלניסט" הן מילים לא תקניות, האם האזרח הסביר יחדל להשתמש בהן רק משום שהאקדמיה החליטה? האם המילים הללו יתאיידו מהרשתות החברתיות רק כי נציגי "המוסד העליון למדע הלשון העברית" (כשמה המלא של האקדמיה), הודיעו שהן לא נאותות?

שנית, המחשבה שניתן לטשטש מחלוקות ערכיות ואידאולוגיות על ידי ניסיון מלאכותי לשנות ולעצב את השפה, מעידה על חשיבה פשטנית, ארכאית ומנותקת. כאילו אשליה סמנטית תהפוך את המציאות לרומנטית. זה כמו שתנועה המבקשת לעודד דימוי גוף חיובי, תתבע להוציא מהמילון מילים כמו "שמנה" ו"מכוערת", או שארגון הפועל למיגור האלימות בספורט יבקש שנפסיק לכנות אוהדים מפוצצי משחקים "חוליגנים", "פורעים" או "ברברים". המחשבה שבכלל ניתן להגיד לאנשים איך להביע את עצמם בעידן הרשתות החברתיות, מנותקת, הזויה ואבסורדית.

איני מזלזל בהשפעתן של מילים על המחשבה והתודעה. ועדיין, ובניגוד לאסכולה הגורסת שכל בעיותינו נובעות מ"הסברה" כושלת, לא המילים הן שיוצרות מציאות. מילים לא נעימות לרוב משקפות מציאות שאינה נעימה. במילים אחרות – ביביסטים ימשיכו להיות ביביסטים – קרי, אנשים שתומכים בכל מהלכי ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן עיוור ואוטומטי – גם אם נקרא להם בשם אחר.    

המכתב של הרבעון הרביעי מגוחך וחוטא למציאות מסיבה נוספת – אין באמת סימטריה בין "קפלניסטים" ל"ביביסטים". בעוד שביביזם היא תופעה קיימת שקשה עד בלתי אפשרי להתכחש לקיומה (כולנו שומעים ורואים אנשים שתומכים בנתניהו ללא שום ביקורת וגם כשהוא הופך את עורו), "קפלניסטים" זו סתם מילת גנאי שהביביסטים המציאו.

אין סימטריה בין "קפלניסטים" ל"ביביסטים". בעוד שכולנו נתקלנו בכאלה שתומכים בנתניהו באופן עיוור ואוטומטי ללא שום ביקורת וגם כשהוא הופך את עורו – "קפלניסטים" זו סתם מילת גנאי שהביביסטים המציאו

קפלן הוא שם של רחוב שמתקיימות בו הפגנות, רובן המוחלט – לפחות בשנים האחרונות – נגד מדיניות הממשלה. כמי שהפגין ברחוב הזה לא מעט פעמים, אני יכול להעיד שבקפלן מתייצבים אנשים בעלי תפישות שונות, התומכים במפלגות שונות, כאשר מה שמאחד ביניהם זו ההבנה שממשלת ישראל כושלת, רעה ומסוכנת.

כן, בקפלן יש גם מפגינים ימנים על פי כל הגדרה מקובלת, שרואים בממשלה המכהנת סכנה ממשית, ולא פעם מבקרים את נתניהו מימין. מי שנוהג להשתמש בביטוי המומצא "קפלניסטים" מבקש לתייג את כל מי שמעז לבקר את נתניהו כשמאלן (רחמנא ליצלן).

"הרבעון הרביעי", שלפי ההגדרה שלהם קמו כדי "לשנות את השיטה הפוליטית המקוטבת, לפרוץ את המחנות וליצור הסכמות רחבות שמאפשרות פעולה משותפת", מסייעים לייצר תמונת מציאות כוזבת תחת הכותרת, החיובית כשלעצמה, של חתירה לפיוס, הסכמות ואחדות.

אלא שלא תמיד יש את ה"אמצע" הקדוש. יש מקרים שבהם הטוב והרע ברורים, מתקיימים ובלתי ניתנים לטשטוש. ועדת חקירה ממלכתית לאסון והמחדל הגדולים ביותר שאירעו פה היא צעד מחויב המציאות. יועצי ראש ממשלה לא אמורים לקבל כסף מקטאר. שר האומר שהטלת פצצת אטום על עזה היא אפשרות לגיטימית, לא ראוי לשמש בתפקיד ציבורי באף מדינה מתוקנת. עבריין מורשע לא צריך לכהן כשר האחראי על משטרת ישראל. חברת כנסת שחושפת את זהותו של איש שב"כ, לא אמורה להימצא בפורומים ביטחוניים רגישים. שרה החשודה בעבירות שחיתות, שמבריחה את אמא שלה מחקירת משטרה, לא אמורה להמשיך לכהן כשרה. ומעל הכול – ראש ממשלה שנאשם בפלילים צריך להיאבק על חפותו כאזרח מהשורה, ולא כראש ממשלה.

הניסיון לחפש את ה"אמצע" בכל דבר ועניין, גם כשממשלת ישראל מובלת על ידי הקיצונים ביותר, גורם לכך שהשיח נע בכיוון אחד – ימינה. במקרה שלנו מדובר בימין פופוליסטי, מתלהם ומסוכן.

קפלן הוא שם רחוב שמתקיימות בו הפגנות, רובן המוחלט – לפחות בשנים האחרונות – נגד מדיניות הממשלה. כמי שהפגין שם לא מעט פעמים, אני יכול להעיד שבקפלן מתייצבים בעלי תפישות שונות

אם "הרבעון הרביעי" רוצים באמת לקדם את האחדות במדינה (לא כקלישאה או כמס שפתיים), שיתכבדו ויצטרפו למאבק במסגרת החוק נגד האיש שמפלג ומסכסכך בינינו כבר שנים רבות והפך את ליבוי השנאה לבסיס הישרדותו הפוליטית.

האיש הזה הוא ראש ממשלה שנאשם בפלילים, מוביל הפיכה משטרית, ובולם ועדת חקירה למחדל העצום שקרה במשמרת שלו, רק כי הוא חושש ממה שתמצא הוועדה באשר לתפקודו האישי.

עכשיו, ברשותכם, אגש לאנשי האקדמיה, שומרי הסף של השפה העברית וההוויה האנושית, לוודא שעדיין מותר לבטא כאן את מה שביטאתי. 

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).